בעל השליטה בקבוצת ידיעות-אחרונות ארנון (נוני) מוזס לא הגיע לבית-המשפט המחוזי בירושלים מאז החל שלב העדויות במשפט המו"לים, אולם דמותו ריחפה מעל עדותו של אילן ישועה, מנכ"ל אתר "וואלה" לשעבר ועד התביעה המרכזי הראשון. פעם אחר פעם הוזכר מוזס בשמו, או באחד מכינוייו ("הגביר", "הגדול מתל-אביב"), כמי שמאיים על בעל השליטה ב"וואלה" שאול אלוביץ' וכמודל לחיקוי לעיתונות מושחתת אפקטיבית. עד התביעה המרכזי השני, ניר חפץ, צפוי להכניס את מוזס אל בית-המשפט מהדלת הקדמית.

גם ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו נעדר מבית-המשפט בכל שלב העדויות עד כה. זאת, כיוון שלעדים שהופיעו במשפט המו"לים לא היה קשר ישיר עמו (למעט פגישה אחת ושיחת טלפון קצרה עם מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר אבי ברגר). עדי "וואלה" תיארו את שהתרחש באתר ואת המסרים שקיבלו מכיוון נתניהו באמצעות שליחיו. ברגר תיאר את שהתרחש במשרד התקשורת ואת המסרים שקיבל מנתניהו באמצעות ראש המטה שלו במשרד עו"ד איתן צפריר. לעומתם, חפץ, מבחינת פרקליטות המדינה, אמור לקשור את נתניהו ישירות אל שתי הזירות שבהן בוצע התן-וקח של פרשת השוחד המכונה "תיק 4000".

ואכן, לקראת עדותו של חפץ במשפט המו"לים, שצפויה להתחיל מחר (16.11), הדגישו הפרשנים המשפטיים כי תהיה זו הפעם הראשונה שבה יוצגו בפני בית-המשפט טענות לקשרים ישירים בין ראש הממשלה לשעבר, הנאשם מספר 1 בנימין נתניהו, לבין מסכת העובדות שבכתב האישום.

אולם חפץ יהיה גם העד הראשון שהיתה לו היכרות ישירה ואינטימית גם עם נאשם אחר, נאשם מספר 4, בעל השליטה בקבוצת ידיעות-אחרונות והעורך האחראי של העיתון, ארנון (נוני) מוזס, המככב לצד נתניהו בפרשת "תיק 2000". לפני שנטש את העיתונות והפך לדובר של נתניהו עבד חפץ במשך שנים כעיתונאי ועורך בכיר בקבוצת ידיעות-אחרונות, ובתפקידו האחרון ערך את מוסף הדגל "7 ימים".

בכתב האישום מוזכר חפץ כאחד הגורמים שאליהם פנה נתניהו בשלהי 2009, כדי לנסות להביא להסכמות בין מוזס לבין שלדון אדלסון, המייסד והמממן של "ישראל היום", מחשש שעליית מהדורת סוף השבוע של החינמון תוביל לפרסומים שליליים נגדו בקבוצת התקשורת של מוזס. היריבות בין "ידיעות אחרונות" לבין "ישראל היום" עומדת בבסיס פרשת השחיתות של "תיק 2000". חפץ בוודאי יישאל על כך בעדותו בבית המשפט.

חפץ עשוי להיחקר גם על העיתונות של מוזס באופן כללי. על רשימות שחורות ורשימות לבנות; על הטיית סיקור עבור פוליטיקאים ואנשי עסקים בתמורה לתקציבי פרסום וטובות הנאה אחרות; ומנגד על שימוש בתקשורת כאמצעי סחיטה – על כספות ובהן תחקירים נגד פוליטיקאים ואנשי עסקים. אם למדנו משהו מהעדות של אילן ישועה, הרי זה שקשה לנבא עד לאן תוביל החקירה.

מבין כל הנאשמים, מוזס הוא היחיד שנותר בעמדת הכוח שבה היה כשהתרחשה הפרשה שבגינה הועמד לדין. למעשה, מאז הגשת כתב האישום מוזס רק חיזק את אחיזתו בקבוצת ידיעות-אחרונות.

כלי התקשורת של מוזס, ובראשם "ידיעות אחרונות" ואתר ynet, מסקרים את משפט המו"לים תוך הצנעת חלקו של בעל הבית. הידיעות על הדיונים מלוות בכיתוב "משפט נתניהו", תוך התעלמות מיתר הנאשמים ובהם מוזס עצמו. כל עוד עדי "וואלה" ומשרד התקשורת נחקרו, ההתעלמות מהפיל שבחדר היתה אפשרית, אפילו קלה. החל ממחר, המשימה עשויה להפוך לבלתי-אפשרית.