קונספירציות מערערות את המשטר הדמוקרטי והן חלק בלתי נפרד מהתפתחות הפשיזם" (אמנון לורד, 2017)

לפני שנתיים נפל דבר ב"ישראל היום": הפרשן הבכיר דן מרגלית הודח מהעיתון, והוחלף באמנון לורד. הפובליציסט החדש הביא עמו משב רענן אל כפולת העמודים הפותחת של המוסף הפוליטי – כתיבה צבעונית ואופקים רחבים, אך גם חיבה עזה לתיאוריות קשר ומערכת הסקת מסקנות מדגם גמיש במיוחד, כזה שבעבר היה קשה למצוא בעיתונות הזרם המרכזי. מאז, כמעט מדי שבוע, אמנון לורד מייבא ארצה בחלקים את תיאוריית "מדינת העומק", מהסממנים המובהקים של האלט-רייט האמריקאי.

אצל לורד, מדינת העומק האמריקאית מקיימת קשרים פוריים עם מקבילתה הישראלית, שמתאפיינת בקורבנות חדשים (נתניהו), נבלים ישנים (הבולשביקים!) ושיטות פעולה מסחררות. בעל הטור מערבב אותם היטב לכדי עיסה מעניינת לקריאה, אך כמעט תמיד נטולת ביסוס עובדתי. הוא קורא לזה "לחבר את הנקודות", וטוען שלא מדובר בקונספירציות כי אם בפרשנויות מתבקשות של המציאות. עשינו כעצתו וחיברנו את הנקודות, והתוצאה היא לקסיקון אמנון לורד השלם לתיאוריות קשר.

* * *

אובמה, ברק. נשיא ארצות-הברית לשעבר, מפעיל את השמאל הישראלי ומחבר בין גנרלים בצה"ל לממסד הבטחוני באמריקה (ר' "מדינת העומק"). בגד במדינת ישראל ופעל להפלת ראש ממשלתה הנבחר, בנימין נתניהו. לשם כך הפעיל שורה של אישי ציבור בכירים: יאיר לפיד, ציפי לבני, אהוד ברק והרמטכ"לים לשעבר בני גנץ, משה יעלון וגבי אשכנזי. על-פי אחת הגרסאות, גייס למשימה גם את אש"ף ואירופה. לפי לורד, ייתכן שאובמה הוא סוכן רוסי עם חיבה מיוחדת לקג"ב.

אלשיך, רוני. מפכ"ל המשטרה בתקופת חקירות נתניהו, שהיו מראשיתן מהלך פוליטי שנועד להפיל ראש ממשלה מכהן. בשל כך, אלשיך זכה לחיבוק מבכירי מערכת הביטחון לשעבר: התארגנות של רמטכ"לים, מפכ"לים, ראשי שב"כ ומוסד בדימוס, שמקדמים מבצע בינלאומי משולב להפלת השלטון בישראל. לורד מכנה זאת "התקוממות מתוך המערכת".

אליבא דלורד, רוני אלשיך זכה לחיבוק מבכירי מערכת הביטחון לשעבר: התארגנות של רמטכ"לים, מפכ"לים, ראשי שב"כ ומוסד בדימוס, שמקדמים "מבצע בינלאומי משולב" להפלת השלטון בישראל

(ה)אסטרטגיה המזרח-אסייתית. יוזמה התקפית שמתבצעת ברגע שבו האויב פגיע בעקבות ליבוי מחלוקות עמוקות שמתגלעות בתוכו. תורה סינית שאומצה בידי רוסיה הקומוניסטית ותפסה אחיזה גם בקרב הפלסטינים. לדברי לורד, אחד ממרכיבי האסטרטגיה הוא קשירת ראשי הממשל במדינת האויב במעשים פליליים – וסחיטתם. במקרה של ישראל, מושא ההפללה הוא נתניהו. בעל הטור לא הרחיב לגבי הקשר הפלסטיני לחקירות.

ברק, אהוד. ראש ממשלת ישראל, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר, מנהיג המבצע להפלת נתניהו. סוכן שמופעל על-ידי המפלגה הדמוקרטית וברק אובמה. ברק הוא החוליה המקשרת בין מדינת העומק האמריקאית (ר' ערך) לקנוניה נגד נתניהו. הוא ניזון מ"נוזלי הסיכה הפיננסיים-אידיאולוגיים של השמאל הישראלי", שכוללים את המענקים הנדיבים שקיבל מקרן וקסנר, שטיבם מעולם לא הוברר. "המלה קונספירציה נמצאת אצל אחדים על קצה הלשון. אבל לא", הבהיר לורד, "זאת לא קונספירציה משום שהכל גלוי".

דגן, מאיר. ראש המוסד לשעבר, מת ב-2016. ממובילי המהלך להפלת נתניהו, לצד בכירים אחרים במערכת הביטחון. מעין סוכן כפול של האמריקאים. לדברי לורד, במהלכיו לסיכול התקיפה הישראלית באיראן חשף את דגן עצמו כמי שהיה נאמן יותר לממשל אובמה מאשר לממשלת ישראל בראשות נתניהו.

דיסקין, יובל. ראש השב"כ לשעבר, שקל להיכנס לפוליטיקה. מבכירי הקושרים נגד נתניהו, מתואם עם אהוד ברק. לדברי לורד, דיסקין אמנם קרא להחלפת השלטון ב"דרך דמוקרטית", אך ההתארגנות שבה הוא מעורב פועלת להפלת נתניהו בכל מחיר.

דנקנר, אמנון. עיתונאי וסופר מנוח. ניסח בשנת 1999 אסטרטגיה להפלת נתניהו תוך התמקדות בפגמי האופי שלו. שנים לאחר מכן, לאחר שובו של נתניהו לכס ראש הממשלה (ומותו של דנקנר), אומצה האסטרטגיה על-ידי השמאל, הגנרלים, האמריקאים והתקשורת. מנהיג המבצע: אהוד ברק.

טראמפ, דונלד. נשיא ארצות-הברית של אמריקה, בעל ברית של נתניהו, קורבן של מדינת העומק ולא סוכן רוסי. אותם כוחות סמויים שפועלים להפלת טראמפ שולחים זרועות ארוכות, טראנס-אטלנטיות, בניסיון להפיל את ראש ממשלת ישראל. המתווך: אהוד ברק.

ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא ארצות-הברית, דונלד טראמפ, ספטמבר 2018 (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

מושאי סיכול של מדינת העומק. ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארצות-הברית, דונלד טראמפ (צילום: אבי אוחיון, לע"מ)

יש-עתיד. מפלגה ישראלית שמקיימת קשרים חשודים עם משטרת ישראל. הראיות: דוברת המשטרה לשעבר היתה לפני כן דוברת משרד האוצר בתקופת השר יאיר לפיד, והתבטאה עליו בחיוב במדיה חברתית; בהמלצת המשטרה להעמיד את נתניהו לדין ב"תיק 1000" אוזכר לפיד כעד מפתח; ניצב בדימוס יואב סגלוביץ', ראש אגף החקירות לשעבר, הצטרף ליש-עתיד בזמן שחניכיו במשטרה חקרו את נתניהו; השר לשעבר יעקב פרי, ממייסדי המפלגה, עמד בראש השב"כ כשרוני אלשיך שירת שם. המסקנה של לורד: מפלגת יש-עתיד היא מסלקה של המשטרה.

מדינת העומק מורכבת מאחווה סודית של פקידי ממשל, גורמי ביטחון ומנהלים בכירים במגזר הפרטי, שמרכיבים יחד מעין ממשלת צללים ומקבלים סיוע חיצוני מתקשורת הזרם המרכזי. המושג צץ מעת לעת בטוריו של לורד – לעתים באופן ישיר, ולעתים בלי לנקוב בשם המפורש

לפיד, יאיר. יושב-ראש מפלגת יש-עתיד. נציג של אובמה בישראל, מנוהל על-ידי נוני מוזס (ר' ערך), שמנהל גם את ציפי לבני. לפיד גויס על-ידי משטרת ישראל כדי להפיל את שלטון נתניהו. לורד חושד שההצטרפות של יואב סגלוביץ' למפלגתו של לפיד עלולה להתברר כ"קשר של קח-תן בהקשר של חקירות נתניהו".

(ה)מגן והחרב. אלמנטים בולטים בסמל הקג"ב, סוכנות הביון הידועה לשמצה של ברית-המועצות. צמד המלים שובץ בנאום של אובמה מ-2013, כדימוי שתיאר את עוז רוחה של האומה האמריקאית בהתמודדותה עם טרור. מבחינת לורד, מדובר בראיה תומכת לכך שהנשיא האמריקאי היה סוכן רוסי.

מדינת העומק. תיאוריית קונספירציה שזכתה לפריחה באמריקה של עידן טראמפ, נפוצה בחוגי האלט-רייט. מדינת העומק מורכבת מאחווה סודית של פקידי ממשל, גורמים במערכת הביטחון ומנהלים בכירים במגזר הפרטי, שמרכיבים יחד מעין ממשלת צללים ומקבלים סיוע חיצוני מתקשורת הזרם המרכזי. לפי תיאוריית הקשר, הם אלו ששולטים באמת במדינה – ולא נבחרי הציבור. המושג צץ מעת לעת בטוריו של לורד – לעתים באופן ישיר, ולעתים בלי לנקוב בשם המפורש.

מדינת העומק האמריקאית פועלת להפלת טראמפ – אך לא מסתפקת בכך, ומעורבת גם בפוטש נגד נתניהו. שני המנהיגים, מסביר לורד, העזו לפעול בניגוד להמלצות של מדינת העומק – מהלך שגרם לראשי זרועות המודיעין של ישראל וארצות-הברית, שהם חלק ממדינת העומק, לצאת להתקפה. הטקטיקה: הפללת הפוליטיקה, כלומר החלטה פרסונלית שמגדירה את ההתנהלות הוותיקה והמקובלת בזירה הפוליטית כבלתי חוקית.

תמיר פרדו, 2013 (צילום: דוד ועקנין)

התראיין לתוכנית "עובדה". ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו (צילום: דוד ועקנין)

בטור מינואר 2019, בלי לנקוב במונח "מדינת העומק", המחיז לורד את האופן שבו פועלת מדינת העומק הישראלית: "הפוליטיקאים הם למעשה להקות שחקנים בפסטיבל של תיאטרון חובבים. הם ובוחריהם ישובים בקהל, אחת לכמה דקות עולה מישהו לבמה ונותן הצגה לא משכנעת. ליברמן 'לא דופק חשבון!'. אני חזק, אני לא פראייר כמו נתניהו החשוד, אומר ליברמן, שלא הצליח אפילו להעביר את תחנת גלי-צה"ל משטח השיפוט של צה"ל, לבקשת הרמטכ"ל, לאחריות אזרחית במשרד הביטחון. בעלי הכוח, המיוצגים על-ידי דינה זילבר, אמרו לו 'נייט', וזילבר נימקה כי זו פגיעה בחופש הביטוי.

"כך עולה גנץ בצבעי החאקי של תשדיריו ומעביר מסר ברוטלי: 'רק החזק מנצח!'. הקהל יושב ומוחא כפיים לביצוע, אך מדי פעם נכנסים הסדרנים ושולפים אנשים מבין השורות ולוקחים אותם בחשיכה. אלו בעלי הכוח האמיתיים. הפוליטיקאים, ככל שהם מעבירים מסרים כוחניים, מבליטים רק יותר את חוסר האונים שלהם מול מוקדי הכוח האפורים, הדשים בהם וטוחנים אותם עד דק".

מערכת הביטחון הישראלית. השותפה הסמויה של מדינת העומק האמריקאית. בכירי מערכת הביטחון, כשהם פורשים מתפקידיהם, מצטרפים באופן אוטומטי למבצע להפלת נתניהו. המתוחכמים מביניהם עושים זאת אף לפני פרישתם, בעודם בתפקיד, כשהם אמורים לשרת את מדינתם. הם מסתייעים לשם כך במערכת הביטחון של ארצות-הברית, שמעוניינת גם היא בחיסולו הפוליטי של נתניהו. לטענת לורד, בעת כהונתם של השרים אהוד ברק ומשה יעלון, מערכת הביטחון התנגדה להתחמשות בצוללות גרעיניות מתקדמות – ולכן פעלה להפללת עסקת הרכש עם גרמניה.

"אין סיבה אמיתית למעורבות כל-כך פעילה בפוליטיקה של הרמטכ"לים גנץ, יעלון ואשכנזי. גם לא להתקפות החוזרות ונשנות מצד ראשי שב"כ ומוסד לשעבר נגד נתניהו. הסיבה היא, ככל הנראה, הסימביוזה שנוצרה לאורך שנים בין הממסד הבטחוני האמריקני לממסד הבטחוני הישראלי, ובייחוד לצמרת צה"ל"

"מעורבות הגנרלים בפוליטיקה היא חלק מהשת"פ עם הממסד הבטחוני האמריקני, שהגיע לשיאו לפני בחירות 2015", כתב לורד בטור עכשווי. "אין סיבה אמיתית למעורבות כל-כך פעילה בפוליטיקה של הרמטכ"לים גנץ, יעלון ואשכנזי. גם לא להתקפות החוזרות ונשנות מצד ראשי שב"כ ומוסד לשעבר נגד נתניהו. הסיבה היא, ככל הנראה, הסימביוזה שנוצרה לאורך שנים בין הממסד הבטחוני האמריקני לממסד הבטחוני הישראלי, ובייחוד לצמרת צה"ל. [...] צמרת צה"ל התנגדה לרה"מ נתניהו בכל היוזמות הבטחוניות הגדולות".

לורד מעריך שבקרב אנשי המוסד, שכפוף כידוע למשרד ראש הממשלה, קיימת "עוינות קשה" כלפי נתניהו. הוא חושש ממצב שבו יוצאי המוסד, למשל כאלה שעובדים בחברת הביון הפרטית בלאק-קיוב, קשורים לניסיון להפיל את ראש הממשלה. לדבריו, ייתכן שגוף חקירות "פרטי או ממלכתי" מארצות-הברית מעורב גם הוא בקנוניה.

מרד היועצים המשפטיים. מונח חדש יחסית המתאר את הלך הרוח הלעומתי ששורר במשרד היועץ המשפטי לממשלה, המתבטא בהחלטתם של היועצים לעכב ולבלום מהלכים ממשלתיים. השימוש במלה "מרד" מייחס להם לא רק רמיסה של החוק, אלא גם תיאום סמוי. לדברי לורד, את המונח טבעה העיתונאית לשעבר קרולין גליק. לפי גליק, היועצים המשפטיים אינם לבד – הם פועלים בתיאום עם השמאל הפוליטי.

נתניהו, בנימין. ראש ממשלת ישראל, קורבן של קנוניות טראנס-אטלנטיות. מושא לחקירות פוליטיות שמנוהלות על-ידי מעצבי דעת קהל, עיתונאים, בכירי מערכת הביטחון ומשפטנים בכירים בדימוס.

פוטין, ולדימיר. שליט רוסיה. בעבר תיאר לורד את פוטין כממשיך דרכם של הקומוניסטים (ר' ערך), כולל השתלת סוכנים בכלי תקשורת מערביים וביצוע פשעים חמורים. כיום, דווקא על רקע החקירה האמריקאית שחשפה שהרוסים אכן קשרו קשר לערעור הדמוקרטיה בארצות-הברית, יחסו של לורד לקנוניות של פוטין ואנשיו מרוכך במפתיע.

"ההתערבות שביצעו אנשי סייבר רוסים בבחירות האחרונות לנשיאות בארה"ב לא היתה מכרעת", טען בטור מתחילת השנה. לורד הציע לקוראים לא להתרגש מההתרעות על כך שהרוסים עלולים להתערב גם בבחירות הישראליות. "הרגשות האנטי-רוסיים שעלולים להתעורר סביב שיח 'המעורבות הזרה' – מסוכנים יותר מכל השתלטות עוינת בתחום הסייבר, שנמצא אצלנו בשליטה טובה", כתב.

ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין (צילום: חיים צח, לע"מ)

"הרגשות האנטי-רוסיים שעלולים להתעורר סביב שיח 'המעורבות הזרה' – מסוכנים יותר מכל השתלטות עוינת בתחום הסייבר". ראש הממשלה נתניהו עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין (צילום: חיים צח, לע"מ)

פצ'פה, יון. ראש סוכנות המודיעין הרומנית לשעבר, ערק למערב ב-1978. לטענת לורד, פצ'פה רמז שהוא חושב שאובמה הוא סוכן רוסי. פצ'פה עצמו, במאמר שהוא המקור לקביעה של לורד, הבהיר כי עד כמה שידוע לו מדובר בצירוף מקרים, ואין בידיו מידע שיתמוך בספקולציה הקונספירטיבית, שעלתה מקוריוז לשוני.

פרי, יעקב. ראש השב"כ ושר לשעבר ממפלגת יש-עתיד, קורבן של תוכנית התחקירים "עובדה". לפי לורד, התחקיר שהביא לסיום דרכו הפוליטית של פרי הוא עונש על כך שלא הלך בדרכם של מאיר דגן, רוני אלשיך ותמיר פרדו, שהסכימו להתראיין ולבצע רצח אופי לנתניהו.

בראי טוריו של לורד, הקומוניסט הוא מעין נוסע בזמן שעובר מתקופה לתקופה ומדביק את השמאל בווירוס קדמוני שהתפרץ מתוך גופתו החנוטה של לנין

(ה)קומוניסטים. שחקנים מתוחכמים שצצים לא פעם בטוריו של לורד ומפלילים את השמאל. מכונים גם סטאליניסטים, בולשביקים וסוציאליסטים. כמעט שלושה עשורים חלפו מאז נפילת ברית-המועצות, אך התפקיד שמילאו הסובייטים בתרחישי האימה של המערב עדיין דורש איוש.

בראי טוריו של לורד, הקומוניסט הוא מעין נוסע בזמן שעובר מתקופה לתקופה ומדביק את השמאל בווירוס קדמוני שהתפרץ מתוך גופתו החנוטה של לנין. לדברי לורד, הקומוניזם עומד מאחורי שורה של הלכי מחשבה מטרידים: התנגדות לציונות ולמדינת ישראל, למשל, שנאה לאמריקה והגנה על רצח העם שביצע בשאר אסד – גם כאשר מי שמגן על אסד הוא פונדמנטליסט אסלאמי. ההוכחה: נציגי התנועה האסלאמית רצו לכנסת בשיתוף עם המפלגה הקומוניסטית הישראלית.

רפטיליאנים (אנשי לטאה). גזע בדיוני של חייזרים הומנואידים, מככב בתיאוריית קונספירציה נודעת. לפי התיאוריה, אנשי הלטאה לובשים צורה של בני אדם ונטמעים בינינו, וחלקם אף מאיישים בהיחבא תפקידים בכירים בממשלות. איש לטאה ירוק כיכב בקריקטורה שהפיץ יאיר נתניהו, לצד ג'ורג' סורוס, אהוד ברק, מני נפתלי, אלדד יניב ונציג של האילומינטי – אגודת סתרים שמככבת גם היא בתיאוריות קונספירציה.

הרפטיליאנים לא מופיעים בטוריו של אמנון לורד, וגם לא האילומינטי. אבל הרעיון שעומד בבסיס תיאוריות הקשר הללו יישמע מוכּר לקוראי "ישראל היום": אחווה סודית שמגיעה עד החלונות הגבוהים ביותר ומעצבת בסתר סדר עולמי שתואם את מטרותיה.

(ה)רשות הרביעית. כינוי ותיק לעיתונות, שמתאר אותה כמרכיב חיוני במערכת דמוקרטית – לצד הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת. באנגלית: The Fourth Estate. התיאור המילולי של התקשורת כחלק ממערכת שלטונית, בניגוד לתפיסה הקלאסית של העיתונות כגורם שמסקר ומבקר מבחוץ, קרץ למפיצי תיאוריות מדינת העומק.

קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל (צילום: הדס פרוש)

ממשלתה מנסה לערער את הדמוקרטיה הישראלית. קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל (צילום: הדס פרוש)

בטור מ-2018, לורד משתמש במונח "הרשות הרביעית" כדי לתאר דבר מה מעט שונה: הרשות הרביעית היא הצומת שבו נפגשים האינטרסים של התקשורת עם אלו של מערכת הביטחון והמשטרה. ההוכחה לכך היא החלטתו של רוני אלשיך ללכת בעקבות מאיר דגן ולהתראיין לתוכנית "עובדה".

(ה)שמאל. הדבק שמחבר בין זרועותיה השונות של מדינת העומק הישראלית: העיתונות, מערכת הביטחון, המשפטנים והאופוזיציה – ובעלי בריתם בארצות-הברית, הרשות הפלסטינית ואירופה. עקרונות הפעולה של השמאל תוכנתו עוד בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת, על-ידי הקומוניסטים. משימתו: כרסום באמון שרוחש הציבור הישראלי למוסדות המדינה, הצבא וההנהגה הלאומית.

לדברי לורד, עמותות שמאל דוגמת בצלם ושוברים-שתיקה הן ארגוני חזית שנועדו לנהל לוחמה פוליטית ופסיכולוגית שתכליתה ערעור הדמוקרטיה הישראלית. הם עושים זאת באמצעות כספים ממשלתיים שהם מקבלים ממדינות כמו גרמניה, שפועלת במודע כדי לערער את היציבות במדינת ישראל. כמו כן, גורס הפובליציסט, הממשל הגרמני מטפח קשרים עם חיזבאללה ואיראן, וכמה מבכיריו אף תומכים בהתגרענות האיראנית (יסיקו הקוראים את מסקנותיהם בעצמם).

(ה)תשלובת הפוליטית-תקשורתית. מונח מרכזי בכתיבה הפובליציסטית של לורד, מעין גרסה מקומית מוגבלת של "מדינת העומק". משמעות המונח: כוח חיסול חוצה מגזרים, קשר סודי שנרקם בין בכירי ענף התקשורת לפוליטיקאים מהשמאל (ולעתים בשיתוף עם גורמים במערכת המשפט). הפלת נתניהו היא המשימה הבולטת ביותר של התשלובת הפוליטית-תקשורתית, שמשקיעה בכך מאמצים עילאיים מאז שנות התשעים של המאה הקודמת – אז ניצח נתניהו את השמאל בבחירות שלאחר רצח רבין.

* * *

אמנון לורד (צילום מסך מתוך ערוץ היוטיוב של אתר nrg)