עיריית תל-אביב-יפו חילקה אמש את פרסי סוקולוב לעיתונות ופרס דוש לקריקטורה, כשלראשונה מזה למעלה מעשור לא עומד בנימין נתניהו בראשות הממשלה. אחרי רצף של טקסים שבהם הורגשה היטב נוכחותו של נתניהו, באירוע אתמול (9.11) דיברו בעיקר על מגדר, משבר האקלים והסכסוך הישראלי-פלסטיני.
עם זאת, ראש העירייה רון חולדאי שילב בדבריו בטקס גם הערה המתייחסת לקיטוב הפוליטי בחברה הישראלית. "ישנם היום כאלה הרואים את עצמם כפטריוטים ישראלים, שעבורם התקשורת היא אבן נגף, מכשול מעיק. בעיניהם התקשורת תמיד עוינת, תמיד נגדם", אמר חולדאי. "העמדה הזו היא לא ציונית ולא ישראלית. הגאווה הישראלית היא דווקא בתקשורת חופשית, תקשורת נושכת, שמאתגרת פעם אחר פעם את הקונצנזוס, מוציאה אותנו פעם אחר פעם מאזור הנוחות שלנו".
באזור הנוחות של פרסי סוקולוב במרכז ענב לתרבות, בטקס שבו גם ח"כ אחמד טיבי הגיע כאורח והתקבל בברכה, לא חילקו גם הפעם פרסים לעיתונאים המזוהים עם המחנה הפוליטי הימני. השנה קיבלו את הפרס גדעון לוי מ"הארץ" ואוהד חמו מחדשות 12, שמסקרים את הפלסטינים בשטחים הכבושים, לצד עיתונאית כאן יפעת גליק, המתמקדת בנושאי סביבה ומשבר האקלים, ועורכת "לאשה" קרינה שטוטלנד. בפרס דוש לקריקטורה זכה גיא מורד מ"ידיעות אחרונות".
אולי בשל המחסור בזוכים מהמחנה השמרני חש ראש העירייה צורך לקבוע בנאומו כי כל מקבלי הפרסים השנה "הם פטריוטים אמיתיים, הם אוהבי אדם, הם אוהבי עמם, הם אוהבי מדינתם, הם אוהבי ארצם. הם אוהבים ושומרים על החברה הישראלית והדמוקרטיה הישראלית בלי קשר לדעותיהם". יצוין כי בסרטון שליווה את זכייתו של לוי הבהיר עיתונאי "הארץ" כי הוא מגדיר את עצמו לא-ציוני.
כמקובל, חבריהם של זוכי הפרסים ממערכות התקשורת השונות הגיעו כדי לכבד ולעודד אותם. בלטה בהיעדרה העיתונאית ליסה פרץ, שהיתה יו"ר ועדת השופטים לחלוקת הפרס בקטגוריית התקשורת האלקטרונית. פרץ, שהוצאה לחופשה מ"הארץ" אחרי שתחקיר של אתר "זמן ישראל" חשף עדויות להתעמרויותיה בעובדים ובעובדות תחתיה, לא הגיעה לטקס. את מקומה כנציג ועדת השופטים בשולחן הכבוד שעל הבמה החליף פרופ' רפי מן, חבר הוועדה (וממייסדי "העין השביעית").
"המשותף לכולנו", אמרה קרינה שטוטלנד בנאום שנשאה בשם מקבלי הפרס, "הוא מושאי סיקור שפעם נדחקו לעמודים האחוריים ולשולי החדשות ונודדים עם הזמן למרכז תשומת הלב הציבורית. נושאי סיקור שהפכו מנידחים יחסית, למתעניינות ולמתעניינים בלבד, לנושאים שברומה של מהדורה".
עורכת "לאשה" עמדה בנאומה על מיעוט זוכות פרס סוקולוב לאורך השנים – פחות מעשרים נשים לעומת יותר ממאה גברים – והדגימה זאת כשסיימה לקרוא בתוך שניות אחדות את שמות כל הזוכות מאז נוסד הפרס.
"השנה, כמו גם לפני שנתיים, יש שוויון מגדרי במספר העיתונאים והעיתונאיות שקיבלו את הפרס", ציינה שטוטלנד. "ברוח זו אני מקדישה את הזכייה שלי לעיתונאיות הישראליות באשר הן, ומבקשת מכל העיתונאיות וחברות המערכת מכל כלי התקשורת שנמצאות כאן לקום". העיתונאיות שבאולם עשו כבקשתה בליווי מחיאות כפיים רמות.
אולי באחד הטקסים הבאים, כשייבחר עיתונאי המזוהה עם הימין לקבל את הפרס, הוא יבקש מכל הימנים באולם לעמוד.