התבלבלת, לא? "היא כותבת, העבודה שלה זה לפרסם והעבודה שלי זה להגיד את דעתי" (רני רהב על העיתונאית שרון שפורר, שחשפה שיחת טלפון בה איים עליה על מנת שתמחק מדף הפייסבוק שלה ביקורת שכוונה אליו; רדיו ללא הפסקה, 7.1.14)
המראה הנכון לשנת 2014 "יש רגעים שבהם צריך לקבל החלטות לא אסתטיות" (יהודה יפרח, ראש הדסק המשפטי של "מעריב" ו"מקור ראשון", על הצורך "לעמוד מול סכנת המסתננים", 6.1.14)
מעריץ מס' 1 "אני, בניגוד אליך, מכיר את פרופ' דן אריאלי. לא באופן אישי, אבל קראתי כל מלה שנכתבה עליו" (רני רהב משיב לרוגל אלפר, שטען כי אינו מכיר את פרופ' אריאלי, "הארץ", 31.12.13)
לא יכולים לגוון? "וכרגיל במקרים כאלה - תמיד, כמעט תמיד - הפלשתינים מודיעים כי נהרגה ילדה בת 4" (דן מרגלית, "ישראל היום". 25.12)
טוב נו, פרובינציאליות "טוב נו, ישראלית לשעבר" (שני ליטמן כותבת על השחקנית בת ה-16 ש"תהדוף בקרוב מאוד את בר רפאלי וגל גדות ממשבצת השחקנית הישראלית המצליחה ביותר בהוליווד", "גלריה", "הארץ", 19.12.13)
המקוריות חוזרת "חברת סלקום החליטה להיאבק בתופעת הנטישה בדרך מקורית. במקום עוד מבצע של הורדת מחירים בסלולר, יוצאת החברה במהלך של הענקת מתנות ללקוחותיה, תחת הכותרת 'לתת זה לקבל' בדומה למה שעשתה בעבר במסגרת מבצע 'משהו קטן וטוב'" (גד פרץ, "גלובס", 17.12.13)
סוגה עילית "היא נחשבת לדוגמנית על מבוקשת, אבל לטיסיה קסטה רצתה להוכיח שיש בה יותר מזה. התוצאה: סרט פרובוקטיבי, המבוסס על מקרה אמיתי, שבו היא מגלמת פילגש הרוצחת את מאהבה במהלך אקט מיני פרוורטי" (כותרת משנה, "ידיעות אחרונות", 17.12.13)
עיכוב זמני "עשרה ימים אחרי שהפיל את פצצת הטון שלו על נתניהו והמערכת הפוליטית, יובל דיסקין מפזר את הערפל סביב תוכניותיו. או מעבה אותו, תלוי במתבונן" (אורי משגב כותב על ההכחשה המפורטת של ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין את הפרסומים של אורי משגב על הצטרפותו של דיסקין לפוליטיקה, "הארץ", 14.12.13)
לאנשים חושבים לאט "'ההבדל בין פורנוגרפיה לארוטיקה הוא בתאורה', התבדחה פעם גלוריה לנארד, כוכבת הפורנו של שנות ה-70. כלומר, הבדל לא גדול במיוחד" (פתיח לכתבה והסבר בגוף הסרט, "הארץ", 29.11.13)
סיאנס "אין ספק שדוד בן-גוריון לא היה מוותר על הלוויית מנדלה, וכך גם לא זאב ז'בוטינסקי" (ארי שביט, "הארץ", 12.12.13)
עיתון עממי, לא מה שחשבתם "אין כמעט ישראלית שלא מחזיקה בארון תיק של דניאלה להבי" (כותרת משנה, "ידיעות אחרונות", 8.12.13)
כזה אני, רב כוח אך צנוע ואחראי "מזה זמן מה אני סבור שיובל דיסקין הוא האיש הנכון בזמן הנכון במקום הנכון, בהקשר של הפוליטיקה הישראלית. גם רמזתי כל כך באחדים מהפוסטים האחרונים בבלוג הזה. כלומר לא ציינתי מי האיש הנכון [...] העדפתי לתת לדיסקין לבחור את הזמן והמקום שבהם יבחר לקפוץ למים" (אורי משגב, "הארץ", 5.12.13, גם השגיאה במקור)
לפנינו אד-הומינם קלאסי "הפעימה הראשונה הייתה התגובה המבוהלת, המכוערת והמביכה של 'מקורבי נתניהו' לדברים (אין בחבורת מוגי הלב הללו, או בעומד בראשם, את היושרה המינימאלית להתבטא לפחות תחת שם מלא?). לפנינו אד הומינם קלאסי: התייחסות לזהות הטוען ולא לטענות שהוא משמיע" (אורי משגב, "הארץ", 5.12.13)
באתר "הארץ" ייסדתי את שירות הביטחון הכללי "יש כאן עימות חזיתי, ראש בראש, ודיסקין שש אלי קרב. הוא לא פראייר. הוא לא מגיש את הלחי השנייה, גם לא מתעלם באלגנטיות. הוא מוריד את הכפפות ואומר בדיוק את מה שצריך. הוא חד ומחודד וכשצריך גם אכזרי (אנחנו הלא יודעים היטב מאיפה הוא בא). הוא לא מפחד מנתניהו והמחנה שלו, ולא חש מולם שום רגשי נחיתות. אם אתם עוקבים אחרי הבלוג הזה מיום היווסדו אתם יודעים שזה בדיוק המוטו גם כאן: מורידים את הכפפות" (אורי משגב, "הארץ", 5.12.13)
לפתוח יומנים "זכרו את השבוע הראשון של דצמבר 2013. ייתכן שמדובר בצומת מהותי" (אורי משגב עושה ארי שביט; "הארץ", 5.12.13)
