משטרת ישראל מצדיקה את ההחלטה למנוע מעיתונאים את הגישה לאום אל-חיראן בבוקר שבו פשטו כוחותיה על הכפר. בתשובה שנשלחה אתמול לתא כתבי הדרום מוסבר כי חסימת הגישה לעיתונאים היתה כורח מבצעי שנועד לשמור על בטחונם.
לפני כחודש פשטו בשעת בוקר מוקדמת כוחות גדולים של משטרת ישראל על היישוב הבלתי מוכר אום אל-חיראן כדי לפנות את תושביו ולהוציא לפועל צווי הריסה למבנים שנבנו בניגוד לחוק. במהלך המבצע נהרגו שוטר ותושב הכפר, אך עוד לפני כן חסמה המשטרה את הגישה לאזור ומנעה מעיתונאים להגיע ולסקר את המבצע המשטרתי מקרוב.
במכתב תלונה ששלחו למשטרת ישראל אלמוג בן-זכרי מ"הארץ", אילנה קוריאל מ"ידיעות אחרונות" ו-ynet, חוסיין אלעוברה מאתר "פאנט", איציק זוארץ מערוץ 1, יאסר עוקבי מ"מעריב", ניקי גוטמן מאתר nrg ואסף פוזיילוב מרשת ב', נטען כי המשטרה הצרה את צעדיהם, מנעה מהם להתקרב ליישוב ובכך פגעה אנושות בעבודתם העיתונאית. הכתבים טענו כי עוד לפני התקרית שבה נהרגו התושב והשוטר, המשטרה הניחה מחסומים היקפיים רבים שמנעו את התקרבותם לכפר.
בנוסף, לדברי הכתבים, שוטרים רבים התנהלו כלפיהם באלימות ובאגרסיביות, כולל שליפת נשק כנגד מי שהתקרב למחסום ואיומים בהטלת קנסות על כלי רכב של עיתונאים שיחנו בצדי הכביש. עיתונאים שבכל זאת הצליחו להגיע לפאתי היישוב לא הורשו להיכנס אליו. לטענתם, ניתן היה לחסום את אזור התקרית הקטלנית בלבד ולאפשר להם להסתובב בחלקים אחרים של היישוב.
לאחר שכוחות המשטרה עזבו את המקום, העיתונאי איציק זוארץ נרגם באבנים ונפצע. העיתונאים דרשו מהמשטרה לחקור את אירוע תקיפת העיתונאי ולקבל הסברים לאופן התנהלות השוטרים במהלך כל הבוקר.
שוטרים חמושים באום אל-חיראן, שעות אחדות לאחר התקרית הקטלנית. 18.1.17 (צילום: הדס פרוש)
אתמול השיבה משטרת ישראל, באמצעות עו"ד שרון ארבל ממטה מחוז דרום, ודחתה את טענות העיתונאים. "אין חולק בדבר חשיבות תפקידה של התקשורת", נכתב בתשובה, "עם זאת, חובתה של המשטרה היא לשמור על שלום הציבור, ומחובה זו נגזרת הסמכות להתנות תנאים או הגבלות, מקום בו קיים חשש לשלום הציבור".
"במקרה שלפנינו", טוענת המשטרה, "פעלו השוטרים במקום במטרה לסייע לרשויות האכיפה (מינהל מקרקעי ישראל ועוד) למלא את תפקידן כחוק, וכן לאפשר את חופש העיתונות, זאת תוך שמירה על בטחונו האישי של כל מי שהיה במקום לצורך ביצוע תפקידו".
לפי גרסת משטרת ישראל, כוחות המשטרה לא אפשרו כניסת אזרחים לאזור "בשל החשש לשלומם ובטחונם". לאחר מות התושב והשוטר, נכתב בהמשך התשובה, "ברור היה כי הזירה הפכה להיות מסוכנת ועל כן נסגרה הרמטית, וברור כי לאף אזרח לא הותר להיכנס למקום מלבד לכוחות הביטחון" (אגב, במכתב התשובה לעיתונאים מוגדר האירוע שבו נדרס השוטר כ"תקיפה", אף כי טרם פורסמו ממצאי בדיקת מח"ש לאירוע).
לגבי תקיפתו של כתב ערוץ 1 זוארץ טוענת המשטרה כי האירוע מוכר לה "ואף אנו רואים אותו בחומרה רבה, וכמובן שנפעל למיצוי החקירה בהקדם. זאת על אף שהכתב עצמו סירב להגיש תלונה על תקיפתו משיקוליו הוא".
על רקע התקרית הקטלנית שאירעה במהלך המבצע, ותקיפתו של כתב ערוץ 1, במשטרת ישראל טוענים כי "לא ברורה לנו תמיהתכם על כך שלא אפשרנו כניסה של אזרחים למתחם, מקום בו היתה נשקפת סכנה מוחשית לבטחונכם". לטענת המשטרה, "במקרה זה בידוד הזירה היה מוחלט בשל נסיבותיו [...] ובשל הצורך בשמירה על שלומם ובטחונם של האזרחים, כאשר ברגע שהסיכון לשלום הציבור הוסר, הותרה הכניסה לעיתונאים". בתשובה לטענות בדבר שוטרים שהתנהגו כלפי עיתונאים באלימות מפנה המשטרה את העיתונאים למחלקה לחקירות שוטרים.