בעלת תואר ראשון בספרות אנגלית ולימודי מזרח אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני בעיתונות באוניברסיטת קולומביה.
ב-1987 החלה לעבוד ככתבת של סוכנות איי.פי, תחילה בניו-יורק ובישראל ובמשך שבע שנים בוושינגטון, שם סיקרה את מחלקת המדינה, הבית הלבן וקהילת המודיעין.
ב-1996 הצטרפה לעיתון "הארץ", כתבה בנושאי חברה, ערכה את המוסף "בריאות" ושימשה ממלאת-מקום של עורך חלק ב'. ב-2001 החלה לסקר באופן קבוע את נושאי העבודה והרווחה בעיתון "הארץ".
כתיבתה התמקדתה בהשלכות החברתיות של היחלשות מדינת הרווחה והתרופפות זכויות העובדים בישראל. כתבה רבות על פערי השכר והאי-שוויון, האבטלה, שכר המינימום, זכויותיהם של עובדי הקבלן, מצבן של האמהות החד-הוריות ועוד נושאים. בין היתר ביקרה את המדיניות הכלכלית שהנהיג שר האוצר בנימין נתניהו ואת תוכנית ויסקונסין להשמת מובטלים. אמנם ב-2008 החלה לכתוב סדרת כתבות בהן הביאה דוגמאות להצלחת התוכנית.
לקראת הבחירות לכנסת ב-2006 עברה לגור בירוחם בשליחות "הארץ", ובמשך חודשיים כתבה על הלכי הרוח בעיר. במהלך מלחמת לבנון השנייה עברה לצפון וסיקרה משם את החיים בעורף המופגז.
ב-2006 קיבלה את אות עמותת אומ"ץ על פועלה בתחום החברתי, ואת פרס סוקולוב לעיתונות הכתובה על "תרומתה הייחודית להעלאה של סוגיות הנוגעת לקבוצות חלשות בחברה הישראלית על סדר היום הציבורי".
ב-2007 נבחרה לראש ועד העובדים של עיתון "הארץ", שנוסד באותה שנה למורת רוחו של המו"ל, עמוס שוקן. ביוני 2008 זומנה לשימוע לפני פיטורים לאחר שהביעה ביקורת פומבית על האופן בו "הארץ" מסקר את נושאי החברה והרווחה, אך לבסוף לא פוטרה. בינואר 2009 פוטרה מתפקידה.
מרצה במכללה החברתית-כלכלית.
קישורים
שאלות ותשובות עם רותי סיני, באתר "הארץ"
"לחם עבודה", הבלוג של רותי סיני באתר "קפה דה-מרקר"