מדוע רכש שלדון אדלסון את ה"לאס-וגאס ריביו ג'ורנל"? אבנר הופשטיין, שהכין בעבר את כתבת הפרופיל הנרחבת על אדלסון שעמדה במרכז "פרשת ההתנצלות", התארח בתוכנית "קול העין" ביום ה' (17.12) וניסה להסביר.

"הגילוי הזה, שבא אחרי שבוע של ספקולציות, הוא באמת קצת יקום-קורס-לתוך-עצמו", אמר הופשטיין בשיחה עם אורן פרסיקו ואלעד מן. "ה'ריביו ג'ורנל' הוא העיתון הכי חשוב בלאס-וגאס, למיטב ידיעתי בנבדה בכלל. עיתון רציני, עם יוקרה והיסטוריה. לאס-וגאס היא קצת כמו יקום עצמאי, שרוב הסיקור העיתונאי שלו קשור איכשהו לתעשיית המלונאות וההימורים. לכן כשאחת הישויות המרכזיות בתעשייה הזו קונה את העיתון שאמור לסקר אותה - זה נראה הזוי".

"החשש בג'ורנל הוא מן הסתם גדול", הוסיף הופשטיין בהמשך השיחה. "אחד מכותבי הטורים המרכזיים והחשובים בעיתון, ג'ון סמית, היה מעורב בריקוד אכזרי עם אדלסון לפני כמה שנים, במה שנחשב לאחד האירועים המפורסמים של תביעות הפחדה בארה"ב.

"ג'ון סמית כתב ספר בשם 'כרישים במדבר', על תעשיית ההימורים בלאס-וגאס, ובין היתר התייחס לשלדון אדלסון. אדלסון תבע אותו ואת ההוצאה שהוציאה את הספר, דרש התנצלות מאוד מסיבית. ג'ון סמית, בהיותו עיתונאי גאה, סירב להתנצל על דברים שהוא חשב שהם אמת, אדלסון תבע אותו במיליונים והביא אותו לפשיטת רגל.

"תוך כדי המשפט התברר לג'ון סמית שבתו חולה בסרטן. הוא היה צריך להתמודד עם שני הדברים הקשים האלה במקביל ואז אדלסון בא לבית-המשפט ואמר לו 'אם אתה תתנצל אני אקים קרן למען בתך', וג'ון סמית כמובן אמר לו 'לא יעלה על הדעת, לא אתי שאני אקבל כסף מאדם שאני מסקר אותו'. בסופו של דבר המשפט נגמר בלא כלום כי אדלסון משך את התביעה אחרי שמסמכים מסוימים התגלו, אבל ג'ון סמית, את האולקוס הלפחות מטאפורי שלו - קיבל.

"חתנו של אדלסון הוביל את הרכישה", שער גיליון "לאס וגאס ריביו ג'ורנל" מה-17 לדצמבר

"עכשיו השאלה הגדולה היא האם דסק החדשות של העיתון יצליח לשמור על עצמאות. יש שם עיתונאים מאוד רציניים. האם הם יתחילו לאט לאט להרגיש צנזורה פנימית, לחצים חיצוניים, האם יצטרכו לעזוב?.

"יהיה מעניין לראות מה יעשה עיתונאי כמו ג'ון סמית. הוא באמת הפך להיות סמל לעמידה איתנה ואמיצה מול תביעת הפחדה, כולל תשלום מחיר אישי כבד. האם הוא ימשיך לכתוב טור? האם הוא יביע עמדה לגבי הרכישה? זו שאלה שאותי מסקרנת".

האם בכל תסריט אנחנו חוששים מהתערבות?

"אנחנו לא תמיד מבינים מה מניע את אדלסון ברכישותיו. הוא בן אדם שחושב מחוץ לקופסה, חייבים לומר את זה לזכותו גם כאיש עסקים. הוא תמיד רואה למרחקים ארוכים מאוד, הרבה פעמים הוא עשה החלטות עסקיות שאנשים זלזלו בהן ואחר כך התגלו כהחלטות גאוניות".

יכול להיות שהעיתון הזה הוא ביזנס טוב?

"יכול להיות הכל - אבל זה נשמע מאוד מופרך. הוא קנה אותו במחיר אסטרונומי".

מלון הקזינו של שלדון אדלסון בלאס-וגאס (צילום: קן לונד, רישיון cc)

זה נכון גם ל"מקור ראשון" ו-nrg, המחירים לא היו מחירי שוק.

"תראה, אנחנו יכולים להגיד דבר כזה - פרינט הוא לא ביזנס טוב היום בשום מקום, גם לא בארצות-הברית. יש לאדלסון אינטרסים באזור נבדה. קודם כל נבדה היא מדינה שהיא לא מובהקת רפובליקנית או דמוקרטית והבחירות מתקרבות ואנחנו יודעים שהוא רוצה לסייע למפלגה הרפובליקנית. עיתון בעניין הזה לא בהכרח מזיק. יש גם את העניין הזה של הרישיון שלו לקיים ולנהל קזינו. הרישיון הזה ניתן לפני הרבה שנים, אנחנו בזמנו דיווחנו שהנסיבות של קבלת הרישיון הזה היו בעייתיות מבחינת הון-שלטון".

ולאחרונה הרישיון הועמד באיזשהו סימן שאלה בעקבות חשדות בקשר לעסקי ההימורים שלו במזרח הרחוק.

"נכון, מכיוון שאנחנו יודעים שרשויות החוק בנבדה דורשות ניקיון עסקי בכל העולם, לא רק בלאס-וגאס. אז אולי גם מבחינה זו העיתון לא מזיק. אולי אפילו רק הידיעה שמישהו הוא בעלים של עיתון יכולה להשפיע על רגולטורים גם בלי שאתה מתערב".

למה הוא לא רכש את העיתון הכי חשוב באזור לפני כן? למה חיכה עד עכשיו?

"האמת שאני מודה שאני לא ממש יודע ובעיקר אני לא מצליח להבין למה ההסתרה. זה באמת לא טיפוסי לשלדון אדלסון, הוא לא דיפלומט. יש כאן התנהלות מאוד לא שקופה, שגם מרגיזה מאוד ארגוני עיתונות בכל ארצות-הברית, התנהלות שעוד יותר מזינה את המחשבות שיש כאן מטרות נסתרות מן העין".

• את התוכנית המלאה ניתן להוריד כאן

"קול העין" היא תוכנית משותפת ל"העין השביעית" ולקול-הקמפוס (106FM), רדיו הסטודנטים של בית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. את התוכנית מפיקה רתם שרעבי, סטודנטית בבית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי, המכללה למינהל. התוכנית משודרת בקול-הקמפוס 106FM מדי שבוע בימי חמישי בשעה 12:00, וזמינה להאזנה באתר התחנה ובאתר "העין השביעית".