כנרת בראשי טוענת שפעלה כעיתונאית אחראית לפני שפרסמה בטוויטר שתוכן מסמך אשר הגיע לידיה מלמד על "חשד לעבירות פליליות חמורות" של עיתונאי חדשות 13 רביב דרוקר, זאת למרות שהיא מודה שאינה יכולה להוכיח חלק מטענותיה ולמרות שלא ביקשה תגובה מדרוקר לפני הפרסום.

בראשי, מגישת "האולפן הפתוח" ומהבולטים שבין אנשי התקשורת חסידי נתניהו, טוענת את הדברים בכתב הגנה שהגישה בתביעת דיבה של דרוקר, הטוען כי בראשי, ואנשי תקשורת אחרים שחזרו על דבריה, פרסמו "דברי שקר ולשון הרע זדוניים".

עוד נטען בכתב הגנה שהגישה בראשי יחד עם יעקב ברדוגו, אבי רצון ודני זקן, שהדהדו את הפרסומים שלה, כי "מובן כי איש מן הנתבעים לא מעלה בדעתו לשקר ביודעין". נתבעים נוספים, אנשי ערוץ 14 שהפיצו את דברי בראשי, ובהם שמעון ריקלין, ינון מגל, ויותם זמרי, טוענים להגנתם כי סמכו על דברי בראשי שכן יש לה "מוניטין כעורכת-דין רצינית ובעלת אמינות שלא תפרסם דברים שאינם בדוקים כדבעי".

המסמך שהגיע לידי בראשי מתעד שיחה שערך כתב חדשות 13 עלי מוגרבי עם ד"ר יפעת בן-חי-שגב, אז דירקטורית בחדשות 13, ועם אנשי הרשות השנייה. מקריאת הטענות שהשמיע מוגרבי באותה פגישה הסיקה בראשי כי דרוקר פעל בשליחות מק"י (המפלגה הקומוניסטית הישראלית, המהווה חלק מחד"ש), ממנה קיבל כביכול כספים נכבדים במסווה של הרצאות - כדי לפגוע באמינותו של מוגרבי ולמנוע ממנו לפרסם תחקיר ביקורתי נגד יו"ר חד"ש ח"כ איימן עודה, וזאת במטרה לסייע לגוש השמאל לקראת הבחירות האחרונות לכנסת.

בראשי, טוען דרוקר בכתב התביעה, נתנה פרשנות מניפולטיבית לתוכן המסמך שקיבלה.

מסע הופעות בתקשורת הביביסטית

הפרסום שבלב התביעה הופיע בחשבון הטוויטר של בראשי ב-19.2.2023. אשת התקשורת כתבה על "פרוטוקול" שהגיע לידיה (אף שהוא מוגדר בראש העמוד הראשון שלו כ"תרשומת פגישה"), וטענה כי מתוכנו עולות "חשדות לעבירות פליליות חמורות בין היתר שוחד בחירות בהן שותף העיתונאי רביב דרוקר וככל הנראה נבחר הציבור איימן עודה".

אחרי הפרסום בטוויטר, אליו הוצמד צילום המסמך, הגיב דרוקר בסדרת ציוצים משלו והכחיש מכל וכל את טענות בראשי. לדבריו, לא ביקש למנוע את התחקיר על עודה כי כלל לא ידע עליו, וכשנודע לו על החשדות ביקש לבדוק ולפרסם אותם; ומעולם לא הרצה עבור מק"י ולא קיבל ממנה כסף. "כמעט מיותר לציין כשמדובר בבראשי, שהיא לא ביקשה תגובה, לא שאלה אותי על העובדות וכתבה דברים כמו 'עבירות פליליות' ו'שוחד בחירות'. ההגנה של תום לב גם לא תעמוד לה", ציין.

עוד קודם לפרסום הציוצים של בראשי היא התראיינה לתוכנית הבוקר של אבי רצון בגלי-ישראל ונתנה קדימון לפיו דרוקר ייאלץ להתמודד בתוך שעות ספורות עם "חשדות פליליים חמורים ביותר שהוא ביצע". לאחר הפרסום יצאה בראשי במסע הופעות בכלי תקשורת המזוהים עם נתניהו ומפלגות הקואליציה.

בראשי התראיינה בין היתר בתוכנית "רבע לחמש" של גלי-ישראל, אצל יעקב ברדוגו ודני זקן (כיום המפקד הזמני של גלי צה"ל). "לפני שאת מסבכת אותנו", פתח ברדוגו את הראיון, "אנחנו נגיד שנקריא במלואה את התגובה של רביב דרוקר". אולם בסופו של הראיון הקריא זקן רק חלק מתגובתו של דרוקר, תוך כדי שברדוגו מעיר על תוכנה.

עוד באותו היום, בתוכנית "ריקלין ושות'" בערוץ 14, שוחחו המגיש שמעון ריקלין והפרשנית הפוליטית יערה זרד על הפרסום של בראשי. בהמשך הערב, בתוכנית "שבע בערב" של ערוץ 14, התראיינה עו"ד בראשי פעם נוספת לברדוגו כשהפעם לצדו יותם זמרי. בראשי התראיינה גם במהדורה המרכזית של תחנת הרדיו החרדית קול-ברמה, שם שוחחה עם משה גלסנר, ובערבו של יום נערך דיון על הציוצים של בראשי בתוכנית "הפטריוטים" של ערוץ 14, בהשתתפות חברי הפאנל, בין היתר זמרי, וידידיה מאיר. למחרת התראיינה בראשי בתוכנית הבוקר של ערוץ 14, "ישראל הבוקר", בהנחיית עידו טאובר.

מוסיפה מעת לעת את המילה "לכאורה"

בתביעה שהגיש דרוקר, באמצעות עו"ד נדב עשהאל, דרש עיתונאי חדשות 13 פיצוי בסך 1.2 מיליון שקלים מ-14 נתבעים שונים ובראשם בראשי.

300 אלף שקלים מבראשי בגין הפרסומים בטוויטר, פייסבוק ובווטסאפ; 100 אלף שקלים מבראשי, גלי-ישראל ורצון בגין הראיון בתחנה; עוד 100 אלף שקלים מרצון וגלי-ישראל בגין הציוצים של תחנת הרדיו על הראיון; 100 אלף שקלים מבראשי, גלי-ישראל, ברדוגו וזקן בעקבות הראיון בתחנה; 100 אלף שקלים מבראשי, ערוץ 14, ברדוגו וזמרי בגין הראיון בערוץ; 100 אלף שקלים מבראשי, ערוץ 14, זרד וריקלין בגין האייטם בערוץ; 100 אלף שקלים מבראשי, גלסנר ותחנת קול-ברמה בגין הראיון בתחנה; 100 אלף שקלים מבראשי, ערוץ 14, מגל, זמרי ומאיר; 100 אלף שקלים מבראשי טאובר וערוץ 14 בגין הראיון בתוכנית הבוקר; ו-100 אלף שקלים נוספים מבראשי בגין מכתב התלונה ששיגרה ליועצת המשפטית לממשלה.

בנוסף דרש דרוקר מביהמ"ש להוציא צו המורה לנתבעים לפרסם ברבים התנצלות והכחשה של טענותיהם.

לפי כתב התביעה, "עלילות הדם ודברי הבלע השקריים והמניפולטיביים" שהפיצו בראשי ויתר הנתבעים, אשר כללו בין היתר את האשמתו של דרוקר בקבלת שוחד בחירות, ביצוע מעשים פליליים חמורים, קשרים עסקיים בינו לבין ח"כ עודה ומפלגתו ורדיפה פוליטית אחר כתב חדשות ממניעים מושחתים ופוליטיים, הופיעו מבלי שהתבקש להגיב ו"ללא הצלבת מקורות או עבודת תחקיר כלשהי" והכל כדי לפגוע בו.

דרוקר מעריך בכתב התביעה כי יוזמת "המפגש המחפיר", כלשונו, עם מוגרבי, היתה ד"ר יפעת בן-חי-שגב, אז חברת דירקטוריון חדשות 13, בעבר מנכ"לית מועצת הכבלים והלוויין ומי שבעדותה במשפט המו"לים חזרה בה מדברים שאמרה בעדותה למשטרה ושלא היו נוחים לנאשם נתניהו.

המסמך, הוסיף וטען דרוקר בתביעתו, כורך זו בזו שתי כתבות נפרדות: כתבה של מוגרבי על ח"כ עודה וכתבה ששודרה כשבועיים מאוחר יותר, של דרוקר, על היועצת האסטרטגית גיטה חזני-מלכיאור, שיעצה לליכוד על פעילותו בחברה הערבית.

במרכז כתבתו של דרוקר עמד מסמך שהכינה חזני-מלכיאור ובו תוכנית לקמפיין בחברה הערבית במסגרתו מוקצים 180 אלף שקלים ל"משפיענים", שאחד מהם היה מוגרבי. בעקבות זאת, נערך בירור בנוגע למוגרבי בחדשות 13, המתואר במסמך שפירסמה בראשי.

בראשי קשרה בין הדברים, אולם דרוקר טוען בכתב התביעה כי כלל לא ידע על התחקיר של מוגרבי עד לאחר ששידר את התחקיר שלו על חזני-מלכיאור.

דרוקר מדגיש כי במסמך המתעד את הפגישה של מוגרבי עם אנשי הרשות השנייה אין כל טענה כאילו הוא רדף את מוגרבי בשל התחקיר שהכין נגד עודה, או ניסה למנוע את שידור התחקיר. אין גם טענה ל"שוחד בחירות" שקיבל דרוקר או לדרישה של דרוקר ממוגרבי לעודד הצבעה בחברה הערבית. דרוקר מכחיש גם שהרצה בפני מק"י או כל ארגון הקשור עמה, ומצהיר כי מעולם לא קיבל תשלום כלשהו מהמפלגה.

"נדמה לבראשי", כותב דרוקר, "שדי בכך שהיא מציגה מסמך תמוה ומוסיפה מעת לעת את המילה 'לכאורה' כדי לפטור אותה מאחריות לתוכן הפרסום ולנזקים שנגרמו לתובע בגינו", כותב דרוקר.

סבירה בסך הכל

בכתב ההגנה שהגישו בראשי, ברדוגו, רצון, זקן ורדיו גלי-ישראל, באמצעות עו"ד זיו מאור, נטען בין היתר כי בראשי ויתר הנתבעים פעלו באופן אחראי ובסך הכל פרסמו מידע שחלקו אינו לשון הרע, חלקו אמת ובעל עניין לציבור, חלקו דעה שהובעה בתום לב וחלקו פרסום שהיתה חובה מוסרית לעשותו.

בראשי, טוען כתב ההגנה, "התבססה על פרוטוקול, אשר מהימנותו הוכחה. בפרוטוקול נכללו פרטים רבים, מהם כאלה שאינם מחמיאים לתובע, והם לא נתונים במחלוקת. פרט אחד - הרצאות שקיים התובע במק"י תמורת תשלום מופקע - אין ביד הנתבעים להוכיח. ואולם הנתבעים יטענו כי די בהוכחת העובדה שהדברים נאמרו במסגרת שהוכחה אמינותה - כדי שיותר להם להניח בתום לב כי פרט הזה היה אמת, ובדין הסיקו הנתבעים כי התובע עבר את העבירות הפליליות שיוחסו לו", נטען בכתב ההגנה.

בראשי טוענת שמסקנתה כי דרוקר קיבל "שוחד בחירות" היתה "מסקנה סבירה" בהתחשב בכתוב בפרוטוקול הפגישה.

לדברי הנתבעים שכלולים בכתב ההגנה לצד בראשי, הם מחזיקים בעמדה כי דרוקר "איננו עיתונאי אמין, וכי הוא הוכיח בעבר שניתן לחשוד במהימנות בפרסומיו, בפרט כאשר מסתתר מאחוריהם מניע פוליטי". הנתבעים מעידים על עצמם כי הם מוזמנים מפעם לפעם להרצאות "ובקיאים בתשלומים המקובלים בענף זה". שכר של 20 אלף שקל עבור הרצאה אינו סביר, הם טוענים. הגם שגם הם כלל אינם יכולים להוכיח כי דרוקר נתן את ההרצאות או קיבל עבורן כסף.

לפי הנתבעים הללו, השילוב בין ההטיה הפוליטית של דרוקר והעובדה כי הביא למערכת חדשות 13 מידע שיש בו כדי לפגוע באמינותו של מוגרבי, הביא את בראשי להסיק כי "התשלום המופקע עבור ההרצאה, היה למעשה תשלום מאת מק"י, שתמורתו היתה פגיעה בשמו הטוב של מוגרבי, על מנת לפגום באמינותו ביחס לסיפור שהביא בעניין מק"י". לפי בראשי, מסקנה זו "מבססת את יסודות עבירת שוחד בחירות".

בהקשר זה מוסיפה בראשי כי בידיה "ראשית ראיה לכך" שדרוקר אכן קיבל סכום כסף נכבד ממק"י אולם נכון למועד זה הראיה "אינה כשרה להצגה לבית המשפט".

כדי לגבות את טענת תום הלב טוענת בראשי כי לא הסתפקה בכך שקיבלה את המסמך אלא שפנתה לפני הפרסום אל ד"ר בן-חי-שגב וזו "אישרה כי הפרוטוקול משקף את הנאמר בפגישה". לפי בראשי, ד"ר בן-חי-שגב אף תעיד מטעמה כדי להוכיח את טענתה זו.

יתר הנתבעים, נטען בכתב ההגנה, "סמכו על הנתבעת [בראשי] ועל רצינות בדיקותיה. ואכן, רצינות בדיקותיה מובילה למסקנה כי צדקו הנתבעים בהסתמכם על הנתבעת 1".

אשר לאי בקשת תגובה מדרוקר, בראשי מתרצת זאת בפלטפורמה שבה פרסמה את טענותיה. "מוסד הבאת התגובה בטוויטר שונה באופן מהותי ממוסד זה בכלי התקשורת המסורתיים", היא טוענת, "בעוד 'הבאת תגובה' בכלי תקשורת מסורתי משמעה מתן רשות למושא סיקור 'לעשות שימוש' בנפח הפרסום של כלי התקשורת; הרי שבפרסום ברשתות החברתיות כל אדם, ומושאי פרסום בכלל זה, רשאי באופן עצמאי להתייחס לכל פרסום שהוא מוצא לנכון, וכך גם אכן עשה הנתבע זמן קצר אחרי הפרסום".

יצוין כי מוסד התגובה העיתונאית נועד לברר את אמיתות המידע לפני פרסומו, ולא ל"מתן רשות למושא סיקור לעשות שימוש בנפח הפרסום של כלי התקשורת".

המוניטין של בראשי

בכתב ההגנה שהגישו ריקלין, מגל, זמרי, מאיר, זרד, טאובר וערוץ 14, באמצעות עורכי-הדין יגאל דנינו ושרית בר, מעלים הנתבעים טענות דומות.

לטענתם, המסמך שעל בסיסו פרסמו את דבריהם הוא מסמך אמיתי ואותנטי וממילא הפרסום בערוץ בא לאחר שהסיפור כבר זכה לתהודה נרחבת ועל כן אינו אלא "טיפה בים" בשטף הפרסומים. "לבראשי מוניטין כעורכת-דין רצינית ובעלת אמינות שלא תפרסם דברים שאינם בדוקים כדבעי", טוענים נתבעי ערוץ 14.

נתבעי ערוץ 14 מדגישים כי לא טענו ואינם טוענים כי ההרצאות שסיפק כביכול דרוקר למק"י הן "שוחד בחירות" ולדבריהם גם צופי הערוץ לא יכלו להבין זאת מצפייה בו. אמנם, בתשובה להערת ברדוגו על פרטי המסמך הוסיפה בראשי "אולי גם שוחד בחירות, אולי גם שוחד בחירות" אך לטענת נתבעי ערוץ 14 הצופה הסביר של ערוץ 14 הבין כי הכוונה לכספים שכביכול הגיעו לח"כ עודה, ולא לדרוקר. הנתבעים אינם מסבירים כיצד הדבר הגיוני.

בכתב ההגנה שהגישו משה גלסנר ורדיו קול-ברמה, באמצעות עו"ד שי רובינשטיין, נטען כי המגיש עשה "עבודה עיתונאית ללא רבב, וזאת בשיח ענייני ומכבד ובלא כל הבעת דעה קדומה או שלילית כלפי מר דרוקר". לפי נתבעי קול-ברמה, "מדובר בתביעת השתקה פוליטית, שתכליתה למנוע כל עיסוק תקשורתי במר דרוקר, על ידי מי שאינם לרוחו. מדובר בתביעה המהווה ניסיון לחיסול חשבונותיו של מר דרוקר עם הימין בישראל".

47905-04-23