תוצאות ההצבעה על פיזור הכנסת, אתמול בכנסת (צילום: מרים אלסטר)

לפני המהות

"הקמפיינים בעיצומם", נכתב בכותרת הראשית של "ישראל היום", מה שנכון. פחות מ-100 ימים לפני מועד הבחירות לכנסת ה-19, ב-22 בינואר 2013, כותרותיהם הראשיות של העיתונים מוקדשות כולן למערכת הפוליטית. "הארץ" - "הכנסת ה-18 הצביעה על פיזורה, ישראל בדרך לבחירות בינואר", נכתב בכותרתו הראשית  -  ו"ישראל היום" מנסים לצייר את תמונת המצב העכשווית של אותה מערכת.

ב"ישראל היום" מספקים בכותרת המשנה לראשית אוסף ציטוטים קצרצרים של ראשי המפלגות. גם הדיווח בכפולה הפותחת קצרצר, כנהוג. הוא מכיל גם דברי ביקורת שאמרו במושב הכנסת יו"ר האופוזיציה ויו"ר מרצ על ראש הממשלה. "בבחירות שום דבר לא בטוח וזה לא נגמר עד שזה נגמר", קובע מתי טוכפלד בטור פרשנות. נדמה שזו הנימה שמלווה בימים האחרונים את דיווחי "ישראל היום" על מערכת הבחירות: שיקול דעת מסוים, זהירות מסוימת. נתניהו, יש ללמוד מכך, כלל אינו שאנן. "עדיין לא מדברים על מהות", מתלונן דן מרגלית בטור באותו עמוד, מתלונן ומדגים.

ב"הארץ" מסכם יהונתן ליס את מושב הפיזור: נתניהו נאם נאום בחירות, ליברמן הצהיר כי לא יצטרף לקואליציה שאינה בראשות הימין. יוסי ורטר מזכיר כי מלחמות לבנון השנייה ועופרת-יצוקה בתקופת אולמרט, שמנאומו של נתניהו השתמע שהיו "מיותרות", זכו לתמיכה ועידוד נלהבים של נתניהו עצמו ("מלחמה הוא לא עשה, אבל גם שלום הוא לא עשה", מוסיף ורטר). מאמר המערכת המוקדש לכנסת היוצאת מוכתר בכותרת "ברוך שפטרנו".

"מעריב" ו"ידיעות אחרונות" מקדישים שניהם את כותרותיהם הראשיות לנעשה (או לא) במפלגת ש"ס: הרב עובדיה הציע, כך העיתונים, כי "דרעי יעמוד בראש המפלגה וישי יהיה השר הבכיר שלה". "חוזר לש"ס" היא הכותרת של "ידיעות אחרונות" (עקיבא נוביק). "ישי דחה הפשרה למנות את דרעי ליו"ר ש"ס", נכתב לעומת זאת בכותרת של "מעריב" (חיים גריידינגר). ב"מעריב" מסכמים אמנם כי "בסביבתו של ישי הכחישו אמש כי התקבלה החלטה סופית, והמשיכו להדגיש כי בכל מקרה יפעלו לאור החלטתו של הרב יוסף". כותרת הידיעה הראשית של "ידיעות", לצד פוסטר של דרעי, היא "חוזר כמנצח". "המפסיד הגדול מהקאמבק של דרעי: נתניהו", טוענת כותרת נוספת בכפולה הפותחת.

הקפה מתחמם

החלטתו של השר משה כחלון שלא להתמודד בבחירות הקרובות ממשיכה לספק כותרות. אחת מהן היא "השר שהוזיל את הסלולרי", על שער "ממון", מוסף "ידיעות אחרונות" ("הצלחה, לא מהפכה", קובע סבר פלוצקר בטור פרשנות). אחרת היא "הערכות: כחלון בדרך לקובי מימון", כותרתו הראשית של "גלובס" (הערכה דומה מתפרסמת בידיעה של רותי לוי ב"כלכליסט". ב"הארץ" כותב זאת ורטר כבדרך אגב, בלי להזדקק לשימוש בהערכות). "חשש בליכוד: פרישת כחלון עלולה לעלות לנו במנדטים", נכתב בכותרת הגג לראשית של "גלובס". "כחלון: מתכוון להשפיע מבחוץ ולקדם שינוי שיטת ממשל". ובכותרת המשנה: "אחת הסיבות לפרישת כחלון: חשש שנתניהו יעשה בו שימוש בקמפיין הבחירות, אבל יעניק לו תיק שאינו משמעותי".

תחילתה של כותרת המשנה של "גלובס" מתמקדת בדמותו של איש העסקים שההערכות של לילך ויסמן וטלי ציפורי הן כי יהיה מעסיקו של כחלון: "מימון נחשב טייקון מסתורי, חולש על עסקי נדל"ן ואנרגיה (ישראמקו) המוערכים במיליארדי שקלים ומתגורר בחו"ל". כזכור, היה מי שניסה לפזר את המסתורין, בכתבות תחקיר ביקורתיות במיוחד של סיון איזסקו במוסף "כלכליסט", שנתקלו בתגובה ברוטלית במיוחד מצדו של מימון. גם שוקי שדה, ב"דה-מרקר", שירטט קווים לדמותו של איש העסקים הזה – והזכיר גם את קשריו האמיצים עם כחלון.

על שער "דה-מרקר" מתפרסם תצלום של דודו בכר, שבו נראים "ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, השוקל בימים אלה לחזור לפוליטיקה על אף הרשעתו בהפרת אמונים והמשפט המתנהל נגדו בפרשת הולילנד, מסב לארוחת צהריים עם ראש לשכתו לשעבר יורם טורבוביץ' ויזם הנדל"ן אלפרד אקירוב. לשולחנם מצטרפים עורכי-הדין רם כספי ונבות תל-צור. בשולחן סמוך סועד יו"ר בז"ן, עקיבא מוזס, עם יו"ר בנק הפועלים לשעבר שלמה נחמה". "הם לא אכלו שקשוקה" היא כותרת התמונה והטקסט עצמו, בעמ' 22, שעליו חתום סיון איזסקו (שעבר בינתיים ל"דה-מרקר"). "על מה דיברו מסביב לשולחן?", הוא שואל את כספי. "שתינו קפה", משיב עורך-הדין שטבע את המושג "שיטת השקשוקה".

עוד על שער "מעריב": "הסודות של אלדד יניב", נכתב בכותרת המפנה לדיווח של בן כספית. "מערכת הבחירות מתחממת", טוענת כותרת המשנה על השער, "היועץ הפוליטי לשעבר מפרסם מהבוקר 20 סרטונים שבהם הוא מעיד על דברים שראה לטענתו בחדרי החדרים של הפוליטיקה, ומותח ביקורת חריפה על ראש הממשלה ואנשי ציבור אחרים". הסרטונים הם קמפיין בחירות: יניב, יחד עם הבמאי רני בלייר, הכריז אמש על הקמת מפלגת שמאל-מרכז חדשה, "ארץ חדשה", שתנסה להיבחר לכנסת.

לפני כמה חודשים העניק יניב ראיון מהדהד לגידי וייץ במוסף "הארץ", שם סיפר על ההשחתה וקשרי ההון שלטון שפשו בפוליטיקה הישראלית. אמנם, דבריו של יניב לקו ביותר מדי אמירות כלליות ופחות מדי פרטים. כעת, כך נראה לכאורה, הוא מספק את הסחורה: בסרטון הראשון טוען יניב כי נתניהו נוהג לאפסן חבילות של דולרים בגרביו ומתאר כיצד ראש הממשלה הנוכחי של מדינת ישראל שולף שטרות מאותו מחסן-רגלי ומעניק אותם לנתן אשל ב"דירת מסתור בירושלים". בהמשך, הוא מבטיח, יחשוף מעללים של אביגדור ליברמן, אהוד ברק וכיוצא בהם.

"בגילי הדי מתקדם, ולאחר שנים לא מעטות בעיתונות, חשבתי שכבר אי-אפשר להפתיע אותי", כתב באפריל מתי גולן ב"גלובס" על אותו ראיון של וייץ עם יניב. יניב מתאר, כותב גולן, "מעשים שלו ושל אחרים שהם על גבול הפלילים, ואולי אף מעבר לו [...] יש כאן מעין הודאה בביצוע מעשים פליליים, ואין צורך לחכות ל'עתיד המאוד לא רחוק' כדי לרדת אל שורשיה של האמירה הזאת, על כל הסתעפויותיה אצל פוליטיקאים ואנשי עסקים", כתב עוד גולן וקרא למשטרה לחקור "במיוחד לנוכח העובדה שעכשיו יש למשטרה עד מדינה בדמותו של יניב, המוכן לדבר על כל הידוע לו, וזה לא מעט [...] האם יימצא ליהודה וינשטיין הרצון, או האומץ, ללכת על זה?".

ובכן, ליועץ המשפטי לממשלה לא נמצא האומץ, או הרצון, לחקור את טענותיו בגוף ראשון של יניב בנוגע למעשי שחיתות פוליטית שנקרו בדרכו. כעת מניח יניב את טענותיו לפתחה של העיתונות. ב"ידיעות אחרונות" אין היום דיווח על יניב, מפלגתו החדשה או הסרטון. ב"הארץ" מדווחים על אירוע הקמת המפלגה אמש בבר תל-אביבי. ב"מעריב", כאמור, מדווח על כך בהבלטה בן כספית. "יצוין כי 'מעריב' לא אימת את הפרטים ומדובר בגרסתו של יניב בלבד", כותב כספית בפתח הדברים. "בלשכת ראש הממשלה הכחישו את הדברים". "מערכת הבחירות רק החלה, אבל הלכלוכים כבר כאן", נכתב בכותרת המשנה לידיעה.

זו טעות: לא מדובר בלכלוכים, אלא בטענות לעבירות אתיות ופליליות של נבחרי ציבור. העיתונות אינה יכולה לפטור אותן באמתלה שמדובר ב"לכלוכים" או בכך שהם חלק מקמפיין. האם העיתונות תעשה את עבודתן של המשטרה והפרקליטות בנוגע להאשמות החמורות של יניב? לנוכח מצבה העגום של התקשורת הישראלית, ומצבו העוד הרבה יותר עגום של החלק העיתונאי שבתוכה, לא הייתי מהמר על זה.

כלכלת בחירות

סקירה שפירסם אתמול בנק ישראל מספקת היום תחמושת לעיתוני הכלכלה התוקפים את פועלו הכלכלי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. "הכישלון הכלכלי הגדול של נתניהו: מחירי הדירות זינקו ב-42% מאז השבעת ממשלתו", נכתב בכותרת הראשית של "דה-מרקר". "כשלון הממשלה בעצירת עליות המחירים בענף הנדל"ן מדאיג את בנק ישראל, והוא מחדש את אזהרותיו מפני התנפחותה של בועת מחירים שתערער את יציבות המשק", נכתב בכותרת על שער "עסקים", מוסף "מעריב". "8 שנות הכנסה נדרשות כדי לרכוש דירה בישראל, עלייה של 33% בחמש שנים", נכתב בכותרת על שער "כלכליסט" (אגב, מומלץ לקחת מחשבון: אני בטוח שלרוב הקוראים, כמו גם לכותב, גם שמונה שנים לא יספיקו).

גם ב"גלובס" מוזכר על השער ובידיעה (אדריאן פילוט) בעמ' 4 הדו"ח של בנק ישראל, אולם בעיתון זה אין מעניקים לו הקשר פוליטי ביקורתי, ומנגד מספקים ציטוטים מחמיאים לממשלה מתוך הדו"ח; טור המצטט קבלנים האומרים כי "בבנק ישראל ובאוצר יודעים שאין בועה" (אורי חודי); וטור אחר המצטט את פישר: "ההחלטה של ראש הממשלה להקדים את הבחירות – מהלך טוב" (יוסי ניסן). ב"ממון" של "ידיעות אחרונות" לא מזכירים את דו"ח בנק ישראל או את מחירי הדיור. בעמ' 10 של "כלכליסט" מתפרסמת ידיעה של אמנון אטד: "ראש הממשלה מחפש את האשמים בכישלון בתחום הדיור", נכתב בכותרת הגג. "בישיבת פיזור הכנסת אתמול האשים נתניהו את הח"כים באי-פתרון המצוקה בשוק הדירות: 'הכנסת הנוכחית לא איפשרה את השלמת הרפורמות'".

"נתניהו: 'מדיניות הממשלה הביאה לשינוי מגמה חיובי בתחום הכלכלי'", נכתב בכותרת הראשית של "מקור ראשון". הכותרת הבולטת ביותר על שער "כלכליסט", מחוץ לזו הראשית, היא "הצמיחה לא גדלה, אי-השוויון לא התרחב", הצמודה לתמונתו של נתניהו. אלמלא הכנס שערך אתמול העיתון, ותופס את חלקו העליון של השער ("מובייל, הדור הבא"), יש לשער שזו היתה הכותרת הראשית. "רגע אחרי פיזור הכנסת ה-18 מנתח 'כלכליסט' את מדיניות הורדת המסים שהוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו". סקירתם של מיקי פלד ואורי פסובסקי מתפרסמת בכפולת העמודים השנייה, תחת הכותרת "המבוי הסתום שיצרה מדיניות המס של נתניהו". "בעשור וחצי האחרונים, שבהם תפס נתניהו עמדות מרכזיות בממשלה, ירד בצורה חדה המיסוי על העשירים", נכתב בכותרת המשנה. "מדיניות זו לא ייצרה צמיחה, אלא הרחיבה את אי-השוויון, הקטינה את ההכנסות והכניסה את המדינה לאוברדרפט".

כל העיתונים הכלכליים מציינים כי מדד המחירים לצרכן לא עלה. "מדד המחירים לצרכן הפתיע", נכתב בכותרת על שער "ממון". "מדד ספטמבר הפתיע את החזאים והסתכם באפס. התייקרויות הירקות והאנרגיה קוזזו עם הירידות במחירי החינוך והפירות ועם מכירות סוף-עונה", נכתב בכותרת על שער "עסקים". בעמ' 3 של המוסף מדווח רותם סלע כי ח"כ אורי אריאל, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, אמר: "במבחן התוצאה הממשלה נכשלה. נדרשת רפורמה בשוק החלב כמו בשוק הסלולר, ועל ראש הממשלה להתערב ולעצור את התייקרותם הצפויה של מוצרי החלב".

"הדבר האחרון שלו ציפיתי היה למצוא סנאי ענק מהחלל החיצון מגרף את החצר שלנו. לא שאני מתלוננת", אומרת דמות מצוירת אחת לרעותה בקריקטורה היומית מה"ניו-יורקר" המתפרסמת במוסף "גלריה" של "הארץ".

עוד חדשות

1. כל העיתונים מדווחים על החלטת משרד הבריאות להפסיק את עבודתו של פרופ' יהודה היס כראש המכון לרפואה משפטית. "בעקבות שורה של כשלים אתיים", נכתב בכותרת הגג לידיעה על שער "הארץ" (דן אבן); "בעקבות המחדלים", נכתב בכותרת על שער "ידיעות אחרונות"; "אחרי עשרות שנים של התנהלות בלתי חוקית ולא מוסרית", נכתב בכותרת על שער העיתון החרדי "המבשר". החלטת משרד הבריאות מתוארת ב"הארץ" כהדחה, כהחלטה "לסיים את תפקידו" ב"מעריב" וכ"הולך הביתה" ב"ידיעות אחרונות". בהודעת המשרד עצמו נכתב כי היס עתיד להגיע לגמלאות ביוני 2013, אז יוחלף ממילא, וכי עד אז יישלח לחופשה.

2. "האיחוד-האירופי החריף את הסנקציות על איראן", נכתב בכותרת על שער "הארץ". כל חברה שתרצה לעשות עסקים עם איראן תצטרך לקבל אישור מראש הממשלה במדינה שבה היא פועלת, ייאסרו עסקאות בנקאיות והעברות כספים לאיראן, מכירת מתכות שונות וייבוא גז טבעי מאיראן, כותב ברק רביד, המדווח גם כי משרד החוץ השבדי זימן את השגריר הישראלי לשיחת נזיפה בשל פרסום ביום ראשון ב"הארץ" ולפיו שבדיה מתנגדת לסנקציות נגד איראן בשל אינטרסים מסחריים. "סנקציות לבטלה" היא כותרת מאמר המערכת של "המבשר", המזכיר את שיתוף הפעולה המסחרי של שבדיה עם הנאצים, ומאשים כי "אינטרסים כלכליים" מנחים אותה בהתנגדותה לסנקציות נגד איראן. "הארץ" והשגריר הישראלי אינם מוזכרים.

3. הכותרת הראשית של "ממון" מפנה את הקוראים לכפולת עמודים ובה תוצאות "מבחן טעימה" של שני מותגי תה-קר מבוקבקים: "אז איזה תה קר טעים יותר?", שואלת הכותרת בכפולה המציגה תצלומים בגודל אמיתי כמעט של הבקבוקים הממותגים. אחרי הכותרת, הצילומים, ההקדמה, התיאורים והתוצאות, נדפס גם טור צד, "הפן הבריאותי". כותרתו היא "הרבה סוכר, מעט תה": "אין הבדל בין שני המשקאות", קובעת המרואיינת, מומחית לתזונה.

ענייני תקשורת

בעמ' 6 של המוסף היומי של "גלובס" מדווח רועי גולדנברג כי "רוגל אלפר מגייס כסף מגולשים עבור העלאת עונה חדשה של 'הינשופים' באינטרנט". בעמוד הנגדי מתפרסמת מודעה חתומה על-ידי עובדי "מעריב", הקוראת: "קנו עיתונים. פרסמו מודעות. ופנו בקריאה עיקשת לכל שר בממשלה ולכל מי שיבוא לבקש את קולכם לקראת הבחירות המתקרבות". בכפולה הפותחת של "כלכליסט" מצטרף המו"ל יואל אסתרון לטרנד של "מעריב" ואלפר, ולפיו האחראים לפתרון משבר העיתונות הם קודם כל הקוראים, הנקראים לחזור ולשלם עבור מוצרי העיתונות שהם צורכים. כותרת מאמרו של אסתרון, המעובד מדברים שאמר בכנס שערך העיתון אתמול, היא "אין חדשות חינם". בשער העיתון ובידיעה נפרדת משווק העיתון את אפליקציית האייפד החדשה שלו (75 דולר לשנה, 50 דולר לחצי שנה).

אגב, הידיעה בעמוד הראשון של "כלכליסט" מוקדשת להתפארות בכך שדיווח של העיתון זכה להיות מצוטט בכלי תקשורת ברחבי העולם. זו אינה הפעם הראשונה שב"כלכליסט" מקדישים ידיעות בולטות להתפארויות כאלו, אולם העובדה שמדובר בהרגל אינה הופכת אותו למביך פחות.

"למעלה ממאה רבני קהילות בארץ בכינוס חירום שנערך במאבק כנגד פגעי האינטרנט", נכתב בכותרת בראש שער עיתון "המבשר". "גדולי התורה: 'האינטרנט הוא סכנה עצומה לקדושה ושלמות הדורות, איסור חמור רובץ על אלו המתחברים אליו", נכתב בכותרת המשנה מעל לתמונתו של הרב אהרון שטיינמן ("מרן הגראי"ל שטיינמן"), המצוטט בכיתוב כמי שאמר: "יש להתרחק מהאינטרנט הקלוקל כמו מאש; הסכנה היא נוראה לקדושת הבית". העיתון עצמו, "המבשר – העיתון של היהדות הנאמנה", מגיע לרבים מקוראיו ("עשרות אלפים", לפי אנשי העיתון) דרך הדואר האלקטרוני. אם כן: האינטרנט טמא, הצביעות קדושה.

במוסף "המגזין" של "מעריב" מראיין חיים גריידינגר את מנחם טוקר; "השדרן והמנחה שביסס את עצמו כלהיט במגזר החרדי עושה את המעבר למדורת השבט החילונית – ערוץ 2". "אני בעיקר שמח שאני יכול לנהל עם הציבור החילוני שיח על יהדות בכיף", אומר טוקר. "כיום אנשים רוצים לדעת יותר על יהדות ולהיות מחוברים למסורת. זה טרנד עולמי, ואני משתדל לתת לו מענה בצורה הנכונה". האם הוא חש נוח יותר בתקשורת החרדית או החילונית? "כיף לי תמיד".

על שער "מעריב" מתפרסם הסופרלטיב "חשיפת nrg". ב-ynet פורסמה אתמול כתבה של יובל קרני, הכתב המדיני של "ידיעות אחרונות", תחת קרדיט משותף לאתר ולעיתון.

"נטונינט" היא הכותרת לידיעה במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות". כותרת המשנה היא ברוטו לגמרי: קידום של שלושה מותגים מסחריים ב-29 מלים:"לקראת החתונה נינט מבקשת לשים סוף לכל הספקולציות ומאשרת סופית: 'גדי אלימלך יעצב את שמלת החופה שלי'. בינתיים, כדי להעביר את הזמן, היא צילמה קמפיין הלבשה תחתונה לחברת דלתא".

"ועדת הכספים אישרה אתמול העברת 530 מיליון שקל לרשות השידור. העברת הסכום נועדה לממן את הרפורמה ברשות", מדווחים אמנון אטד ושלי פריצקר ב"כלכליסט".

בעמוד הדעות של "הארץ" כותב אורי בלאו על החלטתו של מפקד גלי-צה"ל ירון דקל לפסול לשידור שיר של הזמר יזהר אשדות המותח ביקורת על התנהלות צה"ל בשטחים.