הצירוף "הנדסת תודעה" הפך בשנים האחרונות לאחד הצירופים החמים ביותר בשיח התקשורתי, למרות שבסך הכל מדובר באופן שבו התקשורת משפיעה על תפיסת המציאות שלנו. פעם קראו לזה "מסגור", אחר כך "השפעה", אחר כך "עיצוב", עכשיו "הנדסה". נו טוב. הייטק וכל זה.

ועדיין, לא מדובר בעניין של מה בכך. בשנים האחרונות מרגישים צרכני תקשורת רבים שמנסים להשפיע עליהם בדרכים אפלות ולא כשרות. סיפור החיסונים נגד הקורונה הוא דוגמה מצוינת לכך.

אם בתקשורת מופיעים סיפורים רבים על הצלחת מבצע החיסונים הרי שזו "הנדסת תודעה". אם מופיעים סיפורים רבים על תופעת הלוואי של החיסונים הרי שגם זו "הנדסת תודעה". אם מספרים על כמות הלא-מתחסנים בישראל זו "הנדסת תודעה", ואם דווקא מדגישים את המספר ההולך וגדל של המתחסנים הרי שגם זו "הנדסת תודעה".

במלים אחרות, המונח הזה כמעט ריק. אפשר להשתמש בו ולרתום אותו לכמעט כל מטרה ועניין. הוא הטופו של השיח התקשורתי וממילא לא תמיד קל להדגים ולהסביר אותו.

ועדיין, אי אפשר להכחיש שהדיווח התקשורתי משפיע על תפיסת העולם של צרכן התקשורת. הרי זה מה שתקשורת (Media) עושה: היא מתווכת (Mediate), היא נמצאת באמצע בין הצרכן לבין המציאות, והאופן שבו היא מציגה את המידע משפיע על האופן שבו הצרכן יתפוס, יבין ויפרש את המציאות.

יונית לוי פותחת את מהדורת חדשות 12 בידיעה (לא) מרעישה, 10.10.21 (צילום מסך)

יונית לוי פותחת את מהדורת חדשות 12 בידיעה (לא) מרעישה, 10.10.21 (צילום מסך)

דוגמה טובה לכך קיבלו צופי המהדורה המרכזית של ערוץ 12, שכבר עם הקראת הכותרות של המהדורה המרכזית של יום ראשון (10.10.21) התבשרו על ידי יונית לוי שעמית סגל מחזיק בידו מידע על מהלך חשוב שנרקם בישראל נגד פייסבוק. המממ, אוקיי. הגברתי את הווליום, דחפתי את הילדים למקלחת, צעקתי "שקט בבית!!" והמתנתי בציפייה.

האייטם נפתח בשאלה של לוי: "האם ישראל תהפוך לאחת המדינות הראשונות בעולם בחזית לריסון כוחן של ענקיות הטכנולוגיה?". השאלה עדיין תלויה באוויר כאשר היא פונה לסגל: "עמית סגל, פרשננו הפוליטי, פרטים על מהלך מרחיק לכת של משרד התקשורת נגד פייסבוק ודומותיה".

נעצור כאן.

מה יכול לעמוד ברף הציפיות שיצרה לוי עם ההקדמה הזו? מהלך "מרחיק לכת" נגד פייסבוק ודומותיה – מה זה יכול להיות? האם משרד התקשורת ניסח תביעה משפטית נגד פייסבוק? האם הוא הנחה את רשות התחרות לזמן את צוקרברג למתן עדות במשטרת פתח-תקווה? האם הוא מגיש תביעה אישית ופלילית נגד צוקרברג? האם הוא עומד להכריז שהממשלה תטיל מס גבוה במיוחד על החברה? האם הוא מתכוון להעביר חוק שימנע מילדים מלהשתמש באינסטגרם?

ובכן, המהלך "מרחיק הלכת" של משרד התקשורת נגד פייסבוק ודומותיה הוא הקמת ועדה. אני לא צוחק בשום צורה או אופן. יונית לוי ועורכי "המהדורה המרכזית" החליטו להקדיש את הכותרת הראשית של מהדורת החדשות שלהם להודעה של משרד התקשורת לפיה, ואני מצטט את סגל, "שר התקשורת יועז הנדל, עומד להודיע בימים הקרובים על מינוי צוות שיגיש לו מסקנות בתוך תשעים יום".

כדברי גיא זוהר, נפרק ונרכיב. נתחיל בלפרק – בואו ממש נפרק את המשפט.

"שר התקשורת יועז הנדל". משרד התקשורת הוא אחד המשרדים המיותרים בישראל. מזה קרוב לעשרים שנה מנסים לסגור אותו ולהקים במקומו רשות מקצועית שתחזיק בסמכויות המועטות שיש לו. אין סיבה אמיתית לקיומו למעט סיבות פוליטיות: לחלק ג'ובים לפוליטיקאים ומקורבים ולתת לראש הממשלה (הקודם) שוט שבאמצעותו הוא יוכל לאיים על גופי תקשורת. משרד התקשורת אינו שונה בהרבה מהמשרד לשיתוף פעולה אזורי, המשרד למודיעין, המשרד לענייני מים, המשרד לדיגיטל וכן הלאה. הוא פשוט קיים יותר זמן ולכן התרגלנו, אבל הוא משרד מיותר.

מכאן שבהגדרה כמעט כל ידיעה חדשותית שמתחילה ב"שר התקשורת" או "משרד התקשורת" היא ידיעה לא חשובה או משמעותית. אחת לכמה שנים נרשם לכלל הזה יוצא דופן, אבל אחת לכמה שנים גם מגלים כוכב לכת חדש שיתכנו עליו חיים. התחלתם לארוז כדי שתוכלו לעבור אליו?

עמית סגל פותח את מהדורת חדשות 12 בידיעה (לא) מרעישה, 10.10.21 (צילום מסך)

עמית סגל מספר על היוזמה המהפכנית של השר יועז הנדל, 10.10.21 (צילום מסך)

הלאה.

"עומד להודיע בימים הקרובים". הידיעה המטלטלת של עמית סגל שפותחת את המהדורה המרכזית היא על כך ששר במשרד מיותר עומד להודיע הודעה בימים הקרובים. הוא עדיין לא הודיע. הוא יודיע. טוב, ומה הוא עומד להודיע?

"על מינוי צוות". מתי בפעם האחרונה נתקלתם בידיעה שפותחת מהדורה על כך ששר כלשהו מינה צוות? ובהנחה שנתקלתם בידיעה מהסוג הזה, האם אתם יכולים להיזכר איזה צוות זה היה, על מה הוא היה אחראי, מה היו התוצרים של הצוות וכיצד הם השפיעו על החיים שלכם? תודה.

"שיגיש לו מסקנות בתוך תשעים יום". עמית סגל, שהוא פרשן פוליטי, מדווח על משהו ששר התקשורת יודיע בעוד כמה ימים. הוא יודיע בעוד כמה ימים על הקמה של צוות. הצוות הזה יגיש מסקנות בעוד שלושה חודשים.

זוזו ענייני הקורונה, פני את הדרך האלימות במגזר הערבי, לכי לענינייך מערכת החינוך, הפסיקו להטריד אותנו בשטויות מתמחים עייפים: שר התקשורת מינה צוות שיגיש מסקנות בעוד שלושה חודשים. זו, גבירותיי ורבותיי, היתה הכותרת הראשית של מהדורת החדשות הנצפית בישראל.

שנדבר על התוכן? אפשר, אם כי אני מקווה שבשלב הזה ברור שכל מה שיגיע אחרי הפתיחה של סגל הוא בדיחה. ואכן, התוכן לא מאכזב.

הצוות ששר התקשורת ימנה יוכל להמליץ על כך שפייסבוק תהיה מחויבת להסביר למשתמשים מדוע היא חסמה אותם מלהשתמש בפייסבוק. הצוות גם יוכל להמליץ שפייסבוק תהיה מחויבת להסביר את שיקולי האלגוריתם שלה שהובילו אותה לקדם פוסט מסוים. בנוסף, הצוות יוכל להמליץ שיהיה ניתן לתבוע את פייסבוק אם יתפרסם בה דבר שיגרום למשתמשים נזק, כמו נניח פרסום לשון הרע.

מארק צוקרברג, מנכ"ל ומייסד פייסבוק, בשימוע בסנאט האמריקאי (צילום מסך)

מארק צוקרברג, מנכ"ל ומייסד פייסבוק, בשימוע בסנאט האמריקאי (צילום מסך)

סגל מסביר שהצוות "יוכל להמליץ" אבל אני מוכן להתערב שההמלצות כבר נכתבו וכעת מחפשים אנשים שיחתמו עליהן. אל תתערבו נגדי – אתם סתם תפסידו.

חלק מההמלצות מגוחכות (פייסבוק תהיה מחויבת להסביר את שיקולי האלגוריתם שלה) וחלק אחר הוא בדיוק זה - "המלצות". ההמלצות האלו יצטרכו לעבור בערך אלף משוכות משפטיות, חקיקתיות ובינלאומיות לפני שהן יהפכו לחוקים. אנחנו אפילו עוד לא בשלב הראשון. שר התקשורת, כזכור, עוד לא מינה את הצוות – הוא יודיע על כך בימים הקרובים. הסירו דאגה מלבכם: שום דבר ממה שדובר כאן לא יתממש.

כיוון שכל מי שקצת שכל בראשו ומכיר את בית המחוקקים הישראלי ואת הנפשות הפועלות יודע שמדובר באוויר חם, סגל ממהר להסביר מדוע הסיפור המעופש והמטופש שהוא הביא, הוא סיפור חשוב.

"ישראל אמנם מדינה מאוד קטנה ביחס לשוק העולמי אבל כולם מסתכלים על כולם ולכן אם המסקנות האלו, ולהערכתי השר הנדל כן רוצים להגיע לאיזה משהו, אז בכל העולם יסתכלו".

מדינת ישראל היא לא "מדינה מאוד קטנה ביחס לשוק העולמי". מדינת ישראל היא גרגר אבק ביחס לשוק העולמי, בוודאי במונחים של פייסבוק. לפייסבוק יש כמעט 3 מיליארד לקוחות ברחבי העולם. בישראל יש לה לכל היותר 7 מיליון או במלים אחרות, כרבע של אחוז בודד מכלל משתמשי פייסבוק בעולם.

זאת ועוד, כולם לא מסתכלים על כולם. אם בטנזניה (אוכלוסייה: 60 מיליון תושבים) היו מעבירים חוק כזה, היו בישראל מתרגשים? אהה, לא? מה בנוגע לפרו? (אוכלוסייה: 30 מיליון תושבים) גם לא? אז נניח מלזיה או צ'אד או תאילנד? גם לא.

למה? כי בעולם מסתכלים על שלוש וחצי מדינות/אזורים: הכלכלה החשובה בעולם (ארה"ב), הכלכלה השנייה בחשיבותה בעולם (סין), האיחוד האירופי (שכולל בתוכו 27 מדינות) ולפעמים גם קצת על אוסטרליה. מי שחושב שמישהו מסתכל על ישראל בענייני חקיקה נגד פייסבוק ונורא מתרגש, חי בעולמו היהיר של השר המיותר.

שר התקשורת יועז הנדל (צילום: יונתן זינדל)

שר התקשורת יועז הנדל (צילום: יונתן זינדל)

למעשה, כאשר סגל אומר "להערכתי השר הנדל כן רוצה להגיע לאיזה משהו", הוא והנדל לצידו, יודעים שהמשהו שהנדל "כן רוצה להגיע אליו" הוא ידיעה פותחת במהדורה המרכזית של ערוץ 12, ואת זה הוא השיג.

סגל יודע שמה שיש לו ביד הוא שום כלום ברוטב שום דבר. מן הסתם גם העורכים שלו יודעים את זה. יש לו נפנופי ידיים, הרמת גבות ומלים כמו "פייסבוק" שמושכות תשומת לב.

סגל והעורכים שלו מכרו את הצופים של המהדורה המרכזית כדי שהנדל יהיה חייב טובה לפרשן הפוליטי שלהם. למה? כי ככה זה עובד. היום אתה מדווח על אחד הדברים היחידים שאני יכול לעשות (הקמת צוות!) ומחר אתן לך כותרת על משהו שהתרחש בישיבת הממשלה, או במלים אחרות, מחר אתן לך חומר שבאמת מעניין אותך ושאולי, עם קצת מזל, אתה גם מבין בו משהו.

סגל סיים את דבריו בהסבר נוסף על חשיבות המהלך. "להבנתי", הסביר סגל (והמקפידים יאמרו: "להבנתו העצמאית לחלוטין") זה רמז לפייסבוק: "בואו לדבר איתנו או תחטפו נבוט בראש". אני בטוח שבפייסבוק נכנסו למקלט.

פייסבוק מעסיקה ברחבי העולם מאות, אולי אלפי, עורכי דין. היא מתמודדת עם משפט הגבלים עסקיים בארה"ב, עם חקירה בקונגרס, עם חקירות חוזרות ונשנות באיחוד האירופי, עם קטטה באוסטרליה, עם דוחות ארסיים של האו"ם, עם תחקירים בכלי תקשורת שעושים עבודה עיתונאית, עם דעת קהל שהולכת ומתגבשת נגדה, עם תקלות טכניות שמשביתות את שירותיה, עם חוסר שקט בקרב העובדים שלה - אבל הנבוט של שר התקשורת הישראלי, יועז הנדל, זה מה שיטריד אותה.

כעת נרכיב.

הידיעה שסגל הביא היא מסוג הידיעות שהיו יכולות לסגור את המהדורה. יונית לוי היתה מדווחת בקצרה על הקמה של צוות במשרד התקשורת שיגיש המלצות בתוך תשעים יום ואז היתה עוברת לתחזית. אבל אם זה היה קורה כולם היו שואלים את עצמם מדוע המהדורה המרכזית מפרסמת כזו ידיעה חלשה, משמימה ולא חשובה.

אז איפה מחביאים ידיעה חלשה, משמימה ולא חשובה? במקום שבו אף אחד לא יאמין שאנשים רציניים, עיתונאים ועורכים אמיתיים, יחביאו אותה: לעיני כל, בפתח המהדורה. אם היא פותחת את המהדורה הרי שבהגדרה היא חזקה, מעניינת וסופר-קריטית – אחרת למה החליטו לפתוח איתה?

ועכשיו אתם מבינים מה זה "הנדסת תודעה".