סבר פלוצקר הקדיש השבוע מאמר פרשנות במוסף העיתון "ממון" להרשעת איש העסקים נוחי דנקנר בעבירת השפעה בדרכי תרמית על תנודות שערי נייר ערך. פלוצקר לא רק שהצדיק את הכרעת הדין שקיבל השופט חאלד כבוב, אלא טען כי "אף אדם בר־דעת לא יכול היה לתת פירוש אחר למסכת המסמכים, ההקלטות והעדויות שהובאה בפני השופט זולת אחד: זהו מקרה קלאסי, מובהק, מספר לימוד, של ניסיון להשפיע על שערה של מניה בדרכי תרמית".
אם לא די בכך, הפרשן הכלכלי הבכיר של "ידיעות אחרונות" סיים את מאמרו בתהיה עקרונית, ותשובה חריפה:
מה חשב נוחי דנקנר, איש עסקים רב־תושייה, תורם ונדבן, פעיל מנוסה בשוק ההון, משפטן מוקף יועצים משפטיים — מה הוא חשב, שהמניפולציה בשערי אי־די־בי לא תתגלה? שלא תמשוך מיד את תשומת ליבם של חוקרי רשות ניירות ערך, המצוידים בתוכנה הכי מתקדמת בעולם לגילוי תופעות חריגות במסחר בבורסה? אם כך חשב והאמין, דנקנר פשוט יצא מדעתו. תערובת אישית מסוכנת של יהירות וייאוש טישטשה את חוש המציאות שלו. והיא שהפילה אותו".
סיום מאמרו של פלוצקר מעלה תהיה נוספת: מה הפרשן הכלכלי עצמו חשב כשדנקנר הוציא לפועל את "הנפקת החברים"? מה חשב כשרשות ניירות ערך הודיעה כי יש להעמידו לדין? מה חשב כשהפרקליטות קיבלה את ההמלצה בכפוף לשימוע, ובהמשך העמידה את דנקנר לדין?
עיון בגיליונות "ממון" מהתאריכים של כל אחד מהאירועים הללו מגלה כי פלוצקר כלל לא התייחס להנפקה בזמן אמת, ואף לא להחלטות של רשות ניירות ערך והפרקליטות.
ב-22.2.2012, כשהנפקת החברים יצאה לדרכה, פרסמו אסא ששון ורותם שטרקמן בשער "דה מרקר" מאמר ובו התריעו מפני השתתפות בהנפקת החברים.
שער "דה מרקר", 22.2.2012
"השמועות מספרות כי בימים האחרונים סגרו דנקנר וחבריו חלק גדול מהגיוס באמצעות מאות שיחות טלפון לחברים, מקורבים וסתם גופים עם כסף", כתבו ששון ושטרקמן. "כל אחד התבקש לשים כמה שקלים ולתרום להצלת העסק. ואכן, אין סיבה לכך שחברים של דנקנר לא ישתתפו בהנפקה, כל עוד מדובר בכסף שלהם. אבל האם גם כספי ציבור צריכים להשתתף בהנפקה? ישנן הצעות כלכליות שהן כדאיות, ישנן הצעות שכדאיותן מוטלת בספק, ולגביהן קיימת התלבטות, וישנן הצעות שברור כי צריך לסרב להן".
ב"ממון" של "ידיעות אחרונות" לא היה מאמר דומה מאת פלוצקר. האם השמועות שהגיעו לאוזני ששון ושטרקמן לא הגיעו לאוזני פלוצקר? מותר להניח שההבדל העקרוני בין העיתונאים לא היה במידע אלא בהחלטה מה לעשות איתו. בזמן שב"דה מרקר" התריעו, ב"ממון" הסתפקו בידיעה קצרה ולקונית בעומק המוסף שדיווחה על ההנפקה.
שער "ממון", 23.2.2012
למחרת הופיעה עוד ידיעה קצרה ולקונית בעומק "ממון" על האירוע, אלא שהפעם דווקא כלל המוסף הכלכלי של "ידיעות אחרונות" מאמר פרשנות מאת פלוצקר, אפילו מאמר שקיבל מקום של כבוד בשער המוסף. מאמר זה לא הוקדש להנפקת החברים של אי.די.בי אלא לוועדת הריכוזיות, שבדיוק הגישה את המלצותיה. תחת הכותרת "עשו סיבוב פרסה" סיכם פלוצקר את המלצות הוועדה להגברת התחרותיות כתפנית חדה לטובת המגזר העסקי ובעלי השליטה בו. "כמי שטען מאז ומתמיד שהריכוזיות אינה בעייתו העיקרית של המשק", כתב פלוצקר יום לאחר שחבריו של דנקנר ניסו לחלץ את החברה, "אני יכול רק לברך על התפנית בוועדת התחרותיות".
עוד יום חלף ובטורו שבמוסף סוף השבוע של "ממון" הזכיר פלוצקר את נוחי דנקנר, אבל שוב לא בשל הגיוס שביצע בקרב חבריו אלא על רקע המלצות ועדת הריכוזיות, וזאת תחת הכותרת "הטייקונים ניצלו".
"ממון שישי", 24.3.2012