במדור "פואנטה", הפותח את מוסף "G" של "גלובס", מתפרסמים נתונים על הנושאים שזכו לסיקור הרב ביותר במדיה במהלך השבוע שלפני רדת הגיליון לדפוס. מבחינת מספר האייטמים, כך לפי בדיקת חברת יפעת מחקרי מדיה, כתב האישום שהוגש נגד מחמוד קטוסה באשמת אונס ילדה בת 7 בבנימין הגיע למקום החמישי עם 191 כתבות. הישג לא רע, בהתחשב בכך שהפרסומים הראשונים על המקרה ראו אור לקראת סוף התקופה שנבחנה עבור המדור (12.6–18.6).

עוד במדור: פילוח שביצעה חברת Vigo על "השיח" סביב האונס ברשת. 73% ממנו עסק בהיבטים פוליטיים של המקרה, כך נמסר. 71% מתוך אותן שיחות על ההיבטים הפוליטיים של המקרה באו מכיוון ימין, כשעיקר הטענות של הימנים נוגעות לתת-סיקור מחד, ומאידך לכך שהאונס אינו אלא פיגוע טרור. השמאלנים, מנגד, דיברו בעיקר על ניצול המקרה מצד הימין.

מאלף להביט על הדרך הארוכה שעשתה התקשורת הישראלית ביחסה למקרה האונס בטווח זמן של ימים בודדים.

הפרסומים הראשונים על כתב האישום הגיעו ביום ראשון בערב לעיתונות המשודרת, והיו מצומצמים יחסית. כך היה גם למחרת בבוקר בעיתונות המודפסת. רק במהלך יום שני השבוע, עם העיון בכתב האישום שהוגש נגד קטוסה (כשברקע הטענות ברשתות החברתיות לתת-סיקור מטעמים פוליטיים) גברה תשומת הלב שניתנה למקרה. היא הגיעה לשיאה בעיתונות המודפסת בימים שלישי ורביעי עם כותרות ראשיות צעקניות ("ידיעות אחרונות") וניצני בחינה עצמאית של ממצאי החקירה ("הארץ").

ב"ידיעות אחרונות" נקטו בטון החריף ביותר נגד קטוסה, וגם אחרי שהתעוררו סימני השאלה התבצרו בעמדתם. ביום שלישי השבוע, אולי כדי להוכיח שהם יותר פטריוטים מכולנו ביחד, השער של "ידיעות אחרונות" הוקדש ברובו למקרה האונס עם כותרת בוטה, "בלי רחמים", ותצלום גדול של החשוד הערבי. כתב חדשות 13 יוסי אלי היה הראשון שפקפק פומבית במהימנות כתב האישום, כבר ביום שני בערב, אבל באותה עת השאלות שלו נבלעו בהמולה.

שערי "ידיעות אחרונות", 18.6–19.6

במהלך יום שלישי צצו עוד ועוד תהיות לגבי מהימנות העובדות בכתב האישום, הן על-ידי עיתונאים מכלי תקשורת אחרים (בעקבות אלי צעדו בין היתר גם עמיתיו מ"הארץ") והן על-ידי הרשויות החוקרות. אולם למחרת, ביום רביעי, ב"ידיעות אחרונות" לא ויתרו. רוב השער הוקדש שוב למקרה, ושוב נדפס בו תצלומו של קטוסה. הכותרת אמנם בישרה כי "החקירה מתחילה מחדש", אולם מי שהביט בשער לא יכול היה לנחש שהסיבה לכך היא קריסה מסתמנת של ממצאי החקירה עד כה.

הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" ביום רביעי הוקדשה ל"גילויים חדשים" בפרשה, שכולם תומכים בכיוון הראשוני שלפיו קטוסה הוא האנס: "הילדה העידה ארבע פעמים, וסיפרה בפירוט על האונס" (כלומר עדות משכנעת, מהימנה); "היא ציירה לחוקרים את הבית שבו נאנסה" (מה שמסייע כביכול לקשור את הנאשם למקום המעשה); ו"העידה שנחטפה במכונית או באוטובוס – ולא ברגל" (עובדה ששומטת את הקרקע מתחת לאחת התהיות המרכזיות שעלו לגבי הגרסה בכתב האישום: כיצד נגררה מרחק כה רב מבית-הספר ועד למקום האונס בניגוד לרצונה על-ידי אדם זר, פלסטיני, ביישוב חרדי, בלי שאף אחד שם לב?). בכותרת המשנה של "ידיעות אחרונות" צוין באותו בוקר כי לפי מידע חדש, קטוסה גם היה מעורב על-פי החשד בתקיפה נוספת.

למרות שהשער הזה נועד לתמוך בגרסה שבינתיים התערערה עוד יותר, ב"ידיעות אחרונות" היו גאים בו כל-כך עד שכללו אותו במדור "השבוע שהיה: הסיפורים הבולטים של 'ידיעות אחרונות'", שפותח את הגיליון הבוקר. רק אתמול, ביום חמישי, הגיע גם לשער "ידיעות אחרונות" מידע על בעיות מהותיות בכתב האישום. לא בכותרת ראשית, אלא בפינה בתחתית השער – וגם זה מתחת לכותרת שממנה נושבת רוח בכיוון ההפוך.

אתמול בבוקר (ו') נמצא מקום לסיקור הפרשה בתחתית שער "ידיעות אחרונות", שם מתפרסם ציטוט חסר ערך חדשותי מפי אבי הילדה שנאנסה ("מתפללים לקב"ה שייתן לילדה כוח"), ורק תחתיו מוזכר החשש שצץ במשטרה, שלפיו שיחות שקיימו ההורים עם בתם פגעו בחקירה. בעמוד 8 של העיתון, בידיעה בולטת אך קצרה, מדווחים אלי סניור ואלישע בן-קימון כי אבי הילדה מתאר את חייהם כ"סיוט" ואומר: "אנחנו מתפללים כל הזמן בדמעות בתקווה שהקדוש ברוך הוא ייתן לילדה את הכוח להתמודד, לא רק עם האירוע המחריד שעברה אלא גם עם אירועי היומיים האחרונים, שמערערים קשות את מצבה הנפשי והרגשי".

שער "ידיעות אחרונות", 20.6.2019

עוד מדווחים סניור ובן-קימון כך: "אבי הילדה אמר כי הוא חושד במנקה הערבי (כלומר בקטוסה; א"פ) עוד לפני הזיהוי הראשון שבוצע על-ידי הילדה. בנוסף, האם הגיעה לבית הספר וצפתה יחד עם המורה בסרטונים שבהם זיהתה את מחמוד קטוסה עוד לפני הזיהוי הראשוני של הילדה".

ב"ישראל היום", שהפגין מעט פחות התלהמות לאורך השבוע ביחס למתחרה, הפרשה כבר דעכה לחלוטין. בגיליון "ישראל היום" מהבוקר אין כל אזכור למקרה.

ככל שהדיווחים על המקרה ב"ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום" הצטמצמו, ב"הארץ" הם רק הלכו ותפחו. הכותרת הראשית הראשונה שניתנה לפרשה לא באה בעקבות כתב האישום, אלא דווקא בעקבות הקשיים הראייתיים שהתגלו. אתמול בבוקר הקדיש העיתון את כל התוכן המערכתי בעמודים 6–8 לסיקור האירוע, החקירה והשלכותיה. יהושע (ג'וש) בריינר ויניב קובוביץ מפרטים לגבי הכשלים בחקירה, ואילו עמירה הס מביאה את גרסת משפחת הנאשם.

נסרין, אשתו של קטוסה, העובדת כמורה בבית-ספר יסודי, מספרת להם כי נבהלה מאוד כשקיבלה טלפון מקרוב משפחה שהתעניין בשלום בעלה, וחששה כי לא חש בטוב ואושפז, אבל נרגעה לשמוע כי הוא בסך הכל נעצר. "לא הייתי מודאגת, כי היה לי ברור שזו טעות כלשהי שתתברר מהר", היא אומרת. רק בהמשך, עם הארכות המעצר החוזרות ונשנות, הבינה "שיש פה משהו לא טבעי. שיש פה איזו מזימה נגדו. [...] אני לא מפחדת שהוא אשם, אני יודעת שהוא לא. אני פוחדת על בריאותם הנפשית של ילדי. זו מלחמה נפשית נגדנו".

אגב, ב"מעריב", שהתחרה לאורך השבוע ב"ידיעות אחרונות" בבולטות שהעניק לסיפור, מקדישה אתמול בבוקר שרה ב"ק את טורה הקבוע לפרשה. "אני כבר יכולה לומר לכם: רוב הסיכויים שהוא לא יורשע", כותבת ב"ק על קטוסה בלי להזכיר את שמו, ומחזקת את קביעתה בנתון הבא: "85% מתיקי עבירות המין נסגרים בפרקליטות עוד לפני הגשת כתב אישום בגלל מחסור בראיות שיחזקו את עדותה של הנפגעת"

הנתון מזעזע, אין ספק, אולם אין קשר בינו ובין מערכת המשפט האזרחית שממנה הוא שאוב לבין המקרה של קטוסה, הנשפט בבית-משפט צבאי על-ידי רשויות הצבא המחזיקות בריבונות על השטח שבו אירע האונס. בהמשך טורה קובלת ב"ק על הצביעות של התקשורת.

• מתוך סקירת העיתונות