מיתון במובן הקלאסי של המלה
"כל המשבר הכלכלי נמחק עת נחתה עליו עופרת יצוקה במלוא כובד משקלה. שני בוגרי סיירת מטכ"ל ובוגרת מוסד אחת תמיד יעדיפו רגע לפני הבחירות לעסוק במטוסים, טנקים קסאמים וחמאס מרושע. הם תמיד מצטלמים טוב יותר ממסכים אדומים משעממים", כותב רפי רוזנלפד בטור הפרשנות "משבר כלכלי מעופרת יצוקה", שתמציתו מופיעה בראש עמוד השער של "מעריב".
הבוקר זהו ניסיון עיתונאי יחיד למדי לקשור בין המצב הכלכלי הנוכחי בישראל ובין הפרה הקדושה של בטחון המדינה. במאמרו מבקר רוזנפלד את חוסר המעש של שר האוצר בחודשים האחרונים ומתריע מפני התעלמות הממשלה מהמשבר הכלכלי, ששב וכובש את כותרות העיתונים בעקבות תחזית בנק ישראל כי הצמיחה בשנה הקרובה תהיה שלילית.
"מיתון", קובעת בפשטות הכותרת הראשית של "מעריב"; "מיתון 2009", קוראת זו של "ישראל היום"; ואילו ב"ידיעות אחרונות", העיתון הפונה לאנשים מתוך הנחה כי הם אינם מסוגלים להבין את משמעות המלה "מיתון", הכותרת הראשית מסבירה בדיוק למה הכוונה: "רמת החיים בארץ תרד".
אבל הטון בדפים הפנימיים של "ידיעות אחרונות" דווקא אופטימי יחסית. "אחרי שנים של צמיחה", קוראת כותרת הגג שמעל כפולת העמודים המוקדשת לסיקור תחזית בנק ישראל. בהחלטה מעט מוזרה אין הבוקר כל ידיעה חדשותית בעיתון על התחזית שמסר אתמול הבנק. הנתונים החמורים ביחס לשנה הקרובה עולים רק מתוך טור הפרשנות של סבר פלוצקר, המסביר שהמצב בעצם לא כל-כך נורא. "באמריקה מקנאים בנו", מרגיעה הכותרת למאמרו, ובגוף הטקסט כותב פלוצקר כי לפי בנק ישראל, "במשק הישראלי יהיה השנה מיתון במובן הקלאסי של המלה מיתון, לא במובן של משבר. המיתון הזה ייגמר בתוך שישה עד תשעה חודשים".
צפירת הרגעה נוספת, באותו עמוד של אותו עיתון, מגיעה מכיוונו של נוחי דנקנר, שלפי דיווחה של נווית זומר, הצהיר אתמול במסגרת מפגש מנהלים של קבוצת IDB: "המשק הישראלי יתגבר על המשבר".
פתרון למשבר ב-14 מלה
אתמול כתבנו כאן על האופן שבו פיספסו העיתונים את ההזדמנות לנצל את פרסום דו"ח העוני כדי לחזור ולקבוע סדר יום אזרחי לבחירות הקרובות. סיקור הדו"ח היה מצומצם וחסר זווית פוליטית. הבוקר, לאחר פרסום תחזית בנק ישראל לצמיחה שלילית בשנה הקרובה, סיקור הכלכלה בעמודי החדשות בולט בהרבה (כותרת ראשית בכל העיתונים, למעט "הארץ"). ככל הנראה, מפני שהפעם אין מדובר בעשירונים התחתונים בלבד. יש אפילו כמה ניצנים לניסיון לקשור בין המשבר הנוכחי לדרישות התפקיד של ראש הממשלה הבא בישראל.
ב"מעריב", למשל, ברצועת גג המופיעה מעל כפולת העמודים המוקדשת למשבר הכלכלי, פונה העיתון לשלושת המועמדים לראשות הממשלה בשאלה "איך תתמודדו עם האבטלה?". זוהי שאלה עקרונית, שראוי כי תעמוד במרכז הדיון הציבורי 15 ימים לפני הבחירות, אך מפאת המידות הצרות של רצועת הגג בעיתון, שם נערך הדיון, נאלצים המועמדים להסתפק בתשובות קצרצרות. נתניהו עונה לשאלה ב-16 מלה, לבני מתמודדת עם האבטלה בעזרת 14 מלה בלבד, וכך גם ברק (אף כי יש לציין ש-14 המלים של ברק מעט ארוכות יותר מאלו של לבני).
ב"ישראל היום" מקבל הקשר בין פוליטיקה לכלכלה את הזווית הקבועה – ניתוב ביקורת אל עבר הממשלה הנוכחית. "זוכרים שהממשלה הבטיחה ש'הכלכלה שלנו שונה'?", שואלת כותרת הגג בעמוד השער, ומי שאינו זוכר מוזמן להיזכר: בעמ' 2 של העיתון מזכירים כיצד שר האוצר טען עם תחילת המשבר כי "נתוני המאקרו בישראל טובים בהרבה" מאלה של מדינות מערביות אחרות.
גם עיתון זה פונה אל שלושת המועמדים לראשות הממשלה ושואל לפתרונם. הפעם, לכל מתמודד מוקצבות כמה עשרות מלים. כתוצאה מכך יש מי שמספק משפטים סתומים כגון "יש לגבש אסטרטגיה כלכלית רב-שנתית לניהול המשבר הכלכלי". אבל, בין לבין, ניתן למצוא גם כמה שבבים של רעיונות פרקטיים יותר. מובן כי המרחק עד לדיון עיתונאי רציני בפתרונות של המועמדים לראשות הממשלה למשבר הנוכחי עודנו רב.
ראשו של ליברמן
שעה שכל העיתונים האחרים מקדישים את הכותרת הראשית למיתון הצפוי, ב"הארץ" דנה הכותרת הראשית בפרשה שבה מעורב ח"כ אביגדור ליברמן, ולקשר של העיתון עצמו אליה: "תחקיר 'הארץ': אביגדור ליברמן קיבל 2.5 מיליון שקלים מגורמים בחו"ל". אורי בלאו, גידי וייץ, יהונתן ליס וג'קי חורי מביאים בידיעה זו פרטים חדשים על אלה שהתפרסמו בעבר בתחקיריהם של וייץ ובלאו ב"מוסף הארץ" והובילו את משטרת ישראל לחקירה הנוכחית נגד ליברמן ולמעצרם אתמול של שבעה מקורבים לו, ביניהם עורך-דינו ובתו. בין היתר מספרת הידיעה כי החברה שהקימה בתו קיבלה 11 מיליון שקל "מגורמים עלומים בחו"ל בעד מה שהוגדר 'ייעוץ עסקי'", ומתוך סכומים אלה הופרשה לליברמן משכורת נאה. אם התיאור מדויק, הרי שבמקרה זה "הארץ" טופח על שכם עצמו בצדק.
אבל העיתון אינו מסתפק בכך ומספק סיקור רב-צדדי לפרשה. בידיעה הראשית מוזכרת טענת פרקליטיהם של שניים מהעצורים, ולפיה חוקרי המשטרה אמרו להם כי הם מבקשים את "ראשו של ליברמן". לצד הידיעה, טור רקע מאת וייץ ובלאו, ידיעה נרחבת המוקדשת לתגובת ליברמן ושני מאמרי פרשנות: האחד, על האופן שבו חשדות וחקירות רק מגדילים את מספר המנדטים של הנחקרים, תוך דגש על הזווית הרוסית הספציפית של ליברמן [לילי גלילי], ומאמר נוסף, מאמר המערכת של העיתון, הקובע כי "ראוי שאמצעי חקירה כמו חיפוש בבתי חשודים לא יופעלו נגד מקורביו [של ליברמן] בימים סמוכים לבחירות".
בכל הנוגע לחקירתו של ליברמן, העיתונים האחרים יכולים הבוקר בעיקר לעמוד מנגד. ב"ישראל היום" קורא מרדכי גילת להסרת חסינותו של ליברמן ולחקירתו המיידית. הכותרת שעל שער "מעריב" קוראת "לא בטחון פנים, לא משפטים, לא אוצר", והידיעה המרכזית בנושא [דורית גבאי] מתייחסת להשלכות הפוליטיות האפשריות של החקירה על מעמדו של ליברמן לאחר הבחירות. ב"ידיעות אחרונות" בוחרים להדגיש בעמוד השער כי בין העצורים גם יו"ר הקמפיין של ליברמן, ואילו הפרשן בעז אוקון מכנה את עיתוי המעצרים "טיפשות".
ועוד נקודת זכות ל"הארץ" הבוקר: בעוד שכל העיתונים מדווחים על החסינות החלקית שקיבל משה טלנסקי, עד המפתח בחקירה נגד ראש הממשלה, אבל לא כותבים דבר באשר להחלטתו אם לחזור לישראל להשלמת עדותו – כתב "הארץ" תומר זרחין מדווח כי טלנסקי החליט שלא לבוא לישראל, מחשש שעדותו כאן תפליל אותו בחקירה שנפתחה נגדו בארה"ב.
ענייני תקשורת
לי-אור אברבך מדווח במוסף "עסקים" של "מעריב" כי מועצת הכבלים והלוויין החליטה לבדוק מחדש יציאה למכרז לערוץ חדשות כבר במהלך השנה הנוכחית. לפי דיווחו, "במועצת הכבלים והלוויין החליטו שהלחימה בדרום והמשבר הכלכלי העולמי עוררו שוב את הצורך הישראלי בערוץ שכזה".
רז סמולסקי וגיא ליברמן מדווחים ב"דה-מרקר" כי הכשרת-היישוב, חברת האם של "מעריב", רכשה את בית "מעריב" תמורת 32.5 מיליון שקל – כמחצית מערך המבנה לפי הערכת הנהלת העיתון בעת פרסום המכרז למכירתו. לפי דיווחם, הכשרת-היישוב תשכיר את המבנה ל"מעריב" לשנתיים לפחות.
אופיר בר-זהר וצבי זרחיה מדווחים ב"דה-מרקר" כי שכרם של הפרילנסרים במחלקת הספורט של ערוץ 10 קוצץ ב-10%.
ערן סוויסה מדווח במוסף "המגזין" של "מעריב" כי חזאי חדשות ערוץ 10, דני רופ, ימשיך להגיש את התחזית בערוץ על אף קיצוץ ניכר בשכרו.