על הגז
אבי בר-אלי מדווח ב"דה-מרקר" כי בעקבות לחצים מצד חברות הגז, ויתרה להן לאחרונה ממשלת ישראל על התחייבותן לתרום מיליארדים לתעשייה המקומית.
"במהלך החודשים האחרונים גיבשו משרדי האנרגיה והכלכלה מסמך שבו פורטו שורת מחויבויות שבהן יישאו השותפות במאגר במסגרת פרויקט הפיתוח, בכל הקשור לשוק המקומי (Local Content Measures)", מדווח בר-אלי. "דרישות אלה רווחות בענף קידוחי הגז והנפט הגלובלי, ונכתבו על בסיס הניסיון העולמי בתחום. בין היתר כללו הדרישות מחויבות לרכש ציוד ושירותים מספקים ישראלים, בניית מכרזים המאפשרים לקבלנים ישראלים להתמודד בהם, הכשרת כוח אדם מקומי והפניית משאבים למחקר ולפיתוח (מו"פ) בתחום הקידוחים.
"מסמך הדרישות הופיע כנספח לטיוטת שטר החזקה שמסר משרד האנרגיה לעיון שותפות לווייתן בשבועות האחרונים. אלא שבנוסח הסופי שעליו סיכמו הצדדים, ושאותו פירסם לבסוף משרד האנרגיה בפומבי – הושמט במפתיע הנספח. תחת הפרק שנגע בשיתוף פעולה עסקי ותעסוקתי, כולל עם השוק המקומי, הופיע בשטר החזקה חיוב רפה יחסית בהעסקת כוח אדם מקומי בלבד – וגם זאת ללא ציון מספרים או שיעור העסקה יחסי".
"כמה הזוי לפיכך שדווקא מדינת ישראל", כותב בר-אלי בטור פרשנות נלווה, "שהתברכה בהון אנושי משובח, שנהנית מתעשיית הייטק בעלת מוניטין ושמשוועת לחילוץ תעשיית הלואו-טק שלה – בוחרת 'לוותר' בשוויון נפש מרתיח על פוטנציאל לאומי כה גדול, ולהקריב אינטרס שהיא מחויבת לדרוש לטובת אזרחיה עבור אינטרס זר וסותר של חברות גז".
מרור
מוסף פסח של "כלכליסט" (עורכת מיכל פופובסקי) נראה מעניין לקריאה. הוא מוקדש ל"פרידה מעולם העבודה שהכרנו". "אם להתנסח באופן מעט מוקצן, העבודה נגמרת", כותב אמיר זיו בטור הפתיחה למוסף, "ואם להתנסח במדויק, העבודה במובנה המוכר, של משרה עם מידה מסוימת של יציבות וביטחון ועם שכר שמאפשר חיים בכבוד, פשוט הולכת ונעלמת".
בין היתר מציע המוסף ראיון שערך אורי פסובסקי עם פרופ' דייוויד ויל, שמתאר כיצד שוק העבודה הולך ומתקדם לקראת "קבלנות משנה רב-שכבתית"; רשימה מקיפה מאת שאול אמסטרדמסקי על שקר נתוני האבטלה; ושיחה של מיקי פלד עם פרופ' עמוס ויצטום, שמביע פסימיות גורפת בנוגע לעתיד שוק העבודה בפרט והאנושות בכלל.
כולם היו בניו (חוץ מבנימין)
שני פוליטיקאים, מחביבי "ידיעות אחרונות", נפגשים הבוקר בשער העיתון. "בנט יכול לפרוש, שלא יאיים", נכתב בכותרת הראשית, ציטוט מפי שר החוץ אביגדור ליברמן. בכפולה הפותחת מודפסים עוד כמה ציטוטים נבחרים מתוך ראיון שהעניק ליברמן ליובל קרני ויתפרסם במלואו מחר, "ראיון ראשון ומקיף מאז זוכה לפני כחצי שנה במשפט שהתנהל נגדו". הציטוט שמובלט בכותרת הידיעה הוא "אני לא מפחד מבחירות". תמצית הראיון שמוגשת היום לקוראים אינה כוללת שאלה לליברמן על מקורותיו הכספיים ועל ההצלחות העסקיות של בתו. אולי מחר, בראיון המלא, יהיה לשאלה כזו מקום.
אביגדור ליברמן מבקר בכותל המערבי לאחר זיכויו, 6.11.13 (צילום: יונתן זינדל)
מי שכן מוזכר בתמצית הראיון הוא פוליטיקאי נוסף החביב בזמן האחרון על "ידיעות אחרונות", משה כחלון. "הוא בחור איכותי", אומר עליו ליברמן, "[...] אני לא רואה סיבה למה לא לשתף פעולה איתו גם עכשיו".
אולם בנט לא נותר מקופח. צמוד לידיעה על דברי ליברמן מדווחים איתמר אייכנר ויובל קרני על "איגרת יוצאת דופן שאותה ימען הבוקר [בנט] למגזר הערבי". לפי הדיווח, בנט יפרסם בעמוד הטוויטר והפייסבוק שלו איגרת שבה יטען כי שחרור מחבלים אזרחי ישראל במסגרת המשא-ומתן עם הרשות הפלסטינית יהפוך את כלל החברה הערבית בישראל ל"גיס חמישי".
העסקה, יכתוב בנט לערבים בישראל, "שומטת את דרישתכם לשוויון זכויות מלא וצודק" ו"הופכת אתכם לאזרחים סוג ב'". אם כך, לפי בנט, לא מדיניות ממשלות ישראל לאורך השנים הופכות את אזרחי ישראל הערבים לאזרחים סוג ב', אלא מדיניות הרשות הפלסטינית. וגולדה היתה אומרת: לעולם לא נסלח לערבים על שאילצו אותנו להפלות אותם לרעה לאורך השנים.
בהמשך העיתון מתפרסמת ידיעה קצרצרה נוספת שנראית כאילו יצאה מלשכת הדוברות של השר בנט. תחת הכותרת "סטרט-אפ חדש: פייסבוק יהודי", מדווח איתמר אייכנר כי המשרד לירושלים והתפוצות "עובד על יצירת פלטפורמה שבה יוכלו להיפגש כל יהודי העולם", וזאת באמצעות פרויקט שמוביל השר לירושלים והתפוצות, נפתלי בנט. כמחצית מתוכן הידיעה מוקדשת לציטוט של בנט ("עם ישראל אינו רק עם הספר, אלא גם עם הדיגיטל והסטרט-אפ" וכו').
בנט מכהן במקביל גם כשר הכלכלה, והוא מושא הביקורת העיקרי של אבי בר-אלי ב"דה-מרקר" הבוקר, על רקע הוויתור של משרד הכלכלה לחברות הגז.
דף המסרים
ב"ישראל היום" מוציאים את הדיון הציבורי לחופשת פסח. הכותרת שמתנוססת בראש הכפולה הפותחת מכריזה על "פסק זמן עד אחרי החג", וזהו גם המסר שעולה משני מאמרי הפרשנות שמלווים אותה. "ארץ ישראל משתחררת לזמן מה מטרדת המשא-ומתן ושאר צרות, וטובלת בנופש", קובע דן מרגלית.
"התקופה הנוכחית גרועה למשברים פוליטיים", כותב מתי טוכפלד. ובאמת, איזו תקופה טובה למשברים פוליטיים כשבראשות הממשלה עומד בנימין נתניהו? טוכפלד מפרט: "ערב חג, המוני ישראלים עסוקים בעיקר בסידורים, קניות ובדיקת חמץ – את מי מעניין עכשיו אילו סנקציות יוטלו על אבו-מאזן ואם האיומים של בנט שווים את הודעת הפייסבוק שבה נכתבו? אחרי החג אפשר יהיה להקשיב שוב לעניינים האלה. או שלא".
חלוקת מצות למבקשי מקלט במתקן חולות, 11.4.14 (צילום: תומר נויברג)
בעוד שהכפולה הפותחת מעבירה מסר מרגיע, הכותרת הראשית של "ישראל היום" ממלאת את החזה בגאווה. "הקפיאו הפנייה לאו"ם או שנחריף הסנקציות", מצוטט בה "מסר ברור מירושלים לאבו-מאזן".
"בשבוע שעבר החליטה ישראל להטיל על הרשות עונש של 200 מיליון שקלים מכספי המסים שישראל גובה עבור הרשות הפלשתינית", מדווחים יוני הרש ושלמה צזנה, "ולהעביר את הכספים לתשלום חובות הרשות לחברת חשמל ולבתי-חולים בישראל". המידע ממוסגר ככזה שהוביל את ארה"ב למתוח ביקורת על ישראל. "הקפאת הכספים לפלשתינים מצערת", מצוטטת בכותרת הידיעה דוברת משרד החוץ האמריקאי. בגוף הידיעה היא מצוטטת כאומרת: "ההתפתחות הזאת היא מצערת".
"הקפאת המסים: ספין להרגעת הימין", לשון כותרת לידיעה מאת ברק רביד ב"הארץ". לפי רביד, ביום חמישי תידרכה לשכת ראש הממשלה את סוכנויות הידיעות הזרות על הטלת הסנקציה הכלכלית, אולם כמה ימים קודם לכן ישראל העבירה לרשות את מלוא הסכום של כספי המסים שגבתה עבורה בחודש מרץ, כ-100 מיליון דולר.
"הפקידים הבכירים ציינו כי החלטת נתניהו להקפיא את הכסף, בניגוד לעמדתו של שר האוצר יאיר לפיד, תהיה רלבנטית אם בכלל רק בחודש מאי לגבי כספי המסים שייגבו במהלך אפריל", כותב רביד. "לדבריהם, מדובר בהחלטה הצהרתית בלבד שנועדה לצרכים פוליטיים פנימיים – בעיקר הרגעת הימין בקואליציה".
רביד מוסיף וכותב כי "כאשר התקשורת הבינלאומית דיווחה על 'הקפאת כספי המסים', האמריקאים והפלסטינים ידעו שהכסף כבר עבר כמה ימים קודם לכן. זו הסיבה שהתגובות להודעה היו רפות. הפלסטינים כמעט שלא פירסמו גינויים והממשל האמריקאי התייחס לפרסומים בתקשורת כדיווחים בלתי רשמיים. 'איננו יכולים לוודא אם מה שדווח נכון', אמרה דוברת משרד החוץ ג'ן סאקי. 'אם זה יקרה, הרי שזה יהיה מצער'".
המתח בין ישראל לארה"ב, לפי "הארץ", נסוב בימים אלה דווקא סביב יחסי ישראל-רוסיה, לא ישראל-פלסטין. בראש עמוד השער מדווח ברק רביד כי בארה"ב "הצטבר בשבועות האחרונים כעס רב" בשל המדיניות הניטרלית של ישראל כלפי הפלישה הרוסית לחצי האי קרים. האצבע המאשימה מופנית לעברו של שר החוץ ליברמן, שאמר לאחרונה, בראיון לערוץ 9, "יש לנו יחסי אמון עם האמריקאים ועם הרוסים והניסיון שלנו עם שני הצדדים היה חיובי מאוד". בארה"ב לא אהבו את השוויון ביחס של ישראל כלפי רוסיה וכלפיהם, מדווח רביד.
עושים לביתם
בתחתית עמ' 12 של "ידיעות אחרונות" מתפרסמת ידיעת תצלום בלעדית מאת מאיר תורג'מן ולפיה 50 קשישים בודדים התכנסו ביום חמישי האחרון "בבית הידידות לגיל הזהב" וחגגו ליל סדר כהלכתו עם נשיא הקרן-לידידות הרב יחיאל אקשטיין. הכותרת: "בדידות? ידידות!". בתצלום (אדי ישראל) נראה אקשטיין משיק כוסית עם אחד האורחים באירוע. על-פי נתי טוקר, כתב "דה-מרקר", הקרן רוכשת מנויים לעיתון "ידיעות אחרונות" בשווי של כמיליון דולר בשנה.
הרב יחיאל אקשטיין מרים כוסית עם קשיש (צילום: אדי ישראל)
בתחתית עמ' 20 של "ידיעות אחרונות" מתפרסמת ידיעת תצלום בלעדית בלא קרדיט לכותב. בתצלום (יובל חן) נראים ילדים משחקים במפעל קוקה-קולה, חלק מהפעילות שמארגן העיתון למשפחות המנויים שלו. ל"ידיעות אחרונות" שיתוף פעולה מסחרי מתמשך עם קוקה-קולה, שמגיע מדי שנה לשיאו בהוצאת גליונות מיוחדים המסקרים את אירוע הקיץ של החברה (וכשהחברה נקלעת לצרה, "ידיעות אחרונות" מצניע זאת יותר מכל האחרים).
בשער האחורי של "ידיעות אחרונות" מתפרסם תצלום גדול ממדים של הזמר אביב גפן. בכיתוב התצלום מדווח רז שכניק כי "גפן הופיע אתמול לראשונה בקריירה שלו בהיכל נוקיה בתל-אביב, מול יציעים מלאים". גפן זוכה זה שנים ליחס מלטף מ"ידיעות אחרונות" ומשכניק, כולל אינספור ידיעות וראיונות קידום. לקראת סיבוב ההופעות הנוכחי של גפן פורסם במוסף "7 לילות" של העיתון חידון שערך שכניק לזמר על תולדות חייו.
ניצולי השואה בהסגר
משרד האוצר הוציא אמש, בשעה 22:00, הודעה לעיתונות עם אמברגו לשעה שש הבוקר תחת הכותרת "התוכנית הלאומית לסיוע לניצולי השואה". הבלוגר עידו קינן פירסם אותה כבר אמש, במטרה להפר את האמברגו.
קינן ציין כי כתבת "הארץ" ירדן סקופ התלוננה בחשבון הפייסבוק שלה: "משרד האוצר חושב שזה הגיוני להוציא בעשר בלילה הודעה לעיתונות 'מאוד חשובה' כהגדרתם, על תוכנית לסיוע לניצולי שואה. עם אמברגו לשש בבוקר. העיקר שלא נצליח לקרוא אותה כמו שצריך, לבדוק או לבקר אותם. מזל שלפיד לא הוציא אותה בפייסבוק שלו וזהו #פוליטיקהחדשה". ובטוויטר הוסיפה:
איזו מן שיטה זו להוציא עכשיו הודעה "דרמטית" על תוכנית לסיוע לניצולי שואה עם אמברגו לשש בבוקר? שיטת משרד האוצר. כמובן שכולם יפרסמו
— yarden skoop (@skoopit) April 12, 2014
הבוקר, כל עמ' 8 ב"ידיעות אחרונות" מוקדש לידיעה מאת גד ליאור על "תוכנית הסיוע שתאפשר לניצולים לחיות בכבוד". לפי כותרת המשנה של הידיעה, "שר האוצר יאיר לפיד ושר הרווחה מאיר כהן יביאו אחרי החג לאישור הממשלה את התוכנית הלאומית לסיוע לניצולי שואה". ב"ישראל היום" מתפרסם דיווח על התוכנית בראש עמ' 19. ב"הארץ" לא מדווח על התוכנית כלל.
בשולי החדשות
א. "ישראל היום" מדגיש, בשער ובראש עמ' 9, כי פעם נוספת הופעל נשק כימי נגד אזרחים בסוריה. דניאל סיריוטי מדווח: "האופוזיציה בסוריה טוענת כי כוחות של הנשיא בשאר אסד תקפו בשבוע האחרון כמה עיירות במדינה שבהן נמצאים מעוזים של המורדים באמצעות נשק כימי. מנגד, הממשלה בדמשק מאשימה את המורדים האסלאמיסטים בשימוש בגז כלור כנגד אוכלוסייה אזרחית בעיירה זיתא במרכז סוריה".
לדיווח נלווה טור פרשנות מאת בועז ביסמוט, שכותב: "והעולם? האם הוא לתומו חשב כי מזכיר המדינה האמריקני, ג'ון קרי, השיג עם הרוסים הסכם שמפרק את סוריה ממלאי הנשק הכימי שלה? בפועל, סוריה ממשיכה לטבוח בחסות ההסכם".
ב"ידיעות אחרונות" מדווח על השימוש בנשק כימי בתיבה קטנה בפינה התחתונה של עמ' 6. ב"הארץ" מדווח על כך בתיבה קטנה בלב עמ' 9.
ב. כל עמ' 3 ב"הארץ" מוקדש למותו של רון פונדק, מיוזמי הסכמי אוסלו. עופר אדרת מסכם את חייו ופועלו, טריה לארסן נפרד ממנו ברשימה אישית קצרה, וידיעה מאת ג'קי חורי וברק רביד נושאת את הכותרת: "הפלסטינים: פונדק פעל מהשטח, לא ממסיבות סלון". גם שני מאמרים במדורי הדעות של העיתון מוקדשים לפרידה מפונדק, האחד מאת גדעון לוי והאחר מאת אפרים לביא.
ב"ידיעות אחרונות" מוקדש חלק מעמ' 16 למות פונדק. בתפקיד המספיד – איתן הבר. "ישראל היום" מסתפק בידיעה הנושאת את הכותרת "ד"ר רון פונדק, 1955–2014". בידיעה מצוטטים, בין השאר, שמעון פרס, חמי פרס, ארגון ג'יי-סטריט וציפי לבני. אין בה זכר לביקורת על פונדק והשלכות מעשיו מצד ימין של המפה הפוליטית.
ג. "דה-מרקר" משלים פערים ומפרסם הבוקר ידיעה על חשדות השחיתות נגד בני שטיינמץ.
ענייני תקשורת
צבי זרחיה מדווח ב"דה-מרקר" כי משרד האוצר מחפש יחצן ופתח במכרז סגור לקבלת הצעות. העלות: 212 אלף שקל בשנה.
יניב קובוביץ' מדווח ב"הארץ" כי איש תקשורת בשנות השלושים לחייו נעצר ביום חמישי האחרון בחשד לבעילה בהסכמה של קטינה בת 15.
במדור הדעות של "ידיעות אחרונות" קורא נח קליגר לא לתת פתחון פה לפלסטינים בתקשורת הישראלית.