ערוץ 14 "מכחיש בתוקף כי קיימת זיקה ארגונית או כספית או זיקת-השפעה אחרת בינו לבין הליכוד או לעומד בראשו" וקורא ליו"ר ועדת הבחירות לדחות את העתירה שהגישה נגדו מפלגת יש-עתיד לסימון תכניו כתעמולת בחירות. לדברי באי-כוחו של הערוץ, מדובר ב"מהלך מחושב ומתוכנן לסגירתו של ערוץ 14 בטלוויזיה".

בשבוע שעבר פנתה מפלגת יש-עתיד לוועדת הבחירות המרכזית בדרישה להכריז על ערוץ 14 ובעליו כ"גוף פעיל בבחירות" ולחייב סימון של שידוריו כתעמולת בחירות. לטענת המפלגה, הערוץ קורא לצופיו לתמוך במפלגת הליכוד ובעומד בראשה בנימין נתניהו ולהימנע מהצבעה ליש-עתיד: "שידורי ערוץ 14 מכילים תכני תעמולה מובהקים, וזאת לצד פעילות אינטנסיבית של מגישי ערוץ 14, המזוהים עם הערוץ ומהווים את ה'פנים' שלו".

בחברת ערוץ יהודי ישראל בע"מ, המפעילה את ערוץ 14, טוענים כי בפועל מדובר בניסיון להשתיק כלי תקשורת שמבקר את השלטון ואת ראש הממשלה יאיר לפיד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד בישיבת ממשלה, 7.10.14 (צילום: מרק ישראל סלם)

"עתירה זו נועדה לסתום את הפה לערוץ תקשורת מרכזי בציבוריות הישראלית, ובכך לפגוע לא רק בזכות היסוד שלו לחופש ביטוי פוליטי, אלא גם לפגוע בציבור הרחב הצופה בשידוריו, ומהם הוא בוחר לשאוב את המידע, הפרשנות, הדעות, המשמשים כבסיס לגיבוש עמדתו על השלטון בישראל ועל המערכת הפוליטית", נכתב בתגובה לעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי-הדין יגאל דנינו, שרית בר וגיא בוסי (שמופיע דרך קבע כפרשן בערוץ).

לפי ערוץ 14, עובדים בו כיום כ-200 עובדים ונותני שירות תחת המנכ"ל איתי וולמן. "על אף שערוץ 14 נמצא בתקופת הרצה, הוא מצליח לייצר סדר יום ציבורי ופרסומיו מובלטים בתקשורת וברשתות החברתיות באופן העולה באופן ניכר על גודלו היחסי", נטען בתגובה לעתירה.

מערכת החדשות בערוץ, בהנהלת יורם כהן, "פועלת במקצועיות ובעצמאות מוחלטת", נטען בתגובה לעתירה. עוד טוען הערוץ כי "הצופה הסביר יודע להבחין בין חדשות לדעות, ומערכת ערוץ 14 עושה את כל הדרוש לשם כך. דומה הדבר לעיתון שבו קיימת הפרדה בין ידיעות חדשותיות לטור הדעות, והקורא יודע להפריד בין זה לזה".

בערוץ טוענים כי הם מקפידים לפעול לפי חוק הרשות השנייה שאוסר על שידור תעמולה מפלגתית וכן מקפידים שלא לתת ביטוי לדעות מנהלי הערוץ ובעלי העניין בו (בעלי הערוץ הוא המיליארדר יצחק מירילשוילי, אשר גם נגדו הוגשה עתירת יש-עתיד).

יצחק מירילשווילי (צילום: רונן גולדמן, רשיון CC BY-SA 3.0)

לטענת הערוץ, לפיד ומרבית חברי מפלגתו מחרימים מזה זמן רב את ערוץ 14 ומסרבים להזמנות חוזרות ונשנות להופיע בתוכניותיו. בערוץ אף צירפו צילומי מסך של פניות מטעמם לחברי-כנסת ושרים מיש-עתיד, פניות שלא נענו בחיוב. עוד טוענים בערוץ כי פוליטיקאים "מכל שאר סיעות הכנסת" מופיעים דרך קבע בשידוריו ומקבלים הזדמנות להציג את עמדותיהם.

טענתו המרכזית של הערוץ היא כי אם העתירה תתקבל ייאלץ לסגור את שעריו, למרות שסגירת הערוץ כלל אינה נדרשת בעתירה. לפי הערוץ, כיוון שחוק הרשות השנייה ותנאי הרישיון שמכוחם הוא פועל אוסרים על מה שמוגדר כ"פעילות בחירות", הרי שאם ייקבע כי כך פעל רישיונו צפוי להישלל. ממילא, טוענים בערוץ, אין לערוץ אפשרות להירשם אצל מבקר המדינה כ"גוף פעיל בבחירות" כפי שדורשת יש-עתיד כיוון שהגדרה זו שמורה למלכ"ר ואילו הוא ערוץ מסחרי למטרת רווח (אף שעל פי הערכות, הערוץ רק מפסיד כסף בשנים האחרונות).

לעצם העתירה של יש-עתיד משיבים בערוץ באופן נרחב, וטוענים כי התיקון לחוק מימון מפלגות המגדיר מיהו "גוף פעיל בבחירות" אינו הולם את פעילותם ככלי תקשורת ועל כן אין בסיס משפטי לעתירה ולסעד המבוקש. לגופן של טענות המפלגה משיבים בערוץ גם כן בהרחבה וטוענים בין היתר כי אין ליו"ר ועדת הבחירות הסמכות להכריז על הערוץ "גוף פעיל בבחירות".

מו"לית "ישראל היום", מרים אדלסון (צילום: בן דורי)

בערוץ אף מצטטים מהחלטת השופט סלים ג'ובראן, כשהיה יו"ר ועדת הבחירות בשנת 2015, בבואו לדחות את העתירה שהגיש אז עו"ד שחר בן-מאיר בדרישה להכריז על "ישראל היום" כ"פלטפורמת תעמולה אסורה". "נקודת המוצא היא שידיעות חדשותיות הם פרסומים מוגנים מכוח חופש העיתונות", מצטטים בערוץ 14 את מה שכתב אז השופט ג'ובראן, אף שבפועל השופט כתב בהחלטתו כי "נקודה המוצא היא שמדובר בפרסומים המוגנים מכוח חופש העיתונות", כשאת הפרסומים הגדיר כ"תוכן הנחזה לידיעות חדשותיות".

באותה עתירה מ-2015 נקבע כי כדי לקבוע שכלי תקשורת הוא כלי תעמולה מפלגתי יש להוכיח זיקה הדוקה בינו לבין המפלגה והמועמדים מטעמה לכנסת. לפני שבע שנים הכחיש בשמו של נתניהו שלמה (מומו) פילבר, מנהל הקמפיין של הליכוד באותה תקופה, כי לנתניהו או לליכוד השפעה כלשהי על מערכת "ישראל היום" ששונה מהשפעתם על כל כלי תקשורת מרכזי אחר. ברבות השנים התברר כי הכחשה זו היתה שקרית וכי לנתניהו היתה השפעה חריגה על התוכן שפורסם ב"ישראל היום".

עוד טוענים כעת בערוץ 14 כי ממילא אין בסיס לבידול שערכה יש-עתיד בין הערוץ לבין כלי תקשורת אחרים, שפועלים כביכול באופן שונה.

עמית סגל (צילום: פלאש 90)

בערוץ מצרפים רשימה של אנשי תקשורת שלטענתם "זהותם הפוליטית-אישית [...] ידועה היטב לכל צופה, מאזין וקורא". בין היתר מזכירים בערוץ את אופירה אסייג ואייל ברקוביץ', אמנון אברמוביץ', עמית סגל, בועז ביסמוט, אמיר איבגי, אביעד גליקמן, ערד ניר, רינה מצליח, דנה וייס, רביב דרוקר, אילה חסון, שרון גל, אבישי בן-חיים, קלמן ליבסקינד, אריה גולן, שלי יחימוביץ', עירית לינור, קובי אריאלי ובן כספית.

"במציאות התקשורתית דהיום, הצופה הסביר מבין היטב שדברים שאומרים אמנון אברמוביץ' או עמית סגל בערוץ 12 למשל, משקפים את דעתם האישית ולא את עמדתו של ערוץ 12, ובוודאי לא את עמדת בעלי המניות של קשת 12", טוענים בערוץ 14. "הוא בוודאי לא רואה בכך 'תעמולה אסורה', אלא כהבעת עמדה לגיטימית של עיתונאי/מגיש/פרשן - עוד אחת מיני רבות; זה 'שוק הדעות'".

בעתירת יש-עתיד הוצגו שלל מקרים שבהם, כך נטען, פעל הערוץ כגוף תעמולה למען נתניהו. בין היתר הזכירו ידיעה שכללה סרטון תעמולה של נתניהו על חינוך חינם מגיל אפס. בתגובה לעתירה מפנים בערוץ 14 לידיעות דומות שפורסמו בכלי תקשורת אחרים. בדומה לטענות ההגנה במשפט המו"לים בכל הקשור לסיקור נתניהו באתר "וואלה" בתקופה שבה היה ראש ממשלה, בערוץ 14 טוענים כי "העותרת חוטאת בכך שהיא מסתירה את הסיקור התקשורתי הרחב ויוצרת רושם מוטעה כאילו רק המשיבה 1 פרסמה את התוכנית הכלכלית של הליכוד".

בערוץ 14 גם מספקים מנגד שתי דוגמאות לכתבות "חיוביות מבחינת האפקט הציבורי" ששודרו בערוץ והוקדשו ללפיד: כתבה על ביקורו של לפיד בגרמניה וכתבה על ביקור שלו בגדוד מנשה של מג"ב.

בערוץ 14 משיבים באופן ממוקד לחלק ניכר מהדוגמאות שכללה יש-עתיד בעתירתה, אך פוסחת על שתיים: אמירה של מגיש ערוץ 14 ינון מגל, שטען בפני חבר הפאנל של תוכניתו, העיתונאי ג'וש בריינר: "אם אתה לא נוח לך בתעמולה, אתה לא חייב להיות בערוץ של תעמולה"; ואמירה של יותם זמרי, חבר פאנל התוכנית "הפטריוטים", שבתגובה להודעת הפאנליסטית טל גלבוע כי היא עוזבת את התוכנית משום שהחלה לעבוד בקמפיין הליכוד, התלוצץ ואמר לה: "למה את עוזבת לא הבנתי".

מב"כ 1/25

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 3.79MB)