בתקשורת ההגונה מתוח גבול ברור בין ידיעות עיתונאיות למודעות פרסום. יש כללים, יש אתיקה, ואף עיתונאי ששמו יקר לו אינו נכנס לשדה המוקשים הזה. ב"ידיעות אחרונות", מתברר, נמצא מי שמערבב בין שני התחומים.

משה שיינמן הוא מעיתונאי הספורט הוותיקים בשטח. עיתונאי רב-זכויות, שמאחוריו סקופים לא מעטים, והוא אפילו משמש יו"ר תא כתבי הספורט באגודת העיתונאים בתל-אביב. ככזה, יש לשיינמן כמה רעיונות לא רעים. למשל, עיתונאי מתחיל שירצה לעבוד באחד העיתונים, יצטרך לעבור מבחן קבלה שיכלול ידע בספורט ובכתיבה. אני מניח שעל הכתב המתחיל יהיה גם לקרוא את תקנון האתיקה של מועצת העיתונות, שם מופיעים כמה כללים האוסרים על עיתונאים לעסוק בפרסום ולערב בעבודתם כל מיני אינטרסים מסחריים. שיינמן מכיר את התקנון הזה מצוין, מה שלא מפריע לו להיות חתום על כתבה עיתונאית-לכאורה, שנודף ממנה ריח חזק מאוד של כתבה פרסומית בנוסח גד בירון.

בעמ' 9 של מדור הספורט של "ידיעות אחרונות" הופיעה ביום ראשון מודעת עמוד ל"סופרגול" – אלבום מדבקות של שחקני הכדורגל, עסק ש"ידיעות אחרונות" שותף בו. בעיתון לא הסתפקו במודעה, ומדור הספורט של העיתון הפיק גם אייטם מערכתי המדווח על המיזם העסקי. האייטם הופיע על פני חצי העמוד העליון (עמ' 16), כשמתחתיו סיקור המחזור בליגה א'. יו"ר תא כתבי הספורט לא היסס לחתום על הידיעה הזו שפותחת את העמוד תחת הכותרת – "סופרגול 2008/9 יוצא לדרך".

הידיעה מפליגה בשבחי המיזם המסחרי, המבטיח חצי מיליון פרסים לאוהדים השקדנים ובראשם – טיסה זוגית למשחק של אחד המועדונים הגדולים באירופה. הדיווח הזה מעודד את האוהדים הצעירים להזדרז לרכוש מה שיותר מעטפות כדי להגדיל את סיכוייהם. אם מצרפים את המקרה הזה לסיפור של קידום המחזמר "היי סקול מיוזיקל", שהתפרסם ב"העין השביעית", אפשר ללמוד שב"ידיעות אחרונות" לא נרתעים מלייחצן בלי בושה אינטרסים מסחריים של בעל הבית. בעיני, זו פרסומת סמויה והזניה של המקצוע. בחתימתו על הידיעה הזו העמיד שיינמן את שמו ואת המוניטין העיתונאיים שלו לקידום מבצע שיווק מסחרי. הואיל ומדובר באדם הנושא גם תפקיד רשמי באגודת העיתונאים, מוזר שהיא משלימה עם כך.

תגובת משה שיינמן ו"ידיעות אחרונות": "הכתבה אינה מודעה ואינה תוכן פרסומי. הכתבה עסקה בנושא שיש בו עניין לבני נוער רבים. הצגת הדברים על-ידיכם היא לא נכונה ולא הוגנת ומהווה לשון הרע. אין פסול אתי בפרסום".

ידיעות הכדורגל

ליגת הכדורסל יצאה לדרך ביום ראשון בערב (במחזור מקוטע), וזו סיבה לחגיגה אצל אוהדי ענף הספורט הייצוגי והקבוצתי הכי מצליח כאן. למחרת העניקו העיתונים את הכבוד הראוי: "מעריב" עם שער ועמודים פותחים, "הארץ" עם הפניה מכובדת בעמוד הראשי, כך גם "ישראל היום" עם כפולה פותחת. כולם, מלבד "ידיעות אחרונות", שממשיך להתעקש לקרוא לעצמו מדור ספורט, למרות שרובו המכריע עוסק ודש בכדורגל.

בעיתון של המדינה העדיפו ביום שני לתת שער על כדורגל (עוד ראיון עם לותר מתיאוס, שכמוהו פורסמו כמה בזמן האחרון) ועוד שמונה עמודים ראשונים שעסקו אך ורק בכדורגל. רק בעמ' 9 הגיע תור הכדורסל.

באותו יום פורסם ב"ידיעות אחרונות" מדור אישי חדש של אמיר אפרת ("אפרת בשני") – יוזמה מבורכת שהלוואי וירבו כמותה לא רק ב"ידיעות אחרונות" – וההפניה בשער הבטיחה: "גיבורי הספורט הישראלי על שולחן הניתוחים". גיבורי הספורט? כל האייטמים בעמוד עסקו אך ורק בגיבורי כדורגל. עד מתי, "ידיעות"?

שכחו את מאנצ'יני

ערוץ הספורט נוהג להפנות לצופים שאלת טריוויה בכל שידור ישיר של משחק, לעשות כסף מהודעות הטקסט ולהעניק לצופה פרסים ברמה של חבית בירה. לא מזמן התלונן צופה על כי שאלת טריוויה כזו הוצגה כמה פעמים במהלך משחק, בעוד השדר הודיע כי מי שיצלצל ראשון יזכה בפרס. אם כך, מדוע חוזרים על השאלה כמה פעמים?

לפעמים גם השאלה עצמה קצת בעייתית. הנה מייל שקיבלתי מצופה באולפן ליגת האלופות בערוץ הספורט:

"שאלות הטריוויה מחנכות אמנם קצת להיסטוריה, אבל תמיד כדאי לבדוק אותן לעומק. בשבוע שעבר קיבלו הצופים שאלה עם כמה אופציות לתשובה, שאף אחת מהן לא היתה נכונה. 'מיהו היחיד מבין הכדורגלנים/מאמנים הבאים שלא שיחק מעולם בגמר ליגת האלופות?', תהה אבי מלר, ונתן את האופציות הבאות: רודי פלר, פפ גווארדיולה, רוברטו מאנצ'יני ולותר מתיאוס. הידענים נותרו עם פה פעור. לא צריך להיות מלך הטריוויה בכדורגל אירופי כדי לדעת שפלר לקח את ליגת האלופות עם מרסיי ב-1993, גווארדיולה וברצלונה ניצחו את מאנצ'יני וסמפדוריה שנה קודם לכן, ומתיאוס הפסיד עם ביירן מינכן בגמר הדרמטי מכולם למנצ'סטר יונייטד ב-1999.

רוברטו מאנצ'יני במדי סמפדוריה

"החבורה המכובדת באולפן העלתה לשידור צופה תמים מטבריה, שטען שמאנצ'יני הוא התשובה הנכונה, וקיבל את הבירה למרות שלא הצליח לפרט את תשובתו. על כך זכה ליחס קצת מזלזל. 'תגיד תודה למי שנתן לך את התשובה', אמר לו מודי בר-און. אנחנו אומרים למודי: תגיד תודה למי שחיבר אותה. אולי כדאי לו להמשיך להתעסק בפרטי מידע על האדרספילד ונוטס קאונטי – בזה אין לו מתחרים".

לתגובות והערות: yegerm9@walla.co.il