אלכס גלעדי הציע לאושרת קוטלר הצעה "בלתי ראויה, בלתי מוסרית, מכוערת ונפסדת, ולמעשה הִתנה את קבלתה לעבודה בקשר מיני עמו", כך טוענת קוטלר, עיתונאית ערוץ עשר, בכתב הגנה שהגישה במענה לתביעת הדיבה של גלעדי נגדה. עיתונאית "הארץ" נרי ליבנה, בכתב הגנה שהגישה גם היא במענה לתביעת גלעדי, טוענת כי מייסד חברת קשת חשף את איברו בפניה "מתוך כוונה לפגוע" בה, "לפגוע בכבודה, לנצל את מעמדו כדי להשיג יחסי מין".

לפני כחודשיים הגיש גלעדי תביעת עתק בסך שני מיליון שקל נגד קוטלר וליבנה, אחרי שאלו טענו כי הטריד אותן מינית. "במודע או שלא במודע חברו הנתבעת קוטלר והנתבעת ליבנה יחדיו, ו'בכוחות משותפים' הפכו את חייו של התובע מן הקצה אל הקצה והסבו לו נזקים כבדים", טען גלעדי באמצעות עורכי-הדין אפרת אזולאי ואמיר טיטונוביץ'.

גלעדי הכחיש את המעשים שייחסו לו קוטלר וליבנה וטען כי השתיים פרסמו את דברי הדיבה עליו "על מנת 'לתפוס טרמפ' על פרויקט MeToo, לטובתן האישית".

קוטלר סיפרה בשידור בערוץ עשר על מקרה שאירע לה, לדבריה, לפני כחצי יובל, אז קיבלה מגלעדי "הצעה מגונה". לפי קוטלר, אחרי שהגישה מועמדות לעבודה בשידורי קשת הזמין אותה גלעדי לארוחת ערב. כשאמרה לו כי היא מעדיפה להיפגש בצהריים, אמר לה "לא, לא, ארוחת ערב, וגם תפני את הערב". כשסירבה בטענה כי היא נשואה, אמר לה, לדבריה: "מה זה קשור? את לא יודעת איך מתקדמים בטלוויזיה בהוליווד?".

ימים בודדים לאחר מכן פרסמה נרי ליבנה ב"הארץ" רשימה שהוקדשה לפגישה שלה עם גלעדי. לדבריה, בשנת 1999 גלעדי ביקש להיפגש עמה מחוץ למשרד, ולאחר שסעדו יחדיו הזמין אותה לביתו. בעת שישבה בסלון, כך כתבה ליבנה, הלך גלעדי לחדר אחר וחזר כשהוא לבוש חלוק משי. "משום מה החליט לפרוש לפתע את שולי החלוק, חשף את עצמו בפני ואמר לי 'דברי אליו'", כתבה ליבנה.

גלעדי טען בתביעתו כי מדובר ב"השמצות גסות, פראיות וחסרות שחר", שפורסמו בחוסר תום לב, מתוך כוונה לפגוע וגרמו לו נזק עצום.

בכתב ההגנה שלה טוענת קוטלר, באמצעות עורכות-הדין עיינה נוימן ויסמין רובין ממשרד פישר-בכר-וול-אוריון ושות', כי התביעה של גלעדי היא תביעת השתקה. לדבריה, הסכום הגבוה, העובדה כי התביעה הוגשה אישית נגדה ולא נגד כלי התקשורת שבו הופיעה וכן המניע שמאחוריה, כולם מביאים למסקנה כי זו מטרת התביעה. "נשים נוספות פנו לקוטלר וסיפרו כי התנהלות מינית וכוחנית ננקטה כלפיהן מצדו של התובע. לא אחת ולא שתיים", נכתב בכתב ההגנה. "אולם, נשים אלו הסבירו כי הן חוששות להיחשף פן תוגש נגדן תביעה משפטית כמות זו".

קוטלר טוענת עוד בכתב הגנתה כי הפרסום שלה חוסה תחת הגנת "אמת בפרסום", משום שהמקרה אירע בדיוק כפי שתיארה, וכן תחת הגנת "תום הלב", בין היתר משום שהוגשה לגלעדי בקשת תגובה "שעות לפני הפרסום", אך הוא סירב להגיב.

בכתב ההגנה של ליבנה נטען, באמצעות עו"ד טל ליבליך, כי לא היה מקום כלל להגיש את התביעה, שכן בתגובתו הראשונה לטענותיה אמר גלעדי כי "דבריה של נרי נכונים בעיקרם". מכל מקום מבהירה ליבנה כי היא "עומדת מאחורי דבריה כפי שהובאו בכלי התקשורת והנוגעים להתנהגות התובע".

עוד טוענת ליבנה כי "תיאוריית הקונספירציה שטווה התובע אינה במקומה, אינה נכונה ומלמדת אך ורק על התובע עצמו". לדבריה, "טענת התובע כי הנתבעת יחד עם הנתבעת 2 ניסו לתפוס טרמפ על פרויקט MeToo היא בבחינת חוצפה המלמדת יותר מכל על תפיסת המציאות הלקויה של התובע, היא המעידה כי דברי הנתבעת דברי אמת הם ויותר מכל הם מוכיחים כי היתה חשיבות ציבורית ראשונה במעלה לספר על מעללי התובע".

בכתב ההגנה מטעמה נטען כי "תחושת הנתבעת כי מדובר בהטרדה מינית נוכח מעשיו של התובע – פתיחת חלוק הבית שלו תוך הפניית הנתבעת 'לדבר אל המיקרופון' – היא יותר מלגיטימית והגיונית".

23848-01-18

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 4.4MB)

להורדת הקובץ (PDF, 8.96MB)

להורדת הקובץ (PDF, 1.9MB)