בחודש שעבר, כשצצו הידיעות הראשונות על כך שפרקליטות המדינה ממליצה להעמיד לדין את ראש הממשלה בנימין נתניהו באשמת שוחד, בלט ההבדל בין הפרשנים בערוצים השונים: לעומת חדשות עשר ו"כאן", בחברת החדשות (לשעבר חדשות 2) הגישה היתה כי "תיק 2000", עסקת השוחד לכאורה בין נתניהו לבין מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס, הוא תיק חלש.
מדובר בעמדה שיש לה משמעות עבור המעורבים בתיק – הלך הרוח הציבורי עתיד להשפיע על החלטת הפרקליטות אם להגיש כתב אישום, וחברת החדשות היא כנראה גוף התקשורת הפופולרי ביותר בישראל. חברת החדשות היא גם זו ששני הפרשנים הפוליטיים הבכירים שלה מחזיקים בעבודה נוספת: בעלי טור ב"ידיעות אחרונות". עבור אחד מהם, אמנון אברמוביץ', מדובר בהסדר ותיק, ועבור האחר – עמית סגל – מדובר בחוזה מהתקופה האחרונה ממש.
ההחלטה להעסיק את סגל כבעל טור מרכזי ב"ידיעות אחרונות" אינה מובנת מאליה: סגל, עיתונאי חובש כיפה, מזוהה עם עמדות הימין הפוליטי, ואילו ב"ידיעות אחרונות" מריצים בשנים האחרונות בעיקר פוליטיקאים מהשמאל והמרכז, ומרוכזים במערכה נגד נתניהו. זו אינה ההחלטה הלא מובנת מאליה היחידה שהגיעו אליה ב"ידיעות אחרונות" בשנתיים האחרונות. מאז חקירת "תיק 2000" והחשדות נגד מוזס, נראה כי ב"ידיעות אחרונות" קוברים את גרזן המלחמה ביותר מחזית אחת – ובמיוחד בחזיתות שהתאפיינו בעבר בביקורת ערכית על האופן שבו מתנהלים "ידיעות אחרונות" ומוזס.
כך, בעיתון מנסים להתפייס עם רביב דרוקר, שוכרים את עמית סגל ונדב איל, מפנקים את אילנה דיין ואפילו פותחים דף חדש עם מרצ – בהמשך לקריצות ההולכות ומתגברות לימין.
שוחד לייט
שלוש מהדורות החדשות המרכזיות של 20 בדצמבר 2018 נפתחו בדיווחים על ההמלצות להעמיד את נתניהו לדין. בחדשות ערוץ עשר דיווח הכתב לענייני משפט אביעד גליקמן כי פרקליט המדינה מתייחס הן ל"תיק 4000" והן ל"תיק 2000" כאל תיקי שוחד, ואילו ב"תיק 1000" עשויה הפרקליטות שלא להמליץ על העמדה לדין באשמת שוחד. במהדורת כאן 11 של תאגיד השידור הישראלי שודר במקביל מידע דומה על-ידי הפרשנית לענייני משפט, תמר אלמוג.
לעומת זאת, את מהדורת חברת החדשות פתח באותה השעה ממש הפרשן אמנון אברמוביץ' בדיווח ולפיו פרקליט המדינה שי ניצן מחזיק בדעה כי יש להעמיד לדין את נתניהו באשמת שוחד ב"תיק 4000", התיק שעוסק ביחסי נתניהו עם שאול אלוביץ' והניסיון להשפיע על תכני אתר "וואלה". "תיק שוחד מובהק", הגדיר זאת אברמוביץ' על סמך מקורותיו בפרקליטות. "לעומת זאת, תיקי 1000 ו-2000 גם הם יכולים להיות שוחד", הוסיף אברמוביץ', אך סייג: "אם לשאול דימוי ממשקאות קלים, הם מוגדרים שוחד דיאט או שוחד לייט".
למחרת, לא קשה לנחש, העדיפו ב"ידיעות אחרונות" את גרסת אברמוביץ'. "הפרקליטות תמליץ: שוחד ב'תיק 4000'", נכתב בשער העיתון שמעורב ב"תיק 2000", ולא מהצד המסקר. בכותרת המשנה נכתב: "גם ב'תיק 1000' וב'תיק 2000' תמליץ הפרקליטות על אישום בשוחד – אולם הפרקליטה המלווה סבורה כי העבירות בתיקים אלה גבוליות וייתכן שלא יבשילו לכתב אישום". המסגור בפנים העיתון היה דומה: "תיק 4000" בכותרת, "תיק 2000" מוצנע מאוד.
שער "ידיעות אחרונות", 20.12.2018 (פרט)
לא היתה זו הפעם הראשונה שהפרשנויות של אברמוביץ' נטו לטובת מוזס. השבוע לפני שנתיים, כשהדיווחים על תיקי נתניהו רק החלו לצאת לאור, דיווח אברמוביץ' כי "במשרד המשפטים רואים את 'תיק 1000' כתיק חמור בהרבה מ'תיק 2000'". שמונה חודשים מאוחר יותר דיווח אברמוביץ' כי "במשרד המשפטים יגישו את התיק ['תיק 2000'] אך ורק אם יצליחו לבודד תיק כלכלי, לא תיק עיתונאי-תקשורתי, כלומר לא יחסי שלטון-תקשורת, לא תן-וקח עיתונאי, ולפי שעה, גם לאחר עדותו של ארי הרו, התיק הזה עדיין לא נראה כתיק של עסקה כלכלית".
מאז הפך גם ניר חפץ לעד מדינה, והגיש את גרסתו וראיותיו למשטרה בעניין "תיק 2000". ובכל זאת אברמוביץ' מגדיר את הפרשה כתיק "דיאט או לייט".
בהחלט ייתכן שאברמוביץ' צודק. הפרשן הוותיק, שנחשב לאחד מבכירי העיתונאים בישראל, ידוע כבעל מקורות במערכת אכיפת החוק. אולם לצד זאת ראוי לזכור כי אברמוביץ' הוא כותב קבוע ב"ידיעות אחרונות". למעשה, שמו אף הוזכר בשיחות בין נתניהו למוזס שהולידו את "תיק 2000": מוזס הכחיש כי ביכולתו לשלוט בתוכן דבריו של אברמוביץ' – וזאת בתגובה לבקשה של נתניהו שהעריך כי למוזס דווקא יש יכולת להביא למיתון הביקורת כלפיו מכיוונו של אברמוביץ'.
אברבמוביץ' הוא לא היחיד. "ידיעות אחרונות" מארח עיתונאים נוספים מכלי תקשורת מרכזיים, שהיו יכולים לדחוף להעמדתו לדין של מוזס ב"תיק 2000".
נדב איל, למשל. עורך חדשות החוץ בערוץ עשר, שהרבה לכתוב בביקורתיות על קשרי הון-שלטון עוד כשעבד ב"מעריב", כותב כעת גם הוא באופן קבוע ב"ידיעות אחרונות". לפני כשנה, כשאיל זכה בפרס סוקולוב ונבחר מבין הזוכים לשאת דברים בטקס החגיגי, הוא התעלם בדבריו מחלקו של מוזס ב"תיק 2000", אחת ההתפתחויות התקשורתיות המרעישות ביותר בהיסטוריה של העיתונות הישראלית. למעשה, נאומו בטקס היה כל-כך לא ביקורתי כלפי "ידיעות אחרונות" והעומד בראשו, שבעיתון הדפיסו את הנאום במלואו.
נדב איל, "ידיעות אחרונות", 5.3.2018
כמה חודשים אחר-כך, מעל עמודי הדעות של "ידיעות אחרונות", קרא איל לנתניהו להתפטר, ולנשיא המדינה הציע להעניק לנתניהו "חנינה על כל הפרשיות הנחקרות כעת". חנינה לנתניהו ב"תיק 2000" תשחרר קרוב לוודאי מאישום, הרשעה ועונש גם את הצד השני של משוואת השוחד – מוזס.
עמית סגל, איש חברת החדשות והרכש החדש של "ידיעות אחרונות", מכשיר בעצם הצטרפותו לעיתון את המשך כהונתו של מוזס כמו"ל. כשנשאל על כך לאחרונה הסביר שחשוב לו יותר לנצל את ההזדמנות שנקרתה לו להביע את עמדותיו מעל במה כ"ידיעות אחרונות" מאשר להמשיך ולתהות מחוצה לה מדוע מוזס החשוד בשוחד עדיין נותר בעמדת המו"ל. אחרי שטור שפורסם באתר זה קשר בין השינויים האחרונים ב"ידיעות אחרונות" להתמודדות של מוזס עם "תיק 2000", צייץ סגל נגד הטור. הביקורת של סגל נגד "העין השביעית", במכוון או שלא, שוב העמידה אותו בצד של מוזס.
הפיל שבחדר
אילנה דיין, מבכירי העיתונאים החוקרים בישראל ומי שמביעה מעת לעת את דעתה בעניינים מקצועיים ואתיים, אינה כותבת קבועה ב"ידיעות אחרונות", ובעבר אף ביקרה את העיתון בגין הסיקור מוטה האינטרסים שמאפיין אותו. ואולם, בשנה האחרונה נהנית דיין מיחס חיובי במיוחד ב"ידיעות אחרונות".
החודש לפני שנה הנחתה דיין דיון בהשתתפות בכירי "ידיעות אחרונות", באירוע שסימן את שיא תהליך ההתהדרות העצמית של "ידיעות אחרונות" בסיקור הענייני יחסית שהעניקו ל"תיק 2000". נחום ברנע, אחד ממשתתפי האירוע, ביקש מדיין מבעוד מועד להעלות בדיון את עניין "תיק 2000".
ואולם, אחרי שדיין החלה לדבר בפני אולם מלא מפה לפה על "הפיל שבחדר", ה"התנהלות של המו"ל" וההתמודדות של "ידיעות אחרונות" עם האתגר, ברנע העדיף להעביר את השיחה לאזור נוח בהרבה וטען משום מה ש"הפיל שבחדר" קשור לפרסום הקלטה שבה נשמע יאיר נתניהו מדבר על חשפניות. דיין לא לחצה. השם "מוזס" והמלה "שוחד" לא נאמרו.
אילנה דיין על שער "ידיעות אחרונות", 13.4.2018
חודשיים לאחר מכן, כשדיין זכתה בפרס מפעל חיים בטקס האקדמיה לטלוויזיה, דיוקנה התנוסס בשער "ידיעות אחרונות". קטע מהנאום, שעסק בחופש העיתונות ואף הזכיר "איך השחיתו כאן אתרי חדשות, איך סחרו בעיתונאים", אך בלי המלים המפורשות "נוני מוזס" או "ידיעות אחרונות", הודפס במדור הדעות.
רביב דרוקר על שער "7 לילות", 22.8.2017
חודש נוסף עבר, ודיין לקחה חלק באחד המיזמים של העיתון לרגל שנת ה-70 למדינה, לצד ידוענים רבים. מבין כל משתתפי המיזם, רק ארבעה מצאו עצמם בבמה הנצפית ביותר ש"ידיעות אחרונות" יכול להציע: לב החלק העליון בשער גיליון יום שישי. לצד אדיר מילר, גל גדות ואייל גולן היתה שם גם דיין.
גם רביב דרוקר זכה ליחס מיטיב בתקופה שחלפה מאז התפוצץ "תיק 2000" (לצד עקיצות מזדמנות). דרוקר, שבעבר חטף כתבת חיסול ממוקדת במוסף "7 לילות", סגר בשנה החולפת מעגל עם ראיון שער אוהד באותו המוסף ממש. במסגרת הראיון, אגב, אמר דרוקר כי "תיק נוני מוזס להערכתי ייגמר בלי כתב אישום". שבועות ספורים לפני כן התראיינה בת זוגו של דרוקר, ענת גורן, לאותו המוסף.
האם ניתן לקנות את עמדתם המוסרית של בכירי העיתונאים בישראל בנזיד סיקור אוהד או תוספת הכנסה? ייתכן שלא, אולם לצאת נגד מו"ל דורסני כמוזס אינו דבר נעים או מתגמל ממילא, וכשהוא משגר אליך איתותים מיטיבים ופינוקים, הדבר נעשה מן הסתם לא נעים עוד יותר.
סולחה עם מרצ
לא רק אנשי תקשורת בכירים זוכים ליחס מיטיב מ"ידיעות אחרונות" בשנתיים שחלפו מאז חשיפת החשדות נגד מוזס. גם אישי ציבור בעלי פוטנציאל לדחוף לחקירת "תיק 2000". במהלך השנתיים האחרונות פרשה ח"כ זהבה גלאון מתפקיד יו"ר מרצ. גלאון, אחת הפוליטיקאיות הבודדות שמתחו ביקורת על מוזס ו"ידיעות אחרונות", טענה בין היתר כי לקראת ההצבעה על "חוק 'ישראל היום'" קיבלה איומים כי אם תתנגד לחוק לא תופיע עוד ב"ידיעות אחרונות".
"מסתערת", תמר זנדברג על שער "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", 9.3.2018
בעיתון הכחישו וסיפקו ראיות לכך שלא היה חרם על גלאון – אך גם אם לא היה חרם מוחלט, ברור שהיחס של העיתון ליו"ר מרצ השתנה עם השינוי הפרסונלי בתפקיד. דיוקנה של גלאון לא עיטר בשנים האחרונות את שער "7 ימים", גם לא אחרי בחירות 2013, אז הכפילה ח"כ גלאון את כוחה של המפלגה. לעומת זאת, אחרי שח"כ תמר זנדברג תפסה את מקומה של גלאון, ועוד לפני שרשמה לזכותה הישג כלשהו בתפקיד, זכתה הח"כית הצעירה לכתבת שער מפרגנת ב"7 ימים". הראיון עם זנדברג, שערכה אמירה לם, התפרש על פני שישה עמודים (לא כולל עמודי המודעות) והיה חריג הן בגודלו והן באופיו. רק אחרי הראיון, בעקבות פניית "העין השביעית", הבהירה זנדברג כי לפי דעתה על מוזס להשעות את עצמו בגין החשדות לשוחד.
לכל אחד מהמקרים שלעיל יכול להיות הסבר פשוט, ענייני ומשכנע שאינו קשור למוזס עצמו או להסתבכויותיו בפלילים. אולם ההצטברות שלהם יחד מעוררת את הרושם שמוזס, שכבר הוקלט כשהוא מציע להטות סיקור תמורת טובת הנאה, עושה כל שביכולתו כדי להביא לגניזת "תיק 2000", כולל שימון קובעי טעם בציבוריות הישראלית שהיו יכולים ללחוץ על מקבלי ההחלטות לפעול אחרת.
ביום שישי האחרון טען פרשן כאן 11 מרדכי גילת כי אף ש"תיק 2000" הוא התיק המוצק ביותר נגד ראש הממשלה, יש בפרקליטות המדינה מי שמנסה "להוביל לקבורת" התיק, בין היתר על רקע חשש ממוזס. גילת, נזכיר, עבד בשנים האחרונות הן ב"ידיעות אחרונות" והן ב"ישראל היום", ונאלץ לעזוב את שניהם, כך שגם את הדיווחים שלו על הפרשה צריך לקחת עם גרגר של מלח, אבל זה כבר סיפור אחר.
