"עיתון אשר דוגל בהשקפת עולם ציונית רשאי להחליט שלא לקבל לעבודה עיתונאי אשר השקפת עולמו איננה ציונית. מדובר בעילה לגיטימית ובהבחנה לגיטימית!!". כך טוענים עו"ד יעל דולב ועו"ד איתמר נצר, באי-כוחה של הנהלת "מעריב", ביחס לחגי מטר, לשעבר עובד המקומון התל-אביבי של "מעריב" ויו"ר ועד העובדים בעיתון. טיעון זה, שנכתב בגופן מודגש עם שני סימני קריאה במקור, נכלל בסיכומים שהגישו אתמול באי-כוחו של העיתון לבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב–יפו, בתשובה לעתירת ארגון העיתונאים. הארגון טען כי אי-קליטתו של מטר ב"מעריב" נבעה משיקולים זרים ודרש מבית-הדין לחייב את הנהלת העיתון להעסיקו מחדש.

לפי באי-כוחו של "מעריב", לא רק השקפתו, אלא גם מעשיו של מטר מעלים עילה לאי-קליטתו בעיתון. "פעילותו הבלתי חוקית של מר מטר מתועדת על-ידיו בגלוי", הם כותבים ומפנים לסרטון באתר יוטיוב, הכולל קטע מכתבה על אודות מטר ששודרה בחדשות ערוץ 2. באי-כוחו של העיתון מציינים כי מטר אמר בכתבה את המלים "אני לא אוהב את המדינה", אולם אינם מציינים את המשפטים שאמר לפניהן ולאחריהן ("אם המדינה זה הממשלות והצבא וכל מי שמיישם כיבוש וכל מי שמקצץ בתקציבים ופוגע באזרחים, אז לא. אז אני לא אוהב את המדינה. אבל אם המדינה זה האנשים והחברה והמקום והשפה והתרבות, אז אני כן").

בהמשך מציינים באי-כוחו של "מעריב" כי בכתבה מדבר מטר על סירובו לשרת בצה"ל, מעודד חרם כלכלי על מדינת ישראל ומשתתף "בהתפרעויות אלימות כנגד חיילי צה"ל סביב גדר ההפרדה". בין היתר נכתב כי מטר תועד "נוטל חלק בהתפרעות אלימה הכוללת זריקת אבנים על חיילי צה"ל ופציעתם". לפי באי-כוחו של "מעריב", "העיתון זכאי שלא להעסיק עיתונאי שזורק אבנים על חיילי צה"ל!!". ברם, בכתבה לא תועד מטר זורק אבנים על חיילי צה"ל, אלא מדבר במגפון.

באי-כוחו של "מעריב" אף מפנים את בית-הדין למאמר שפירסם לאחרונה מטר ב"הארץ", ובעקבות העמדות שהביע בו מטר כותבים כך: "רשאי העיתון שלא לקבל לעבודה עיתונאי אשר השקפת עולמו שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית לגיטימית כמוגדר בחוקי היסוד שלה, ואשר מעשיו הינם בלתי חוקיים, ואשר קורא בקול גדול לביצוע מעשים בלתי חוקיים אשר פוגעים במדינה".

בהקשר זה מציינים באי-כוחו של העיתון כי אי-קליטתו של מטר ל"מעריב" אינה בגדר אפליה אסורה משום שלפי סעיף 2(ג) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, "אין רואים אפליה לפי סעיף זה, כאשר היא מתחייבת מאופיים או מהותם של התפקיד או המשרה".

"כאשר המעסיק המדובר מוציא לאור עיתון שהוא כתב-עת אשר מעצם תפקידו נותן ביטוי להשקפת עולם", טוענים באי-כוחו של "מעריב", "הרי זכותו המלאה של העיתון ושל בעליו הינה לסרב לקלוט לעבודה אדם בשל השקפת עולמו – בפרט כאשר השקפה זו מעמידה את אותו אדם בשולי החברה, וכאשר מדובר בהשקפה קיצונית המגיעה לכדי הפרת חוק וגרימת נזק מכוון למדינה.

"[...] מדובר באי-קליטה לעבודה של אדם אשר התנהגותו חורגת ממתחם ההתנהגות החוקית, הסבירה, הלגיטימית ו/או המקובלת בחברה שוחרת חוק וסדר פלורליסטית. גם בחברה פלורליסטית יש לצפות מאזרח מדינת ישראל שלא יתמוך באלימות נגד חיילי צה"ל ולא יטיף להטלת חרם על מדינת ישראל, ואי-קבלה לעבודה של אדם כזה הינה לגיטימית".

21961-11-12