שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן סיים אתמול (16.5) את עדותו במשפט המו"לים בחקירה שארכה כשמונה שעות וכללה שאלות מפי ארבעה מהסנגורים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, של בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' ושל מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס, ארבעת הנאשמים במשפט.

עיקר החקירה, בידי כל הסנגורים, הוקדש ליחסי תן-קח בין פוליטיקאים לתקשורת, היחסים שעומדים גם בבסיס שניים משלושת האישומים שבהם נאשמים נתניהו, בני-הזוג אלוביץ' ומוזס ("תיק 2000" ו"תיק 4000"). הסנגורים ביקשו להראות, כל אחד מזווית הראייה של לקוחו והפרשה שבה הוא מואשם, כי יחסים שכאלה הם עניין שבשגרה, נפוצים עד כדי בנאליה ומכל מקום לא נתפסו בידי איש בזמן אמת כיחסים בעלי משמעות פלילית.

חקירתו של ארדן בידי עו"ד בעז בן-צור, סנגורו של ראש הממשלה נתניהו ב"תיק 4000", החלה כבר יום קודם לכן. אתמול ניצל הסנגור את הזמן שניתן לו כדי לחקור את ארדן על "סוגיית הסיקור". בלב הפרשה המכונה "תיק 4000" מצויה עסקת שוחד נטענת, במסגרתה העמידו בני-הזוג אלוביץ' את אתר "וואלה" שבשליטתם לרשות האינטרסים של נתניהו ומשפחתו ובתמורה קיבלו הטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים מנתניהו, מתוקף תפקידו כשר תקשורת, לחברת בזק שבשליטתם.

"אתה כמעט יהלום בלתי מלוטש במובן זה שכמעט לא חקרו אותך בחקירה על זה", הצהיר עו"ד בן-צור בפני העד ארדן שהשיב בחיוך. בכלל, השגריר ארדן, שמונה לתפקידו על-ידי נתניהו, הִרבה לחייך כשנשאל על ידי עו"ד בן-צור על האופן שבו סיקר אתר "וואלה" את הליכוד ובמיוחד את יו"ר הליכוד בנימין נתניהו.

"למה אתה מחייך?", שאל בשלב מסוים עו"ד בן-צור את ארדן.

"סתם, זה מזכיר לי נשכחות", השיב השגריר בדיפלומטיות.

"מה זה מזכיר לך?", התעניין הסנגור.

"נשכחות", השיב העד בלי לפרט.

בהמשך החקירה של עו"ד בן-צור, החיוך על פניו של ארדן היה כה בולט לעין עד שהשופטת רבקה פרידמן-פלדמן העירה לפרוטוקול: "העד נראה משועשע". "אני לא יודע אם להתגעגע או לא", הסביר ארדן את ארשת פניו.

מה שיעשע את ארדן

בעלי השליטה ב"וואלה", בני-הזוג אלוביץ', ראו בשר התקשורת ארדן פגע רע. ניסיונותיו של ארדן לקדם תחרות בשוק תשתיות התקשורת איימה למתן את הרווחים של בזק, החברה המרכזית שבשליטתם וזו שדרכה שלטו בני-הזוג ב"וואלה".

ארדן ניסה לקדם רפורמה שנועדה לפרק את המונופול של בזק בשוק התשתיות, כדי לעודד תחרות ולהוזיל את שירותי התקשורת לכלל הציבור. במסגרת זו עיכב את מתן האישור לעסקת בזק-yes, שנועדה להזרים מאות מיליוני שקלים לכיס הפרטי והמדולל של אלוביץ'. ביום עדותו הקודם הסביר ארדן שראה באישור העסקה מנוף להפעלת לחץ על בזק להיענות לדרישות המשרד ולקדם את הרפורמה.

בשלב מסויים ארדן נבעט למעלה ממשרד התקשורת למשרד הפנים על-ידי נתניהו, שלקח לעצמו את תיק התקשורת ומיהר להחליף את המנכ"ל באיש אמונו שלמה (מומו) פילבר. זה האחרון פעל במהירות לאישור עסקת בזק-yes. הרפורמה עצמה עוכבה ולבסוף סוכלה.

לפני כשנתיים העיד מנכ"ל "וואלה" אילן ישועה כי מבחינת שאול אלוביץ' ארדן היה "סדין אדום", הוא ראה בו מי ש"פעל כמעט באופן יומי נגד בזק" והורה להטות את הסיקור ב"וואלה" נגדו. עדותו של ישועה יכולה לספק הסבר אפשרי להעוויות הפנים של ארדן בשעה שנשאל על הסיקור ב"וואלה".

ישועה סיפר על מקרה שבו אייטם חיובי על ארדן שהופיע באתר "וואלה" עורר את זעמו של אלוביץ'. "'זה נראה כאילו האתר הזה מייצג את ארדן', נאמר לי", העיד ישועה, "והתבקשתי להוריד את הכתבה ולא לעשות כתבות שמסקרות באופן חיובי את השר ארדן". בהמשך עדותו טען ישועה כי כשרצה להזמין את ארדן למסיבה לרגל יום העצמאות אלוביץ' הטיל על כך וטו, והדבר לא יצא לפועל. "הוא אמר, 'שלא תעז להזמין את המנוול הזה'", סיפר ישועה לבית-המשפט.

עו"ד בן-צור לא שאל את ארדן על הסיקור האישי שלו ב"וואלה", אלא על הסיקור של הליכוד ונתניהו. באופן כללי אישר ארדן כי לפי מיטב זיכרונו הסיקור של "וואלה" את הליכוד והעומד בראשו הן בבחירות 2013, שבהן כיהן בעצמו כמנהל הקמפיין, והן בבחירות 2015 היה "סיקור שלילי".

"אני יכול להגיד מניסיוני כפוליטיקאי בעבר וכמי שהוביל הרבה פעמים את ההסברה בשם הליכוד, שהתחושה בליכוד ובמחנה הלאומי היא שהתקשורת ככלל, היום אולי יש יותר חריגים לזה, אבל התקשורת ככלל לאורך שנים רבות מסקרת באופן לא הוגן את המחנה הלאומי ואת המנהיגים שלו, ובעיקר בתקופות של בחירות אפשר לראות עלייה אפילו ברמת הביקורת כנגד המועמדים של הליכוד", העיד ארדן. "אני חושב שזה גם אושש בהרבה מאוד סקרי דעת קהל, שכך גם הציבור תופס את זה. זה לא Unheard of".

ארדן אישר כי גם נתניהו באופן אישי אחז בתפיסה דומה של התקשורת, כמוטה נגד הליכוד. "וזה מאוד לגיטימי להבנתך לנסות קצת לאזן, נכון?", שאל עו"ד בן-צור. "זה לא לגיטימי זה הכרחי", השיב ארדן, "זה מתבקש".

לגבי אתר "וואלה" העיד ארדן בחקירתו במשטרה כי מדובר באתר נחות שמבחינתו נחשב כמעט לאתר פורנוגרפי, ובוודאי לא אתר משפיע במיוחד על סדר היום הציבורי. בבית-המשפט אישר ארדן כי האתר היה חסר חשיבות מבחינת קמפיין ההסברה של הליכוד לא רק ביחס לערוצי הטלוויזיה, העיתונים והרדיו אלא גם ביחס למתחרה ynet.

"כפוליטיקאי, באותה תקופה התחושה היתה ש'וואלה' כאתר חדשות שיכול להשפיע על הציבור ואיך שהוא מבין את המערכת הפוליטית ואת העשייה הציבורית המדינית, המשקל שלו היה מאוד נמוך מול אתרי חדשות כמו ynet ואחרים", העיד ארדן. "למרות שהיה לו טראפיק גבוה, אבל מי זה סוג הקהל? מה סוג הידיעות שמובלטות שם ומפיצים אותן לאנשים שנכנסים לאתר?".

כשאילן ישועה, מנכ"ל "וואלה" לשעבר, עומת בבית-המשפט עם הטענה כי האתר שניהל היה חסר השפעה של ממש, הגיב במילים: "קשקוש חסר משמעות". עו"ד בן-צור ביקש אתמול מארדן להתייחס לדברי ישועה. "אני מציע לך שמה שאתה אומר, מה שאמרת על ההיררכיה והמיקום והחשיבות של האתר, זה ממש לא קשקוש חסר משמעות, זו המציאות מבחינתך כאיש פוליטי".

"סליחה", קמה והעירה עו"ד יהודית תירוש, מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, "ישועה לא אמר 'קשקוש בלבוש' על ההיררכיה של כלי התקשורת".

"בתחום של חדשות ומבחינת החשיבות לפוליטיקאי בכיר", הבהיר שוב ארדן, "'וואלה' נמצא במקום הרבה יותר נמוך מאשר ערוצי הטלוויזיה, רדיו, עיתונים ו-ynet"

"חסר משמעות", תיקן עו"ד בן-צור, "לא אמרתי בלבוש".

"הוא אמר את זה על כך שהאתר לא קובע סדר יום", המשיכה עו"ד תירוש.

"זה מה שהוא הציג בשאלה", העיר ממקום מושבו עו"ד ז'ק חן, סנגורם של בני-הזוג אלוביץ'.

"בתחום של חדשות ומבחינת החשיבות לפוליטיקאי בכיר", הבהיר שוב ארדן, "הוא נמצא במקום הרבה יותר נמוך מאשר ערוצי הטלוויזיה, רדיו, עיתונים ו-ynet".

מבחינת ההגנה, יש באמירה כזו כדי לקעקע את ההיגיון שבבסיס כתב האישום ב"תיק 4000". אם האתר חסר חשיבות עבור פוליטיקאי כמו נתניהו, מדוע שיעניק לבעלי האתר תמורה אסורה על מנת להשפיע על הסיקור שלו באתר?

אמנם, בכך מתעלמת ההגנה מהאפשרות שנתניהו השתמש באתר לא כדי לפאר את עצמו אלא כדי לספק את שגעונות הגדלות של רעייתו, הפסיכולוגית החינוכית גברת שרה נתניהו, שנהנתה לראות עשרות תצלומים שלה בדיווחים מחניפים שפורסמו על אודותיה באתר. אולם בכל מקרה התשובה של ארדן השתנתה בחקירה החוזרת, שנערכה בסוף היום בידי נציגת הפרקליטות עו"ד תירוש.

הפרקליטה שאלה את שר התקשורת לשעבר מדוע, אם אכן ראה באתר "וואלה" אתר זניח מבחינת חשיבותו, ביקש כראש מטה ההסברה בבחירות 2013 לרכוש בו חבילת באנרים משמעותית והתעקש בתכתובת עם ישועה כי במדור החדשות של האתר יעלו סרטון מטעם המפלגה.

"גם מצד האתר היתה כוונה, או כוונה כזו ששודרה כלפינו, להשקיע יותר בתחום של חדשות וגם כמו שאמרתי היה לו טראפיק גדול לאתר ובתקופת בחירות אתה רוצה להגיע לכל הקהלים, גם לצעירים וצעירות שנכנסים לשם לאו דווקא כדי לצרוך חדשות", הגיב ארדן.

תשובה זו הולמת את טענותיו של עד המדינה ניר חפץ, שהעיד כי בתקופת בחירות הטראפיק הוא הקובע ועל כן למרות שהוא אינו קובע סדר יום בזמן שגרה, בתקופת בחירות ישנה חשיבות גדולה לסיקור הפוליטי ב"וואלה".

החיים האמיתיים על פי שאול אלוביץ'

החקירה של ארדן בידי עו"ד חן, סניגורם של האלוביצ'ים, הוקדשה בחלקה לשיג ושיח שבין אנשי אתר "וואלה" לבין מטה ההסברה של הליכוד לקראת בחירות 2013, כשבראשו עמד ארדן. עו"ד חן הציג מקרה של תן וקח פסול, שבו המפרסם דורש ומקבל את הזכות להתערב בתוכן האתר, וזאת כדי להדגים עד כמה נפוץ הנוהג הנלוז, ועד כמה רחוק הוא מעולמות הפלילים.

ארדן אישר לעו"ד חן כי לקראת הבחירות פונים כל אמצעי התקשורת הגדולים ולוחצים על צוות הקמפיין להשקיע אצלם את תקציבי הפרסום. במקביל, הדגיש עו"ד חן, מוטל על כלי התקשורת להמשיך ולסקר את הפוליטיקאים ואף להעביר עליהם ביקורת. "יש יחסים של תקציב מצד אחד ועבודה עיתונאית מצד אחר", אמר עו"ד חן, "ואף אחד אף פעם לא עורר את השאלה, 'שמע, יש פה אי נוחות. אנחנו מסקרים ומושאי הסיקור שלנו מחזרים לפתחנו ומדובר בכסף גדול'. אף פעם לא באו אליך ואמרו 'אני לא רוצה כסף כי אני מסקר אותך'?".

"לא", השיב ארדן, "אבל אני חושב שזו תופעה ידועה בארץ ובעולם, איך שמים את החומה הסינית, ככל שניתן לשים אותה, בין מחלקת השיווק של כלי התקשורת המסחריים לבין התוכן, החדשותי בעיקר".

עו"ד חן ביקש לכפור בכך, ולשם כך הציג לארדן ידיעה משלהי נובמבר 2012 על מינויה הצפוי של טלי בן-עובדיה לעורכת "וואלה". למחרת, כך עולה מתכתובת שהציג הסנגור לעד, ארדן יצר קשר עם מנכ"ל "וואלה" אילן ישועה וביקש ממנו שיחזור אליו.

"זוכר את השיחה?", שאל עו"ד חן.

"זה קשור לטלי בן עובדיה?", השלים ארדן את הסאבטקסט של עו"ד חן, והשיב: "יכול להיות".

"תרחיב", ביקש הסנגור.

"כראש מטה ההסברה של הליכוד רציתי להבין האם זה נכון, כיוון שטלי בן-עובדיה נחשבה כמישהי מאוד מאוד עוינת לראש הממשלה, את הליכוד, ורציתי להבין האם זה נכון, האם זה עומד לקרות".

יום אחרי השיחה בין ארדן לישועה, בירך ישועה את ארדן על מינויו לראש מטה הקמפיין של הליכוד והוסיף: "העניין שהעלית לא יהיה בעיה, הבטחה אישית שלי, שבת שלום". "יהיה לצערי", השיב לו ארדן, "אבל נדבר".

"אתה סקפטי", אמר עו"ד חן לארדן. "זה ריאלי. לא סקפטי", הבהיר העד. "ככל שזה עוסק בתגובה שלי למינוי שלה, אני אומר שכנראה זה כן יהיה בעיה כי אני לא מאמין שאפשר לפקח על מי שיש לו עמדה עוינת נגדנו, שזה לא ישפיע עליו".

ארדן אישר כי במקביל לדין ודברים עם ישועה על התוכן באתר "וואלה" שוחח עמו גם על תקציבי פרסום שיושקעו באתר מטעם הליכוד.

עו"ד חן הציג לארדן תכתובות מהן עולה כי הפרסומאי דורון טל, שעבד עם הליכוד בקמפיין 2013, פנה ב-17.12 אותה שנה למנכ"ל "וואלה" ישועה וכתב: "העניין שדיברנו עליו קודם (הכתבה אצלך בעמוד הראשי) הפך להיות קריטי ודחוף!". ישועה השיב: "מטופל בדקות אלה".

באותה עת הוקדשה הכותרת הראשית באתר לנתוני דו"ח העוני האלטרנטיבי, שהופץ באותו היום. "השמאל תוקף: נתניהו עיוור לעוני הגובר", נכתב בה, מתחת לתצלום בלתי-מחמיא של ראש הממשלה נתניהו. במקביל, בראש דף הבית, הופיע באנר שרכש הליכוד במסגרת קמפיין הבחירות שלו.

"אני שואל אותך", פנה עו"ד חן לארדן, "אל מול האמירה שלך על חומות סיניות בין השיווק לחדשות, האם נתקלת אי פעם במצב שגם אם פורמלית יש חומה סינית, מאוד קשה להחזיק אותה ויכולות להיות זליגות, כשמצד אחד נותנים כסף לקמפיין פרסומי והאתר מאוד מאוד מעוניין בכסף הזה, כסף גדול, ומצד שני העיתונות ממשיכה בשגרת יומה? יכולה להיות זליגה, אתה מסכים איתי?".

"אני מסכים איתך", השיב העד, "אבל כמובן זה מוצג מאוד דיכוטומי. המציאות היא לא דיכוטומית. יש פה מרחב מאוד גדול לשיקול דעת בין 'אני רוצה שיציגו את הליכוד בדברים חיוביים' לבין 'לא הגיוני שאני אלך ואשקיע פרסום באתר מסוים כשכל הכותרות הראשיות של האתר הן הפוכות בשקר לפרסומת שאני שמתי'".

"בדיוק!", הגיב עו"ד חן. "ואלה החיים האמיתיים! ולהגיד פה, 'שוטר! תעצור בצד! שוחד!', זה ניתוק מהמציאות. אתה מסכים איתי?".

"אני לא..", השיב ארדן בלי להשלים את המשפט ועו"ד חן המשיך הלאה.

ממש כמו שקרה כשחקר את ישועה על הפרשה, עו"ד חן התמקד גם בחקירה של ארדן בדרישה של הפרסומאי טל לשנות את הכותרת הראשית באתר "וואלה". אולם טל לא היה היחיד שהתלונן אצל ישועה.

באותו היום ממש פנה אל מנכ"ל "וואלה" לירן דן, מדובריו של ראש הממשלה דאז נתניהו, וגורם נוסף, שאליו היה מחויב ישועה עוד יותר – בעל השליטה באתר שאול אלוביץ'. "תנסה להוריד לגמרי", כתב אלוביץ' לישועה. "יורד", השיב המנכ"ל. מי שינסה להגיע כיום לידיעה שהופיעה אז בכותרת הראשית של "וואלה" יגלה כי היא נמחקה כליל.

הסטייט אוף מיינד של גלעד ארדן

מקרה נוסף לכאורה של תן וקח תקשורתי-פוליטי שהוצף אתמול בדיון נגע לצורך של בעל השליטה באתר "וואלה" ושל מנכ"ל האתר אילן ישועה לקבל את אישוריהם של שר התקשורת ארדן וראש הממשלה נתניהו למכירת הלוח המקוון יד 2 לתאגיד הגרמני אקסל שפרינגר, תמורת סכום עתק של כ-800 מיליון שקל.

עו"ד חן חילץ בחקירתו מארדן אישור כי כל ההליך היה שגרתי, טכני בעיקרו, ללא כל לחץ חיצוני שגרם לו לשנות את עמדתו העקרונית בעד החתימה על האישור, שכן ממילא הגורמים המקצועיים במשרד תמכו בכך.

"אני לא זוכר שהיה שום סימן שאלה לגבי הקצב או הזירוז אבל אני לא יודע להגיד בוודאות מלאה", העיד ארדן, "אני רק זוכר שהיתה התנהלות טכנית של להעביר את זה בין הלשכות".

לאור התכתובות שהציג לו עו"ד חן אישר ארדן כי גם אם התבקש להזדרז עם החתימה, הרי שהבקשה לא הגיעה מכיוונו של ראש הממשלה נתניהו אלא מתוך משרד התקשורת פנימה ובמקביל בדרכים עקיפות הקשורות לישועה, אשר לו היה אינטרס גדול ביציאתה לפועל של העסקה - בונוס בשווי 15 מיליון שקלים.

"אני רוצה שוב לחדד את העניין הזה כדי שלא ייווצר רושם ציבורי לא נכון", אמר ארדן בהמשך חקירתו בבית המשפט. "מבחינתי כשר, אם אין סימן שאלה סביב משהו שמצריך דיונים שלי, המסלול הוא רק שהיועצת המשפטית תכתוב שאין מניעה. מבחינתי, ברגע שזה עבר אותה וזה הגיע לשולחני זה עניין טכני בלבד. לכן הזיכרון שלי על אירוע כזה כמו עוד מאות חתימות שהיו לי זה לא משהו שאני מצליח להיזכר מי דיבר וכמה".

מנכ"ל אתר "וואלה" ובעלי השליטה בו ראו את הדברים אחרת. ב-8.5.2014, אגב שיחה על הצורך בחתימתם של נתניהו וארדן, כתב אלוביץ' לישועה "הילד ממתין לאישור של דנה". דנה היא דנה נויפלד, אז היועצת המשפטית של משרד התקשורת. "הילד", הסביר ישועה בעדותו הוא ארדן ("הילד זה אתה כי יש לך בייבי פייס", הסביר עו"ד חן לארדן אתמול בבית המשפט. "נניח שזו הסיבה שהם בחרו בכינוי הזה", הגיב העד).

"דנה תקלה", הוסיף בהמשך אלוביץ' בתכתובת לישועה. "דנה זה לא השר?", תהה ישועה. "אולי שאני אסע לדבר איתו? עם השר". "השר טוען שהוא זקוק לאישור של דנה", כתב אלוביץ' לישועה והבהיר בהודעת המשך כי זה המסר שקיבל מ"ניר", ככל הנראה ניר שלום, היועץ שלו ששימש בין היתר גם כאיש קשר מול ארנון (נוני) מוזס. "אל תדאג", הוסיף בעל השליטה באתר למנכ"ל, "נתגבר גם עליה".

"חסר לגדול שלא יספק [את] הסחורה אחרי כל מה שעשינו בשבילו", כתב ישועה לאלוביץ' ובעדותו הסביר כי ה"גדול" הוא ראש הממשלה נתניהו, ו"מה שעשינו בשבילו" הוא הסיקור המוטה באתר. "הוא חותם בשניה", השיב לו אלוביץ'.

כעבור כמה ימים, כשהחתימה בוששה, התרעם ישועה בפני אלוביץ'. "אני כל היום עושה קמפיין בשביל ההוא ובסוף זו התמורה". בעל השליטה ביקש להרגיע אותו, וכתב לו שנתניהו כבר חתם ומי שמעכב כעת את האישור הסופי הוא שר התקשורת ארדן.

בחלוף עוד יממה, כשהחתימה עדיין לא הגיעה, כתב ישועה מסר לאלוביץ' ובו תיאר את הסיקור המוטה שקיבלו נתניהו וארדן באותם ימים באופן ציורי: "הגדול קיבל קונצרט היום ואתמול. וגם לילד, ינון [מגל, עורך האתר] עזר היום. הוועדים לקחו עליו משרד חקירות, והוא ביקש את עזרתנו". בכך כיוון ישועה לפרסום מאותם הימים שהופיע במדור הברנז'ה של אתר "וואלה" תחת הכותרת "עובדי רשות השידור שכרו חוקרים שיעקבו אחר ארדן".

"עכשיו תראה", אמר אתמול עו"ד חן לארדן אחרי שחקר אותו כשעה תמימה על כל פרשת החתימה על אישור עסקת יד 2, "באותו זמן ממש שדואגים לקבל את החתימה הטכנית הזו שלך על עסקת יד 2, היה איזשהו אירוע שלך שקשור לרשות השידור שהוועדים לקחו חוקר פרטי שיעקוב אחריך. זוכר?".

"כן", השיב ארדן, "אני לא זוכר אם באמת זה הוכח, אני זוכר פרסום כזה או חשד כזה".

עו"ד חן הציג לארדן את ההודעה של ישועה לפיה הוא זה שפנה אל "וואלה" בבקשה לעזרה עם סיקור פרשת הוועדים ברשות השידור.

"הסברתי שזו התנהלות שגרתית של נבחר ציבור. אם יש עליו ידיעה שקרית הוא מתקשר לתקן ואם הכתב לא תיקן יכול להיות שיפנה לעורך"

"אתה זוכר שפנית לינון מגל או לאילן ישועה או לשניהם וביקשת את עזרתה של 'וואלה' מול מה שהוועדים רצו לעשות לך?", שאל עו"ד חן.

"אני לא זוכר, אבל יכול להיות שפניתי בענייני אייטמים עיתונאיים שעסקו בי"

"גם בהקשר הזה של הוועדים?", שאל עו"ד חן.

"יכול להיות", השיב ארדן. "הסברתי שזו התנהלות שגרתית של נבחר ציבור. אם יש עליו ידיעה שקרית הוא מתקשר לתקן ואם הכתב לא תיקן יכול להיות שיפנה לעורך".

"עכשיו אין שום קשר", הדגיש עו"ד חן, "ומי שיעשה קשר כזה לא מחובר למציאות, שבזמן שאתה פונה יכול להיות לבקש את עזרת 'וואלה' אגב אייטמים, 'וואלה' מחכה לחתימה של עסקת יד 2. מי שיעשה קשר כזה לא מחובר לחיים, הוא לא בסדר, הוא מכפיש והוא משקר!".

"אני בסטייט אוף מיינד שלי לא פונה אליו כדי לבקש עזרה אלא פונה אליו כנראה כי אני כועס או דורש תיקון של איזה עוול שבעיני נעשה לי", השיב ארדן.

"וזה שהם מתייבשים בינתיים בחתימה שלך אין קשר", חידד עו"ד חן.

"ודאי שאין קשר", ואז שאל כדי לוודא: "זה באותם ימים?"

כרך או לא כרך

לא פחות מעניינות מהשאלות שהפנו הסנגורים לארדן על חלקו בפרשת "תיק 4000" הן השאלות שלא הפנו אליו.

לפני כמחצית השנה, כשבבית-המשפט העיד סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת דאז הרן לבאות, הטיח בו עו"ד בן-צור כי ראש המטה של נתניהו במשרד התקשורת, איתן צפריר, טען בחקירתו במשטרה שלבאות אמר לו שבתקופת שר התקשורת ארדן הוחלט שלא לאשר את עסקת בזק-yes כל עוד בזק מטרפדת את התקדמות רפורמת השוק הסיטונאי. לפי צפריר, לבאות אף טען כי ארדן הנחה לתרץ את עיכוב האישור במגבלה של כוח אדם במשרד.

"לא, לא, לא, לא, לא!", התעקש לבאות. "אני לא זוכר שגלעד ארדן נתן לי הנחיה כזו של תירוצים". סמנכ"ל הכלכלה התעקש כי הכל היה עניין של סדר עדיפויות.

צפריר עתיד להעיד במשפט ומן הסתם יאשר את הגרסה שמסר במשטרה. בינתיים דומה כי מתבקש היה לשאול את השר ארדן האם אכן נתן לסמנכ"ל הכלכלה במשרד הנחייה לתרץ את עיכוב אישור העסקה במגבלה של כוח אדם. הסנגורים עו"ד בן-צור ועו"ד חן לא ניצלו את ההזדמנות.

פשרה פוליטית עם בעל האינטרס

גם עו"ד חדד, סנגורו של ראש הממשלה נתניהו בפרשות המכונות "תיק 1000" ו"תיק 2000", הקדיש חלק ניכר מחקירתו שלו את ארדן ליחסי תן-וקח בין התקשורת לפוליטיקאים. עו"ד חדד התמקד בהצעות החוק השונות שעלו לאורך השנים במטרה להתמודד עם "ישראל היום", עיתון שפעל במשך שנים כזרוע תעמולה פוליטית עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו והופץ במאות אלפי עותקי חינם ברחבי המדינה שהבעלים, שלדון אדלסון, אחד האנשים העשירים בעולם, סופג את ההפסדים שהוערכו בכמאה מיליון שקל בשנה.

בתשובה לשאלות עו"ד חדד אישר ארדן כי היו כאלה שחשבו שח"כ מירי רגב הגישה חלק מהצעות החוק נגד "ישראל היום" משום שקיבלה סיקור חיובי מקבוצת "ידיעות אחרונות", אולם לגבי עצמו אמר "אני לא זוכר מה חשבתי לפני כל כך הרבה שנים".

ארדן אישר גם כי לא הופתע לראות את שמותיהם של חברי-כנסת ממפלגת ישראל-ביתנו חתומים על הצעות חוק שנועדו לעזור ל"ידיעות אחרונות" נגד "ישראל היום", בשל מה שעו"ד חדד הגדיר "קשר חם בין איווט [ליברמן] לבין קבוצת ידיעות-אחרונות"

בהמשך הוסיף ארדן: "אני יכול לאשר שהיתה תפיסה כזו בקרב חברי-הכנסת של הליכוד שאנשים שיש להם סיקור יותר אוהד למשל ב'ידיעות' היתה להם נטייה יותר גדולה לחתום על חוקים שעוזרים ל'ידיעות'".

"ואף אחד לא חשב שזה פסול באותו זמן במישור הפלילי", הוסיף עו"ד חדד.

"אני לא חשבתי".

ארדן אישר גם כי לא הופתע לראות את שמותיהם של חברי-כנסת ממפלגת ישראל-ביתנו חתומים על הצעות חוק שנועדו לעזור ל"ידיעות אחרונות" נגד "ישראל היום", בשל מה שעו"ד חדד הגדיר "קשר חם בין איווט [ליברמן] לבין קבוצת ידיעות-אחרונות".

בהמשך הציג עו"ד חדד לארדן פוסט מאת ח"כ זהבה גלאון שבו תיארה כיצד איימו עליה ב"ידיעות אחרונות" כי אם לא תצביע בעד "חוק ישראל היום" לא תסוקר עוד בעיתון.

"אתה מכיר, שמעת על דברים כאלה מחברי כנסת אחרים?", שאל עו"ד חדד את ארדן.

השגריר שתק.

עו"ד חדד היה לבסוף זה ששבר את השתיקה. "זה לא מפתיע אותך", אמר לעד. "נדמה לי שאחרי זה היה לה טור ב'ישראל היום'", היתה התגובה של ארדן.

טענה נפרדת של עו"ד חדד נגעה למפגשים בין נתניהו למוזס שעומדים בבסיס פרשת "תיק 2000", מפגשים ששניים מהם הוקלטו ובהם נשמעים המו"ל וראש הממשלה דנים בעסקת שוחד לכאורה: גיוס האימפריה התקשורתית של מוזס לטובת הקריירה הפוליטית של נתניהו, ובתמורה קידום חוק שיפגע ב"ישראל היום".

עו"ד חדד טען כי כשנתניהו הבין ש"חוק ישראל היום" עומד לעבור בכנסת, היה זה לגיטימי מבחינתו לנסות להגיע לפשרה. אחרי שארדן אישר זאת טען עו"ד חדד כי "כדי לשאת ולתת בעניין הזה הוא צריך לדבר גם עם בעל האינטרס ביחס לחוק הזה. כלומר זה לא יספיק לדבר רק עם איתן כבל [שהגיש את הצעת החוק; א"פ] כי התפיסה היתה שהוא משרת אינטרס. צריך לדבר עם בעל האינטרס וזה קורה בכנסת כל הזמן".

"לא יודע אם זה קורה בכנסת כל הזמן", השיב ארדן, "אבל צריך לדבר עם בעל העניין".

"הרצון להגיע לפשרה פוליטית עם בעל האינטרס", הוסיף עו"ד חדד בהמשך, "שבו תהיה הצעת חוק אחרת, לא הצעת 'חוק הגנת העיתונות' שבאה להרוג את 'ישראל היום' אלא הצעת חוק אחרת, שמצד אחד תבטיח את המשך השרידות של העיתונים הכתובים שגובים תשלום ומצד שני תבטיח ש'ישראל היום' ימשיך להיות עיתון שמופץ חינם ושלא ייפגע באופן אנוש, זה מהלך לגיטימי בכנסת נכון?".

"כן", השיב ארדן.

כשבחקירה החוזרת ניסתה עו"ד קרן צבירן מהפרקליטות לשאול את ארדן האם הוא ידע שנתניהו נפגש עם מוזס ושבפגישות האלה נקשרה הפשרה בנוגע לחוק עם הסיקור בקבוצת "ידיעות", והאם אי פעם אמר לו בעל גוף תקשורת במפורש שהוא יטיב איתו בסיקור שלו בתנאי שהוא יעשה משהו במסגרת תפקידו, התנגדו הסנגורים בטענה כי לא לשם כך שמורה זכות החקירה החוזרת. השופטים קיבלו את התנגדותם.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.81MB)