בית-המשפט דחה עתירת חופש מידע שהגיש העיתונאי אלי ציפורי וחייבו בתשלום הוצאות משפט. ציפורי ביקש לקבל מכתבים ששיגר משרד המשפטים למבקר המדינה בדבר ניגוד העניינים של ראש הממשלה בנימין נתניהו בנושא חברת בזק.
בשבוע הבא ייפתח משפט השוחד של נתניהו, בין היתר בשל התערבותו בשוק התקשורת לטובת מי שהיה בזמן המעשה בעל השליטה בחברת בזק, שאול אלוביץ'. בפרשה המוכנה "תיק 4000" מואשם נתניהו בקבלת שוחד מאלוביץ'. בא-כוחו של ציפורי צוטט בידיעה על העתירה באתר "סרוגים" כאומר שהמכתבים המבוקשים יסייעו לנתניהו במשפטו ("אם המכתבים הללו יגיעו לידי פרקליטי נתניהו, האישום נגד נתניהו בתיק 4000 יתפורר").
ציפורי, שבעבר היה מבקר חריף של נתניהו, שינה את יחסו לראש הממשלה עם התמוטטות מו"ל "גלובס" אליעזר פישמן לפני שנים אחדות, והפך לאחד מהתומכים הנחרצים ביותר שלו (וגם לאחד העיתונאים שראש הממשלה מקפיד להפיץ את פרסומיהם). ציפורי אף חולק עו"ד עם נתניהו. עו"ד יוסי כהן, שייצג בעתירה זו את ראש הממשלה וקרא לבית-המשפט לקבל את העתירה של ציפורי ולספק לו את המסמכים, מייצג את ציפורי בתביעת דיבה שהוגשה נגדו.
בתחילת שנת 2019, כשציפורי עדיין עבד ב"גלובס", פנה בבקשת חופש מידע למשרד המשפטים וביקש לקבל את המכתבים המוזכרים בדו"ח שפרסם מבקר המדינה על ניגודי העניינים של נתניהו בתפקידו כשר התקשורת. המדובר במכתבי תגובה של משרד המשפטים לטיוטות דו"ח ביקורת שהעביר אליו מבקר המדינה.
במשרד המשפטים סירבו לבקשת חופש המידע של ציפורי בין היתר בטענה כי מדובר בחלק מחומרי החקירה של המבקר ועל כן הם אסורים בפרסום לפי חוק חופש המידע. לפיכך עתר ציפורי, באמצעות עו"ד אביעד ויסולי, לבית-המשפט המחוזי.
ציפורי טען כי המסמכים כלל לא נתבקשו ממשרד המבקר, הגוף החוקר במקרה הזה, אלא ממשרד המשפטים, מה גם שממילא למבקר אין סמכות חקירה אלא סמכות ביקורת, כך שלא נכון לאסור על הפרסום בשל הסעיף בחוק חופש המידע המתייחס לחומרי חקירה. בנוסף טען ציפורי כי החיסיון על חומרי חקירה תקף רק כל עוד מתנהלת חקירה, ואילו לאחריה אמור הנאשם ממילא לקבל את כל חומרי החקירה.
עוד נטען בעתירת ציפורי כי בחוק מבקר המדינה אמנם מובהר כי אין לפרסם "ממצאי ביקורת של המבקר" ללא רשות אך במקרה זה אין לראות במכתבים ממשרד המשפטים חלק מ"ממצאי הביקורת" של מבקר המדינה. לדבריו, המכתבים נוצרו על ידי משרד המשפטים ולכן אינם חלק מ"ממצאי הביקורת". "מוסד ביקורת המדינה אינו 'עיר מקלט' לרשויות הציבוריות מגילוי מידע הנמצא אצלן לפי החוק אלא ההיפך הגמור - אותן רשויות מחויבות בגילוי המידע ישירות למבקשים בהתאם לחוק, ללא קשר אם העתקי המסמכים הועברו לידי מבקר המדינה", נכתב בעתירה.
בעוד שראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע, באמצעות עו"ד כהן, כי הוא "מצטרף לעתירה מחמת נימוקיה", הממונה על חופש המידע במשרד המשפטים וכן מבקר המדינה התנגדו לקבלתה. בתשובה שהעבירו לפני ימים אחדים באמצעות עו"ד אחוה ברמן מפרקליטות מחוז ירושלים, נטען כי יש לראות במכתבים חלק מ"ממצאי הביקורת" של המבקר.
"פרסום תשובה של גוף מבוקר או מכתב תגובה לטיוטת ביקורת שחלקים ממנה לא פורסמו בסופו של דבר בדו"ח הסופי, עלולה לחשוף ממצאים שבסופו של דבר הוחלט שלא לשלבם בדו"ח הסופי או לשלבם בנוסח ותצורה שונים, מאחר ולא נמצא להם ביסוס מספק, או שניתן להם מענה הולם, ועל כן מדובר בממצאים לכאוריים שהמבקר לא מוכן לחשוף אותם", נכתב בתשובה לעתירה.
השופט אברהם רובין קיבל את עמדת משרד המשפטים ומבקר המדינה ודחה את העתירה. מעיון בלשון חוק חופש המידע וחוק מבקר המדינה הוא הגיע למסקנה כי "ההוראות האמורות מצדיקות לפרש את המונח 'ממצאי ביקורת' ככולל לא רק את מסקנות המבקר מהחומר שנאסף על ידו, אלא גם את החומר שנאסף על ידו, כגון תגובות של גופים מבוקרים לטיוטות דו"חות ביקורת".
השופט רובין נדרש בפסק דינו גם לשאלה האם ניתן לגלות רק חלק מתוכן אותם מכתבים, חלק שאינו במסגרת התגובה לטיוטת דו"ח מבקר המדינה. אולם לדבריו "לאחר שעיינתי בשני המסמכים שמבקש העותר שוכנעתי כי הם כלל לא כוללים מידע שחורג מגדר תגובה של גוף מבוקר לטיוטת דו"ח ביקורת, וככל שהם כוללים מידע שכזה הרי שהוא שלוב כל כולו בתוך תגובת משרד המשפטים לטיוטת דו"ח המבקר, עד שלא ניתן להפריד בין הדבקים".
לפיכך, ומסיבות נוספות, דחה השופט רובין את העתירה והטיל על ציפורי לשלם הוצאות בסך 10,000 שקל למשרד המשפטים ומבקר המדינה. ציפורי פרסם בחשבון הפייסבוק שלו כי בא-כוחו עו"ד ויסולי "יעתור לעליון בנושא".
5741-07-19