אם הכל יתרחש כמתוכנן, בשבוע הבא יקבלו מנויי "הארץ" לביתם מוסף "גלריה" שונה מאוד מזה שהורגלו אליו בשנים האחרונות. במבט ראשון ייראה המוסף דומה, גם אם אולי דק יותר, אולם מי שיעלעל בו יבחין כי התוכן אינו כשהיה. במקום כתבות וראיונות על הנעשה בתחום התרבות, יתמקד המוסף מהשבוע הבא בידיעות חדשותיות. כל מוסף ייפתח בכתבה אחת באורך של עד כ-800 מלה, ויתר העמודים יכללו אייטמים חדשותיים קצרים בהרבה. על השינוי דיווח לראשונה דוד אברהם במדור הברנז'ה של אתר "וואלה" (3.12.14).

כתבים ועורכים במערכת "גלריה", שהסכימו לדבר עם "העין השביעית" בתנאי שלא ייחשפו בשמם, חוששים לעתיד מקום עבודתם ולגורל המוסף. הם קובלים על הרעה בתנאי עבודתם ומזהירים כי שיקול הדעת של מקבלי ההחלטות בעיתון שגוי. לטענתם, הניסיון לענות על דרישות הקהל, תוך כוונה לצמצום עלויות, יביא חורבן על המוסף ויגרום דווקא לתגובה שלילית מצד המנויים.

המהפכה באופיו של המוסף באה זמן קצר לאחר שינוי בעמדת העריכה הבכירה ב"גלריה". ליסה פרץ, שעורכת את המוסף מאז 2008, החלה לפני שבועות אחדים לערוך את מוסף סוף-השבוע של "גלריה" בלבד. על המוסף היומי, כמו גם על מדור "גלריה" המקוון, אחראית עתה רוני בר, שעבדה קודם לכן כאחת העורכות בדסק "הארץ". העריכה המקבילה של בר, בדפוס ובאתר המקוון, משתלבת בעמדה המוצהרת של העיתון לתת יתר תשומת לב לעיתונות הדיגיטלית.

במכתב שחיברה אחת העיתונאיות ב"גלריה", והופץ בשבוע שעבר בקבוצה פנימית שבה חברים עיתונאי המוסף, הוגדרה הבעיה הניצבת מולם כבעיה כפולה. "מבחינתנו – העורכים והכותבים – יש כאן שתי חזיתות", כתבה העיתונאית. "האחת, המאוד פרקטית, היא של מאבק בהרעת התנאים שלנו".

תנאים חדשים

על ההרעה בתנאים למדו רוב עיתונאי "גלריה" בפגישה שנערכה בתחילת החודש עם רוני בר, אז הובהרה מסגרת העבודה החדשה במוסף. עיתונאים שנכחו בפגישה מגדירים אותה כ"מאוד קשה". עד היום היו שעות העבודה המוגדרות של כתבי "גלריה" מעשר בבוקר ועד סגירת המוסף בשש בערב, לא כולל סיקור אירועים חריגים. כיוון שהמוסף התמקד בכתבות וראיונות, לא היתה חשיבות גדולה לעובדה שירד לדפוס בשעת ערב מוקדמת.

עורכת "גלריה" היומי לכתבים שטענו נגד הרעת תנאיהם: "זה המצב ואין מה לעשות"

כעת, אמרה להם בר בפגישה, תידחה שעת הירידה לדפוס של המוסף לעשר בלילה, וזאת במטרה להדפיס את העדכונים הטריים ביותר של חדשות התרבות והבידור. יום העבודה של הכתבים יחל מעתה בשמונה בבוקר ויסתיים בעשר, בלא שיקבלו פיצוי נוסף על השעות הנוספות. כמו כן תשתנה העבודה על מוסף "גלריה" של ימי ראשון. אם עד היום הוא נכתב והוכן לדפוס ביום חמישי, הרי שמעתה הכתבים יתבקשו להמשיך לעבוד עליו גם בסוף-השבוע, והוא ייסגר בשבת בערב.

במקביל, כך טוענים כמה מהעיתונאים במוסף, הם למדו על כוונה לאחד תחומי סיקור, כך שעיתונאי אחד יסקר במקביל מחול ואמנות, או ספרות ומוזיקה, וכדומה, על-פי דרישות המערכת. כתבי "גלריה" מגדירים את השינוי כהרה אסון, הן מבחינת תנאי העבודה והן מבחינת איכותו הצפויה של התוצר הסופי. מי שלא יסכים לעבוד בתנאים החדשים עלול למצוא את עצמו מחוץ לעיתון. כבר כעת ברור כי כמה מעיתונאי "גלריה" לא ימשיכו בפורמט החדש, אם מבחירה ואם מכפייה, ובהם כתב העיצוב יובל סער, שכתב על כך בבלוג שלו, וכתבת הספרות מיה סלע.

תנאי העבודה של צוות העורכים והמשכתבים ב"גלריה" יורעו גם הם. מדי יום יתקיימו שתי משמרות עריכה ארוכות, ועמדת העורך תאויש גם במהלך סוף-השבוע. כיוון שצוות העריכה ב"גלריה" מצומצם ומונה כחמישה, ייאלצו העורכים במוסף לעבוד מעתה כמעט בכל סוף-שבוע.

עיתונאי "גלריה" שהגיעו לפגישה עם בר הופתעו לשמוע על הדרישות החדשות ועל ההרעה המשמעותית בתנאי עבודתם. עדות לכך שלא היו מוכנים לבשורות היא שלפגישה לא הוזמן נציג של הוועד. לדברי כמה מהנוכחים בפגישה עם בר, העורכת החדשה של מוסף "גלריה" היומי נשאלה במהלך הפגישה אם אין בדרישות החדשות הרעה משמעותית של תנאי עבודתם והיא השיבה בחיוב, תוך הסבר כללי בסגנון "זה המצב ואין מה לעשות". עיתונאים שנכחו בפגישה מייחסים את הודאתה של בר בהרעה בתנאים לחוסר נסיונה ואי-הבנה שלה של משמעות דבריה.

מאז הפגישה עם בר יצרו אנשי "גלריה" קשר עם ועד העיתונאים, ואלה נפגשו עם הנהלת העיתון וקבלו על השינויים בתנאי העבודה. לטענת ההנהלה הבכירה של "הארץ", כפי שזו נמסרה לעובדי "גלריה" מטעם נציגי ועד העיתונאים, אין שום שינוי מבני במוסף, ועל כן הם אינם חייבים בתשובות.

היום אמורה להתקיים פגישה נוספת בין נציגי ועד "הארץ" להנהלת העיתון, בניסיון להגיע לפשרה שתכלול לכל הפחות פיצוי לכתבי ועורכי "גלריה" בגין התוספת בשעות עבודתם. אם לא תושג הסכמה, עשוי ארגון העיתונאים, שבמסגרתו מאוגדים עיתונאי "הארץ", לפנות לבית-הדין לעבודה.

הפרת אמון

החזית השנייה במאבק עיתונאי "גלריה", שנוגעת לשינוי התוכני המקיף, עקרונית בהרבה. בחזית זו אין לעיתונאים הגב המשפטי השמור למי שתנאי עבודתו מורעים בהחלטה חד-צדדית של ההנהלה. בפגישה עם בר הובהר לעיתונאים כי ראיונות לא יהיו עוד ב"גלריה" וכתבות כמעט שלא יתפרסמו, אלא במוסף סוף-השבוע. רבים מהעיתונאים נותרו המומים אל מול השינוי, שכן משמעות המעבר למוסף המתמקד בחדשות היא ויתור על הערך המוסף ש"גלריה" מציע.

עיתונאית "גלריה": "הפיכת מערכת 'גלריה' לדסק חדשות היא לא נכונה משום בחינה. חוסר הבנה של סיקור התרבות, אם לא הפגנת זלזול בוטה"

במקום לנצל את יתרון הניסיון והידע שצברו עיתונאי "גלריה" לאורך השנים, כל אחד בתחומו, המערכת מבקשת מהם לסקר את הכרוניקה השוטפת, עבודה שגם עיתונאי חסר ניסיון יכול לבצע. ואולי, הם חוששים, זו הכוונה ב"הארץ" – להיפטר בהזדמנות הזו מהסגל המנוסה ולהחליפו בעובדים צעירים וזולים יותר.

"אני חושבת שכולם, כל העורכים וכל הכותבים כאחד, למרות השוני המובנה באינטרסים ובתנאים ובפרספקטיבות, מסכימים שהפיכת מערכת 'גלריה' לדסק חדשות היא לא נכונה משום בחינה", כתבה עיתונאית "גלריה" לחבריה בקבוצה הפנימית. "שזה חוסר הבנה של סיקור התרבות (אם לא הפגנת זלזול בוטה), שזו הפרת אמון כלפי הקוראים הוותיקים (לפחות של היומי המודפס), ושמבחינת הדיגיטל זו פרשנות מאוד צרה של השינויים שמביאה איתה תרבות הרשת. לוועד ולארגון העיתונאים אין שום מנדט לדבר על תוכן, אבל לנו יש, לדעתי. אנחנו, ובעיקר הכותבים, הם אלה שמייצרים את התוכן, ואם כולנו משוכנעים שזו טעות, לדעתי יש מקום להביע בפני ההנהלה את הדעה הזאת.

"[...] השאלה היא, בעיני, אם אנחנו מקווים שיקשיבו לנו ברצינות בסופו של דבר, היא מה אנחנו מציעים במקום. האם אנחנו רוצים להפוך את הגלגל אחורה ולחזור למצב שהיה לפני רוני? או שאם הכוונה היא לסגור או לצמצם מאוד את 'גלריה' היומי בדפוס, אז שיודיעו את זה במקום להתעלל בעובדים ובקוראים הנאמנים שלו. כי אם זה המצב, אז מה הטעם מראש להפוך את היומי המודפס למשהו שמנסה להשיג את החדשות, מה שאין לו שום סיכוי וצורך להיות בכל מקרה".

עיתונאים ב"גלריה" ששוחחו עם "העין השביעית" בימים האחרונים הביעו תסכול וצער. כמו עיתונאים רבים בכלי תקשורת אחרים, הם נותרו בערפל עד הרגע שבו הונחת עליהם שינוי, שתוכנן בלי שיתוף, בלי בקשה לשמוע את דעתם ובלי שיינתן להם הסבר מספק. לדבריהם, טרם ראו גליון דמה של המוצר החדש, והם חשים כי גם בדרגי העריכה הבכירים לא יודעים לגמרי מה הם רוצים ואיך השינוי אמור להיראות.

לדברי עיתונאי "גלריה", ההסבר שקיבלו לצורך בשינוי המהותי מתמקד בטענות של קוראי "הארץ" כי אין להם זמן להעמיק בקריאת המוסף במהלך ימי השבוע. צריך "להשביע את רצון הקהל", הובהר להם. המעבר לתוכן חדשותי קצר אמור לפתור את הבעיה הזו, אולם לטענת עובדי "גלריה", שינוי זה מפספס את מהות המוסף ואת רצונות העומק של קהל מנויי "הארץ". לדבריהם, הקהל הנאמן לעיתון דווקא מעוניין בתוכני העומק. גם אם מנויים רבים אינם קוראים את המוסף לעומקו, הם מזהים את עצמם עם עיתון שיש לו מוסף כמו "גלריה", שחרף הידרדרות מסוימת בתקופה האחרונה, שומר על מעמד חריג בתחום סיקור התרבות. לטענתם, המעבר למוסף המכיל דיווחים חדשותיים, שכמותם ניתן למצוא במבחר כלי תקשורת אחרים, לא יביא קהל חדש, אלא רק יעורר אכזבה בקרב הקהל הוותיק.

מדד ההקלקות

עורך "הארץ" אלוף בן (צילום: מתניה טאוסיג)

בעוד שהעיתונאים נסמכים על תחושותיהם, ההנהלה, יש להניח, נסמכת על קבוצות מיקוד ומידע קונקרטי שהיא מקבלת מאתר "הארץ". "כניסות היא מלת המפתח", הגדירה אחת העיתונאיות ב"גלריה" את מדיניות העריכה החדשה, והוסיפה קללה. את סוגת האייטמים הפופולריים באתר יש מי שמכנה ב"גלריה" "כתבות פורנו". הכוונה לידיעות וכתבות על נושאים המאפשרים להצמיד לידיעה תצלום ארוטי, גם אם לכאורה תוכן הידיעה מנתח את התופעה ואינו מסתפק בהצגתה לראווה. כתבות אחרות שזוכות לתפוצה נאה במדור "גלריה" המקוון הן אלה שעוסקות בהורות וילדים.

במדד ההקלקות של המדור אפשר למצוא הרחק מאחור, בפער ניכר מ"כתבות פורנו" וכתבות בנושאי הורות, את הכתבות והראיונות בנושאי מחול, מוזיקת פרינג', ארכיטקטורה ועוד. כל אלה, כאמור, יהפכו ב"גלריה" החדש לזן נכחד. השלכות המהלך, יש לציין, חורגות מתחום העיתונות ונוגעות לזירת התרבות הישראלית כולה. נכון לעכשיו, "גלריה" הוא כלי התקשורת היחיד שמסקר לעומק מגוון תחומי תרבות. אם השינוי במוסף אכן יתבצע כמתוכנן, לא תהיה לקהל הקוראים המתעניין בתחומים הללו אפשרות מיידית למצוא תחליף.

"פשוט מחריבים את המוצר הזה", אומרת אחת העיתונאיות ב"גלריה". כשעיתונאית אחרת מעומתת עם הטענה כי לא ניתן להתווכח עם מדד ההקלקות של קהל "גלריה", היא טוענת כי מדובר בטעות בהבנה. "מי זה המקליקים האלה?", היא שואלת, ומשיבה בעצמה כי אין מדובר בקהל "גלריה", אלא בקהל כללי, שייכנס ל"כתבת פורנו" או הורות בין אם תפורסם באתר "הארץ" ובין אם בכל אתר אחר. "זה לא הקהל הנאמן שלנו", היא מוסיפה.

אלוף בן, עורך "הארץ": "מוסף 'גלריה' היומי עובר תהליך של רענון, לשביעות רצונם של קוראי העיתון במהדורה המודפסת ובמהדורה הדיגיטלית"

עתידו של מוסף סוף-השבוע של "גלריה" נראה בטוח, לעת עתה, שכן המוסף עמוס במודעות ונחשב לאחד ממקורות ההכנסה הבולטים מפרסום בעיתון המודפס. עתידו של המוסף היומי, לעומת זאת, רעוע יותר. השמועות והידיעות על שורה של פיטורים הצפויים ב"הארץ" גורמות לעובדי "גלריה" לחשוש לפרנסתם. המעבר למוסף המתמקד בחדשות, הם סבורים, יגרום למפרסמים להפחית את מספר המודעות באמצע השבוע ויזרז את סגירתו. "מתישהו יבוא הקיצוץ", אומרת אחת מהם, "וכשאנחנו שואלים איפה יבוא הקיצוץ, הראש שלנו הולך אחורה ומסתכל על מה שקרה לספורט ומסתכל על מה שקרה למוסף הפוליטי של שישי, ותוהים אם זה הכיוון שלנו".

ביום חמישי האחרון נערכה פגישה נוספת של עיתונאי "גלריה", הפעם מול ליסה פרץ. פניה, אומרים מי שנכחו בפגישה, היו "חמוצות ונפולות", וניכר בה כי היא מתקשה לתמוך במהלך. כשנשאלה אם יש תוכנית סדורה לעתיד "גלריה", השיבה פרץ כי לעיתון "הארץ" יש עורך ראשי.

אלוף בן, עורך "הארץ", מסר בתגובה: "מוסף 'גלריה' היומי עובר תהליך של רענון, לשביעות רצונם של קוראי העיתון במהדורה המודפסת ובמהדורה הדיגיטלית".