עו"ד יוסף בנקל, הנאמן לנכסיו של טייקון התקשורת פושט הרגל אליעזר פישמן, הגיש היום (11.7) בקשה לבית-המשפט לאשר לו לתבוע את ארנון (נוני) מוזס, המו"ל הנאשם בשוחד ובעל השליטה בקבוצת ידיעות-אחרונות. התביעה, כך לפי עו"ד בנקל, תוגש מטעם חברת בראון-פישמן תקשורת, מתוקף היותה בעלת מניות לשעבר ב"ידיעות אחרונות" (פישמן, מלבד הבעלות על "גלובס", החזיק גם בכשליש ממניות "ידיעות אחרונות").

במוקד התביעה טענות להתנהלות פסולה של מוזס, של קרובת משפחתו מרים נופך-מוזס ושל נושאי משרה אחרים בקבוצת ידיעות-אחרונות, התנהלות שהסבה לחברת בראון-פישמן "נזקי עתק", כך לטענת החברה. בנקל חוזר למעשה על טענות שטען בעבר בעל מניות אחר ב"ידיעות אחרונות", דוד ליבר (יורש מניות דב יודקובסקי), ואף חבר לעורך דינו של ליבר, עו"ד עופר פירט. השופטת בתיק הפירוק, איריס לושי-עבודי, בפסק-דין שנתנה בעבר, התעלמה מטענות אלה.

הטענות של ליבר, וכעת של בנקל, נגד מוזס, הן בעיקרן על הפסד של מאות מיליוני שקלים מכספי החברה ע"י מוזס בשל השקעות כושלות בנגזרים ובמט"ח ובשל מכירה במחיר נמוך של אופציות לרכישת מניות חברת HOT (על מנת להיטיב עם בעל השליטה ב-HOT, פטריק דרהי, שהלווה כסף למוזס). מוזס ונופך-מוזס הכחישו מכל וכל את הטענות, גם כשעלו ע"י ליבר וגם כעת.

אליעזר פישמן (צילום: פלאש 90)

אליעזר פישמן (צילום: פלאש 90)

"לאורך שנות כהונתם של שניים מנושאי המשרה בקבוצת ידיעות, התקבלו בקבוצה שורה של החלטות תמוהות, לשון המעטה שבהמעטה, אשר כבר במועד קבלתן היה ברור כי הן מנוגדות לטובתה, ובמסגרתן לא שמו נושאי המשרה לנגד עיניהם את טובת החברות, אלא העדיפו את טובתם האישית", נטען בבקשתו של עו"ד בנקל.

חברת בראון-פישמן אחזקות, שבין בעלי מניותיה נמנו פישמן עצמו ועדנה בר-און (אמה של אלונה בר-און, מבעלי "גלובס" כיום), היתה בעלת השליטה בחברת בראון-פישמן תקשורת. חברת בראון-פישמן תקשורת החזיקה עד לאחרונה במניות של קבוצת ידיעות-אחרונות, אשר שועבדו לבנק הפועלים. בדצמבר 2020 אישר בית-המשפט המחוזי בת"א-יפו את השתלטות נוני מוזס על המניות שהיו בחזקת בראון-פישמן תקשורת ושועבדו לבנק הפועלים.

לאחר המכירה, כך טוען עו"ד בנקל, החלה בראון-פישמן תקשורת לבחון את הפעולות והמחדלים של נושאי המשרה הבכירים בקבוצת ידיעות-אחרונות, בתקופה שבר-און פישמן היתה בעלת מניות בקבוצה.

נוני מוזס, בעל השליטה בקבוצת ידיעות-אחרונות ויו"ר הדירקטוריון, ביצע באותן השנים "שורה של פעולות ועסקאות בקבוצת ידיעות ובנכסיה, אשר הסבו לחברות הקבוצה נזק רב בסכומי עתק, זאת תוך ניגוד עניינים מובהק והעדפת טובתו האישית על פני טובת קבוצת ידיעות, ותוך קיפוח זכויותיהם של בעלי מניות המיעוט בקבוצת ידיעות, לרבות זכויותיה של פישמן תקשורת", נטען בבקשת עו"ד בנקל. עוד נטען כי מוזס עשה זאת בשיתוף פעולה, או לכל הפחות בידיעה, של נופך-מוזס.

בין היתר מונה עו"ד בנקל בבקשתו את ההפסדים בסך של כמעט מיליארד שקלים שהסב לדבריו מוזס לקבוצה בגין מסחר במטבע חוץ. לפי עו"ד בנקל, מוזס פעל באמצעות האשראי שגייסה קבוצת ידיעות-אחרונות, מבלי לקבל את אישור הדירקטוריון או האסיפה הכללית של החברה. לבראון-פישמן תקשורת, כך נטען, נגרם כתוצאה מכך נזק של למעלה מ-340 מיליון שקלים.

פטריק דרהי (צילום: פלאש 90)

פטריק דרהי (צילום: פלאש 90)

עוד מציין עו"ד בנקל בבקשתו את החלטת חברת ידיעות-תקשורת למכור לחברה בשליטת איל המדיה הצרפתי פטריק דרהי אופציה לרכישה חוזרת של מניות HOT בסך כ-62 מיליון שקלים. לפי הבקשה, המכירה נעשתה "במחטף ובין לילה, מבלי שהוכנה כל הערכת שווי לקביעת השווי ההוגן של ה'נכס', ובמחיר נמוך במיוחד, שאינו משקף את שווי האופציה". גם הפעם, כך נטען, המהלך העסקי לא קיבל את אישור הדירקטוריון והאסיפה הכללית, אלא לכל היותר אושר על ידי מוזס ונופך-מוזס לבדם, ללא שיתוף יתר בעלי המניות בקבוצה.

חברות אחרות שהיו בבעלות הטייקון פישמן, מציין עו"ד בנקל, מכרו לחברה של דרהי מניות של HOT באותה התקופה ממש, וקיבלו עבורן תמורה גבוהה הרבה יותר. עו"ד בנקל טוען שמוזס למכור במחיר נמוך את האופציות לרכישה חוזרת של מניות HOT בשל "מערכת יחסים אישית ששררה באותם הימים בין מר מוזס לבין מר פטריק דרהי".

לפי עו"ד בנקל, דרהי היה אז נושה אישי של מוזס, מכיוון שהלווה לו כסף באופן פרטי. כתוצאה מכך מכר בעל השליטה בידיעות-אחרונות את אופציית HOT "במחיר נמוך מהותית מהשווי ההוגן שלה". לחברת בראון-פישמן תקשורת, כך נטען, נגרם כתוצאה מכך נזק של למעלה מ-20 מיליון שקלים.

בעוד מוזס עצמו הפיק תועלת אישית מהעסקאות הללו, טוען עו"ד בנקל, חברת בראון- פישמן תקשורת, כבעלת מניות בקבוצת ידיעות-אחרונות, סבלה מנזקים כבדים ופגיעה בזכויותיה.

לבקשתו של עו"ד בנקל צורף מכתב מטעם מוזס ונופך-מוזס, שבו הם דוחים מכל וכל את טענותיו. "מרשיי דוחים את פנייתך התמוהה והמופרכת ומכחישים מכל וכל את הנטען בנוסח הבקשה, הן עובדתית והן משפטית", כתבו השניים באמצעות עו"ד דוד לשם.

3642-08-16