בספטמבר 94' החלו שופטי בית-המשפט המחוזי בירושלים לשמוע את עדי התביעה במשפטו של שר הפנים לשעבר אריה דרעי. להלן ממצאי בדיקה שהשוותה את אופן הסיקור של המשפט בשלושת העיתונים הגדולים: "ידיעות אחרונות", "מעריב" ו"הארץ".
עד כה קיים בית-המשפט כ-150 ישיבות. שלושת העיתונים דיווחו על כ-40 ישיבות בלבד. ההשוואה שלפניכם מתמקדת בעיקר בכותרות, אך אלה משקפות מטבען את גוף הידיעה. לא מובאות דוגמאות של כותרות שהיו דומות בתוכנן בשלושת העיתונים. בחרנו לצטט מקרים שבהם הפער היה משמעותי. הבדיקה נועדה לברר שתי שאלות: האחת, האם העובדה ש"ידיעות אחרונות" פירסם בעבר סדרת תחקירים על אריה דרעי משפיעה על האופן שבו הוא מסקר את המשפט? והשנייה, האם הסיקור ב"מעריב" מושפע מקרבתו של העיתון לסניגורו של דרעי, עו"ד דן אבי-יצחק, המייצג את "מעריב" ואת עורכו יעקב ארז בעניינים שונים? ואולי מושפעת גישת "מעריב" מהנטייה הרווחת של עיתוני הצהריים לגמד את הישגיו של המתחרה?
בהנחה שלעיתון "הארץ" אין אינטרס מיוחד בפרשה, עשינו שימוש בכותרותיו כאבן בוחן למידת האובייקטיביות של הסיקור.
איור: ירמי פינקוס
8 באוגוסט 1994
סניגוריו של דרעי מחליטים להתפטר משום שבית-המשפט מתכנן לקיים דיונים בכל ימות השבוע. ההגנה טוענת כי בכך יימנע מדרעי ייצוג הולם. אלה הכותרות המדווחות על כך:
"מעריב": "סניגוריו של דרעי התפטרו – המשפט עשוי להידחות". כותרת משנה: "אם תתקבל בקשת עורכי-הדין, ייאלץ דרעי שלושה שבועות לפני המשפט למצוא ייצוג אחר".
"הארץ": "עורכי-הדין אבי-יצחק וזכרוני החליטו לא לייצג את דרעי במשפטו".
"ידיעות אחרונות" (יום למחרת): "גם הסניגורים של שלושת הנאשמים הנוספים במשפט דרעי התפטרו". כותרת המשנה: "עורכי-הדין חיים לירן וגלעד בלוי הצטרפו לסניגוריו של ח"כ אריה דרעי – עו"ד אמנון זכרוני ודן אבי-יצחק – שהתפטרו שלשום. גורמים משפטיים תוהים אם לא מדובר בתרגיל השהיה של הפרקליטים".
"מעריב" מבליט את מצוקתו של דרעי, שנותר סמוך למשפטו ללא עורכי-דין. "ידיעות אחרונות", לעומתו, מציג את דרעי כמי שרוקח תרגילים ומנסה לדחות את פתיחת משפטו.
12 באוגוסט
בית-המשפט דן בסוגיית התפטרות עורכי-הדין. "ידיעות אחרונות": "השופטת לתובע: האם התפטרות פרקליטיו של דרעי היא תרגיל?". כותרת המשנה: ..."דרעי הכחיש שהוא נוקט תכסיסי השהיה".
"הארץ": "השופטים במשפט דרעי דחו את החלטתם לגבי המשך ייצוגו. דרעי: איני מבצע תרגילי שיהוי".
"מעריב": "בית-המשפט אינו כלא לעורכי-דין". כותרת המשנה: "פנה עו"ד דן אבי-יצחק לשופטים. השופטים הקשו: איך קרה שרק עכשיו נזכרתם להתפטר?".
"מעריב" מתמקד בקשייו של הסניגור. מה שמוגדר בעיתון זה כ"התפטרות" מוצג ב"הארץ" כ"תרגילי שיהוי" וב"ידיעות אחרונות" כ"תכסיסי השהיה".
5 בספטמבר
בבית-המשפט מעיד איש משרד השיכון לשעבר, שמריהו כהן. מתגלה סתירה בין דבריו במשטרה לדבריו בבית-המשפט. על-פי "מעריב" אמר כהן כי עדותו בבית-המשפט היא המדויקת. על-פי "הארץ" ו"ידיעות אחרונות" אמר כי עדותו במשטרה היתה המדויקת.
"מעריב": "עד התביעה במשפט דרעי הסתייג מעדותו במשטרה". כותרת המשנה: "'אז זה נראה לי אחרת מאשר אני רואה זאת היום', הודה העד, בכיר לשעבר במשרד השיכון".
"הארץ": "אחרי שש שעות של חקירה נגדית הודה שמריהו כהן: זכרוני נחלש עם השנים".
"ידיעות אחרונות": "עד התביעה הראשון במשפט דרעי: דוד לוי לא לחץ עלי בעניין הקרקעות". גוף הידיעה (מדברי כהן): "אני נותן עדיפות להודעתי במשטרה משום שהיא ניתנה ב-91'".
הדיווחים בעיתונים סותרים: על-פי "מעריב", העדיף כהן את עדותו בבית-המשפט – עדות שהיתה נוחה יותר לדרעי. על-פי "הארץ" ו"ידיעות אחרונות", אישר כהן בסופו של דבר כי עדותו במשטרה היא העדות העדיפה. הכותרת של "ידיעות אחרונות", שנראית לכאורה חסרת קשר לנושא, נועדה להפריך טענות של דרעי. דרעי טען כי לא היה היחיד שלחץ על אנשי משרד השיכון לזרז הקצאת קרקעות. לדבריו, גם ח"כ דוד לוי הפעיל לחץ כזה. משום כך בוחר "ידיעות אחרונות" להביא ציטוט של כהן הקובע שדוד לוי לא לחץ עליו, בניגוד לדברי דרעי.
19 בספטמבר
במשפט מעיד מנכ"ל משרד השיכון לשעבר, עמוס אונגר. התביעה מנסה להוכיח כי דרעי ניצל בזמנו את מעמדו כמנכ"ל משרד הפנים וביקש מאונגר לקדם את פרויקט הבנייה בהר שמואל. מדובר בסוגיה מרכזית במשפט, שכן בכתב האישום נטען כי דרעי ניצל את מעמדו הציבורי לקידום הקצאת קרקעות לעמותת משתכני הר שמואל. לטענת התביעה, פעל דרעי תמורת שוחד תוך "מרמה והפרת אמונים".
"הארץ": "מנכ"ל משרד השיכון לשעבר במשפט דרעי: שרים נהגו לפנות אלי כדי לקדם פרויקטים".
"מעריב": "לא רק דרעי, גם ח"כים ושרים אחרים ניסו לקדם פרויקטים". כותרת המשנה: "אמר אתמול במהלך המשפט מנכ"ל משרד השיכון לשעבר, עמוס אונגר. לדבריו, לא היה צריך ללחוץ עליו בנושא הר שמואל: 'הייתי מעוניין בבנייה סביב ירושלים ושציבור חרדי יגור מעבר לקו הירוק'".
"ידיעות אחרונות": "דרעי ביקש ממני לזרז את פרויקט הבנייה בהר שמואל". כותרת המשנה: "עמוס אונגר העיד אתמול מטעם התביעה".
כל העיתונים בוחרים לצטט את העד. "ידיעות אחרונות" מעדיף ציטוט שבו דרעי מזרז בנייה, בעוד ש"מעריב" ו"הארץ" בוחרים במשפט המציג את מעשיו של דרעי כעניין שגרתי ומקובל בקרב אישים פוליטיים.
23 בספטמבר
"מעריב" מפרסם ב"מוסף לשבת" כתבת רקע על המשפט. הכותרת: "יתרון מוראלי לסניגוריה". וכך נאמר בכותרת המשנה: ..."כמו שהדברים נראים עכשיו, התובע יהושע רזניק בצרות. כבר שנים הוא מלווה את תיק החקירה של דרעי, ובכל זאת הופעתו בבית-המשפט מעוררת עצבנות, לחץ וחוסר שביעות רצון. ומולו, הסניגור דן אבי-יצחק מנהל חקירה ממוקדת ונינוחה ומתבל אותה בהקנטות המוציאות את רזניק פעם אחר פעם משיווי משקלו. ודרעי, כצפוי, חביב הכתבים.
6 באוקטובר
"מעריב" אינו מפרסם דבר. ב"הארץ" מופיעה ידיעה על עדות שניתנה ביום הקודם. לעומתם מדווח "ידיעות אחרונות" מראש מה יאמר העד אריק נחמקין, העומד להיקרא אל דוכן העדים באותו בוקר.
"ידיעות אחרונות": "היום יעיד אריק נחמקין". כותרת המשנה: "שר החקלאות לשעבר עומד לתאר היום את הלחץ שהפעיל עליו דרעי בפרשת הקרקעות בהר שמואל".
הסניגור, דן אבי-יצחק, זעם על הדיווח ב"ידיעות אחרונות" ואף העלה את טענותיו בבית-המשפט. הוא ביקש מהיועץ המשפטי לממשלה להתלונן בפני מערכת העיתון. לא היתה זו התלונה היחידה שהוגשה במהלך המשפט ליועץ המשפטי לממשלה. בהזדמנויות אחרות הוגשו תלונות גם נגד "מעריב" (מטעם התביעה) ונגד "הארץ" (מטעם ההגנה). בשתי התלונות נטען שהעיתונים עברו עבירות סוביודיצה בדיווחיהם.
5 בדצמבר
שמעון שבס, שהיה עוזרו של שר הביטחון יצחק רבין בימי ממשלת הליכוד הלאומי, מספר בעדותו על נסיונו של דרעי לזרז את הבנייה בהר שמואל.
"ידיעות אחרונות": "שבס אישר: דרעי ביקש ממני לזרז קבלת אדמות לעמותה שלו". כותרת המשנה: "לדברי שבס, לא ידע כי לדרעי נגיעה אישית בעניין. הוא טען כי רבין, אז שר הביטחון, היה מעודכן בכל פרטי הפרשה".
"מעריב": פניית דרעי לזרז את הקצאת הקרקעות לא חריגה". כותרת המשנה: "שבס [...] הגן על פניית דרעי אליו, בהיותו עוזר שר הביטחון: 'היא היתה לגיטימית לחלוטין'".
"הארץ": "שבס העיד: הקצאת הקרקע החלופית למשתכני הר שמואל היתה בוודאי בידיעת רבין".
כל עיתון בוחר בציטוט אחר, המעמיד את דברי שבס באור שונה. "מעריב" מדגיש כי פעולותיו של דרעי לזירוז הקצאת הקרקעות לא היו חריגות.
6 בדצמבר
בעדותו של שלמה מושקוביץ, לשעבר מנהל לשכת התכנון במינהל האזרחי ביהודה ושומרון, מתברר כי כתב שתי חוות-דעת מקצועיות בעניין הקרקעות בנבי סמואל, שמסקנותיהן סותרות זו את זו. חוות הדעת השנייה סייעה לעניינה של עמותת משתכני הר שמואל, שדרעי היה חבר בה.
"הארץ": "התביעה: דרעי השפיע לשינוי חוות-דעת מקצועית בנושא נבי סמואל".
"ידיעות אחרונות": חוות-דעת מקצועית בעניין קרקעות הר שמואל שונתה בהתערבות דרעי". כותרת המשנה: "כך גילה [...] שלמה מושקוביץ. עוד סיפר, כי בישיבה שעסקה בענייני הר שמואל הציע דרעי למנותו למתכנן דתי באגף התכנון".
"מעריב": "עד חדש במשפט דרעי". מה שמוצג ב"הארץ" כטענת התביעה מופיע ב"ידיעות אחרונות" כעובדה. אף שמדובר בעדות חשובה, לא מפרסם "מעריב" ידיעה על כך. הוא מסתפק בתמונה של העד, ומעליה הכותרת. מתחת לתמונה מופיע כיתוב באותיות זעירות, המסביר מדוע שינה מושקוביץ את חוות הדעת.
16 בדצמבר
בבית-המשפט מופיע השר לשעבר יצחק פרץ. התביעה מנסה להוכיח כי דרעי לחץ עליו לפעול בממשלה לשינוי ייעוד הקרקעות בהר שמואל.
"מעריב" ו"ידיעות אחרונות" (בכותרת זהה): "פרץ: דרעי ביקש שאתמוך בממשלה בהקצאת מגרשים לעמותת הר שמואל".
"הארץ": "סניגורו של דרעי הגיש פרוטוקולים המראים כי השר פרץ לא דיבר בממשלה בזכות המשתכנים".
"מעריב" ו"ידיעות אחרונות" מדווחים על דברי העד בבית-המשפט. דווקא הכותרת ב"הארץ" מדווחת על הגשת הפרוטוקולים המשרתים את עניינו של דרעי.
17 בפברואר 1995
"ידיעות אחרונות" מפרסם כתבת רקע על המשפט ב"מוסף לשבת". הכותרת: "החל הקרב האמיתי". כותרת המשנה: "חמישה חודשים אחרי פתיחת המשפט שלפה השבוע התביעה אס מרכזי: עד המדינה יעקב שמולביץ. אחרי 21 עדים – מהם שלושה עוינים – מתאר מי שהיה אחד המקורבים ביותר לדרעי איך קיבל דרעי שוחד וכיצד נמשכו מקופת המדינה מאות אלפים. בין השאר גילה כי תיעד שיחות ואירועים באמצעות הקלטות סמויות. המשך יבוא".
27 בפברואר
שמולביץ מתחיל במתן עדותו. הסניגוריה מעלה ספקות לגבי מצבו הנפשי. התביעה והעד מתלוננים על הדרך שבה השיגה ההגנה מידע על אודותיו. חלק מהדיון על מצבו הנפשי התקיים בדלתיים סגורות.
"הארץ": "הדיון על מצבו הרפואי של העד נערך בדלתיים סגורות".
"ידיעות אחרונות": "הייתי נתון לאיומים והשתמשו במידע חסוי מתיקי הרפואי". כותרת המשנה: "גילה אתמול עד המדינה עם פתיחת חקירתו הנגדית. השופטים חייבו את הסניגור לגלות מהיכן הגיע אליו מידע הקשור למצבו הרפואי של העד".
"מעריב": "הסניגור תקף: לעד המדינה בעיות זיכרון". כותרת המשנה: "הסניגור במשפט דרעי הציג את העד יעקב שמולביץ כמי ששוחרר מצה"ל בגלל סעיף נפשי וסובל מבעיות זיכרון. 'אתה גוזמאי ובדאי', אמר לו הסניגור אבי-יצחק. 'אין צל של אמת בדבריך', השיב העד".
"ידיעות אחרונות" בחר להבליט את דברי ההתקפה של העד על ההגנה, ואילו "מעריב" ציטט אמירות של הסניגור שניסו לערער את אמינותו של שמולביץ. הדברים המצוטטים בשני העיתונים נאמרו בדיון המקדים, שבו הוחלט לקיים דיון בדלתיים סגורות.
28 בפברואר
שמולביץ מספר בבית-המשפט כי איימו עליו שלא יבוא להעיד.
"הארץ": "עד המדינה יעקב שמולביץ: כחוקר פרטי עסקתי גם בחובות מ'קשי גבייה'". כותרת המשנה: ..."איימו על אשתי בטלפון שיהרגו אותי אם אגיע משווייץ לעדות".
"מעריב": "משפט דרעי: ההגנה דורשת לחשוף החומר על עד המדינה". כותרת המשנה: "דרעי קם ודיבר אל השופטים: 'למה נותנים את התיק הרפואי שלי לתביעה, אבל על שמולביץ אסור לגלות?'".
אף שטענותיו של שמולביץ כי איימו על חייו מעניינות מבחינה עיתונאית, הן אינן באות לידי ביטוי בכותרת של "מעריב". איומים אמנם מוזכרים בגוף הידיעה, אולם לא איומים על חיי העד, אלא איומים לעשות שימוש במידע על מצבו הנפשי, "כך שכל עם ישראל", כדבריו, "יצחק ממני".
2 במרץ
נמשכת עדותו של שמולביץ.
"מעריב": "סניגורו של דרעי לעד המדינה: אתה זייפן ונוכל".
כותרת המשנה: "עו"ד דן אבי-יצחק ניסה להראות שיעקב שמולביץ היה במצוקה כלכלית קשה לפני שהסכים להיות עד מדינה ב-1991. העד הודה: 'זה נכון בגדול'".
"הארץ": "עד המדינה הודה כי זייף חתימות של מנהלי לב-בנים והמרכז לשיקום האסיר על צ'קים".
"ידיעות אחרונות": "בעמותת לב-בנים נהגו לחתום על המחאות אחד בשמו של השני". כותרת המשנה: "סיפר אתמול עד המדינה בתשובה לטענת הסניגוריה כאילו זייף המחאות. 'זה נעשה ברשות ובידיעת האנשים', אמר. התובע: ההגנה אינה מציגה בדל ראיה לטענותיה. השופטים רמזו לסניגור: תתחיל לחקור לגופם של אישומים".
"מעריב" שוב מבליט את דבריו של הסניגור, המנסה לערער את אמינות העד. "ידיעות אחרונות" מעדיף כותרת המציגה את העד באור חיובי – הוא לא זייף המחאות סתם, זאת היתה השיטה.
3 במרץ
שלושת העיתונים מדווחים על החלטת בית-המשפט כי תיקיו הרפואיים של עד המדינה יישארו חסויים.
"מעריב": "נדחתה בקשת פרקליטי דרעי לעיין בכל המידע הרפואי על שמולביץ".
כותרת המשנה: "השופטים יחליטו אם יש בתיקים מידע רלבנטי. הסניגור מתח ביקורת על גביית עדותו של שמולביץ במשטרה: 'חקירות שלמות הועלמו מאיתנו'".
"ידיעות אחרונות": "תיקו הרפואי של העד שמולביץ יישאר חסוי". כותרת המשנה: "כך החליטו אתמול השופטים. נמשך העימות החריף בין הסניגוריה לעד המדינה, שהכחיש את מעורבותו במעשי מרמה בשווייץ".
"הארץ": "שופטי דרעי הורו לברר חשד שהמשטרה השמידה כמה הודעות מחקירת שמולביץ". כותרת המשנה: "שמולביץ: 'החשדות בשווייץ נוגעים לפעולות בעשרות מיליוני דולר'. הדיון על תיקו הרפואי יהיה חסוי".
"מעריב" בוחר לכלול בדיווח את האשמות הסניגור נגד המשטרה. גם ב"ידיעות אחרונות" מוזכר הסניגור, אך בהקשר שונה – עימות עם העד.
בין עדותו של שמולביץ ב-10 במרץ לעדות שנתן עם שובו לארץ, ב-25 באפריל, התקיימו 14 ישיבות של בית-המשפט. "מעריב" לא סיקר אף אחת מהן, ואילו "ידיעות אחרונות" ו"הארץ" סיקרו את רובן המכריע. אנו מדלגים על התקופה שבה "מעריב" לא דיווח על דיוני בית-המשפט.
25 באפריל
שמולביץ חוזר משווייץ אחרי היעדרות ארוכה ומגיע להשלמת עדותו.
"מעריב": "שמולביץ במשפט דרעי: בקשת התקציב שהכנו נועדה רק להוציא כסף מהמדינה." כותרת המשנה: "עד המדינה חזר אתמול לבית-המשפט. הוא נכנס לאולם רענן, ויצא מותש אחרי חמש שעות של חקירה נגדית. שמולביץ נדהם לשמוע מהסניגור שהוא עדיין חבר הנהלת עמותת משתכני הר שמואל".
"ידיעות אחרונות": "רעיון עסקת הרכישה הפיקטיבית של לב-בנים הועלה בפגישה אצל דרעי". כותרת המשנה: "כך סיפר אתמול עד המדינה יעקב שמולביץ, עם חידוש עדותו. לדבריו, הזהיר את המשתתפים מפני מימוש העסקה, וגם עו"ד גלס אמר כי מדובר במעשה פלילי".
"הארץ": "עד המדינה שמולביץ נמנע מלתמוך בגרסת ההגנה לפיה לא שולם שוחד לעמותת משתכני הר שמואל".
"מעריב" בוחר כותרת שמציגה את עד המדינה באור שלילי. על-פי הכותרת ב"ידיעות אחרונות" נהג עד המדינה כראוי, ואילו הדמות השלילית היתה דמותו של דרעי.
27 באפריל
"מעריב": "משפט דרעי: גרסאות מנוגדות לעדות שמולביץ נחשפו על-ידי ההגנה במהלך חקירתו הנגדית של עד המדינה".
"ידיעות אחרונות": "עו"ד בר-סלע הזהיר ממכירה פיקטיבית של בית לב-בנים". כותרת המשנה: "סיפר אתמול עד המדינה [...] בכתב האישום נטען כי מדובר בעסקה שבמסגרתה הוציאו הנאשמים מהמדינה במרמה כ-800 אלף שקל".
"הארץ": "שמולביץ: לב-בנים לא עזבה מעולם את המבנה שנמכר לעמותה לשיקום האסיר".
"מעריב" מדווח על חשיפה של ההגנה הסותרת את דבריו של עד המדינה. "ידיעות אחרונות" ו"הארץ" מדווחים על דבריו של עד המדינה המאששים את כתב האישום.
3 ביולי
בבית-המשפט מתברר כי הנאשם משה ויינברג ניהל משא-ומתן על האפשרות שיהפוך לעד מדינה.
"ידיעות אחרונות": "הנאשם במתן שוחד לדרעי הציע להיות עד מדינה נגדו". כותרת המשנה: "עו"ד דבורין: ויינברג לא הוזהר שדבריו עלולים לשמש ראיה נגדו".
"הארץ": "ויינברג קיים מו"מ עם המשטרה על הופעתו כעד מדינה".
"מעריב": "עו"ד דבורין מאשימה את המשטרה בהפרת הבטחת חיסיון שניתנה לוויינברג".
"מעריב" בוחר להדגיש טענות בדבר חוסר הגינותה של המשטרה, ולא את העובדה שוויינברג נשא ונתן על האפשרות שיהפוך לעד מדינה.
28 באוגוסט
בעקבות משפט זוטא מחליטים השופטים שלא לקבל כראיה את רישומי המשטרה על המשא-ומתן עם ויינברג.
"הארץ": "דברי ויינברג במשטרה לא יתקבלו כראיות נגד דרעי". כותרת המשנה: "שלושת השופטים החליטו פה אחד לקבל את טענת ההגנה במשפט הזוטא".
"ידיעות אחרונות": "נדחתה בקשת התביעה לקבל שלושה זכרונות-דברים במשפט של אריה דרעי".
"מעריב": "ניצחון להגנה במשפט דרעי: עדות משה ויינברג אינה קבילה".
על-פי "ידיעות אחרונות" נדחתה בקשת התביעה, ואילו ב"מעריב" בוחרים לשים את הדגש על ההישג של ההגנה.
2 באוקטובר
בבית-המשפט מתברר כי המשטרה חקרה, בין השאר, גם את האפשרות שדרעי היה מעורב ברצח חמותו, שנהרגה בארה"ב בתאונת דרכים. הסניגוריה ניסתה להראות, באמצעות גילוי זה, עד כמה מופרכים חשדות המשטרה.
"הארץ": "חוקר: חשדנו שחשבון הבנק של אביה המאמץ של יפה דרעי שימש את בעלה להלבנת כספים". הפִּסקה הראשונה בגוף הידיעה מספרת על חשד המשטרה שחמותו של דרעי נרצחה, ושהוא היה מעורב בכך.
"מעריב": "המשטרה מודה: שלחנו חוקרים לבדוק אם דרעי רצח את חמותו". כותרת המשנה: "עדות זו סותרת את דברי שר המשטרה דאז, רוני מילוא, שהכחיש כל חקירה בחשד זה. סערה בש"ס".
"ידיעות אחרונות": "חלק מהנאשמים ומהעדים אמרו לנו לא אחת: דברו אל המנורה". כותרת המשנה: "סיפר אתמול סנ"ץ נחום לוי [...]. במהלך עימות חריף עם הסניגור, עו"ד דן אבי-יצחק, הכחיש לוי בתוקף את טענת ההגנה כי איים על עדים ועל נאשמים במעצר. 'נהגנו עם כולם בכפפות של משי'".
אף שנושא החשדות לרצח עולה בבית-המשפט, ואין ספק שיש בו עניין עיתונאי, "ידיעות אחרונות" מתעלם ממנו.
26 באוקטובר
תמלילי חקירת דרעי הוגשו לבית-המשפט.
"הארץ": "דרעי לחוקריו: רעייתי היתה מופקדת על ענייני הכספים".
"מעריב": "תמלילי חקירת דרעי הוגשו לבית-המשפט: 'לא הייתי מעורב בהעברות הכספים'".
"ידיעות אחרונות": "לדרעי לא היה הסבר בחקירה איך הגיעו לחשבונו עשרות אלפי שקלים".
כל עיתון בחר לצטט מהתמליל משפטים אחרים. "מעריב" בוחר בציטוט שמציג את דרעי כמי שלא ידע על העברות הכספים בחשבונו – בניגוד לאמור בכתב האישום, ואילו "ידיעות אחרונות" בוחר בציטוט המציג את דרעי באור שלילי.
קל למצוא בשורת הדוגמאות שהבאנו קו עקבי: "ידיעות אחרונות" מבליט עניינים שאינם נוחים לדרעי, ואילו "מעריב" מקפיד לצטט את ההגנה ולהבליט עדויות המשרתות את עניינו של הנאשם. המקרים רבים, ונראה שיש כאן חוקיות שקשה לתרצה בטעמם ובסגנונם השונה של העורכים בשני העיתונים.
גיליון 1, ינואר 1996