עכשיו משנאלמה תרועת הפסטיבלים והתקשורת נחה על זרי הדפנה שבהם הוכתרה בגין תרומתה לחשיפת כשלי המשטרה והתביעה בחקירת אונס הילדה בבנימין, הנה תזכורת לאופן שבו סיקרה את הפרשה אילה חסון, פרשנית חדשות 13 ומגישת מהדורת "שישי" של הערוץ.

לחסון הישגים עיתונאיים מוכחים (בהם חשיפת קנוניית בר-און–חברון), והיא נחשבת לאשת תקשורת בכירה ומיומנת. המובאות המוגשות להלן הן תזכורת לאמת עתיקה: לעתים, גם בארזים נופלת שלהבת.

כך הציגה חסון את הפרשה במהדורת "שישי" בשבוע שעבר (21.6):

הרושם שעולה מהשידור שאותו ניווטה חסון, ושלו תרמה מידע ותובנות משלה, היה נוקב: ההאשמות נגד מחמוד קטוסה מבוססות, אבל המשטרה זקוקה לראיות נוספות. הנאשם טווה רשת של קשרים ופיתויים סביב הילדה וסביב ילדה נוספת, שדומה לה. על פרקליט המדינה שי ניצן להתרשם באופן ישיר מעדות הילדה – "ולא לזרוק אותה תחת גלגלי האוטובוס", כלומר להפקיר אותה להליכים פורמליים שיסכלו את הגשת התיק.

הצופה יוצא מהצפייה במשדר הזה בתחושה חזקה שקטוסה הוא אכן אנס אכזר, אבל שהתנהלותה הרשלנית של המשטרה עלולה לסכל את הסיכוי שיועמד לדין. וזאת רק חמישה ימים לאחר הפרסום הראשון על המקרה, ואחרי שכמה עיתונאים (בראשם יוסי אלי, עמיתה של חסון בחדשות 13) כבר חשפו ממצאים מטרידים על פרצות חמורות בראיות הכלולות בכתב האישום.

שלשום (24.6), ערב החלטת הפצ"ר לחזור בו מכתב האישום, עלתה חסון על המרקע ושיתפה את הצופים בתובנות הבאות:

חסון חוזרת על עמדתה, ומותירה את הצופים עם הרושם שחקקה אצלם שלושה ימים קודם לכן: ההאשמה נגד קטוסה רצינית ביותר. יש ממצאים חדשים. דרמטיים. הם מובילים לכיוון של הנאשם, אבל ההליך הפורמלי שהופעל (השלמת החקירה לאחר הגשת כתב אישום) עלול לשבש את מיצוי הדין עמו.

ואתמול (25.6), לאחר שהופרכה לחלוטין הדרמה שיצרה חסון, היא מספקת לצופים את ההסבר הבא:

למעשה, חסון סיפקה צופן לפיענוח התפיסה השגויה שהנחתה אותה בסיקור הפרשה: היא נשענה באופן מופרז, כך משתמע מדבריה בשידור, על גרסת פרקליטי משפחת הקורבן. מהם שמעה שהממצאים החדשים עשו רושם רב על ראש הימ"ר, אף שמשום מה בחר הפצ"ר לשחרר את קטוסה.

חסון לא שאלה את עצמה מה משמעותם של ה"ממצאים" החדשים, עד כמה הם מחזקים את החשדות נגד קטוסה, או שמא מעוררים דווקא צורך לפנות לכיווני חקירה אחרים. היא בשלה: החשדות נגד קטוסה רציניים ביותר, ויש לאפשר למשטרה להמשיך בחקירתה.

אילה חסון לא פעלה מתוך שרירות לב. ניכר מדיווחיה שמצבה של הילדה הרכה הוא שהניע את טיפולה העיתונאי במקרה המזעזע הזה. הזדהותה עם הילדה סחפה אותה לכשל מקצועי מועד: הישענות יתר על גרסת אחד ממושאי הסיקור. התוצאה: צופי ערוץ 13 נותרו מבולבלים: כיצד מאפשרות המשטרה והפרקליטות לנאשם באונס, שהראיות נגדו חזקות, לחמוק מדין.