האוליגרך הרוסי דוד דוידוביץ', שהתמודד על רכישת "גלובס", מערער על החלטת בית-המשפט להורות על מכירת העיתון למשפחת בר-און, בעלת מניות המיעוט בחברה. בערעור שהגיש היום (2.4) לבית-המשפט העליון הוא מבקש לבטל את מכירת "גלובס" או לפחות לעכב את ביצועה עד סיום הליך הערעור, ולקיים הליך התמחרות חדש שבו יציע הצעה משופרת לרכישת העיתון.

לטענת דוידוביץ', החלטת נשיא בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, לוקה ב"טעויות יסודיות וקשות" והתקבלה "בניגוד לדין, להיגיון ולמקובל". בהודעה לעיתונות שהפיץ משרד יחסי-הציבור ששכר דוידוביץ', "שלום תל-אביב" של זמיר דחב"ש, הצהיר האוליגרך על מחויבות לחופש העיתונות וטען כי יסכים להחזיק בעיתון יחד עם משפחת בר-און כבעלת מניות מיעוט – כפי שהיה בתקופתו של אליעזר פישמן כבעל השליטה ב"גלובס".

"יש לי את החוסן הפיננסי הדרוש לתמוך ב'גלובס', ויש לי את מלוא הכבוד לעצמאותם המקצועית של העיתונאים ולחופש העיתונות. אשמח לשתף פעולה עם אלונה בר-און, שמחזיקה ב-25% מהוצאת מוניטין, ולשמור על המורשת שהנחיל אביה, חיים ז"ל", צוטט דוידוביץ' בהודעה. "אני מאמין גדול בעיתונות חזקה, מקצועית ועצמאית, וחושב ש'גלובס' נמצא בעמדת זינוק מצוינת להתמודדות עם אתגרי העתיד, ובכלל זה הרחבת ערוצי הדיגיטל והווידיאו, שיתופי פעולה עם כלי תקשורת בינלאומיים והצמחת תחום הכנסים".

בערעור שהגיש לבית-המשפט העליון חזר דוידוביץ' על טענתו שלפיה ההצעה שהתקבלה, זו של משפחת בר-און, היתה "נחותה כלכלית באופן משמעותי ומובהק" ביחס להצעה שלו – שעמדה על 110 מיליון שקל במזומן, אך נפסלה בידי השופט אורנשטיין משום שהוגשה לאחר המועד האחרון שקבע להגשת הצעות.

דוידוביץ', שהגיש את הערעור באמצעות עורכי-הדין אלי זהר, אהרן מיכאלי ושמואל קסוטו, טען גם שהליך המכירה – שנוהל על-ידי כונסי הנכסים איל רוזובסקי ורונן מטרי – התבצע בדרך "קלוקלת", "מוזרה", "בלתי מקובלת" ו"בלתי אפשרית", "של הצגת הצעות המבוססות על מתווים שונים, שגובשו עם כל מציע בנפרד לאחר הידברות נפרדת עם כונסי הנכסים, באופן המקשה להשוות בין ההצעות השונות".

כמו כן טוען האוליגרך כי סכום הכסף שיקבלו כונסי הנכסים ממשפחת בר-און צפוי להיות נמוך בהרבה מהסכום הרשמי שבו נקבה ההצעה שהתקבלה – כ-106.5 מיליון שקל ("בהפחתות והתאמות מסוימות", כלשון השופט אורנשטיין, שהתייחס בכך לעובדה שחלק מהתמורה תלויה במכירת נכסים שונים).

לטענת דוידוביץ', ההצעה של בר-און מסתכמת למעשה ב-55 מיליון שקל – כמחצית מהסכום שהוא הציע תמורת "גלובס" – וביתרה שגודלה אינו ברור. לפי הערעור, היתרה – 51.5 מיליון שקל – היא יתרה משוערת בלבד התלויה במכירת נכסי החברה, שעדיין לא ברור מה תהיה התמורה עבורם ואם בכלל יימצאו לכולם רוכשים.

הותרת פסק הדין על כנו, נכתב בערעור, תפגע בנושי העיתון – בנק לאומי ובנק הפועלים, שהציעו את המניות למכירה כדי לכסות חלק מחובותיו של פישמן – בכך שתניב להם סכום קטן בהרבה מזה שהיו מקבלים אילו נמכר "גלובס" לדוידוביץ'. משפחת בר-און, טוען האוליגרך, תרוקן את החברה מנכסיה כדי לממן את הרכישה ותותיר את עובדי "גלובס" ב"עננת חוסר ודאות תעסוקתית".

עורכי-הדין של דוידוביץ' מתייחסים בערעור גם להצהרותיה של אלונה בר-און שלפיהן בכוונתה להכניס ל"גלובס" משקיעים שיסייעו בניהול ופיתוח העיתון. "אמנם בר-און דיברו על כוונתם לגייס משקיעים, אך בשלב זה מדובר בלא יותר מאשר דיבורים בעלמא", נכתב בערעור. "בשום שלב לא הצהירו בר-און על זהות המשקיעים או על היקף ההשקעה הצפוי – להפך, הגב' אלונה בר-און הצהירה בפני בית-המשפט הנכבד קמא (ודברים אלה אף הופיעו בפרוטוקול הדיון), כי היא אינה יודעת כיצד להפוך את עיתון 'גלובס' לרווחי".

על רקע זה מוזכרת גם קביעתו של השופט אורנשטיין שלפיה עדיף ש"גלובס" יוחזק על-ידי בעל מניות אחד – ולא על-ידי שני בעלי מניות שאינם מעוניינים לשתף פעולה זה עם זה. "לפי הצהרות אילקורפ [משפחת בר-און], בכוונתה לגייס משקיעים נוספים, כך שבכל מקרה לא יהיה למוניטין בעל מניות אחד, אלא יהיו שם מספר בעלי מניות, בעוד שדווקא אם זוכה דוידוביץ' ברכישה, יהיה לחברה בעל מניות דומיננטי אחד שאין לו מגבלת משאבים. על כן, שגה בית-המשפט קמא עת נתן משקל מכריע לשיקול זה", נכתב בערעור.

אף שבהחלטת בית-המשפט המחוזי הצהיר השופט אורנשטיין כי לא התייחס בהכרעתו לזהותו של דוידוביץ' – אוליגרך לא מוכר שהציע סכום מנופח במיוחד עבור העיתון הכלכלי המפסיד – נראה שאנשיו מנסים לפזר מעט את הערפל מעל עסקיו, ולתקן את תדמיתו. להודעה לעיתונות שנשלחה היום מטעמו צורפה פסקת רקע אישי, שבה תואר כ"מהנדס חשמל ואיש עסקים" בעל אזרחות ישראלית, שנולד בלטביה ובשנת 1991 "עלה ארצה ועבד במשך שנתיים כחשמלאי בקיבוץ שפיים ובחברת מוט-תקשורת".

אחזקותיו האישיות של דוידוביץ' בחברות שונות לא פורטו; למעשה, בהודעה מטעמו הוא מתואר בעיקר כמנהל בכיר – ורק לאחר מכן כבעל הון. "ב-20 השנים האחרונות", נכתב בהודעה, "הוא עובד בחברת מילהאוז קפיטל שבשליטתו של רומן אברמוביץ'. במסגרת תפקידו השתתף והוביל פרויקטים שונים הקשורים לחברות הנפט רוסנפט, סלבנפט וסיבנפט, בתי-הזיקוק של מוסקבה, חברת התעופה אירופלוט, מכוניות GAZ, חברת המזון פרודו ועוד. מאז 2008 הוא מנהל עבור מילהאוז קפיטל השקעות בחברות סטארט-אפ בארצות-הברית ובישראל, ומשקיע גם באופן עצמאי. על-פי נתוני 'פורבס', הונו האישי מוערך ב-650 מיליון דולר".

ע"א 2954/17

לעיון בערעור ובבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שהגיש דוד דוידוביץ'

להורדת הקובץ (PDF, 420KB)

להורדת הקובץ (PDF, 474KB)