הפרשן המשפטי של "כלכליסט", משה גורלי, פרסם הבוקר כתבה על ריבוי ההתנגדויות של היועץ המשפטי לממשלה להסדרי פשרה בתביעות ייצוגיות. גורלי הזכיר שלל מקרים מהעת האחרונה, אך בכתבה לא הוזכר כי היועמ"ש אביחי מנדלבליט התנגד בין היתר גם להסכם פשרה בתביעה שנוגעת למקור הכנסות מרכזי של קבוצת ידיעות-אחרונות, הפרסום הסמוי. גורלי מסר בתגובה כי מדובר בכתבה עקרונית, המביאה במידה שווה את הנימוקים בעד ונגד ההתנגדויות, וכי ההתנגדות הנוגעת למקום עבודתו לא היתה בין הדוגמאות אליהן הופנה.

"לאחרונה נדמה שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מרבה להתנגד להסדרי פשרה שנרקמים בתביעות ייצוגיות", פתח גורלי את כתבתו. הפרשן המשפטי הביא שלל הסברים לתופעה, כמו גם דוגמאות ל"התנגדויות מפורסמות": פיצוי על כרטיסים להופעה מבוטלת של סלין דיון; אפליה של ישובים ערבים בידי חברת HOT; יבוא ומכירת כלי רכב; איתור יורשי עמיתים בקופות גמל; חבילות גלישה בסלקום ומדיניות מפלה בתע"ש.

גורלי ציטט בכתבתו מהחלטות ביהמ"ש שדחו את התנגדויות היועמ"ש, תוך ביקורת על עמדת מנדלבליט. "היועץ מתערב לטובת הקבוצה מבלי להבין לעומק את מלוא השיקולים שהניבו את הפשרה, ביניהם הסיכון להפסיד את התביעה אם נגיע לפסק דין", בלשונו של פרשן "כלכליסט". גורלי הביא בכתבתו בהבלטה ובהרחבה גם את הסברי משרד היועץ להתנגדויות מצדו בתביעות ייצוגיות.

בהמשך התייחס לרפרנטיות במשרדי היועץ שמניעות את תהליך ההתנגדויות של היועמ"ש וכתב: "אין ספק שהן חדורות שליחות ותודעת שירות. הבעיה היא שעולם הייצוגיות השתכלל. כבר לא מדובר במספר חטיפי הבמבה שחסרים בשקית. היום התביעות נוגעות לשוק ההון והביטוח, לעולם התקשורת, ליחסי עבודה, לאיכות הסביבה ועוד. נושאים מורכבים ביותר שמצריכים לימוד רב שחלקו, מה לעשות, מתבצע אצל הרגולטור, מה שמוליד את החשש לניגוד עניינים".

דוגמה בולטת לתביעה כזו המתחוללת בעולם התקשורת, ושגם במסגרתה הגיש היועץ התנגדות לפשרה, הוגשה נגד קבוצת "ידיעות אחרונות", לה שייך העיתון "כלכליסט". בימים אלה עומדת לפני הכרעה סופית בקשה לאישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית תקדימית שנוגעת ישירות להכנסות הקבוצה. במוקד ההליך עומדת הפרקטיקה ההולכת וגוברת של הפרסום הסמוי, אשר הפך בשנים האחרונות למקור הכנסות מרכזי בכלי התקשורת בישראל, ככל שתקציבי הפרסום המסורתי נדדו לענקיות האינטרנט הבינלאומיות ומגבלות האתיקה הלכו והתרופפו.

לפני כשלוש שנים התייצב היועמ"ש להליך והביע התנגדות נחרצת לפשרה שנרקמה בין ויקטור עטייה לחברת ידיעות אינטרנט, מפעילת ynet. "הסדר הפשרה לא ראוי ואינו הוגן, ובוודאי לא מיטיב עם חברי הקבוצה, הצרכנים", קבעה אז עו"ד שושי נרי. בחודש יוני האחרון, אחרי שהשופט חאלד כבוב דן במתווה המסדיר את התוכן השיווקי באתר ynet, הודיע היועמ"ש, הפעם באמצעות עו"ד הילה פרנקו-זאבי, כי הוא מתנגד לסכום הפיצוי המקסימלי שהציעה ynet במהלך הדיון, בגין הפרסום הסמוי שפרסמה ללא גילוי נאות לאורך השנים.

בימים אלה, אחרי שקיבל את עיקריו של הסכם הפשרה המשופר, והכשיר בפועל את המשך הטעיית הציבור בידי התקשורת, השופט כבוב ממתין להודעת התובע ואתר ynet לגבי תוצאות גישור שנערך ביניהם. לאחר מכן הוא צפוי להכריע סופית בהליך שמתמקד בפרסום הסמוי באתר ynet מקבוצת ידיעות-אחרונות, אך לתוצאותיו צפויות להיות השלכות רוחב על כלל שוק התקשורת בישראל.

בתשובה לפניית "העין השביעית" מסר גורלי, כאמור, כי הכתבה שהכין עוסקת בסוגיה עקרונית ועל כן לא היה הכרח להתייחס למקרה של הפרסום הסמוי באתר ynet. עוד ציין כי בכתבה הביא נימוקים בעד ונגד ריבוי ההתנגדויות של היועמ"ש, ועל כן לא ניתן להסיק ממנה ביקורת על היועץ או כוונה לקעקע את התנגדותו בהליך שבו מעורבת קבוצת ידיעות-אחרונות.