ביום שישי האחרון פירסם בן כספית ב"מוספשבת" של "מעריב" מה שנראה כמו טקסט פרידה מראש הממשלה היוצא, אהוד אולמרט, תחת הכותרת "הג'ינג'י עם המפתחות". בטקסט מספק כספית כמה אנקדוטות מעניינות מתקופתו של אולמרט, כמו גם כמה אבחנות על אישיותו. הוא נפתח כך:
"אופיו של אהוד אולמרט עמוס ניגודים פנימיים. מצד אחד, אולמרט הוא איש ריב ומדון, אדם שלא מסוגל להישאר חייב, תמיד יגיד את המלה האחרונה, לעולם לא יפספס קטטה הגונה, חוכמולוג, עמוס ביטחון עצמי מופרז, בעל פתיל קצר, חסר מנוחה ותזזיתי. מצד שני, אולמרט הוא איש טוב בבסיסו, אולי הכי טוב מבין ראשי הממשלות שהיו כאן. לא מסוגל לפטר נפש חיה, חם, מחבק, אלוף העולם בקסם אישי שופע, משעשע, משכיל, תמיד יהיה שם כדי לעזור, עזרה אמיתית, גם למתנגדיו ואויביו, מתקשה מאוד להגיד לא, חבר לעת צרה, עד הסוף. בנוסף לכל זה, אולמרט הוא איש אמיתי, מהיר החלטה, לוקח סיכונים. אפשר גם לקרוא לזה הרפתקן".
עיתונאים המשמשים פרשנים פוליטיים בישראל עובדים קשה. כל היום הם מתחככים בפוליטיקאים שמבקשים להשתמש בהם כמו שמשתמשים בכוס פלסטיק חד-פעמית. הם מאביסים אותם באינפורמציה ודיסאינפורמציה לרוב, נשבעים בנקיטת חפץ, ואז משקרים בפניהם. מתוך כל זה על הפרשנים לחלץ איזושהי תובנה מוצקה כדי למלא את הטור ביום שישי ההולך וקרב. אלו אולי הסיבות שאין להתרגש כאשר הם מפספסים ובגדול.
לפני כשנתיים כתב כספית שכשאולמרט הגיע לפרק 7 בדו"ח וינגורד, הוא "כבר הבין שמהדו"ח הזה אי-אפשר לחזור. אין ממנו תקומה [...] [הוא] חתם על תעודת הפטירה הפוליטית של עצמו". כספית טעה; אולמרט דווקא שרד את וינוגרד. נו, אז? אז כלום. כל אדם סביר באותה התקופה חשב שאולמרט יתרסק אחרי הדו"ח.
אבל כאשר כספית מגיש תיאור פסיכולוגי גרפי, מדוקדק ומעמיק של אישיותו של אולמרט, אופיו, תכונותיו, מעלותיו וחסרונותיו, סביר לצפות לעקביות כלשהי. עיון קצר בארכיון כתבותיו של כספית מעלה תמונה, איך לומר בעדינות, מורכבת.
למשל, יש קושי מסוים ליישב את ההצהרה של כספית שלפיה אולמרט הוא אדם חם שעוזר גם למתנגדיו עם התיאור מסוף יולי 2008 שלפיו "אין דבר שאולמרט רוצה יותר מלראות את תבוסתה של ציפי לבני". האם לזה התכוון כספית כאשר כתב שאולמרט "תמיד יהיה שם כדי לעזור, עזרה אמיתית"?
מילא. ייתכן שכספית התכוון לעזרה מסוג אחר, אולי תמיכה כספית או שותפות בנקודות טיסה, ולא לעזרה בשדה הפוליטי. אבל כאשר ביום שישי האחרון כתב כספית כי אולמרט הוא "איש חזק באופן יוצא דופן, בעל יכולת לעמוד בלחצים שאינה נופלת מראשי הממשלה הטובים ביותר שהיו כאן. אולי אפילו עולה עליהם", כיצד זה מתיישב עם הטור הזועם שלו מנובמבר 2007, אז כתב על הדרך שבה אולמרט טיפל בשביתת המורים וציין: "מצמוץ של אולמרט ברגע האחרון, הדרך המביכה בה החליט להטיל את עצמו למערכה, בניגוד לכל כללי ניהול המשא-ומתן, גרמה לקטסטרופה [...] אולמרט, כמו אולמרט, התערב ברגע הכי פחות נכון, בדרך הכי גרוטסקית, כדי לגרום, כמו שהוא יודע, הכי הרבה נזק שאפשר בזמן הכי קצר"?
כאשר כספית כותב שאולמרט הוא "איש טוב בבסיסו", כיצד זה מתיישב עם מה שכתב במאי 2008, אז ציין כי "אולמרט הרוויח את תלאותיו ביושר. צדיק קטן, נהנתן גדול, אולמרט". גם צדיק קטן וגם איש טוב בבסיסו?
ואם הוא "איש טוב בבסיסו, אולי הכי טוב מבין ראשי הממשלות שהיו כאן", אם היום ברור ש"היציאה למלחמה [מלחמת לבנון השנייה] היתה נכונה", אם הוא כל-כך חם ומחבק ורגיש, מדוע קבע כספית ביולי 2008 כי "אני, את אהוד אולמרט לא הייתי לוקח להיות ראש ממשלה בישראל"? כיצד קביעתו הנוכחית מתיישבת עם פסיקתו מיוני 2008 כי "אולמרט, לעומתו [של ברק], עשה בחייו דברים עקומים רבים. אין תרגיל פוליטי משולי הספר שהוא לא מכיר. דבר ישר אחד, עוד טרם הספיק לעשות"?
יש להודות, כספית פתח את הטור האחרון שלו ברשימה של חסרונותיו של אולמרט ("בעל פתיל קצר", "איש ריב ומדון") אבל את כל אלו ניתן לייחס להיותו "ג'ינג'י". ייתכן שכספית פשוט מנומס, אבל כאשר בודקים מוצאים שהוא ידע לומר דברים קצת יותר ברורים על אולמרט. בדצמבר 2007, כאשר שביתת המורים עדיין לא הסתיימה, כתב:
"אם היתה באולמרט מנהיגות אמיתית, ואחריות אמיתית, הוא היה מתעלם מאלה שאומרים לו ש'עוד לא הגיע הזמן לסגור', כמו שהתעלם מראשי מערכת הביטחון שהזהירו אותו מאנאפוליס, ועושה מעשה. או לפחות מנסה לעשות מעשה. בדיוק בשביל המצבים האלה נברא המנהיג, האיש שלוקח אחריות, שלא נרתע מהקשיים, שמבין את גודל השעה והצרה ומסוגל לחלץ את העגלה מהבוץ. אבל אנחנו קיבלנו במקום איש כזה את אהוד אולמרט, אלוף העולם בתככים, אשף בפוליטיקה, מלך העסקנות וההישרדות הזעירה".
בן כספית. אילוסטרציה (צילום מקורי: דובר הערוץ הראשון)
ציינתי בעבר שכתיבתו של כספית מבלבלת אותי. למרות זאת, לא התייאשתי מלנסות למצוא את דמותו של האולמרט האחד, האמיתי, כפי שהיא עולה מכתביו של כספית. הייתכן שהוא איש חזק שממצמץ ברגע הלא נכון; חם, מחבק, יהיר ומתנשא; רגיש ואטום; איש טוב, אולי הכי טוב מבין ראשי הממשלות, שהוא אלוף העולם בתככים, מלך העסקנות וההישרדות הזעירה, איש שטרם עשה דבר ישר, שגורם הכי הרבה נזק בזמן הכי קצר, וכל זה בדרך הכי גרוטסקית? איך אפשר ליישב את הסתירות האלו?
ייתכן, כפי שכספית איבחן, שאופיו של אהוד אולמרט "עמוס ניגודים פנימיים", וייתכן שזו דרכו הפתלתלה של כספית למרק את מצפונו על הדברים הנוראיים שכתב על אולמרט בעבר (ואולי אפילו להתנצל?), או שאולי דווקא כתיבתו של כספית על אודות אולמרט היא זו שעמוסה ניגודים פנימיים.