"בני בגין: ''ידיעות' – חרפה לעיתונות'", קוראת הכותרת הראשית של "ישראל היום" הבוקר. בעוד שיתר העיתונים מתמקדים במתרחש במציאות, כל אחד מזווית הראייה שלו, "ישראל היום" מתמקד במתרחש בתקשורת, כפי שניתן לצפות מעיתון שתכלית קיומו היא מתן סיקור חיובי לבנימין נתניהו ומענה לסיקור השלילי שהוא סופג מכלי תקשורת אחרים.

"מתקפה חריפה של בכירים בליכוד נגד פרסום 'מסמך הוויתורים' לכאורה", נכתב בכותרת המשנה לראשית. "היעד של נוני מוזס: להחליף את השלטון כדי להיות ראש הממשלה בחדר האחורי", נכתב בכותרת הגג של שער העיתון. "הפרסום ב'ידיעות': מלאכת מחשבת של הולכת שולל", מפנה השער לטור דעה מאת מיכאל טוכפלד.

הכפולה הפותחת בעיתון הנפוץ ביותר במדינה מוקדשת לביקורת על העיתון הנמכר ביותר במדינה. מתי טוכפלד ודניאל סיריוטי מצטטים מדברי השר לשעבר ומועמד הליכוד כיום בני בגין, שטען אתמול כי נחום ברנע שיקר כשפירסם ביום שישי האחרון את "מסמך הוויתורים" שלו הסכים כביכול בנימין נתניהו במשא-ומתן עם הפלסטינים. "עלילת השקר הזאת היא חרפה לעיתונות הישראלית".

דרור אידר, בטור פרשנות נלווה, מוסיף לעג לברנע ומכנה אותו, על שום תביעתו מנתניהו לאמינות, שקיפות ויושרה, "חנה בבלי של העיתונות". בשולי הידיעה המרכזית, בלי כל הבלטה בכותרת המשנה, בכותרת ביניים, בכיתובי התצלומים או בלידים (הציטוטים המודגשים), מוזכר כי אתמול בחדשות ערוץ 10 פורסם "מסמך שלפיו יועצו לשעבר של נתניהו ושגריר ישראל בוושינגטון היום, רון דרמר, חתם עם שליח הקוורטט במזרח התיכון, טוני בלייר, על מסמך כוונות שממנו עולה כי נתניהו מוכן היה לוויתורים וגמישות בתהליך המשא-ומתן". דרמר, כך מדווח, הכחיש.

"בנימין נתניהו, כן/לא, אפס/אחת, הוא הנושא הבלעדי הפעם בבחירות", כותב אמיר אורן במדור הדעות של "הארץ". "[...] נתניהו מבין את פגיעותו במונחים אלה. לכן חיפש יריב שלעומתו אולי יצליח לרכז רוב: ברק אובמה, עלי חמינאי, ציפי לבני, מני נפתלי. המאמץ המגושם נכשל. יצחק הרצוג, שכמועמד לראשות הממשלה אינו מצטייר כשווה-כוח לנתניהו, השכיל למזער את נוכחותו לממדים של רואה-ואינו-נראה, ובכך סיכל את הפיכת המערכה הכללית לדו-קרב. העימות נשאר, לפיכך, ביבי נגד נתניהו, גראוצ'ו מרקס נגד הדמות הניבטת אליו במראה, כשמסתמן הפסד לשני המתמודדים".

אל רשימת היריבים שמולם מנסה נתניהו לגייס את תומכיו אפשר להוסיף את מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס.

"חשבתם שהבחירות הן בין ימין לשמאל, בין נתניהו לבוז'י וציפי? קצת טעיתם. הבחירות הן בעצם סביב שאיפתו חסרת המעצורים של נוני מוזס, מו"ל 'ידיעות אחרונות', לחזור לשלטון; ראש ממשלה מהחדר האחורי", מבהירה מירי עדן ב"ישראל היום".

"נוני, ראש הממשלה בחדר האחורי", קוראת כותרת הנפרשת לרוחב כל הכפולה השלישית של "ישראל היום", מעל הקריקטורה החוזרת ונשנית של מאייר הבית שלמה כהן, שבה מוצג מוזס כמושך בחוטי מריונטות. עדן מונה חמישה מרכיבים ב"דרכו של נוני": "טיפוח פוליטיקאים", "החוק נגד 'ישראל היום'", "הכיסוי שלא היה", "ההתקפה על היועמ"ש" ו"פיצול הימין".

ראש הממשלה בנימין נתניהו נואם בפני ועידת איפא"ק בוושינגטון הבירה, ארה"ב, 2.3.15 (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

"הכיסוי שלא היה" מתייחס לסיקור המינורי שקיבל נאום ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בפני ועידת איפא"ק. "האם בעיתון האובייקטיבי לא חשבו שיש מה לסקר בו? ואם, נניח, היו נואמים בו מאיר דגן או אפילו ציפי – האם היו מוצאים שם את הוועידה במפת הדרכים החדשה?", תוהה עדן, המפרסמת את תהיותיה בעיתון שברשימת עקרונותיו, לצד "לזכור שאנחנו ישראלים" ו"לבדוק עובדות, ואם טעינו נתקן", ראוי שיופיע גם "לסקר בצנעה עד היעלמות מוחלטת כל מידע שאינו נוח לראש הממשלה ורעייתו". כאמור, הבוקר, למשל, לא מדווח כלל על הטענות לבעייתיות במפגש נתניהו עם לנקרי. כמו כן, שבעוד הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" קוראת "ועדי העובדים לנתניהו: הסתה חמורה", ב"ישראל היום" מסתפקים בדיווח בן 81 מלה בטור צד באמצע עמ' 11. למעלה משליש מהידיעה מוקדש לתגובת הליכוד.

"וא-פרופו מאיר דגן וההפגנה במוצ"ש", מוסיפה עדן, "הייתכן שב'ידיעות' סתם פיספסו את נהמת נאומו של איש הרוח יאיר גרבוז? האם העיתון האובייקטיבי לא מצא לנכון לחשוף מה באמת חושבת האליטה על אספסוף בוחרי הליכוד והימין?".

ייתכן, ממש כפי שייתכן שגם ב"ישראל היום" פיספסו את נהמת נאומו של איש הרוח גרבוז. עובדה היא כי אתמול לא דווח כלל בעיתון של שלדון אדלסון על דברי גרבוז בעצרת. על פניו, ההתעלמות אתמול של "ישראל היום" מדברי גרבוז תמוהה עוד יותר מאשר זו של "ידיעות אחרונות". "היה, שמע והזדעזע", נכתב הבוקר מעל טור מאת יהודה שלזינגר המתייחס לדברי גרבוז. אם שלזינגר אכן היה, שמע והזדעזע, מדוע לא נכללו דבריו של גרבוז בדיווח שמסר שלזינגר על ההפגנה? האם העיתון האובייקטיבי לא מצא לנכון לחשוף מה באמת חושבת האליטה על אספסוף בוחרי הליכוד והימין?

אגב

דרור אידר מזכיר לקוראי "ישראל היום" כי בעבר שגה מאיר דגן בתחזית שנתן בנוגע לעתיד הצפוי לתנועת האחים-המוסלמים במצרים.

יובל קרני מזכיר לקוראי "ידיעות אחרונות" כי בעבר ביקר בני בגין בחריפות את ראש הממשלה בנימין נתניהו.

• מתוך סקירת העיתונות היומית