תיאום מופלא שרר ביום שישי האחרון בין שלושת היומונים החרדיים האשכנזיים. "המודיע", בטאונו של חלק מאגודת-ישראל, דיווח בכותרת הראשית: "בכרוז מיוחד ונוקב בתוכנו: מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א מתריעים ומזהירים מפני סכנות האינטרנט, כולל האתרים המתקראים 'חרדיים'". "המבשר", הביטאון של חלקה האחר של אגודה, דיווח על "אזהרה חמורה שלא להסתכל ולשתף שום פעולה ופרסומת בתחנות [כך במקור] אינטרנט חרדיות". אבל אין ספק שבטאונה של דגל-התורה, "יתד נאמן", היה הנלהב מכולם: "חייבים להוקיעם ולשרשם מתוכנו".
המתקפה של העיתונים המודפסים מכוונת כלפי אתרים כמו "בחדרי חרדים" הוותיק או "כיכר השבת" ו"חרדים" הצעירים יותר. כמקובל, לידיעה צורף מכתב הרבנים, הטוען שאתרי האינטרנט "מוציאים לחוץ כל מיני חדשות ורכילויות והוצאת שם רע על הציבור החרדי, ומפיצים איסורי לשון הרע ורכילות, שקרים וטומאה נוראה [...] ומבזים תלמידי חכמים ומרבים מחלוקת בישראל". ובמלים אחרות, האתרים החרדיים מנסים לעשות עיתונות.
18 ביוני 2009 (צילום: amitprobable, רשיון cc-by-sa)
אלא שלצד הנסיונות הראשוניים הללו, אתרי האינטרנט החרדיים היו במידה רבה אמצעי לפאר ולרומם את הרבנים ולתעד את פעילותם, מלאכה שלא היתה יכולה להיעשות בלי שיתוף פעולה הדוק עם מקורבי הרבנים ואנשי החצר. עתה מסתבר שלרבנים עצמם היתה דעה שונה לגמרי על כל העניין.
אין יומון חרדי הרשאי לבחור שלא לפרסם את מכתב האיסור של הרבנים, אבל אי-אפשר שלא להתרשם מההתלהבות, מהכותרות הראשיות, מגודל המודעות בעמוד הראשון ומהמאמרים הראשיים שנלוו למודעות. "להוקיעם ולשרשם מתוכנו!", חזר "יתד" וחגג גם בכותרת מאמר המערכת. "להוקיעם ולשרשם מתוכנו", חגג גם מאמר המערכת של "המודיע".
קשה שלא לתהות אם העיתוי, ערב חנוכה, לא נבחר כדי לפרסם מאמרים שיאשימו את האתרים החרדיים בהתייוונות. "תרבות אנשים חטאים שביקשה להנחיל מלכות יוון הרשעה מאיימת עלינו מכל עבר", כותב "יתד". וקשה שלא לחשוד שלא רק החשש מהתייוונות עומד לנגד עיני העיתונים החרדיים, אלא בעיקר החשש מאובדן קוראים ומפרסמים.
לפני כמה שנים ניסו עסקנים חרדים להוביל מאבק דומה נגד השבועונים העצמאיים "משפחה" ו"בקהילה", ונכשלו. השבועונים מיטיבים להלך על חבל דק, ויש להם ועדות רוחניות משלהם, עם רבנים שנלחמו עבורם. מצבם של האתרים בעייתי יותר כיוון שהם גורמים לאנשים רבים להיכנס לאינטרנט, ומשם הדרך לאתרים לא חרדיים קצרה.
מי שהקים אתר אינטרנט חרדי ידע שהדבר אסור, ולכן סביר שלא ייבהל מסתם מכתב של גדולי התורה. מכאן שהמכתב מכוון בעיקר למפרסמים, בניסיון לשבור את מקור המחיה של האתרים. בטווח הקצר, המכתב בהחלט עלול לגרום לנזקים כלכליים לבעלי האתרים ולסגירה של כמה מהם. מקורות חרדיים מדווחים שבעלי האתרים מבוהלים מאוד, בין היתר בשל החשש לפגיעה כלכלית בעסקיהם האחרים. ברם, בטווח הארוך מאבקם של הרבנים באתרים החרדיים דומה לניסיון לעצור גל צונמי בידיים. האינטרנט הולך ומתפשט בציבור החרדי, ושום מכתב של רבנים לא ישנה את זה.
האיסור של הרבנים להיכנס לאתרים חרדיים יפעל כבומרנג; במקום "בחדרי חרדים" ו"כיכר השבת", יגלשו הגולשים החרדים ל-ynet ולמקו כדי לקרוא חדשות, ובשעות הפנאי יגלשו למועדוני חשפנות בסקנד-לייף וגם לאתרים אחרים שהשתיקה יפה להם. העיקר שהרבנים יהיו מרוצים וב"יתד נאמן" ירגישו שבלמו את הפרצה הקשה בשוק הפרסום.
שחר אילן הוא עיתונאי לשעבר, בעל הבלוג "משגיח כשרות" וסמנכ"ל מחקר והסברה של העמותה חדו"ש – לחופש דת ושוויון