עפר שלח פירסם היום טור דעה ב"מעריב" שבו יצא נגד דבריו של אברי גלעד בתוכנית "המלה האחרונה" בגלי-צה"ל. גלעד טען ש"האסלאם היום הוא המחלה הקשה ביותר המשתוללת בעולם. הוא מרעיל את המאמינים בו ומרעיל כל מקום שהוא מגיע אליו", ומשום כך "כל מוסלמי שנכנס לכאן עשוי ליהפך לנושא דגל האסלאם הגלובלי [...] ולכן אנחנו צריכים להיזהר על חיינו".

שלח מקשר בין דבריו של גלעד לשאלת הצדקת קיומה של גלי-צה"ל וכותב: "מדובר בתחנה הממומנת מתקציב ממשלתי, שהוא כשלעצמו ממומן ממסי האזרחים, שלפי נתוני הלמ"ס 17, אחוז מהם נושאים את וירוס האסלאם. כלומר, אחד מכל שישה ישראלים מצא את עצמו אתמול מממן מכיסו תחנה שבה אמרו עליו שהוא נושא מגפה [...] תחנה כזו פשוט לא יכולה להסכים לאמירות כאלה מפיו של עובד שלה".

עפר שלח (צילום: משה שי)

עפר שלח (צילום: משה שי)

טור הדעה של שלח פורסם באתר nrg מעריב, והתגובות החלו להיערם. החלטתי לבצע ניתוח תוכן קצר של התגובות. בזמן הבדיקה שלי, בשעות הצהריים של יום רביעי (13.6.12), היו באתר 358 תגובות, כאשר כמה מהן זכו לתגובות בעצמן. בסך-הכל נבדקו 417 תגובות שנכתבו בתגובה לטקסט של שלח.

את התגובות סיווגתי לשלוש קטיגוריות: אלו שתומכות בדבריו של שלח וכותביהן סבורים שדבריו של גלעד ראויים לגנאי; אלו שמתנגדות לדבריו של שלח וכותביהן סבורים שהוא, במלים פשוטות, "מבלבל במוח"; ואלו שעמדתן ניטרלית – או שהן אינן קשורות לנושא או שהן מביעות עמדה אמביוולנטית ביחס לנכתב.

כיוון שקראתי מספר רב של תגובות, ייתכן שסיווגתי בטעות כמה תגובות לקטיגוריה הלא נכונה, אולם הפער בין הקטיגוריות כה גדול עד שאני חש בנוח להציג את התוצאות: 83% מכלל התגובות (346 תגובות) התנגדו לעמדה שהציג שלח. ההתנגדויות נעו בין התנגדויות מנומקות, אך בחלק לא מבוטל מהמקרים הכותבים הסתפקו בקריאות נוסח "יפה נפש", "גם שמאלנות היא מחלה", "צבוע", או פשוט קבעו "אברי צודק". רק 9.5% מהתגובות (40 תגובות בסך-הכל) תמכו בעמדתו של שלח, ו-7.5% מהתגובות (31 תגובות) היו תגובות שסווגו בקטיגוריית התגובות הניטרליות.

מבחר טוקבקים לטור של שלח (צילום מסך)

מבחר טוקבקים לטור של שלח (צילום מסך)

מה אפשר ללמוד מחלוקת התגובות לטקסט הזה? הרבה ושום דבר. "שום דבר" כיוון שאין כל דרך לדעת מי עומד מאחורי התגובות, בכמה אנשים מדובר (ייתכן כי כמה מהתגובות נכתבו על-ידי אותו אדם או עלי-ידי קבוצה קטנה של אנשים ששלחה עשרות רבות של תגובות) ואם הם מייצגים אוכלוסייה גדולה יותר בחברה הישראלית. התגובות לטקסט של שלח אינן בגדא מדגם או סקר מייצג, וממילא כיום ידוע שרק מיעוט מקרב גולשי האינטרנט טורח לכתוב תגובות כלשהן.

אם נבקש בכל זאת להסיק משהו ממקרה הבוחן הזה, הרי שיש כמה אפשרויות. אפשרות אחת היא שאתר הבית של "מעריב" הפך לבית החם של אנשי הימין הקיצוני. קבוצה קטנה השתלטה על התגובות באתר, והיא מתגודדת סביב טקסטים של אנשים דוגמת קלמן ליבסקינד ובן-דרור ימיני ודואגת לגדף את מי שמביע, בעיניה, עמדה "שמאלנית".

אפשרות שנייה היא שהמונח "ימין קיצוני" אינו עושה עוד צדק עם המגיבים, שכן במונח "קיצוני" מקופלת ההערכה שמדובר במיעוט; אחרי הכל, "הרוב" לא נמצא בקצוות, אלא במרכז. העובדה שיותר מ-80% מהתגובות מצדיקות באופן מפורש את התבטאויותיו של גלעד, וכמה מהן אף טוענות שהוא אמר את הדברים בלשון המעטה, עשויה להצביע על כך שאין מדובר עוד בחבורה קיצונית, אלא במיינסטרים של החברה הישראלית, שרואה בהתבטאות הצובעת את המוסלמים כמי שסובלים מ"המחלה הקשה ביותר המשתוללת בעולם" כהתבטאות סבירה, ראויה ואף מתונה.

אפשרות שלישית היא שהמגיבים פשוט לא סובלים את שלח. התגובות אינן מבטאות סנטימנט ימני או שמאלני, אלא סנטימנט אישי, ומשום כך אין לגזור מהן מסקנות פוליטיות, אלא מסקנות אישיות.

תהיה הסיבה אשר תהיה, קריאת התגובות באתר nrgמעריב אינה חוויה המומלצת לילדים, אנשים הסובלים ממחלות לב או נשים בהריון. הגידופים שעוברים את מסנני התגובות של האתר (אם האתר עדיין מעסיק כאלה) מלמדים שקהו חושיהם או שבעיניהם תגובות שיש בהן הסתה, גידופים וקללות הן תגובות לגיטימיות.