המאגר הביומטרי, מהפרויקטים הטכנולוגיים הגדולים, המתוחכמים והשנויים במחלוקת של מדינת ישראל בשנים האחרונות, ספג בשבוע שעבר שתי חבטות מפתיעות. שניים מבעלי התפקידים הבכירים בפרויקט הודיעו על פרישה בלתי מתוכננת: ראש רשות המאגר הביומטרי גון קמני, ומנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה אמנון בן-עמי. במשרד הפנים, שתחתיו פועל המאגר, טרם הודיעו על זהות מחליפיהם.

מדוע עזבו שני אנשי המפתח דווקא כשנראה שהמאגר עומד להפוך מפרויקט נסיוני לחובה אזרחית? איתמר ב"ז ונמרוד הלברטל ניסו לפענח שאלה זו ואחרות בשיחה עם פרופ' קרין נהון מהתנועה לזכויות דיגיטליות, המרכז הבינתחומי הרצליה ואוניברסיטת וושינגטון, ב"קול העין", תוכנית הרדיו של "העין השביעית" וקול-הקמפוס. להלן גרסה ערוכה של השיחה.

"נראה לי מאוד תמוה שביום אחד מודיעים על פרישה שני בעלי תפקידים בכירים מאוד, שנמצאים בישורת האחרונה לפני החלטה של שר הפנים לגבי הפרויקט הזה. זה פרויקט שייחתם בהיסטוריה של מדינת ישראל על שמם, וכשהם עוזבים דקה לפני הישורת האחרונה זה לא נראה כמו 'פרישה טבעית'", אומרת פרופ' נהון. לדבריה, יתכן שהעזיבה קשורה למאבק בקרב בעלי התפקידים הקשורים למאגר האם המאגר צריך לכלול רק תווי פנים, או גם טביעות אצבע.

"מול המחנה של ראש רשות המאגר, גון קמני, עומד המחנה של רם ולצר, הממונה על היישומים הביומטריים במשרד ראש הממשלה. המחנה של ולצר דחף לכיוון של מאגר שיכלול רק תווי פנים, כי הוא הבין את הסכנה שבאיסוף טביעות אצבעות – וכנראה כרגע ידו על העליונה. זה עדיין לא אומר שזה מה שיקרה, כי בסופו של דבר ההחלטה תהיה של שר הפנים – ואז זה יצטרך לחזור לכנסת, אז עוד מוקדם להוציא את השמפניות ולחגוג. מה שכן, זה מראה לנו שקיים ויכוח.

קרין נהון (צילום: עדי כהן-צדק)

"מה שכואב לי זה שלא מביאים את הוויכוח הזה לדיון ציבורי עמוק. למשל, כל המעורבות של המשטרה – עד לפני חצי שנה בכלל לא דיברו על זה, זה היה משהו מינורי, מאחורי הקלעים. המשטרה טענה, 'אני בכלל לא בעניינים, אני בכלל לא שחקן בדיון על המאגר הביומטרי'. ומתברר שבפועל היא היתה אחת השחקניות הכי חזקות ולחצה על שר הפנים, אריה דרעי. אם למשטרה יש אינטרסים שונים והיא מאמינה שצריך מאגר ביומטרי – שתבוא לציבור בצורה רשמית ותגיד: 'אנחנו רוצים מאגר ביומטרי לא רק כדי למנוע זיופים, אלא גם מסיבות אחרות'. שימו את זה על השולחן, ויהיה דיון ציבורי אמיתי. מה שקורה כרגע זו הונאה של הציבור".

למחלוקת על תכולתו של המאגר קדמה מחלוקת בסיסית יותר, המלווה עדיין את הפרויקט כולו - האם בכלל נחוץ מאגר, איזו תועלת אמיתית יש בו והאם הנזק הפוטנציאלי שבהקמתו אינו עולה עליה. "המאבק התחיל ב-2007, כשרצו לשלב בין התוכנית להנפקת תעודות זהות ביומטריות לבין מאגר ביומטרי", מסבירה פרופ' נהון, "משרד הפנים לא הסתפק בתעודות ביומטריות למניעת זיופים, הוא טען שאנחנו צריכים לאגור את הנתונים הביומטריים על מנת למנוע זיוף במאה אחוז".

"במדינות כמו אמריקה ואנגליה אין בכלל תעודות זהות, כי הם חושבים שזו פגיעה בפרטיות", מדגישה פרופ' נהון, "דרכונים ביומטריים יש בכמה מדינות, אבל מה שרוצים לעשות אצלנו זה לחייב את כל תושבי ישראל מעל גיל 16 למסור את טביעות האצבעות ותווי הפנים שלהם למאגר, ובמלים אחרות – לא רק המידע עלינו ייאסף בצורה מרכזית, אלא גם ממש מי שאנחנו. כי מאגר ביומטרי לא ניתן לזייף, לא ניתן להחליף. אם מישהו ישכפל את טביעות האצבעות שלי – אני לא אוכל לשנות אותן מחר, כמו שאני יכולה לעשות אם מישהו יזייף לי למשל את כרטיס הוויזה".

לדברי פרופ' נהון, "לפי הגישה שאומרת שלא צריך מאגר, תעודת הזהות הביומטרית תפתור 99% מבעיות הזיהוי שקיימות, ולגבי האחוז הנוסף שעליו כולם מתווכחים יש פתרונות אחרים ממאגר. זו דעה של הרבה מומחים בלתי תלויים שנמצאים מחוץ למינהל הציבורי. המינהל הציבורי, לעומת זאת, רוצה מאגר ביומטרי מסיבות שנראה לי שהן שונות מאלו שעליהן הצהיר מראש. ההצהרה המקורית היתה שיש צורך במאגר כדי למנוע סוג מסוים, ספציפי, של זיוף. בפועל מה שאנחנו רואים זה שאותו גון קמני, ראש הרשות למאגר הביומטרי, חבר למשטרה – ולהם נוח שכל הנתונים של תושבי מדינת ישראל יהיו בתוך מאגר, כי זה יקל עליהם, למשל, לזהות אנשים בהפגנות".

גון קמני, ראש הרשות למאגר הביומטרי (צילום מסך)

לא רק המשטרה, גם השב"כ.

"אז זהו, יש גם דיון אם השב"כ נגד או בעד, האם הוא החריג את אנשיו מלהיכלל במאגר ומה זה אומר. אני חושבת שגם השב"כ מאחורי זה. צריך להבין שבנייה של מאגר ביומטרי מרכזי מסכנת כל אחד ואחד מאיתנו. גם בצורה אישית וגם בצורה בטחונית-מדינית, כי אם מאגר כזה ייפרץ או ידלוף, אנשים יוכלו להשתמש בו ולזהות כל ישראלי באשר הוא בכל מקום בעולם, ובכלל זה ארגוני טרור במדינות שלא כל-כך אוהבות ישראלים.

"בהיבט האישי, כל מערכת המשפט מבוססת בעצם על טביעות אצבעות. תארו לכם שיתחיל להיות פשוט מסחר, ברמה הכי בסיסית שיש: 'אני רוצה לקנות את טביעת האצבעות שלכם, נמרוד ואיתמר', ואני אשלם לכם איזשהו סכום קטן – כי כמובן זה כבר נמצא בשוק – ואני אוכל לעשות עם זה מה שאני רוצה. אני אוכל לשים את זה בזירת פשע ולהגיד, 'הנה הוכחה ששניכם הייתם מעורבים בפשע מסוים', למרות שבכלל לא הייתם שם. אני אוכל גם לזייף את הכניסה לחשבון הבנק שלכם. הרעיון של שימוש בנתונים ביומטריים הוא מפחיד, ולא ברור למה המדינה הולכת בכיוון הזה. פשוט לא ברור".

יכול להיות שהעזיבה של ראש רשות המאגר מגיעה משום שהוא הבין שהאפשרות של מאגר ביומטרי מלא לא הולכת להתממש?

"שר הפנים אריה דרעי הודיע והצהיר שהוא הולך לקראת סוג של מאגר ביומטרי, שזה אומר שאם תתקבל החלטה – אנחנו, המתנגדים, נצטרך לעתור לבג"ץ. השאלה היא, כאמור, איזה סוג של מאגר ביומטרי. האם מדובר במאגר ביומטרי שעבורו יקחו מאיתנו גם את טביעות האצבעות וגם את תווי הפנים, או רק את תווי הפנים. חשוב שוב להדגיש: אף אחד לא מתנגד לתעודה ביומטרית. תעודה ביומטרית לכשעצמה – שבה הנתונים הביומטריים יהיו בתעודה, בתוך הכיס של כל אחת ואחד מאיתנו – לזה אף אחד לא מתנגד, וזה יפתור את רוב הבעיות של זיוף והתחזות. התירוץ להקמת מאגר הוא האחוז האחד של 'הרכשה כפולה', כלומר הנפקה של תעודות מזויפות, אבל למשטרה כמובן יש אינטרסים אחרים, מעבר לפתרון בעיית ההרכשה הכפולה".

השר אריה דרעי (צילום: אלכס קולומויסקי)

מבחינת השר, יש כאן גם היבט תדמיתי. שר הפנים שלנו הוא עבריין מורשע שישב בכלא על עבירות שחיתות שביצע כאיש ציבור בקדנציה הקודמת שלו במשרד הפנים. דרעי היה במלכוד מהרגע הראשון שדרך שוב במשרד – המאגר מותג כמכשיר משוכלל למלחמה בפשע, והנה הוא, האסיר לשעבר, אחראי על זה. זה אדם שנמצא בסיטואציה שבה הוא לא יכול להגיד "הגעתי למסקנה מקצועית אמיתית שאין צורך במאגר הביומטרי, לפחות לא בצורתו הנוכחית".

"אני הולכת להפתיע ולהגיד לך שישבתי באופן אישי עם השר אריה דרעי והופתעתי לטובה מרמת הבקיאות שלו ומההבנה שלו בחומר. אתה טוען שהוא כאילו לא יכול לקבל החלטה בצורה נקיית כפיים. אני רוצה לקוות שאדם במעמדו, ועם כל היועצים המשפטיים מסביבו, כן מקבל את ההחלטה שהוא חושב שהיא הכי טובה. יכול להיות שלא אסכים עם ההחלטה הסופית שהוא יקבל, אבל ממה שהתרשמתי – הוא די בקיא בחומר. ותראו, יש מאבקי כוחות מאחורי הקלעים. השאלה בסופו של דבר למי יש יותר כוח. לצערי הרב, כשזה מגיע לזה, הציבור ידו על התחתונה ואנחנו גם לא תמיד יודעים מה קורה שם. זו אחת הבעיות שקורות כל הזמן. רמת השקיפות היא מאוד נמוכה לאורך כל הדרך, ואת רוב המידע אנחנו אוספים בדרכים לא דרכים, וזה חבל".

גון קמני התראיין ל"גלובס" אחרי הדיווח על ההתפטרות שלו. הוא אמר שאין שום בעיה עם המאגר כי כל מי שהיה בצבא, למשל, מסר נתונים ביומטריים לצה"ל, והתמונות שלנו רצות באינטרנט, ומאגרי נתונים אחרים – נגיד של הביטוח הלאומי – כוללים הרבה מאוד נתונים אינטימיים עלינו. גם רוב מי שנעצר יודע ששוטרים אוהבים לקחת טביעות אצבעות. מה התשובה שלך לטיעון הזה?

"קודם כל, לגבי פייסבוק – לא כולם נמצאים בפייסבוק, וגם בפייסבוק אני יכולה להחליט האם אני נותנת לפייסבוק את התמונות, ואיזה סוג של תמונות אני מעלה. זה נכון שאפשר לזהות אותי באמצעות תוכנת השוואה – אבל עדיין, זו החלטה שלי אם להיות שם. אגב, פייסבוק הולכת עכשיו לכיוון של חקיקה בנוגע למה שמותר ואסור לה לעשות, וזה מוביל לסוגיה אחרת, של הטלת מגבלות על הרשת החברתית.

"אף אחד גם לא מדבר על העלות של כל הסיפור הזה. מיליארדי שקלים ילכו לטמיון. בשביל מה? בשביל תוכנית מגלומנית שמבקר המדינה אמר שהיא הופעלה ללא כל תוכנית עבודה מפורטת וללא כל לוחות זמנים"

"לגבי הטיעון של מסירת טביעות האצבעות בצבא, קודם כל – בצבא זה לא 'ביומטרי' מהסוג שרוצים לכלול במאגר. אנחנו מדברים על טביעת אצבעות שנשמרת, למיטב הבנתנו, בצורה לא דיגיטלית, וגם לא כולם הולכים לצבא. דבר שלישי, מדובר שוב בטיעון הזה של 'כולם קפצו מהגג, למה אתה לא קופץ?'. העובדה שכולם קפצו לא אומרת שאתה צריך לקפוץ גם. תעצור שנייה ותחשוב אם זה באמת טוב לך.

"אף אחד גם לא מדבר על העלות של כל הסיפור הזה. מיליארדי שקלים ילכו לטמיון סתם, באמת סתם. בשביל מה? בשביל איזו תוכנית מגלומנית שמבקר המדינה אמר שהיא הופעלה ללא כל תוכנית עבודה מפורטת וללא כל לוחות זמנים. אז גון קמני משכנע אותי שהמאגר הזה לא ייפרץ? אגב, היום כבר לא צריך לפרוץ שום דבר. בעידן של 'ויקיליקס' וסנודן ואסאנג', היום מספיק מישהו אחד מבפנים שידליף – ויהיו הרבה בעלי הרשאות להוצאת מידע מהמאגר הזה".

אגב סנודן, אחרי מה שנחשף על המעקבים הפולשניים של מדינות מערביות כמו ארצות-הברית, בריטניה ואפילו גרמניה – שעוקבות בצורה גורפת לא רק אחרי אויבים או חשודים אלא גם אחרי אזרחים מן השורה – יש סיכוי שבמדינה כמו ישראל מצב הפרטיות יהיה טוב יותר? הרי אנחנו עוקבים באותן צורות בדיוק אחרי תעבורת התקשורת והרשת של הפלסטינים. מה הסיכוי שלא מפעילים את הכלים האלה גם עלינו ועלייך?

"יכול להיות שמפעילים, אבל אני רוצה להזכיר לכם שדווקא בעקבות סנודן היו כמה דו"חות חריפים בקונגרס, שבאו לנסות להבין מה בדיוק ה-NSA עושה בניגוד לחוק. העובדה שבמדינה דמוקרטית נעשים דברים שלא כחוק בידי רשויות ממשלה או גופים ממשלתיים לא אומרת שאנחנו, כציבור, לא צריכים לדרוש שדברים כאלו יהפכו לחוקיים. אבל הסיפור אינו פרטיות. זה נכון שפוגעים מסיבית בפרטיות, אבל צריך להבין שכשאתה מחזיק נתונים ביומטריים אתה מסכן בטחונית את התושבים והאזרחים. זה כבר לא עניין של נחמד או לא נחמד, זה כבר לא רק עניין של 'יסודות הדמוקרטיה'. אני מדברת על סכנה מאוד ספציפית לביטחון האישי והלאומי של כל אחד מאיתנו".

בהכנת הכתבה סייע איתמר מרגלית

• את התוכנית המלאה ניתן להוריד כאן

"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית". עורכת מוזיקלית: חן ליטבק.