ראשי מפלגת ישראל-ביתנו בפגישה עם הנשיא, אתמול (צילום: אוליביה פיטוסי)
אתמול בעיתונים
אתמול בבוקר נפגש יו"ר ישראל-ביתנו איווט ליברמן עם הנשיא שמעון פרס, כדי להגיש לו את המלצותיו באשר להרכבת הממשלה. ליברמן המליץ על ממשלה בראשות נתניהו. עיתוני אתמול, שכמובן יצאו שלשום בלילה, נאלצו לדווח על אירוע שטרם קרה. במקרה כזה, כמו תמיד, יש כתבים שעוברים לממלכת הספקולציה והדמיון. הנה מה שנכתב אתמול בעניין:
הידיעה הראשית בכפולה הפותחת של "מעריב", עמ' 2, נפתחה כך: "גורמים פוליטיים העריכו אתמול כי ליברמן כלל אינו רוצה להיכנס לקואליציה, אלא מעדיף להיות ראש האופוזיציה" (אלי ברדנשטיין, רוני מלול ואבישי בן-חיים). לעומת זאת, בתחילת הידיעה הראשית בכפולה הפותחת של "ישראל היום", עמ' 2, נכתב: "הבוקר תבוא לסופה התעלומה הגדולה ביותר במערכת הפוליטית מאז הבחירות לפני תשעה ימים: האם אביגדור ליברמן ימליץ בפני נשיא המדינה על יו"ר הליכוד בנימין נתניהו, על יו"ר קדימה ציפי לבני, או שמא הוא לא ימליץ על איש?" (יורי ילון, מתי טוכפלד ושלמה צזנה). אתמול, אם כן, אולי היה ל"מעריב" פתיח מעניין יותר, אבל היום מתברר שהוא גם היה מופרך לחלוטין.
אז מה נסגר באמת עם הממשלה
"ממשלת נתניהו" היא הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" ושל "מעריב", וקביעה ברוח זו מופיעה גם בכותרת הראשית של "הארץ". כרגיל, יש הבדל בין הכותרות של הטבלואידים ובין זו של "הארץ", אולם הפעם הוא הפוך מבדרך כלל. בעוד ש"ידיעות אחרונות" ו"מעריב" מסתפקים בכותרת עובדתית (אפילו אנמית), "הארץ" בוחר להדפיס כותרת עסיסית, אבל כזו שנודף ממנה ריח חריף של מגויסות פוליטית: "ציפי לבני ל'הארץ': ממשלת ימין בראשות נתניהו תגרום נזק למדינה'" (מצד שני, כל הכבוד ללבני, ששוברת את המסורת התקשורתית הנפסדת שנתניהו וברק מאמצים לסירוגין: לשתוק).
בגליון "הארץ" כולו מהדהדת היום תגובתו הידועה של יצחק בן-אהרון לאחר נצחון הליכוד בבחירות של 1977 (נכון, הוא לא אמר בדיוק את המלים "להחליף את העם", אבל מה זה משנה). על השער: הפניות בסגנון "לעצור את הליברמניזם" ו"הניצחון החמוץ של נתניהו". "השתלטות עוינת", כותב יוסי ורטר על ישראל-ביתנו (וטוען כי ליברמן דורש למפלגתו את תיקי החוץ, בטחון הפנים והמשפטים). כותרת המשנה לראשית משפשפת עיניים ומנסה לסלק מהן את התמונה הזו, של "ממשלת נתניהו": "יו"ר קדימה אמרה כי 'לא אהיה שם כדי להציל את נתניהו מעצמו ומשותפיו'. ליברמן הציע להקים 'ממשלת טריו' בראשות הליכוד, קדימה וישראל-ביתנו. הנשיא פרס ינסה לקדם הקמת ממשלה רחבה בטרם יטיל את מלאכת ההרכבה על יו"ר הליכוד. חברי קונגרס בכירים: ממשל אובמה עשוי לבחון את נתניהו ולבקש ממנו להכריז על התחייבות לרעיון 'שתי מדינות לשני עמים'".
מה קורה כאן? ליברמן המליץ על נתניהו לראש ממשלה, ואילו לבני הודיעה כי לא תצטרף לממשלה וכי קדימה תשב באופוזיציה. אבל מה באשר לשאר? האם ליברמן אכן המליץ לנשיא "להקים ממשלת טריו", כפי שכתוב בכותרת "הארץ", והאם הנשיא לא יקבל את ההמלצה להטיל על נתניהו את מלאכת הרכבת הממשלה וינסה להקים (בעצמו?) ממשלת אחדות-רוטציה?
"מעריב" מאשש גם הוא את הדיווחים הללו, אולם הידיעה המרכזית שלו מספרת שלא רק הנשיא, אלא גם נתניהו עצמו יחתור להקמת ממשלת אחדות. "נתניהו קרא אתמול לקדימה ולמפלגת העבודה להצטרף לממשלת אחדות רחבה בראשותו", כותבים היום מרב דוד ואבישי בן-חיים. לפי השניים, גם בכירים בליכוד, שלפי "הארץ" מתנגדים לממשלת אחדות מחשש ש"יפסידו" תיקים, חוששים מממשלה צרה. דוד גם מגישה ב"מעריב" רשימה של הדרישות הקואליציוניות של מפלגות גוש הימין ומביאה סקופ (או פלופ), שלפיו בעבודה שוקלים להתמזג עם קדימה. עוד ב"מעריב": שלום ירושלמי מסכים עם ורטר ב"הארץ": ממשלה צרה היא הסיוט של נתניהו ("ביבי").
גם ב"ידיעות אחרונות" הידיעה הראשית מתמקדת במאמציו של נתניהו להקים ממשלת אחדות. "מנהיג הליכוד לא מוותר עדיין על אחדות ומכין לקדימה חבילת פיתויים: מעמד מיוחד בממשלה ותיקי הביטחון והחוץ", אומרת כותרת המשנה לראשית. מי שיאסוף את ההבטחות, ההבטחות לכאורה, ההשערות והניחושים על אופן חלוקת התיקים בממשלה הבאה, יוכל לפתוח חנות.
ומה באשר ל"בכירים בקדימה", ש"הארץ" ו"מעריב" מצניעים את התנגדותם להכרזה של לבני על הליכה לאופוזיציה? הכותרת הראשית בעמ' 4 ב"ידיעות אחרונות": "מופז: 'אופוזיציה היא אופציה, לא אובססיה'". "כלפי חוץ התייצבה אתמול תנועת קדימה בחזית מאוחדת מאחורי היו"ר ציפי לבני [...]", כותב יובל קרני, "מאחורי הקלעים נשמעו זמירות קצת שונות, כולל ביקורת על לבני ועל החלטתה לנהל דיאלוג עם יו"ר ישראל-ביתנו אביגדור ליברמן" (לבני בטח חושבת עכשיו: גם אכלתי את הדגים, וגם גורשתי מהעיר).
התפכחויות
"כמו בעסקת השבויים עם חיזבאללה, ובוודאי כמו במבצע הצבאי בעזה, משחק השיקול הפוליטי תפקיד עצום בחישובי המחליטים, בניגוד גמור להכחשותיהם הרשמיות. התמיכה הנמרצת של נתניהו מאחורי הקלעים בעסקת שליט מותנית בכך שזו תושלם בתקופת אולמרט" (עמוס הראל ואבי יששכרוף, "הארץ", "הבחירות סיבכו את עסקת שליט").
"הקצין שפיקח על אוגדת עזה מבקר את הדרג המדיני", "אלוף במיל' בן ראובן: הקבינט לא הציב יעדים לסיום המלחמה בעזה", "בן ראובן מזהיר מפני סכנת 'שכרון הכוח' בעקבות המלחמה, שכן במהלכה לא עמד צה"ל במבחן של ממש" (עקיבא אלדר, כותרות ידיעה ב"הארץ").
"בעלי השליטה בבנקים בישראל, כמו גם אוצר המדינה, יצטרכו להזרים עד סוף השנה הבאה 22.5 מיליארד שקל למערכת הבנקאית כדי להתמודד עם המשבר הצפוי במערכת בשנתיים הקרובות. כך קובע דו"ח מיוחד של האנליסטים של בנק ההשקעות UBS. הדו"ח שוגר אתמול (ה') בעקבות אזהרת הרווח של בנק לאומי, לפיה הוא צופה הפסד של עד 800 מיליון שקל ברבעון האחרון של שנת 2008" (יהודה שרוני ודוד ליפקין, "מעריב", "הבנקים במשבר, זקוקים למיליארדים").
"מתברר לאחר הכל, לאחר הראיונות והתדריכים והשידורים המיוחדים, לאחר השבחים המפליגים של הכתבים הצבאיים והמלחמות על הקרדיט בין ברק ללבני, שהמבצע של צה"ל בעזה לא היה הצלחה גדולה כל כך, ואולי לא היה הצלחה בכלל. המטרה היתה למנוע הברחת נשק, וההברחות נמשכות... המטרה הייתה להפסיק את הירי, אבל הירי נמשך... המטרה הייתה לכפות על החמאס תהדייה משופרת, אבל השיחות בין מצרים לחמאס מסתכמות באותה תהדייה, ויש אומרים, גרועה ממנה. המטרה הייתה להאיץ את המשא ומתן על החזרת גלעד שליט, אבל חמאס לא זז מילימטר. החזרנו את ההרתעה, אמרו כולם, נכון יותר, אמרנו כולנו, מתושבי שדרות ואשקלון ועד כותב שורות אלה, ולא ביטאנו אלא משאלת לב" (נחום ברנע, המוסף לשבת, "ידיעות אחרונות").
ליברמן מוכר עץ לערבים
ליברמן יודע ערבית או לא יודע ערבית? בוודאי שיודע. למי שפיקפק בכך, בא היום אורי בלאו ב"הארץ" ומרגיע למענו את הספקות אחת ולתמיד. "חברה שהקים ליברמן סחרה עם פלסטינים במאות אלפי שקלים", מכריזה כותרת על שער "הארץ". לפי הדיווח, בשנים 2001-2000 סחרה חברת "נתיב אל המזרח ישראל" עם "גורמים פלסטינים ברשות [...] ככל הידוע, מדובר בעסקאות למכירת עץ". "עסקים עם הרשות הפלסטינית כשלעצמם הם לגיטימיים", כותב בלאו, "אך העובדה שדווקא חברתו של ליברמן קיימה עסקים כאלה עשויה לעורר תמיהה בשל דעותיו הידועות של ליברמן באשר לפלסטינים". מלשכת ליברמן מגיבים: באותה תקופה ליברמן כבר היה חבר-כנסת, ולא היה מעורב בפעילותה של החברה.
סקס מוכר
"המשחק של ילדי הגן: מודעות מין", מכריזה כותרת על שער "הארץ". אורלי וילנאי מדווחת כי ילדים משחקים בכרטיסי ביקור המשמשים לפרסום שירותי זנות ומחולקים ברחובות תל-אביב. כל עמ' 8 (למעט המודעות...) מוקדש לסיפור הזה. וילנאי טוענת גם כי את הכרטיסים מחלקים, לעתים, ילדים הסובלים מפיגור, ותמורת שקלים בודדים; היא מזכירה לשלילה גם את עיתוני מודעות המין המחולקים בקיוסקים, ומלינה על אוזלת ידה של המשטרה בטיפול במפגע הזה, למרות הוראות מפורשות של פרקליט המדינה. המקור למידע: מטה המאבק בסחר בנשים והמרכז המשפטי לילדים ולנוער, בראשות עו"ד רוני אלוני-סדובניק.
מי שעוקב אחרי הנושא ודאי זוכר את הפעם הקודמת ששמה של אלוני-סדובניק עלה ל(שולי)הכותרות (הצדדיות): היא הגישה אז תלונה במשטרה נגד מו"ל "הארץ" עמוס שוקן באשמת סחר בנשים, בשל פרסום מודעות ברשת המקומונים שלו. באותו זמן הגישה ח"כ זהבה גלאון הצעת חוק המחמירה את האיסור על פרסום מודעות כאלו. בעבר גם הצביע עידו קינן על סימנים שרשת שוקן מפעילה אתר אינטרנט שכולו מודעות לשירותי זנות. ב-2004 הרשיע בית-המשפט את רשת שוקן בעבירה של פרסום שירותי זנות.
הפרסום היום בגנות מודעות של שירותי מין מתווסף לפרסום דומה בעיתון מתחילת השבוע. האם מו"ל "הארץ" החליט ללכת סוף-סוף בדרכם של שאר המול"ים הגדולים, ולוותר על ההכנסות מפרסום שירותי זנות? הצצה למקומון "העיר" מאתמול מגלה כי לא מתפרסמות שם מודעות מין בוטות (להבדיל מפרסום מועדון חשפנות, שיחות ארוטיות ו"מסז'ים ללא מין"), אבל האתר bsexy עדיין באוויר.
ענייני תקשורת
סופר, מוציא לאור או אדם אחר המחזיק בזכויות יוצרים בספר או ביצירה כתובה אחרת, זכויותיך עלולות להיפגע בשל הסדר פשרה בתביעה ייצוגית הנוגעת לסריקה ושימוש בספרים ויצירות כתובות אחרות על-ידי גוגל". המודעה מפנה לאתר http://www.googlebooksettlement.com. מן האתר ניתן להבין כי הוא פרסום של חברת גוגל עצמה. הפרסום, כנראה, הוא חובה שהוטלה על גוגל על-ידי בית-המשפט כחלק מהסדר פשרה.
"ההיסטריה בתקשורת הגיעה השבוע לשיא", כותב נחמיה שטרסלר ב"הארץ". "בטלוויזיה דיברו על משבר מים עצום, ובעיתונות הגיבו בכותרות ענק: אין מים, המים מזוהמים, צפוי מחסור. והכל בגלל שתי יצרניות מים מינרליים שהפסיקו את מילוי הבקבוקים לכמה ימים עקב הימצאות חיידקים במעיינות. היה אפשר לחשוב שהמים כבר לא זורמים בברזים".
ב-27 ביולי 2008 האשים "ידיעות אחרונות" את "הארץ" בשיתוף פעולה עם המשטרה בביום תצלום וידיעה על אודותיו. אז כתבנו כאן כך:
"זוכרים את התמונה של אורי מסר משוטט כסהרורי על אי תנועה ליד תל-אביב? הצילום של מוטי קמחי התפרסם ב'הארץ' בשבוע שבו הוטל צו איסור פרסום על פרשת אולמרט-טלנסקי, וגם על כך שאורי מסר כנראה אמר בחקירתו דברים המפלילים את אולמרט. עורך 'הארץ', דב אלפון, התפאר בתמונה זו ובפרסומה ללא מתן הסבר על הנסיבות שבהן צולמה, כמין רמז לקוראים מביני עניין מעל לראשה של המשטרה. ב'ידיעות אחרונות' טוען אורון מאירי כי למעשה היתה זו המשטרה שרמזה רמזים לשולה זקן מעל לראשו של עיתון 'הארץ'. כותרת הידיעה היא 'האם צילום הפפרצי של אורי מסר בוים?'. בידיעה עצמה נטען כי חוקריו של מסר כיוונו את הדברים כך שהוא ייאלץ לחפש מונית על אי התנועה, ואף הודיעו בשיחת טלפון ל'הארץ' על מיקומו. מדוע? לפי 'ידיעות אחרונות', כדי שחוקרי המשטרה יוכלו להראות לשולה זקן את התצלום על שער 'הארץ', ולחזק כך את אמירתם כי הוא נמצא במצב נפשי קשה ולכן כדאי לה לשתף איתם פעולה. האם ההסבר הגיוני? לא ממש. מסר לא היה חייב לרדת באמצע הכביש המהיר מהמונית כדי לחפש מונית לכיוון הפוך. מצד שני, גם ההסבר שנתן 'הארץ' בזמנו, כאילו מישהו שהכיר את מסר ראה אותו במקרה וצילצל ל'הארץ', לא ממש משכנע".
היום בעמ' 13 של "ידיעות אחרונות", דחוקה ומוצנעת בין הידיעות והמודעות, מתפרסמת הבהרה, שממנה עולה כי ב"ידיעות אחרונות" מבינים אחרת משאר העולם את המלה העברית "בוים": "ביום ו' 25.7.08 פירסמנו ידיעה שכותרתה 'תרגיל משטרתי', שהתייחסה לצילום של אורי מסר משוטט בנתיבי איילון, שפורסמה בעיתון 'הארץ'. ברצוננו להבהיר כי הביקורת שבפרסום הופנתה כלפי משטרת ישראל. לא היתה למערכת 'ידיעות אחרונות' כל כוונה להטיל דופי בסיקור המקצועי של 'הארץ' או לפקפק באותנטיות של הצילום, ואם הובן אחרת, לא זו היתה כוונתנו וצר לנו על כך".