אומרים שתמונה אחת שווה יותר מאלף מלים, ונדמה שהאבסורד שנפרש על גבי דפי השבועון "הד הקריות" בסוף השבוע האחרון, בעמודים 20–21, ממחיש בצורה הטובה ביותר את מה שעובר על תושבי מפרץ חיפה ואת טירוף המערכות שבו אנו חיים. בעמוד הימני: ידיעה שכותרתה "דו"ח חמור של מבקר המדינה על זיהום האוויר במפרץ חיפה", ועניינה הדו"ח המיוחד שפורסם ביום שני שעבר בנוגע לפעולות הממשלה, ובעיקר המשרד להגנת הסביבה, נגד הזיהומים הסביבתיים בחיפה והקריות.
ממצאי הדו"ח לא משאירים ספק ולא משתמעים לשתי פנים: איכות האוויר במפרץ חיפה ירודה (והוא אינו מנוטר כיאות), באזור המפרץ יש תחלואה עודפת במחלות שונות (והוא אינו ממופה כראוי), המשרד להגנת הסביבה כשל בהפחתת זיהום האוויר, שמקורו בעיקר מהתעשייה, וכשל בפיקוח ואכיפה על המפעלים הסוררים. הדו"ח גם מציין כי נוכח כל אלה נדרשת המדינה לקיים הערכה כוללת בנושא עתיד המתחם התעשייתי בלב המפרץ.
הדו"ח אמנם דן בפעולת הממשלה והמשרד להגנת הסביבה, אך הוא מצביע באופן ישיר גם על אינספור חריגות בפליטות מזהמים ממפעלי התעשייה במפרץ, כמו גם חוסרים בניטור של חומרים שונים. עובדה נוספת שעולה מהדו"ח היא שהמשרד טרם סיים לבצע סקר סיכונים מצרפי במפרץ חיפה, סקר העוסק בסיכונים שמקורם באירועי חומרים מסוכנים, שרבים מהם מצויים במפעלי התעשייה. שני אירועים שכאלו התרחשו רק לאחרונה: דליפת גז מהצינור של דור כימיקלים בלב המפרץ ודליפת אמוניה ממפעל יוניליוור שסמוך לקניון עכו.
אני לא יודע מי היה זה שהחליט להציב את השניים – הידיעה והמודעה – זה מול זה, אבל מדובר לא רק באבסורד אלא גם בהטעיה, שלא לומר שקר
למרות כל אלה, בצד השמאלי של כפולת העמודים, מתפרסמת מודעה של קבוצת בז"ן, הקבוצה שמחזיקה במתחם התעשייתי הגדול ביותר במפרץ חיפה, ובה מספרים לנו באותיות גדולות – גדולות יותר מכותרת הידיעה שמימין – על כך ש"יש שמועות באוויר", כלומר בנוגע לזיהום האוויר, בעוד שה"עובדות בשטח" שונות.
ואם אתם רוצים לדעת מה העובדות, לפי בז"ן: אז לא זיהום, לא חריגות ולא סכנה. כפי שמציינות האותיות הקטנות: בז"ן השקיעה יותר ממיליארד שקל לשם הפחתת הזיהום, השקעה שהובילה להפחתה של כ-90% מהפליטות לאוויר והציבה את בז"ן כאחד מבתי-הזיקוק בעלי החותם הסביבתי הנמוך ביותר במערב אירופה. לא פחות ולא יותר.
אני לא יודע מי היה זה שהחליט להציב את השניים – הידיעה והמודעה – זה מול זה. האם היתה זו הדרישה של בעל המעה, קבוצת בז"ן, או הרעיון של בעל הדעה, העורך או המערכת של העיתון, או סתם צירוף מקרים וחוסר תיאום בין מחלקת המודעות למערכת. אבל כך או כך, מדובר לא רק באבסורד אלא גם בהטעיה, שלא לומר שקר.
ראשית, קבוצת בז"ן על מפעליה היא לא רק המתחם התעשייתי הגדול ביותר בחיפה אלא גם המקור הגדול ביותר לפליטת מזהמים לאוויר במפרץ חיפה, וגם זו שמככבת בחריגות מהדרישות המוטלות עליה על-ידי המשרד להגנת הסביבה ונמצאת תחת הליכי אכיפה מתמשכים מתוקף חוק אוויר נקי.
זאת ועוד, דו"ח המבקר אמנם בדק את פעילות המשרד להגנת הסביבה והמדינה, כגורם המתכנן, המפקח והאוכף, אבל הדו"ח מציג תמונה מדאיגה של העדפת אינטרסים כלכליים על פני אלה של הציבור הרחב, כשכל מלה שנייה בדו"ח צועקת בעקיפין "קבוצת בז"ן".
מפעלי התעשייה במפרץ חיפה (צילום: פלאש 90)
חמור מכך, הנתונים שמפרסמת קבוצת בז"ן מוטלים בספק, כפי שכבר הוצג כאן, וכפי שהצהיר לאחרונה המשרד להגנת הסביבה. כלומר, הקבוצה כנראה לא השקיעה מיליארדים בהפחתת הזיהום, וגם לא הפחיתה 90% מהפליטות, ואף לא הציגה דו"ח או עבודה המצביעים על כך שבית-הזיקוק שלה הוא בין בתי-הזיקוק הירוקים והנקיים ביותר במערב אירופה.
ואם כל זה לא מספיק, הרי שדו"ח המבקר, שקורא לבחון בצורה מקצועית את עתיד מפרץ חיפה, מתווסף לדו"ח מקינזי, שהוכן לבקשת המועצה הלאומית לכלכלה, ושאחת מהמלצותיו היא לסגור את המתחם של בז"ן במפרץ בעשור הקרוב. ולא רק לדו"ח מקינזי, אלא גם לתוכנית "עמק החדשנות" של מינהל מקרקעי ישראל, שגם היא מבקשת להוציא את התעשייה מלב מפרץ חיפה.
לצד אלה עומדת העובדה שעם המעבר לייצור מלא של חשמל מגז טבעי בישראל, ועם התוכנית של משרד האנרגיה להתחיל ולעבור למכוניות מונעות בחשמל משנת 2030, לא בטוח עד כמה יהיה צורך בבית-זיקוק בחיפה. כל אלה הובילו את קבוצת בז"ן להשקיע מיליונים בקמפיין נרחב בשלל המדיות, שמטרתו אחת: לטשטש את העובדות ולגנוב את הדעת. לכן חמורה שבעתיים ההחלטה של "הד הקריות" להציב את הידיעה על דו"ח המבקר מול הפרסום של בז"ן.
לחם חוקה של התקשורת הוא הפרסום, על אחת כמה וכמה במקומונים. אבל התקשורת היא בראש ובראשונה כלב השמירה של הדמוקרטיה ומגן העם. ב"הד הקריות" כשלו במשימה זו והוסיפו חטא על פשע.
עדי וולפסון הוא פעיל סביבה, מומחה לקיימות, פרופסור להנדסה כימית ומחבר הספר "צריך לקיים" (פרדס, 2016)