ארבעה ימים אחרי פרוץ הטרגדיה האנושית והביטחונית מהחמורות בתולדות ישראל, טרם נמצא שר אחד מבין 33 שרי הממשלה שהתייצב מול אזרחי ישראל על מנת להשיב לשאלות. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הסתפק בשחרור הודעות מוקלטות ואתמול שידר לראשונה נאום קצר, שהוקדש בעיקרו לתמרון פוליטי במטרה לשמור על שלמות הקואליציה שלו.

מי שכן התייצב מול התקשורת ביממות האחרונות הוא דובר צה"ל, דניאל הגרי. כבר ביום הלחימה הראשון, בסביבות השעה 11:00, הופיע הגרי בגל השידורים הפתוח של חדשות ערוץ 12. ביקורת רבה נמתחה על התנהלות דובר צה"ל ועוד תימתח, אך גם אם לא סיפק מידע משמעותי ולא השכיל להתמודד עם המידע הרב שזרם ברשתות החברתיות, הגרי לפחות עלה למגרש - בניגוד לממשלת ישראל ולעומד בראשה. וכך או כך, דובר צה"ל אינו יכול לדברר את הממשלה.

הניגוד בין המציאות הקטסטרופלית של מאות הרוגים וחטופים ומחדל ביטחוני יוצא דופן, לבין השתיקה הרועמת של ממשלת ישראל, מתגבר על רקע העובדה ששרי הממשלה רחוקים מלהיות חברים במנזר השתקנים. למעשה, תהילתם של רבים מכוכבי הליכוד, מפלגת השלטון, היא על תחזוק פרסונות מתלהמות ברשתות החברתיות ובתקשורת. למעשה, נתניהו ונאמניו מובילים מזה שנים אסטרטגיה תקשורתית שאותה כינה סטיב באנון, האסטרטג לשעבר של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ, "להציף את הזירה בחרא".

חברת הכנסת טלי גוטליב, גם היא מהליכוד, היא אחד הסממנים הקיצוניים בקואליציה המורכבת מאנשים קיצוניים, ועשתה להם שם כמי שדבר אינו קדוש לה. בעוד צייצנים ופרובוקטורים מצטיינים כמו שלמה קרעי, מאי גולן, מירי רגב, דודי אמסלם ואחרים, מקדישים את מיטב מרצם לשיסוי ותקיפה של כל מי שאינו תומך נתניהו, גוטליב, אולי בגלל מקומה בתחתית שרשרת המזון הליכודניקית, תוקפת גם את עמיתיה.

ביום השני ללחימה צייצה גוטליב פנייה לשרי הליכוד: "השר דיכטר, קרעי, ברקת, כץ, כהן, אמסלם, רגב, לוין, שאחד מכם ייקח על עצמו להיות הפנים של הממשלה" הפצירה בהם, "הציבור משווע לקול שיסביר יבהיר ייתן מענה ככל הניתן. אנא קחו יוזמה". קריאתה נותרה יתומה. אתמול (ב') שבה גוטליב על הדרישה: "שרים ושרות בממשלת ישראל. בימי תופת אלה שפקדו אותנו העם מצפה למוצא פיכם". השרים, כידוע, לא התייצבו.

הקריקטורה של עמוס בידרמן ב"הארץ"

הקריקטורה של עמוס בידרמן ב"הארץ"

הביקורת של גוטליב יוצאת דופן בכך שהיא מגיעה מליבו של הליכוד, אולם היא כמובן אינה היחידה. עמוס בידרמן, קריקטוריסט "הארץ", הקדיש לתופעה את פינתו "הקריקטורה היומית" ותיאר מצב בו ראש הממשלה ושריה מתחבאים כולם מתחת לשולחן הממשלה הארוך, חלקם משתינים מרוב פחד. נחמן שי, מי שהתפרסם כ"מרגיע הלאומי" בעת שהיה דובר צה"ל במתקפות הטילים על ישראל במלחמת המפרץ הראשונה, פרסם ביום השני ללחימה ציוץ בו קרא לנתניהו לדבר אל העם. "ראש הממשלה חייב לדבר לציבור. גלוי, פתוח, שידור ישיר, אולי אף שאלות. אין דרך אחרת כדי להציל את אמון הציבור בקברניטיו", כתב שי. קריאתו לא נענתה.

ביקורת נמתחה על שרי ממשלת נתניהו לא רק בשל הימנעותם מהופעה מול הציבור בתקשורת, אלא גם על הימנעות מהופעה מול הציבור באופן ממשי - בהלוויות ההרוגים הרבים. ב-2017 הותקן נוהל לפיו בכל הלוויה של חללי כוחות הביטחון ינכח שר. אתמול פירסמה מזכירות הממשלה כי בשל כמות ההלוויות, הנוהל בוטל. באולפני החדשות וברשתות התרעמו על ההחלטה, וציינו בין השאר כי מדובר בממשלה הגדולה בתולדות ישראל. עיתונאי כאן 11 שאול אמסטרדמסקי צייץ בטוויטר כי את הודעת הממשלה "היה אפשר לתמצת למילה אחת: תמותו".

שר שכן הופיע בתקשורת, לא עשה זאת על מנת לפנות לציבור האזרחים בישראל. השר לנושאים אסטרטגיים רון דרמר, נאמנו של נתניהו המתפקד בפועל כשר החוץ של ישראל, לא התראיין לכלי תקשורת ישראלי אלא לערוץ האמריקאי "בלומברג".

גם ראש הממשלה נתניהו, כאמור, ממעט להופיע וטרם קיים מסיבת עיתונאים אחת. עבור נתניהו, מדובר בשמירת מסורת, שכן כבר מספר שנים שהוא מקפיד שלא להתראיין בתקשורת הישראלית, ומעניק ראיונות רק לערוץ 14, המסור לו ומשרת את מטרותיו הפוליטיות, ולתקשורת הזרה. למעשה, נתניהו לא ענה לשאלות של עיתונאי ישראלי בכלי תקשורת ישראלי מזה כשנתיים וחצי.

אתמול בערב העניק נתניהו הופעה תקשורתית ראשונה שאינה מוקלטת מראש ומופצת במדיה חברתית, אולם גם היא התקיימה ללא אפשרות לשאלות. אתמול בשעה 18:37 צייץ הכתב הפוליטי של ערוץ 14, מוטי קסטל, כי "רה"מ נתניהו צפוי לנאום הערב לאומה". במערכות החדשות לא ידעו להשיב תחילה האם מדובר בפורמט של הצהרה או מסיבת עיתונאים שבה יהפוך נתניהו לגורם הממשלתי הראשון שמוכן לענות על שאלות על המחדל. לאחר פרק זמן קצר התקבלה התשובה "הצהרה". בשעה 21:40 התייצב רה"מ נתניהו ונשא נאום בן שבע דקות כדי להעביר את מסריו, ונעלם.

להופעת נתניהו קדם תמרון דוברותי שנועד לרכך את הקרקע למסרים הפוליטיים. מספר שעות לפני ההופעה, נשלח מסמך לעיתונאים שהתבקשו להשתמש בו מבלי להסגיר את מקורו, ולציין רק שמדובר ב"גורם מדיני"

להופעת נתניהו קדם תמרון דוברותי שנועד לרכך את הקרקע למסרים הפוליטיים. מספר שעות לפני ההופעה, נשלח מסמך לעיתונאים שהתבקשו להשתמש בו מבלי להסגיר את מקורו, ולציין רק שמדובר ב"גורם מדיני". המסמך הכיל את התכנים שנתניהו אמר בקולו מאוחר יותר. בין היתר התייחס המסמך לכך שחמאס "שם ילדים בכלובים", רפרנס לסרטון טיקטוק שהתגלה מוקדם יותר כמזויף; וסימן את ערביי ישראל כאויב פוטנציאלי ("כמובן, אנחנו מקווים, שלא תהיה גזרה פנימית בתוך הארץ בקרב היישובים המעורבים וכד'").

התייחסות אחרת היתה למאמצי ההסברה של ממשלת נתניהו: "פעולה חמישית זה הסברה", נכתב במסמך, "אמרתי, יש כאן צוות שלם שמתארגן, לדעתי בהיקף שלא היה, גם כלפי תקשורת פנים, וגם כלפי תקשורת חוץ". אמירה נלעגת במיוחד, על רקע השתיקה התקשורתית של ממשלת ישראל והחידלון הבולט של גופים כמו משרד ההסברה בראשות גלית דיסטל-אטבריאן, נאמנתו של נתניהו. עוד הקדיש המסמך מקום להכחשה של הפרסום בסוכנות הידיעות AP, לפיו ממשלת נתניהו קיבלה התרעות על מתקפת חמאס מהמודיעין המצרי, אולם התעלמה מהן.

החלק החשוב במסמך ובנאום, שנפתח בהשתנקות ובלבול של ראש הממשלה, ככל הנראה בשל תקלה בפרומטר ממנו הקריא את הדברים, היה ההתייחסות הפוליטית. למרות מצב החירום יוצא הדופן, הקדיש נתניהו את הפעם הראשונה בה נשא דברים לאומה, לניסיון לשמור על ממשלתו ולהימנע ממתן כוח לאף פוליטיקאי אחר; ולמתקפה על עמיתיו לכנסת ישראל, ראשי מפלגות האופוזיציה.

במסמך הדוברותי נכתב כי נתניהו קרא ל"ממשלת חירום [...] בלי תנאים, בטח לא פריטטית. כי אם יש דבר אחד שאני אומר לכם - זה אסור לעשות! זה ממשלת שיתוק. ממשלה דו-ראשית היא ממשלת שיתוק. אבל יש צורך כאן להרחיב שכולם יכנסו מתחת לאלונקה, כל מי שיכול. זה באמת דבר חשוב. נכנסים מתחת לאלונקה, לא אומרים 'טוב, שהוא ייצא מהאלונקה'. נכנסים מתחת לאלונקה. אני חושב שזה חשוב לא להכניס כאן התניות פוליטיות, זה חשוב, ואנחנו עובדים על זה. אני מקווה שגם נצליח בזה. אלה הדברים".

בכך התכוון כמובן נתניהו לסירובו להעניק סמכויות לדמויות כמו הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, יו"ר כחול-לבן, לחבר מפלגתו הרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט או ליו"ר יש-עתיד יאיר לפיד; וכמובן לסירובו להוציא מממשלת החירום המלחמתית את השר לביטחון לאומי והעבריין המורשע איתמר בן-גביר ואת שר האוצר תומך האפרטהייד בצלאל סמוטריץ'.

הצהרה ראויה לציון אחרת בנאומו של נתניהו היתה כי "הפילוג בתוכנו נגמר", זאת מפיו של פוליטיקאי שבנה את הקריירה הפוליטית המזהירה שלו על הגברת הקיטוב בחברה הישראלית ושיסוי חלקיה השונים זה בזה. אפילו עכשיו, הקריאה לאחדות היתה אינסטרומנטלית בלבד, ונועדה לשרת את רצונו של נתניהו להשיג ממשלת חירום מבלי להיענות לאף דרישה של ראשי מפלגות האופוזיציה: "העם מאוחד, ועכשיו ההנהגה צריכה להתאחד".

נציג בודד של הממשלה שכן הופיע מול המצלמות היה נציג מדרג ב' שהופעתו עוררה בעיקר מבוכה. בליל יום הלחימה השלישי אתמול, נשלח יוסי שלי, מנכ"ל משרד רה"מ, לאולפן חדשות ערוץ 12 כדי להשיב לשאלות. שלי, בתגובה לשאלות חוזרות של מגישת המהדורה יונית לוי, על היעלמותם של 33 חברי הממשלה, אמר "אני מייצג את מדינת ישראל". בתשובה לשאלת הכתב ירון אברהם אמר כי השרים לא נמצאים בשטח כי אסור להיכנס לשטח, ובתשובה לשאלה מדוע הם אינם באולפנים אמר כי הם נמצאים בשטח.

עוד אמירות זכורות של מזכיר ממשלת נתניהו היו כי יש קושי בזיהוי הנעדרים והחללים, כי "כשיש הרבה גופות זה כמו תור בסופר", והאשמת הקורבנות במילים: "אני לא מאשים, אבל למסיבה בשבת היתה תרומה גדולה לכאוס".