שר החוץ, יאיר לפיד, מבקש להזרים 100 מיליון שקל למיזם שנועד לממן בסתר תעמולה ממשלתית בארצות-הברית ובמדינות מערביות נוספות. היוזמה של לפיד צפויה להחיות אפיק פעולה כושל שעליו הופקד עד לאחרונה המשרד לנושאים אסטרטגיים, שנסגר לפני כחצי שנה: מימון עקיף של ארגונים זרים שיפיצו תעמולה פוליטית במדינות שבהן הם פועלים תוך הסתרת העובדה שמאחוריהם עומדת ממשלת ישראל. ביום ראשון הקרוב (23.1) אמורה ההצעה לעלות להצבעה בישיבת הממשלה.
המיזם שאמור לקבל את התקצוב, שעם הקמתו נשא את השם "קלע שלמה" וכיום מכונה "קונצרט", אמור היה לשמש כחוד החנית של המשרד לנושאים אסטרטגיים ולשנות את השיח העולמי על ישראל, בדגש על המרחב המקוון. המשימה תוארה בעמימות כמאבק ב"דה-לגיטימציה" של המדינה באמצעות "פעילויות תודעת המונים". בתוכנית המקורית, שנחשפה בסדרת תחקירים של "העין השביעית", הוקצה ל"קלע שלמה" תקציב עצום בגובה 256 מיליון שקל. חצי מהסכום אמור היה לצאת מתקציב המדינה, והחצי הנוסף מבעלי הון וארגונים זרים, בעיקר בארצות-הברית.
החוק האמריקאי בנוגע לתרומות מישויות מדינתיות מחייב גופים כאלה להירשם כסוכנים זרים – מעמד שהרתיע חלק ניכר מהתורמים והשותפים הפוטנציאליים ופגע קשות בגיוס הכספים. השימוש ב"קלע שלמה", שרשום כחברה לתועלת הציבור אך נשלט על-ידי נציגי הממשלה, נועד לפוגג את החששות האלה. "ההבנה היתה שיהיה להם יותר קל לבוא מול חל"צ אזרחי מאשר מול פעולה שממשלת ישראל עומדת מאחוריה", הסביר מנכ"ל המשרד לשעבר רונן מנליס בדיון בכנסת. "בסוף אתה רואה העברה בנקאית מחל"צ, ולא העברה בנקאית מממשלת ישראל. זה הרעיון".
למרות השימוש בגוף מתווך, התורמים לא קפצו על העגלה. כתוצאה מכך, אנשי "קלע שלמה" היו מנועים מניצול מלוא הסכום שהוקצה להם מתקציב המדינה. על-פי נתונים עדכניים של משרד החוץ, בעיית גיוס הכספים של "קלע שלמה" גרמה לכך שמתוך 128 מיליון שקל שהמדינה הקציבה לפרויקט נעשה שימוש ב-23 מיליון שקל בלבד. לנוכח מיעוט ה"סוכנים" שהיו מוכנים לקחת כסף ממשלתי כדי להפיץ תעמולה בחו"ל, גם המטרה ההסברתית הוחמצה.
העיקרון המנחה של השימוש ב"קלע שלמה", ובכלל בהסתמכות של ענף ההסברה על גופים אזרחיים להפצת מסרים ממשלתיים, הוא שהסברה מהסוג הישן כבר לא עובדת. כשמעמידים דיפלומט או דובר רשמי מול מצלמה ומבקשים ממנו להעביר לצופים את דף המסרים הממשלתי, הצופים מזהים אותו כנציג של הממסד ונאטמים. אותה דינמיקה מתרחשת כשנציגי המדינה משתמשים במדיה חברתית.
ב-2015 הוחלט לקחת את המשרד לנושאים האסטרטגיים, שהיה תיק כמעט ריק מתוכן, ולבנות אותו מחדש כגוף גמיש וחדשני שירכז את פעילות ההסברה הלא רשמית של ישראל. תחת השר גלעד ארדן בנה המשרד רשת של ארגונים, כלי תקשורת ופעילים שהפיצו בשם עצמם מסרים פוליטיים מטעם ממשלת נתניהו ומערכת הביטחון. חלקם עשו זאת על בסיס תקציבי ממשלה, אחרים מתוך הזדהות בלבד.
המכנה המשותף הוא שברוב המקרים, העובדה שהמסרים הם חלק מתוכנית ממשלתית הוסתרה מקהל היעד של התעמולה – אזרחי מדינות המערב, ישראלים ויהודים בתפוצות שהתבקשו לשתף פעולה, פעילים פרו-פלסטיניים ומובילי דעת קהל שספגו מתקפות מקוונות ועוד.
בפועל, כאמור, המערכה הסתכמה בכישלון ברוב החזיתות. ביולי 2021, אחרי הקמת הממשלה הנוכחית, הוחלט לסגור את המשרד לנושאים אסטרטגיים ולספח את תחומי העיסוק שלו וחלק מעובדיו למשרד החוץ. בזירה הדיפלומטית העריכו שלנוכח הכישלון גם "קלע שלמה" ייסגר לאחר שמקורותיו הכספיים יתייבשו סופית. ואולם, לקראת סגירת המשרד הוארכה ההתקשרות עם "קלע שלמה" עד סוף 2021, ובהמשך האריך אותה השר לפיד עד אמצע מרץ 2022.
כעת מעוניין לפיד לחדש את המיזם ולאפשר לו להמשיך לפעול לפחות עד סוף 2025. על-פי ההצעה שתובא להכרעת הממשלה, בכל אחת מארבע השנים הקרובות יתוקצב המיזם ב-25 מיליון שקל – בכפוף להצלחה של אנשיו ונציגי משרד החוץ לגייס סכום זהה ממקורות חוץ-ממשלתיים. בסך הכל, אם יצליח גיוס הכספים, יעמדו לרשות "קלע שלמה" כ-200 מיליון שקל.
במסמך רקע שהופץ לשרים לקראת ההצבעה נטען ש"המשך המיזם יאפשר למשרד החוץ וממשלת ישראל לתכנן ולהפעיל באופן אסטרטגי ומובנה מדיניות פעולה במאבק בתופעת הדה-לגיטימציה נגד מדינת ישראל ובניית הלגיטימציה האזרחית בעולם". כמו כן צוין במסמך ש"הפעילות בשנים הבאות תתמקד בהרחבה משמעותית של יכולות הפעולה הקיימות בזירה, ייזום ובניית כלים ותחומי פעולה חדשניים ושיפור האפקטיביות של הפעילות והמאמצים של הארגונים והגופים הפרו-ישראלים בארץ ובעולם".
אף שהכישלון של "קלע שלמה" הוא מוסכמה בלתי מעורערת, ואף שהשימוש בכספים ממשלתיים למימון תעמולה סמויה גרר ביקורת חריפה בישראל ובחו"ל, מסמך הרקע של משרד החוץ לא מזכיר זאת ולו ברמז.
משרד החוץ: הלקחים הופקו, השינויים נעשו
דובר משרד החוץ, ליאור חייט, מסר בתגובה בשם המשרד: "בכוונת משרד החוץ ליישם את הניסיון והלקחים שנצברו בארגון וליישמם לטובת שיפור מעמדה של ישראל סביב הסיפור הישראלי ועולם הערכים המחבר בין החברה הישראלית לחברות אחרות, תוך קידום שותפויות עם החברה האזרחית בארץ ובעולם.
"לצורך כך בוצעה עבודת מטה ארוכה ומקיפה בחודשים האחרונים במשרד החוץ, ונעשו השינויים הדרושים להפעלת 'קונצרט'. משרד החוץ נחוש להמשיך ולשפר בצורה משמעותית את ההתמודדות עם עולם הדה-לגיטימציה תוך בנייה על העבודה שנעשתה עד כה על-ידי המשרד לנושאים אסטרטגיים מתוך ראייה נכוחה של מרכזיות האתגר העומד בפנינו ותוך שילוב כלים מדיניים וכלים מעולם הדיפלומטיה הציבורית".
* * *
לעיון במסמך של משרד החוץ