מכירים את השיר על הזברה, זאת שבבוקר יום א' קמה ולבשה פיג'מה? בדיוק כמוה, גם קברניטי "ישראל היום", החינמון של שלדון אדלסון, התחילו את השבוע שעבר עם אותו דבר אהוב ומוכר – תמונה של ביבי נתניהו.
כנראה שהרגלים קשה לשנות, גם אם מדובר בתקופת מלחמה שדווקא יריביו הפוליטיים של מר נתניהו הם אלה שמנהלים אותה. לא אהוד אולמרט, שזו לו המלחמה השנייה בתקופת כהונתו; לא אהוד ברק, שר הביטחון שלוקח אותנו חזרה לעזה; גם לא ציפי לבני, שרת החוץ של מדינת ישראל. ב-28 בדצמבר, יומו הראשון של מבצע "עופרת יצוקה", בנימין נתניהו הוא הראשון שתמונתו מופיעה בעיתון (בעמ' 17), בדיוק כפי שהיה בגליון "ישראל היום" יום קודם לכן. תמונה משותפת של קברניטי המלחמה האמיתיים – אהוד אולמרט, אהוד ברק וציפי לבני – מופיעה בגיליון "ישראל היום" מה-28 בדצמבר רק בעמ' 21. תמונה קטנה עם כותרת לא מחמיאה, וזה הכל.
מאוחדים ברגל שמאל. "ישראל היום", עמ' 17 ועמ' 21, 28.12.08
בדיוק כמו הזברה בשירו הנפלא של ע. הלל, שגם ביום ב' חזרה אל הפיג'מה שלה, החליטו עורכי "ישראל היום" ביום ב' של המלחמה להקדיש לנתניהו כותרת ראשית נוספת. "נתניהו: לפטר את מג'אדלה", הם הדפיסו בראש העמוד. במרכז העמוד אף הודגש הציטוט מפי יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו: "לא ייתכן ששר בממשלת ישראל מזדהה עם האויב בזמן מלחמה". גם באותו יום כמעט שלא נרשמה הופעה למתחריו הפוליטיים (למעט ידיעונת ביקורתית על ראש הממשלה).
לא ייתכן. "ישראל היום", עמ' 13, 29.12.08
אבל האם אפשר להסתפק רק בכותרת וליד? מה עם תמונת ארכיון של ראש הממשלה המיועד? אל דאגה, הרי כולם יודעים שבשיר הזברה יש גם יום ג' ויום ד', ובארכיון הצילומים של "ישראל היום" יש המון תמונות מחמיאות ולוחמניות של בנימין נתניהו. ואכן, ביום ג', ה-30 בדצמבר, בעמוד שמגיע מיד לאחר סיקור המלחמה השוטף, שוב מתנוססת תמונתו של נתניהו בראש. "זה בלתי נסבל שאזרחי ישראל יתמכו באויבנו", מופיע הציטוט של יו"ר הליכוד בכותרת המשנה. רגע, האם זה לא אותו האייטם על ביבי שפורסם כבר יום קודם? אולי החליטו לפרסמו שוב מפני שאתמול הכניסו את האייטם בלי תמונה?
בלתי נסבל. "ישראל היום", עמ' 13, 30.12.08
ומה לבשה הזברה ביום ד'? איזו תמונה יקדישו קברניטי העיתון, תוך כדי סיקור מלחמה, לפוליטיקאי שמתמודד על ראשות הממשלה? על-פי שיטת ה"אייטם המתגלגל" שהמציאו עורכי "ישראל היום", זה יהיה בוודאי משהו שקשור לנתניהו והסברה. כי הרי בתחתית עמ' 13 של גליון היום הקודם (ג') כבר מופיעה ידיעה מאת שלמה צזנה על היעתרותו של נתניהו להירתם למאמצי ההסברה של מדינת ישראל. אבל זו ידיעה בלי תמונה. לא כך עובדים הדברים בעיתון של אדלסון.
גיליון יום ד', ה-31 בדצמבר, לא מאכזב: בעמ' 7 אנו נתקלים בידיעה של שלמה צזנה על ביבי נתניהו והתגייסותו למאמצי ההסברה של מדינת ישראל. אולי כקונטרה לתמונה הקטנה של שר הביטחון שמופיעה בעמ' 5, לא פחות משלוש תמונות שונות של נתניהו מלוות את הידיעה, שכותרת הגג המפוארת שלה היא "מול מצלמות העולם". נתניהו מצולם כאשר הוא מעניק ראיונות לרשתות פוקס, סקיי ו-CNN. מיותר לציין שציפי לבני, שרת החוץ של מדינת ישראל ויריבתו הפוליטית הגדולה של ביבי, אינה מוזכרת אפילו ברמז. בתמונה קטנה שלה אנו נתקלים רק ב"ישראל היום" של יום חמישי, ה-1 בינואר 2009, כאשר לבני יצאה לחזק את תושבי הדרום. לשם האיזון מופיעות לצד תמונתה שתי תמונות נוספות: של אהוד ברק ושל, נחשו מי, בנימין נתניהו כמובן, שיועץ התקשורת שלו מסיים שבוע מאוד מרשים מול "ישראל היום".
מצלמות העולם. "ישראל היום", 31.12.08
לשם השוואה, בעמודי החדשות של שני היומונים הגדולים האחרים בישראל, "ידיעות אחרונות" ו"מעריב", אין כמעט התייחסות לפועלו של נתניהו במשך השבוע הראשון ללחימה בעזה, ומלבד לחיצת ידיים מתוקשרת עם אהוד ברק, הוזכר שמו בעיקר בהתייחסות לעניינים פוליטיים פנים-מפלגתיים ברשימת הליכוד. לעומת זאת, אהוד אולמרט ואהוד ברק, ראש הממשלה ושר הביטחון, מופיעים בתמונות ובכותרות הראשיות לאורך כל שבוע המלחמה הראשון, ואף זוכים להופעה על עמודי השער של שני העיתונים.
הזברה, כידוע, החליטה שהכי משתלם לדבוק באותה הפיג'מה. מעניין לראות אם בהמשך סיקור המלחמה יעדיפו גם עורכי "ישראל היום" להיצמד אל אותה גרדרובה.