יועץ התקשורת והלוביסט רונן משה הורשע בסיוע לעבירת מרמה והפרת אמונים בגין חלקו ב"פרשת ישראל-ביתנו". בכתב האישום המקורי הואשם משה בנתינת שוחד והלבנת הון – עשרות אלפי שקלים שנתן לשני עובדי מדינה כדי לשכנע אותם לרכוש פרסום ממשלתי ברצועת "דקה לשמונה". העסקאות שקידם משה ונכללו בכתב האישום המקורי הניבו ל-GREY Content, חברה בת של משרד הפרסום אדלר-חומסקי, הכנסות בסך כ-7.5 מיליון שקל מתקציב המדינה.

טלי קידר, שכיהנה כיועצת בכירה לשר החקלאות לשעבר יאיר שמיר, כבר הודתה והורשעה בלקיחת שוחד מרונן משה. אמנון ליברמן, שהיה יועץ התקשורת של השר שמיר ושל שר התיירות לשעבר סטס מיסז'ניקוב, הודה בכך במסגרת הסכמתו לשמש עד מדינה. גם רונן משה הודה בהעברת כסף לשניהם – אך בעסקת הטיעון שהתקבלה היום (19.9) נקבע שהוא לא יורשע בנתינת שוחד.

משה שימש בעבר יועץ תקשורת של הליכוד ועבד באופן צמוד עם פוליטיקאים, דיברר חברות רכב, אנרגיה ועוד – ובמקביל היה חבר בדירקטוריון חברת החדשות של ערוץ 2. במסגרת עיסוקיו, משה היה גם שותף עסקי של משרד הפרסום אדלר-חומסקי בחברת הלובינג Together, וכיהן בה כמנכ"ל.

"בשל ציפייתם לקבל סכום נוסף מהנאשם [רונן משה], פעלו טלי קידר ואמנון ליברמן על מנת לרתום את הגורמים הרלבנטיים במשרד החקלאות לפרסם במסגרת 'דקה לשמונה', וכן השפיעו על התקציב שהוקצה לפרסום"

כחלק מעבודתו הוא היה מעורב בשיווק חבילות הפרסום של "דקה לשמונה" – תשדירי פרסומת יקרים ונחשקים ששובצו לפני מהדורות החדשות של ערוץ 2, ערוץ 10 וערוץ 1. כתב האישום המקורי כולל שני מקרים שבהם נטען כי משה שיחד את טלי קידר ואמנון ליברמן כדי שישכנעו את גורמי המקצוע במשרדיהם לשלם מיליונים עבור חבילות פרסום כאלה.

העסקה הראשונה נחתמה ב-2010 עם משרד התיירות, ותוך מעורבות פעילה של ליברמן. חברת GREY Content קיבלה במסגרתה כ-4.6 מיליון שקל. "משרד התיירות היה המשרד הממשלתי הראשון שפרסם תכניו ב'דקה לשמונה', וכך נסללה הדרך לפרסום תכנים של משרדי ממשלה אחרים בפינה זו", נכתב בכתב האישום המקורי. חברת הפרסום העניקה לרונן משה עבור מאמציו 300 אלף שקל – סכום שממנו, לפי כתב האישום המקורי, נתן לליברמן כ-24 אלף שקל.

בפרקליטות המדינה טענו שהעברת הכסף הוסוותה בסיוע איתי פנקס, חבר מועצת עיריית תל-אביב, שהיה מיודד עם ליברמן. לפי המסמך המשפטי, רונן משה העביר את הכסף ל"דרך פוריה", חברת ייעוץ שבה עבד פנקס, שהיתה בבעלות בן זוגו. על הנייר, התשלום ניתן עבור שירותי ייעוץ – אך בפועל, כך נטען, הכסף היה גמול אסור שניתן לליברמן בעקבות סגירת עסקת הפרסום עם משרד התיירות.

בפרקליטות טענו בתחילה כי מדובר בעסקת שוחד, אך בכתב האישום המתוקן – זה שבו הודה רונן משה בסופו של דבר – נמחקה העסקה עם משרד התיירות, לרבות האופן שבו לכאורה הוסווה התשלום. המקרה היחיד שנכלל בכתב האישום המתוקן אירע ב-2013 במשרד החקלאות, בעת שהועסקו בו עד המדינה ליברמן וטלי קידר.

בסופו של דבר נחתם ההסכם ביום האחרון של שנת 2013, בתיווכה של לשכת הפרסום הממשלתית. העלות הסופית: כ-2.7 מיליון שקל מתקציב המדינה

"מתוקף תפקידם היו טלי קידר וליברמן בעלי יכולת השפעה, בין במישרין ובין בעקיפין, בקשר עם פרויקט 'דקה לשמונה' במשרד החקלאות, אשר הנאשם נתן ל-GREY Content שירותי ייעוץ, גיבוש אסטרטגיה והתוויית דרך בקשר אליו", נכתב בכתב האישום שבו הודה משה. על רקע זה פנה משה לליברמן ורתם אותו לקידום עסקת הפרסום.

ליברמן פנה לטלי קידר ועדכן אותה בנוגע להצעה שקיבל ממשה, במחשבה שהוא יזדקק לה כדי לשכנע את מנכ"ל המשרד דאז, רמי כהן, לקדם את העסקה (משפטו של כהן עדיין מתנהל, בהליך שבו עומדת לדין סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום). סמוך למועד סגירת העסקה נפגשו ליברמן, קידר ומשה בביתו של ליברמן. "קידר וליברמן ביקשו מהנאשם שישלם להם כסף, והוא העביר להם סכום כסף מסוים", נכתב בכתב האישום המתוקן.

בכתב האישום המקורי נטען כי סכום השוחד שעליו הסכימו השלושה הסתכם ב-90 אלף שקל ואמור היה להתחלק בין קידר, ליברמן והמנכ"ל רמי כהן, פעיל בישראל-ביתנו וממקימי המפלגה, שבעבר גם רץ לכנסת בשורותיה. בכתב האישום המתוקן הוסרה הטענה כי רמי כהן אמור היה לקבל נתח מהכסף, והוא אינו מוזכר כמי שלקח שוחד מרונן משה.

כך או כך, עסקת הפרסום נחתמה ויצאה לפועל. "כשהם פועלים בניגוד עניינים בשל קבלת הכסף מהנאשם", צוין במסמך המשפטי, "ובשל ציפייתם לקבל סכום נוסף מהנאשם, פעלו טלי קידר וליברמן על מנת לרתום את הגורמים הרלבנטיים במשרד החקלאות לפרסם במסגרת 'דקה לשמונה', וכן השפיעו על התקציב שהוקצה לפרסום".

מדוע הסכימה הפרקליטות לרכך את כתב האישום אף שהנאשמת השנייה במשפט, טלי קידר, כבר הודתה בלקיחת שוחד מידי רונן משה? "בין שיקולי הפרקליטות להגיע להסדר הטיעון נמנים לקיחת האחריות מצדו של הנאשם והבעת החרטה"

בסופו של דבר נחתם ההסכם ביום האחרון של שנת 2013, בתיווכה של לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ). העלות הסופית: כ-2.7 מיליון שקל מתקציב המדינה. בעקבות חתימת העסקה קיבל משה מחברת GREY Content תשלום בסך 360 אלף שקל. "בשלב מסוים הפעילו ליברמן וקידר לחצים על הנאשם להעביר להם כספים נוספים. הנאשם סירב", צוין בכתב האישום המתוקן.

משה הודה בעובדות שנכללו בכתב האישום המתוקן, והורשע כאמור בסיוע לעבירת מרמה והפרת אמונים. במסגרת עסקת הטיעון הסכימו הצדדים כי ייגזרו עליו תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, ושיוטלו עליו עוד תשעה חודשי מאסר על תנאי. בנוסף הוטל עליו לשלם קנס בסך 900 אלף שקל. השופט בני שגיא מבית-המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל את העסקה והעניק לה תוקף של פסק דין.

מדוע הסכימה הפרקליטות לרכך את כתב האישום אף שהנאשמת השנייה במשפט, טלי קידר, כבר הודתה בלקיחת שוחד מידי רונן משה? "בין שיקולי הפרקליטות להגיע להסדר הטיעון נמנים לקיחת האחריות מצדו של הנאשם והבעת החרטה. אלה באו לידי ביטוי גם בכך שהנאשם קיבל על עצמו עונש מקסימלי שניתן לבצע בעבודות שירות וקנס כספי כבד, העולה משמעותית על הרווח שהשיג באמצעות העבירות", נמסר בהודעה לעיתונות שהופצה מטעם פרקליטות המדינה.

"בנוסף", נכתב בהודעה, "נשקלו קשיים ראייתיים וחלוף הזמן מביצוע העבירה. הפרקליטות קיבלה את הערות השופט המגשר, שעל-פיהן גם לו היה התיק מנוהל עד תום העונש היה דומה, בנסיבות העניין, לזה שסוכם עליו בהסדר. לכן עדיף היה להגיע לתוצאה זו יחד עם חיסכון בזמן שיפוטי".

50380-11-17

* * *

לעיון בכתב האישום המתוקן שבו הודה רונן משה

להורדת הקובץ (PDF, 90KB)