ויכוחים פנימיים
"הסכם הגז עם ירדן בסכנה, נציגי לווייתן יצאו למו"מ בעמאן", נכתב בכותרת ידיעה של עמיר בן-דוד וסמדר פרי ב"ממון", הזוכה גם להפניה בשער. כדי לא להותיר ספק, המשפט הראשון בידיעה מבהיר כי "אחרי האיומים של שותפות לווייתן כי החלטת הממונה על ההגבלים תביא לידי פגיעה בהסכמי היצוא, הודיע אתמול יו"ר ועדת האנרגיה בפרלמנט הירדני, ג'מאל קאמו, כי 'המשא-ומתן על מכירת הגז משדה לווייתן לירדן נפסק בגלל ויכוחים וחילוקי דעות על הבעלות על השדה'". את הניסיון של ממשלת ישראל, המייצגת את אזרחי המדינה, לפרק את מונופול הגז של יצחק תשובה וחברת נובל-אנרג'י מציג קאמו, ומתווך העיתון, כ"ויכוחים פנימיים בין איש עסקים לבין נציג בכיר של ממשלת ישראל".
"אין לנו שום כוונה להתערב בהסכמי הגז", נכתב בכותרת במרכז שער "גלובס", ציטוט של השליח המיוחד לנושאי אנרגיה במשרד החוץ האמריקאי, עמוס הוכשטיין. כותרות הכפולה הפותחת מרמזות כי ל"גלובס" דווקא יש כוונה להתערב בהסכמי הגז, ובכיוון שיתאים לאותו "איש עסקים" ולא ל"נציג בכיר של ממשלת ישראל": "לשוק הגז כאן יש כל-כך הרבה פוטנציאל, שיהיה חבל פשוט לתת לו לברוח"; "אף משקיע זר לא ישים גרוש בנפט ובגז הישראלי". במקרה הזה, שלא כמו במקרים רבים אחרים בעיתונים, הכותרות משקפות היטב את רוח הכתבות. על שתי הכתבות חתום עמירם ברקת.
שחיתות
"הדרישות למנכ"ל במקורות: מקסימום קשרים פוליטיים, מינימום ניסיון מקצועי", נכתב בכותרת הראשית של "דה-מרקר". לצד ההצהרה "תחקיר" נכתב בכותרת המשנה המפנה לכתבה של אבי בר-אלי: "זרוע הייזום הבינלאומית של חברת המים מחפשת מנכ"ל חדש, ומעניקה עדיפות דווקא לבעלי היכרות עם המגזר הציבורי בישראל. בעקבות זאת מוביל בהתמודדות בכיר בשלטון המקומי. לקשרים בפוליטיקה הארצית דאגו במקורות כשמינו לתפקיד בכיר את בתה של מנהלת סיעת הליכוד. האוצר הזהיר לפני שנתיים מפני כניסת מקורות לרוסיה, אך בחברה השיבו: 'לא מסרבים לפרויקטים'".
"הפרצות מגיעות אל לבו של תקציב המדינה", מזהירה ההפניה למאמר של מירב ארלוזורוב על שער העיתון, לצד תמונתה של פאינה קירשנבאום. "עד עכשיו הסברה הרווחת היתה כי הפרצות שבהן השתמשו בכירי ישראל-ביתנו היו בסעיפים שנמצאים בשולי תקציב המדינה – כספי התמיכות בעמותות, הדילים הפוליטיים בכנסת והכספים הקואליציוניים. ואולם ככל שהחקירה מתרחבת, גובר החשש שגם הליכי ההקצאה המרכזיים של תקציב המדינה – הליכי ההתקשרויות עם גופים חיצוניים, שמבצעים בעבורה עבודות שונות – עלולים להתברר כפרוצים", כותבת ארלוזורוב.
"בתשובה לפניית 'כלכליסט', כמעט כל המפלגות השיבו שיתמכו בביטול הכספים הקואליציוניים בכנסת הבאה", נכתב בהפניה לידיעה של רוני זינגר על שער "כלכליסט". "המפלגה שסירבה להשיב: ישראל-ביתנו".
בראש שער "הארץ" נכתב בכותרת: "המשטרה החרימה יותר מ-25 מיליון שקל מהחשודים בתיק ישראל-ביתנו".
טעות עורך? "ידיעות אחרונות" מכנה לראשונה את פרשת ישראל-ביתנו בשם "פרשת ישראל-ביתנו", וזאת בכותרת גג באחד העמודים.
בנקים
"השומרים בלאומי נרדמו", מודיעה כותרת על שער "כלכליסט", המפנה למאמר מאת גולן פרידנפלד ותומר ורון. מי שאמורים לדאוג לכך שמנהלי בנק לאומי בזמן פרשת העלמות המס ישלמו מכיסם חלק מהקנס האדיר שהושת על הבנק בארצות-הברית – אינם עושים כן, מתריעים ורון ופרידנפלד מעל תמונותיהם של איתן רף וגליה מאור, היו"ר והמנכ"לית של בנק לאומי בזמן האמור. "הגופים המוסדיים חשופים למניית בנק לאומי ב-6.7 מיליארד שקל. למה הם לא דורשים מהמנהלים בלאומי, שבמשמרת שלהם התחוללה פעילות עבריינית שעלתה לבנק 1.7 מיליארד שקל, לשלם את המחיר?", שואלת כותרת המשנה למאמר. גם על שער "גלובס" מתפרסמת הפניה שלשונה "שתיקת המוסדיים בפרשת לאומי".
בחירות 2015
"פארסת הפריימריז בליכוד", נכתב בכותרת הראשית של "מעריב". "ועדת הבחירות של מפלגת השלטון נאלצה לבדוק מחדש את הקלפיות בעקבות טענות לזיופים ברחבי הארץ. פעילי המפלגה המאוכזבים: 'זאת בושה וחרפה. פשוט שערורייה'. ח"כ חוטובלי, שגם לאחר הספירה החוזרת הפסידה את המקום ה-20 הריאלי לדיכטר, איימה כי תערער ואף תפנה לבית-המשפט", נכתב בכותרת המשנה, המפנה לדיווח של אריק בנדר. "רשימת הליכוד: תקלות מביכות", נכתב בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות". "באמצע הספירה: המשקיפים סולקו לבקשת נתניהו", נכתב עוד על השער.
אם בטבלואידים מגישים את החדשות על הפיאסקו השגרתי בבחירות המקדימות בהגזמה והבלטה (וגם על כך אפשר להתווכח), הרי שב"ישראל היום" מגישים סיקור מוטה ומועט באופן מגוחך. אין בחינמון אזכור למונחים "אי-סדרים" או "חשד לזיופים", ומי שיקרא את הידיעה ואת ההפניה אליה לא יבין בכלל שזה הסיפור – אלא שבסך-הכל רק עכשיו סיימו לספור את הקולות. כמו כן לא מוזכרים המקרים הספציפיים שביחס אליהם נטען כי הם חשודים כנגועים בשחיתות. דן מרגלית, המלבין הראשי של החינמון, מזכיר את אי-הסדרים במאמר שלו, כולל הטענה שמדובר ב"זיופים נטו", אבל המאמר מתפרסם בעמוד אחר, לא ליד הדיווח החדשותי על אודותיהם.
ח"כ אורי אריאל (האיחוד-הלאומי) אתמול, בעת הדיון על התיקון לחוק לשון הרע (צילום: דוד ועקנין)
"כלכליסט" ממשיך בשמירה אישית לוחצת על הצהרותיהם של נבחרי הציבור שיעמידו עצמם בקרוב לבחירה מחודשת. "שיווק על הנייר והפיכת יו"ש ל'אזור ביקוש'", נכתב בכותרת הראשית של הכלכלון. "אל תבלבלו את שר הבינוי עם עובדות ומספרים", לועגת כותרת הגג.
"שר הבינוי אורי אריאל התגאה אתמול בשיא של כל הזמנים בשיווק קרקעות: 50 אלף יחידות דיור", פותחת כותרת המשנה, "אבל מהנתונים שפירסם משרדו עולה כי המספר כולל גם מכרזים מסוף השנה שבינתיים אינם ניתנים לביצוע. כמו כן, מכרזים לקרקעות ביהודה ושומרון הוגדרו לראשונה כ'מכרזים באזורי ביקוש'. המשרד סירב למסור פרטים על פילוח המכרזים בשנה החולפת". יצוין כי גם בתוך הכתבה דותן לוי אינו מסביר מהו האבסורד שבהגדרת יהודה ושומרון כאזור ביקוש או מביא נתונים שיסתרו הגדרה זו.
הקפאה
"ישראל תדרוש מהקונגרס בארה"ב לקצץ בסיוע לפלסטינים", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ" (ברק רביד). "הקבינט המדיני-בטחוני ידון בצעדי ענישה נוספים נגד הרשות הפלסטינית, עקב נסיונותיה להצטרף לבית-הדין הלאומי בהאג. בניגוד לעבר – לא מתוכנן גל בנייה בהתנחלויות", נכתב בכותרת המשנה.
"בנימין נתניהו חזק מאוד בדיבורים ובמיוחד בהצהרות", נכתב במאמר המערכת של "המבשר" החרדי, המתייחס להכרזת הממשלה כי תעצור את הזרמת הכספים לרשות הפלסטינית. "המעשה שהתלווה להצהרה הזאת, והוא עצירת 400 מיליון ש"ח מכספי המסים של הפלסטינים העובדים כאן שהמדינה גובה עבור הרש"פ, הוא מהלך סרק", ממשיך המאמר. "כבר היו דברים מעולם, והכסף שישראל מחויבת להעבירו לרשות ע"פ ההסכמים שחתמה הועבר אחר כבוד לאחר ימים אחדים של השהיה. אילו היו הכספים מועברים לאלתר לחברת החשמל, לכיסוי חובות הרש"פ המצטברים, היה בכך אולי אות כי זאת הפעם אין הממשלה רק מדברת ולא עושה".
ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בדרכו לישיבת ממשלה, אתמול (צילום: מארק ישראל סלם)
"הפעם יהיה יותר קשה לרדת מהעץ", כותב דני רובינשטיין בטורו ב"כלכליסט" המוקדש לכלכלה הפלסטינית. "איומים דומים נשמעו גם בעבר, ואחריהם חזרה ישראל והעבירה את הכסף, שהקפאתו עלולה להביא להתמוטטות השלטון הפלסטיני. [...] אלא שהפעם, בניגוד לפעמים קודמות שבהן הוכרז על מהלך דומה, אין שיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני שבמסגרתו עשוי המצב להיפתר".
"ראש הממשלה דחה את הטענות כי הקפיא את העברת הכספים לרשות במסגרת קמפיין הבחירות", נכתב בכותרת משנה על שער "מעריב". הכותרת עצמה היא "נתניהו: אבו-מאזן בחר בעימות".
דנקנר
"אילן בן-דב ינסה להסביר היום בבית-המשפט למה רכש מניות של אי.די.בי במיליוני שקלים, ונפטר מהן בו ביום", נכתב בהפניה על שער "דה-מרקר". "על דוכן העדים עלה אילן בן-דב, לשעבר בעל השליטה בפרטנר, שנדרש להסביר מדוע רכש 78 אלף מניות של אי.די.בי אחזקות ב-3 מיליון שקל מחוץ לבורסה ודרך חברת ISP של איתי שטרום, חברו של דנקנר, ומדוע כמה שעות בלבד מאוחר יותר מכר אותן לשטרום בחזרה במחיר נמוך יותר. הפרקליטות טוענת בכתב האישום כי דנקנר דאג שמקורביו, ובהם בן-דב, ירכשו משטרום את המניות במחיר נמוך, כדי לא לגרום לשטרום הפסדים, ובכך סייע להרצת המניות לכאורה של דנקנר", נכתב היום באתר "דה-מרקר".
במוסף "השוק" של "כלכליסט" לא מדווחים היום על התחדשות שלב ההוכחות במשפטו של נוחי דנקנר. גם לא במוסף שוק ההון של "גלובס" (שם מדווחים כי "נמשכת ההתאוששות באג"ח אי.די.בי", תחת בעלי השליטה החדשים).
גם ב"ידיעות אחרונות" והמוסף הכלכלי שלו "ממון" לא מדווחים על ההתפתחויות הצפויות בבירור ההאשמות הפליליות נגד נוחי דנקנר וצמרת עולם ההון הישראלי, אך מפצים את הקוראים במידע אחר על אודות איש העסקים השרוי בחובות של מאות מיליוני שקלים ומסובך במשפט פלילי: "שמח במשפחת דנקנר", נכתב באייטם הפותח את מדור הרכילות של "ממון", "בועות" (שאינו חתום, אך לפחות את חלקו כותב רז שכניק). "ממש באחרונה זכו נוחי ואורלי דנקנר לנכד נוסף בשם בן, בנם הראשון של עומר דנקנר ולי גרבנאו. בסוף-השבוע הגיעה עוד שמחה משפחתית: הבת דנה דנקנר קיבלה הצעת נישואים מבן-זוגה טל אנגלנדר, לשעבר 'הישרדות'. מזל טוב ובשמחות".
ההתייחסות למשפחת נוחי דנקנר ב"ידיעות אחרונות" אינה מסתכמת בכך. גם במדור הרכילות היומי של העיתון, המתפרסם בסופו של המוסף היומי "24 שעות", משבץ הכתב, צחי קומה, כי "דנה דנקנר וטל אנגלנדר, מצדם, החליטו לחגוג את האירוסים הטריים בלונדון". קומה, משום מה, שוכח לאחל מזל טוב (ובשמחות).
זכרוני
"בקשה להוציא התראת פשיטת רגל לעו"ד זכרוני", נכתב בכותרת ידיעה במוסף "ממון", הזוכה גם להפניה מהשער ולליווי בתמונתו של זכרוני בשני המופעים הללו. זכרוני חייב לבנק הפועלים, כך לפי הידיעה של ליטל דוברוביצקי, 346,075 שקל. לא זכור לי שהעיתון בייש בצורה כזו חייבים אחרים, כמו נוחי דנקנר ואליעזר פישמן למשל, שחובותיהם לבנקים גדולים עשרת מונים ויכולת ההחזר שלהם אינה בהכרח שונה. ואולם, לא זכור גם שהבנקים התייחסו באותה החומרה לבעלי חוב כאלו. כך או כך, במדורי הרכילות ב"ידיעות אחרונות" אין דיווחים על שמחות במשפחתו של זכרוני.
ענייני תקשורת
ערוץ 10. "מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 39), התשע"ה–2015", נכתב בהודעה לעיתונות של דוברות הכנסת שנשלחה היום בשעה 12:38, מיד אחרי ההצבעה במליאה. "27 ח"כים תמכו בהצעה ללא מתנגדים, והיא תועבר לוועדה משותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת החינוך, התרבות והספורט, להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. הוועדה תתכנס בעוד מספר דקות", כך לשון ההודעה. ב-15:14 נשלחה הודעה נוספת, מטעם דוברות ועדת הכלכלה, ולפיה ההצעה אושרה בקריאה שנייה ושלישית.
חברי ועדת הכלכלה מצביעים על הצעת החוק להארכת זכיונו של ערוץ 10, 5.1.14 (צילום: דוברות הכנסת)
בהצעה "מוצע להאריך את תקופת הזיכיון של 'ישראל 10' בערוץ השלישי בשישה חודשים, עד לתאריך 30.6.2015, כדי למנוע קיום ערוץ מסחרי יחיד וחברת חדשות מסחרית יחידה בישראל, ובמטרה לתת לבעלי המניות ב'ישראל 10' שהות להכניס משקיע נוסף. בנוסף מוצע להפחית, לתקופת ההארכה, את ההוצאה הכלכלית למימון הפקה ורכישה של תוכניות של בעל הזיכיון בערוץ השלישי ובהתאמה גם להפחית את ההוצאה של בעלי הזכיונות בערוץ 2 לתקופה זו".
ההודעה מצטטת מדברי ההסבר להצעה, שתוכנה המלא מצורף כאן למטה: "הצורך בקיומו של הערוץ השלישי כערוץ מסחרי נוסף הוכר במשך השנים. הממשלה והמחוקק הכירו כמה פעמים בכך שקיומם של שני ערוצים מסחריים הוא בעל חשיבות רבה לחופש הביטוי ולקיומו של שוק דעות פלורליסטי. לכן הממשלה, המחוקק והרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו נחלצו לסייע לערוץ מספר פעמים, לרבות בדרך של תיקון חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990.
"על אף תיקונים אלה, הערוץ השלישי אינו מקיים את מלוא מחויבויותיו על-פי הוראות החוק, כללי המועצה והוראות הזיכיון, ונוסף על כך, בעת הזו, אינו עומד בתנאים שנקבעו בכללי הרשות השנייה למעבר מזיכיון לרישיון. חרף זאת החלופה ולפיה תופסק בעת הנוכחית פעילותו של הערוץ השלישי וחברת החדשות הפועלת במסגרתו וייוותר ערוץ מסחרי יחיד וחברת חדשות מסחרית יחידה בישראל על-פי חוק הרשות השנייה, על כלל המשמעויות הכרוכות בכך ובמיוחד בתקופת בחירות, מטה את הכף לתיקון חקיקה נוסף.
ההודעה גם מצטטת מדברי חברי-הכנסת בוועדה, שרובם נסובו סביב שאלת אחריותו של ראש הממשלה למשבר בערוץ ונושאים פוליטיים קרובים, כולל תלונה של ח"כ אופיר אקוניס (ליכוד) על כך שלא נותנים לפוליטיקאים ימנים לדבר בחופשיות "בתקשורת". ההתייחסות היחידה שצוטטה הקשורה לתחום הטלוויזיה היתה של ח"כ דב חנין: "כל הבעייתיות שאנחנו רואים סביב ערוץ 10 מקורה בהנחה המוטעית שאתה יכול לבצע טלוויזיה שהיא איכותית, ערכית ומסחרית ביחד. לכן בישראל אנחנו חייבים שידור ציבורי חזק, עצמאי ואמיתי".
נוסח הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו להארכת הזיכיון של ערוץ 10
ערוץ 2. "קשת ורשת יקבלו הקלות תוכן, אך לא הארכת זיכיון", נכתב בכותרת ידיעה של אופיר דור ב"כלכליסט". "הממשלה אישרה אתמול את הארכת הזיכיון של ערוץ 10 בחצי שנה נוספת. במקום השקעה של 280 מיליון שקל בשנה בתוכן, הערוץ יחויב להשקיע 130 מיליון שקל בלבד. קשת ורשת יקבלו הקלות דומות, אך הזיכיון שלהן לא יוארך כפי שתוכנן בתחילה", נכתב בכותרת המשנה.
דוד בן-בסט. ידיעה בעמודי החדשות של "ידיעות" מוקדשת לדוד בן-בסט, "איש עסקים פרטי, לשעבר חבר מרכז הליכוד ובעליהן של תחנות רדיו אזוריות", ש"שודרג לתפקיד יועץ אישי לשר התחבורה ישראל כץ". לפי הידיעה, של אודי עציון, הצגתו ככזה בכנס בפריז חשודה כטובת הנאה מפוקפקת מצדו של השר.
כותרות שער מוסף "גלריה", היום
"גלריה". כתבת השער של "גלריה" (רותה קופפר) עוסקת בעיצוב החלל של מרכולים, וכותרת המשנה שלה מלינה על כך שהצרכן הישראלי "יעדיף תמיד מוצר זול על פני חוויית קנייה יוקרתית". עוד במוסף: שיתוף הפעולה עם בלוג ביקורות הגאדג'טים ("חפיצים") של גד גניר נודד מהאתר אל הגיליון. "הדגם PU301L של אסוס לא מציע את המסך עם הרזולוציה הגבוהה ביותר וגם לא עיצוב מתוחכם, אבל אם אתם מחפשים מחשב רציני לעבודה, הוא בהחלט יכול להתאים", נכתב בכותרת המשנה. האם מדובר בפילר מקרי, או שבקבוצות המיקוד של "הארץ" מצאו כי קוראי מוסף התרבות היומי היחיד בעיתונות הישראלית כמהים לקצת ביקורת מלומדת על ה-PU301L של אסוס ("גם במסגרת האפרוריות, אסוס עשתה כאן עבודת עיצוב יפה", קובע גניר)? כך או כך, במסגרת השינויים במוסף, הוחלט, כנראה, להשאיר את הקריקטורה מה"ניו-יורקר". היום נראית בה דמותו המצוירת של מלאך המוות המדבר אל אשה מצוירת שעל דלתה דפק: "תירגעי, באתי לקחת את הטוסטר שלך".
שרון גל. העיתונים מדווחים על הצטרפותו של איש הטלוויזיה שרון גל לשורות מפלגת ישראל-ביתנו. "ידיעות אחרונות" הוא מי שמבליט את הידיעה יותר מכל האחרים. בין השאר אומר גל בהודעה לעיתונות המצוטטת בידיעות השונות: "מעולם לא הסתרתי את דעותי הפוליטיות". הבוקר, כשרואיין על-ידי ניב רסקין בגלי-צה"ל, בתשובה לשאלה "למי הצבעת בבחירות האחרונות", אמר: "תמיד הייתי בימין". "האם הצבעת לליברמן?", נשאל שוב, ועל כך ענה: "לא זוכר".