שר התקשורת שלמה קרעי פרש לאחרונה את תוכניותיו למושב הקיץ של הכנסת ואת חזונו במידה והממשלה תמשיך לכהן גם לאחר מכן. בטווח הקצר מתכוון קרעי להחליף את שני גופי האסדרה הקיימים בתחום התקשורת בגוף אחד "רזה", לבטל מגבלות של בעלויות צולבות, להקצות תדרים ארציים לרדיו מסחרי ולאסור על פרסומות בשידור הציבורי.
בטווח הארוך, הצהיר קרעי, בכוונתו לסגור כליל את גופי אסדרת התקשורת ולחסל לגמרי את השידור הציבורי, לבטל את כל חובות הפקות המקור על השוק הפרטי (כולל גופים זרים) ולהקים גוף ממשלתי שיקצה כספים להפקות. עוד הבטיח קרעי הקלות נוספות לערוץ 14, הקמת ערוץ טלוויזיה תומך ממשלה נוסף ופגיעה בחברת קשת המפעילה את ערוץ 12.
עד לסוף מושב הקיץ, הצהיר השר קרעי, הוא יעביר רפורמה "גם בטלוויזיה, גם ברדיו וגם בתאגיד". קרעי יצא בהצהרות גרדניוזיות גם בתחילת מושב החורף של הכנסת, אולם לא הצליח להוציא לפועל דבר וחצי דבר. "ראשי הקואליציה ושר המשפטים יריב לוין אמרו לי תעזוב רגע בצד את הסוגיה הזו", הגדיר זאת באוזני המראיין רועי כ"ץ.
קרעי אמר את הדברים במסגרת "כנס החירות" הימני-קיצוני, בפני קהל של מספר אנשים בודדים וחבר הכנסת שמחה רוטמן שהצטרף באיחור. פתיחת הראיון התעכבה במשך דקות ארוכות בשל הפגנה קולנית של אנשי "אחים לנשק", אחת מקבוצות המחאה נגד ההפיכה המשטרית.
המפגינים הזכירו לקרעי את אמירתו "לכו לעזאזל" שכוונה כלפי טייסי המילואים שהודיעו כי לא יבואו לאימונים במחאה על ההפיכה המשטרית. קרעי בתגובה שיקר שוב ושוב מעל הבמה וטען כי כלל לא שלח לעזאזל את אנשי המילואים, וכי מדובר בשקר שהפיצו עליו "ערוצי התעמולה" 12 ו-13. זאת למרות שדבריו של קרעי זמינים לכל בחשבונות הטוויטר, הפייסבוק והווטסאפ שלו, והוא אף חזר עליהם בראיון בערוץ 14.
עד סוף הקיץ
כמו בנאומים קודמים, קרעי הפגין בורות בנוגע לרגולציה שמשרדו מופקד עליה, סתר את עצמו והפך מעורפל בנקודות שלא היו נוחות לו, אולם המראיין רועי כ"ץ הצליח בכל זאת לחלץ ממנו כמה אמירות קונקרטיות ובראשן תוכניותיו למושב הקיץ של הכנסת. התחייבויות שנדמות מופרכות על פניו בהתחשב בהתנהלותה של הממשלה עד כה.
קרעי הבטיח כי עד לסוף המושב יגשים את כוונתו לפתווח תדרים ארציים לרדיו המסחרי, שמשדר כעת במסגרת הרדיו האיזורי. בניגוד להכרזות קודמות, הפתיע קרעי ואמר כי המהלך כנראה לא ידרוש סגירת תחנות רדיו בתאגיד השידור הציבורי: "רוב הסיכויים שלקיחת התדרים לא תפגע בתחנות", זאת משום שלדברי קרעי ניתן להפחית את כמות התדרים המרכיבים כעת תחנה ארצית, מארבעה לשלושה. קרעי לא התייחס לאופן בו מהלך כזה ישפיע על איכות השידורים.
רפורמת הרדיו של קרעי צפויה להיטיב עם הבעלים הנוכחיים של תחנות הרדיו האיזורי, שהבולטים שבהם מקורבים לקואליציה הנוכחית
קרעי הצהיר כי הוא כן מתכוון לפגוע בתאגיד השידור הישראלי על-ידי איסור מכירת פרסומות - מהלך שרלוונטי בעיקר לשוק הרדיו ועתיד לשחרר סכום של כמה עשרות מיליוני שקלים לתחנות הרדיו המסחריות. רפורמה כזו, שתאפשר שידורי רדיו ארציים מסחריים ותייצר עבורם שוק פרסום חדש, צפויה להיטיב עם הבעלים הנוכחיים של תחנות הרדיו האיזורי, שהבולטים שבהם מקורבים לקואליציה הנוכחית.
כך דוד בן בסט, יו"ר פורום תחנות הרדיו האיזורי, הוא ליכודניק מוצהר. צביקה שלום הוא בין היתר הבעלים של "גלי ישראל" הביביסטית ושייך לאותה חצר רבנית כמו השר קרעי. יצחק מירילשוילי, הבעלים של ערוץ 14 הביביסטי, הוא הבעלים של רדיו קול-חי ואילו רדיו קול ברמה קשור לש"ס ואריה דרעי. בתשובה לשאלה אם התחנות החרדיות יהיו הראשונות ליהנות מהתדרים החדשים, אמר קרעי "או שיהיו מספיק תדרים לכולם או שיהיה מכרז. עדיין לא קבענו את המנגנון".
קרעי חזר על הצהרות קודמות לפיהן לא צריך להיות בישראל שידור ציבורי. לדבריו, תחום החדשות והאקטואליה מוצא ממילא מענה בשוק הפרטי ואילו את שוק היצירה המקורית ניתן לעודד באמצעות תמיכות ממשלתיות ישירות. בכך התעלם קרעי מהאופי והאיכות של אותם שידורי חדשות ואקטואליה ושל אותה יצירה מקורית.
דוד בן-בסט באירוע של הרשות השנייה, 15.2.2022 (צילום: יורי יונתן)
הרציונל של שידור ציבורי לא בא לפתור כשל שוק של היעדר תוכן אלא של היעדר תוכן איכותי וכזה המתאים לקהלים שאינם עונים למכנה המשותף הרחב ביותר. מאידך, הכפפת שוק הטלוויזיה לגורם ממשלתי היא מסלול ישיר לפוליטיזציה וסיאוב מהסוג שאיפיין את רשות השידור.
חוסר ההבנה הבסיסי הזה, בין אם הוא נובע מבורות או שהוא מכוון, בא לידי באמירות נוספות במהלך הראיון. כך למשל אמר קרעי, בהקשר של רגולציה על תכנים אלימים ופוגעניים, כי "לדעתי ערוץ שמשדר אלימות לא יצפו בו. זה לא משתלם". קשה להבין כיצד השר קרעי היה מסוגל לפלוט שטות כזו, הנסתרת על פניה, אלמלי בהמשך הראיון הצהיר כי הוא כלל אינו רואה טלוויזיה.
עוד במהלך הראיון שאל כ"ץ את קרעי אם היחלשות המתקפה שלו על השידור הציבורי בישראל לא נבעה מכך שלתאגיד השידור צורפה אילה חסון, עיתונאית המזוהה עם נתניהו, ובראש גלי צה"ל מונה דני זקן, ממקורביו של איש התקשורת הביביסט יעקב ברדוגו. קרעי הכחיש, אמר כי הוא כן ממשיך לפעול נגד התאגיד והוסיף: "אם אני לא טועה גם אילה חסון הצטרפה להפגנות נגדי [בעניין הכוונה לסגור את התאגיד] לכן זה לא משהו שקשור אליי במישרין. אני שמח שהתאגיד החליט לעמוד בדרישות החוק ולשדר שידור מגוון".
קץ הרגולציה
מהלך נוסף אותו התחייב קרעי ליישם כבר במושב הכנסת הנוכחי הוא סגירת הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין והחלפתן ב"גוף רגולטורי רזה". "אני מבטיח שהחוק יעבור עד סוף יולי", הצהיר השר. במסגרת חיסול המועצות המאסדרות, מתכוון קרעי לבטל כל מגבלה על שידורי טלוויזיה מלבד חובת הפקות מקור. לדבריו, בהמשך הוא מתכוון לבטל גם את חובות הפקות המקור המוטלות על גופים פרטיים מפוקחים ולסגור גם את "הרגולטור הרזה", שיהיה "שלב ביניים" לפני חיסול כלל הרגולציה.
עוד ניתן היה ללמוד מדברי קרעי כי הלוביסטים של ענקיות הסטרימינג הבינלאומיות, דוגמת נטפליקס ודיסני, הצליחו לשכנעו שלא ראוי להטיל עליהן חובות הפקות מקור מאחר שהן ממילא משקיעות בשוק ההפקה המקומי.
מטרתו של קרעי כפי הנראה היא לזרוע כאוס בשוק התקשורת שיאפשר דיכוי של ערוצי הטלוויזיה שאינם מיישרים קו עם השלטון, עידוד של ערוצי תעמולה בנוסח ערוץ 14 והכפפת שוק היצירה המקורית לממשלה
ההצהרות השונות של קרעי שלובות זו בזו, ומשמעותן שינוי יסודי של אסדרת התקשורת בישראל. בתוך ההצהרות ישנם גם מהלכים חיוביים שוועדות מקצועיות שונות המליצו עליהן בעבר, אולם קרעי מתכוון להוציא אותן לפועל באופן מוקצן ותוך הפעלת רגולציה בררנית, כפי הנראה במטרה לזרוע כאוס בשוק התקשורת שיאפשר דיכוי של ערוצי הטלוויזיה שאינם מיישרים קו עם השלטון, עידוד של ערוצי תעמולה בנוסח ערוץ 14 והכפפת שוק היצירה המקורית לממשלה.
כך למשל הודה קרעי כי בכוונתו לבטל את המגבלות הרגולטוריות המונעות מפטריק דרהי, המחזיק בחברת הכבלים הוט, לשדר חדשות בעברית. אולם מנגד, רמז כי יילחם במיזם השידור האינטרנטי FreeTV של קשת, בתואנה כי מדובר ב"שחקן חזק" (המתנגדת העיקרית למיזם היא חברת הכבלים של דרהי). אם קרעי היה נאמן להיגיון הרגולטורי הבא לבזר את השוק ולמנוע ריכוזיות של אחזקות ובעלויות, הוא היה אוסר הן על קשת והן על הוט להתרחב לתחומים נוספים. אם מאידך הוא נוקט בגישה, ילדותית ככל שתהא, של ביטול כל רגולציה, הוא היה אמור לאפשר לשני הגופים להתנהל כרצונם.
הבחירה של קרעי לצדד בהוט ולהתנגד לקשת מוסברת בהיגיון אחר, שלישי, זה של הרגולציה הבררנית: כלי התקשורת שבבעלותו של פטריק דרהי נוטים להתיישר עם השלטונות במקומות בהם הוא מנהל את עסקיו, וכך גם ערוץ הטלוויזיה הישראלי שלו, i24news (המוגבל כעת לשידורים שלא בשפה העברית). לעומת זאת ערוץ 12, שבבעלות קשת, מביע התנגדות ברורה למדיניות הממשלה הנוכחית.
מנכ"ל חדשות 12 אבי וייס ומנכ"ל קשת אבי ניר (צילומים: אבשלום ששוני ואלעד מלכה)
קרעי כבר הדגים את האופי הפושע של הרגולציה מבית מדרשו, כשבמושב הכנסת הקודם התייחס באיפה ואיפה לערוץ 14 ולערוצים 12 ו-13: הוא האריך הוראת שעה הפוטרת את ערוץ 14 מחובות רגולטוריות העולות לסך של עשרות מיליוני שקלים, והטיל על הערוצים 12 ו-13 חובות רגולטוריות בשווי עשרות מיליוני שקלים. קרעי לא התכחש לעילתה של הרגולציה הבררנית: העובדה שהערוצים 12 ו-13 מתנגדים למדיניות הממשלה.
דואליות זו אפיינה גם את דבריו של קרעי ב"כנס החירות". הוא כינה את הערוצים 12 ו-13 בכינוי הגנאי "ערוצי תעמולה" משום שהם אינם מתיישרים בשידוריהם עם מדיניות הממשלה, ואילו את ערוץ 14, שמשדר באופן מוצהר שידורי תעמולה לממשלת נתניהו, כינה "לא הכי אופטימלי מבחינת אובייקטיביות". גם אמירה זו היתה כנראה קשה מדי והוא מיהר להגיד "יש לי רק מילים טובות להגיד עליו" ובהמשך הצהיר כי הוא שמח מאוד מעליית הרייטינג של הערוץ שהוא בעיניו "נקודת אור".
לא מיותר לציין שמדובר במהלך הדדי: לא רק קרעי מעניק הקלות והטבות לערוץ 14, גם ערוץ 14 מרבה לראיין את קרעי ולהעניק לו במה אוהדת וחנפה.
מה באמת רוצה קרעי
כאמור, קרעי הפגין בורות בנוגע להגיון הבסיסי של אסדרת תקשורת. לצד סתם אמירות מטופשות כמו זו לפיה הוא רוצה להחזיר את התקשורת לימי העיתונות המפלגתית, שהיתה לדבריו תור הזהב של העיתונות החופשית בישראל, לדבריו מועצות התקשורת הם המחסום היחיד בין תקשורת כפי שהציבור רוצה באמת לבין המציאות בפועל.
יצחק מירילשווילי (צילום: רונן גולדמן, רשיון CC BY-SA 3.0)
"אני לא רוצה גם גוף [מאסדר] רזה", אמר קרעי, "לא רוצה שום התערבות רק שהציבור יצביע בשלט". זאת כמובן, כל עוד הציבור מצביע בשלט על הערוצים הנושאים חן בעיניו של קרעי.
לא שר התקשורת המלומד ולא המראיין רועי כ"ץ לא עמדו על כך שהנגיעה של הגופים המאסדרים בתוכן היא דלה, וגם אותה הם אינם אוכפים. עיקר האסדרה היא מבנית, ונועדה לשמור על עצמאות מערכות החדשות וביזוריות בבעלות.
כפי הנראה, הבורות של קרעי היא מכווונת. זה לא שהוא אינו מבין את ההיגיון הרגולטורי, הוא פשוט מפעיל היגיון אחר, אותו כבר תימצתה הליכודניקית מירי רגב במכתם האלמותי: "מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו". כך גם מדבריו של קרעי ניתן היה ללמוד כי הוא לא באמת בעד או נגד רגולציה, אלא הוא רואה בה כלי לשלוט בתקשורת, זאת על ידי החלתה באופן בררני על גופים שאינם מתיישרים עם מסרי השלטון וגופים שמדבררים אותו.
לקינוח, הצהיר קרעי כי הוא מתכוון לתת הקלה נוספת לערוץ 14, ולהוזיל את דמי השימוש שהוא נדרש לשלם על מנת להיות משודר בעידן פלוס. כפי שמגדיר זאת הליברטריאן הדגול קרעי: "זה חלק מהעניין של לתת לשוק לעשות את שלו. זה שוק חופשי".