איש העסקים והאלוף במילואים ישראל זיו הגיש תביעת עתק נגד העיתונאי העצמאי דייוויד שין בגין פרסום כתבה שמתחה ביקורת חריפה על מעורבותו בנעשה בדרום-סודאן. זיו עומד בראש חברת גלובל CST, המוכרת שירותי ייעוץ בטחוני ואימונים צבאיים ברחבי העולם.
בחודש ינואר האחרון פרסם שין מאמר באתר הפרו-פלסטיני "האינתיפאדה האלקטרונית" תחת הכותרת "נתניהו מתגאה פומבית במלחמת ישראל באפריקאים" (במקור: "Netanyahu openly boasts of Israel’s war on Africans"). במסגרת המאמר הציג שין רשימה של מי שהוא כינה "מנהיגי כנופיות במלחמת ישראל באפריקאים" ("Ringleaders in Israel’s war on Africans"). שין נקב בשמותיהם של עשרה אישים ישראלים שראויים לדעתו לתואר זה, וכתב מדוע החליט לכלול כל אחד מהם ברשימה. במקום הראשון ניצב ראש הממשלה בנימין נתניהו. במקום התשיעי דורג זיו.
שין ציין במאמרו כי לפי דיווח של חדשות ערוץ 2, זיו עסק בקמפיין שנועד להלבין את המוניטין של נשיא דרום-סודאן סאלווה קיר מאיארדיט ולבצר את שלטונו. הנשיא קיר, ציין שין ברשימתו, נודע לשמצה כשאיפשר לחייליו לאנוס בנות צעירות כתחליף לתשלום משכורת, ולסרס ולהרוג ילדים קטנים. בתגובה לדיווח בחדשות 2 אמר זיו כי הוא מעורב בדרום-סודאן במיזם חקלאי, אך בעקבות גל אלימות במדינה ייעצה החברה שלו לממשלת דרום-סודאן במגעיה עם מוסדות האו"ם, וזאת באופן נקודתי. את הטענות בדבר קמפיין להלבנת שמו של הנשיא קיר ביטל זיו כ"דברים בעלמא שמעולם לא הובאו לידיעת שום גורם במדינה, וממילא גם לא מומשו בשום מסגרת".
"האם זה גזעני באופן מובנה מצדו של זיו לנסות ולהרוויח מטיהור שמו של עריץ נפשע כמו קיר?", תהה שין ברשימתו, "או שזיו רק ניצל מערכת עולמית של עליונות הגזע הלבן, שבה חיים שחורים שווים כה מעט שהאונס ההמוני והסירוס שלהם יכול להיות מטויח, ללא אשמה? בכל מקרה, התנהלותו של זיו היתה נתעבת". מלבד הרשימה שפורסמה באתר "האינתיפאדה האלקטרונית", שין פרסם כמה וכמה פרסומים ברשתות החברתיות, ובהם הפנה לרשימה ובין היתר כינה את המדורגים בה "גזענים".
זיו: "לא יכולה להיות מחלוקת כי הציטוט חסר הבסיס שלעיל מהווה לשון הרע, והוא נועד לבזות את התובע ברבים"
בשל פרסום הרשימה והפרסומים שהפנו אליה הגיש זיו, באמצעות עורכי-הדין משה כאהן ורם פרייס-סיטון, תביעה נגד שין. "לא יכולה להיות מחלוקת כי הציטוט חסר הבסיס שלעיל מהווה לשון הרע, והוא נועד לבזות את התובע ברבים", נטען בכתב התביעה ביחס לפסקה שבה תהה שין האם זיו פעל מטעמי גזענות או חמדנות בלבד. "כוונתו החד-משמעית של הנתבע לפגוע בשמו הטוב של התובע באמצעות הפרסום אינה יכולה להיות במחלוקת, לאור השימוש בכינוי 'Ringleader', אותו מגדיר מילון מורפיקס כ'ראש כנופייה'".
זיו הלין בתביעתו על כך ששין לא בדק את העובדות טרם פרסומן ואף לא ביקש ממנו תגובה. האלוף במילואים דרש פיצוי בסך 750 אלף שקל, כמו גם הסרה של כל הפרסומים המכפישים נגדו ופרסום הכחשה של הנטען בהם.
שין טען להגנתו, באמצעות עורכי-הדין שלומי זכריה ומיכל זיו, כי התביעה שהגיש נגדו זיו היא "תביעת השתקה מובהקת, שתכליתה אחת: להלך אימים על הנתבע – עיתונאי, פובליציסט, קולנוען ופעיל חברתי – על מנת שיימנע מהשמעת דברי ביקורת על התובע, בשל מעשיו, מזימותיו והתבטאויותיו של זה, כפי שנחשפו לאחרונה".
בכתב ההגנה של שין נטען כי "עצם הגשתה של תביעה בגין מאמר דעה המביע ביקורת על התנהלות התובע, ועל חשיפת מאמר זה ברשתות החברתיות, נועד להמשיך במגמה עקבית של התובע נגד עיתונאים ותקשורת חופשית: להלך אימים על מי שפועל בזירה הציבורית ועוסק בעניינים שהתובע טומן ידיו בהם, ולהרתיע כל עמדה ביקורתית ביחס אליו".
שין: "עצם הגשתה של תביעה בגין מאמר דעה המביע ביקורת על התנהלות התובע, ועל חשיפת מאמר זה ברשתות החברתיות, נועד להמשיך במגמה עקבית של התובע נגד עיתונאים ותקשורת חופשית"
בהמשך כתב ההגנה טוען שין כי "די בסכום התביעה המופרך כדי לקבוע שמדובר בשימוש לרעה בהליך משפטי". לדבריו, "גדיעת המשך ניהול תביעה זו מתחייב בראש ובראשונה מכוח האינטרס הציבורי הראשון במעלה להבטיח כי יחידים בחברה יוכלו להשתתף בשיג ושיח הציבורי והדמוקרטי ללא מורא, ומבלי שירחף מעל ראשם איום בתביעות מיליונים חסרות שחר".
לדברי שין, התביעה היא "דוגמה קיצונית לתביעה שיש לסווג כ-SLAPP", שכן היא עונה על מאפייניה המובהקים: תביעה שהוגשה בעקבות התבטאות במסגרת ויכוח ציבורי בנושא בעל עניין רב לציבור, תביעה שהוגשה נגד אזרח מהשורה, תביעה שבה בולט פער כוחות כלכלי לתובת התובע ותביעה שבה נדרש הנתבע לשלם פיצוי בסכום בלתי ריאלי.
לגופן של הטענות מבהיר שין, אזרח ישראלי שעלה מקנדה והתיישב בדימונה, כי החל משנת 2012 הוא עורך אחת לשנה רשימה שנתית שבה הוא מדרג את הישראלים שלדעתו פעלו באופן הבולט ביותר במהלך אותה שנה לעליית הגזענות כלפי אפריקאים, וזאת כחלק מפעילותו החברתית והעיתונאית. כך עשה גם בשנה החולפת. "המדובר במאמר דעה מובהק", נטען בכתב ההגנה, "אשר נשען על מספר ממצאים בכתבות באמצעי תקשורת מובילים בישראל, אשר ניתנה לתובע זכות תגובה ביחס אליהם".
כיוון שכך, טען שין, שמורה לו חזקת תום הלב ביחס לעובדות המופיעות במאמר. לטענתו, הוא נצמד במאמר לעובדות שפורסמו בתקשורת בעבר, מבלי להוסיף עובדות חדשות, כך שלא היה כלל צורך לבקש את תגובת זיו לפני הפרסום. החידוש במאמר, טען, טמון בהבעת דעה אישית ביחס לזיו ופעולותיו. בהקשר זה מציין שין כי הוא אכן חושב שזיו פעל באופן "נתעב". בנוסף טען שין, בין היתר, כי אין לקבל את הפרשנות של זיו שלפיה המשמעות היחידה של המלה "Ringleader" היא "מנהיג כנופייה".
במענה לכתב ההגנה הגיש זיו כתב תשובה ובו דחה את הטענה כי תביעתו היא תביעת השתקה. "אין מדובר בתביעת השתקה, אלא דווקא בהגנת השתקה", טען זיו. לדבריו, שין פרסם עליו "פרסומים רבים באופן אובססיבי על מנת לפגוע בשמו הטוב". זיו תוהה: "האם רק לנתבע זכות לחופש הביטוי? האם לתובע אין זכות גישה לערכאות?".
בהקשר זה נסמך זיו, בין היתר, על הפסיקה שניתנה בתביעת בני הזוג בנימין ושרה נתניהו נגד העיתונאי יגאל סרנה. גם סרנה, כמו שין, טען כי התביעה נגדו היא תביעת השתקה. השופט עזריה אלקלעי דחה בפסק דינו טענה זו, וציין בין היתר כך: "לא ניתן לומר כי מדובר בתביעה מופרכת ומשוללת סיכוי שנועדה אך להרתיע את הנתבע, ולראיה – כפי שנטען בפני, הנתבע המשיך בפרסומיו על אודות התובע גם לאחר הגשת התביעה, עובדה המוכיחה כי גם בפועל התביעה לא הרתיעה אותו".
עוד טען זיו בכתב התשובה כי מכותרת המאמר של שין, "נתניהו מתגאה פומבית במלחמת ישראל באפריקאים", לא ניתן להבין שמדובר במאמר דעה אלא דווקא במאמר שמתיימר להציג עובדות, וכי במאמרו רמז שין כאילו זיו מעורב בעסקאות נשק בדרום-סודאן, עניין שאותו הוא מכחיש מכל וכל. לדבריו, "עצם הקביעות כי כל אחד ממדורגי הרשימה הוא 'מנהיג כנופייה', 'גזען', אשר 'מנהל את מלחמתה של ישראל באפריקאים' הינן קביעות עובדתיות שאינן נמצאות בעולם הדעה".
דיון ראשון בתביעה, בפני השופטת רונית פינצ'וק-אלט, אמור להתקיים בחודש ספטמבר.
39897-03-17