ליד דלת הכניסה למערכת חדשות 10, בקומה ה-16 של בית-הוורד בגבעתיים, מונחת ערימה קטנה של שלטים העומדים על ראשם. "כחלון אל תפקיר אותנו", קוראות הכרזות, שהונחו שם בדרך חזרה מאחת ההפגנות להצלת זכיינית הערוץ וכעת ממתינות עד שיגיע זמנן להילקח אל ההפגנה הבאה.
באופן רשמי, עובדי חברת החדשות של ערוץ 10 התבקשו להניח ליד דלת הכניסה למערכת החדשות לא רק את הכרזות הקוראות להציל את הערוץ, אלא את סיפור המאבק כולו. העובדים אמנם מצטרפים באופן קבוע להפגנות מול בתי שר האוצר ושר התקשורת, והבכירים מביניהם אף משמשים פה ופנים ייצוגיים למאבק, אך בהנהלת החברה התקבלה החלטה עקרונית שלא לכסות את הסיפור במסגרת התוכניות ומהדורות החדשות שהיא מפיקה ולאפשר לתוצרת העיתונאית הרגילה לשמש עדות לצורך בהמשך קיומו של הערוץ המסחרי השני בישראל.
באופן טבעי, הבקשה להותיר את סיפור המאבק מחוץ לכותלי המערכת אינה נענית במלואה. העננה המרחפת מעל זכיינית הערוץ והספקות באשר לעתידה מותירים סימנים בשגרת יומם של עובדיו, גם אם אלה אינם באים לידי ביטוי בתוצר המוגש לצופים.
בית-הוורד, בניין ערוץ 10 בגבעתיים
אני נכנס אל מערכת "חדשות 10" בשעת צהריים של יום חמישי, כדי לפגוש את העיתונאי דניאל רֵנוֹדי ולהתלוות אליו למשמרת אחת בעבודתו. רנודי, רק בן 22, נבחן והתקבל לצוות "חדשות 10" מיד עם שחרורו משירות בגלי-צה"ל, וכיום מתהדר בתואר החבר הצעיר במערכת. למערכת הצטרף על תקן מבזקן, אבל את מרבית זמנו הוא מבלה הרחק מאור הזרקורים, במגוון עמדות על פס הייצור במפעל התוכן של "חדשות 10".
מערכת "חדשות 10" שוכנת באולם בינוני בגודלו ובו כמה מקבצים של עמדות מחשב. בצדה האחד מצוי אולפן הצילומים, ובצדה האחר חדר הבקרה. בחמש המשמרות השבועיות שרנודי מבלה במקום עבודתו הוא מגיש מבזקים, כותב ועורך מבזקים עבור אחרים ומשמש אחד משלושת עורכי המשנה של המהדורה המרכזית. התפקיד האחרון מצריך מעקב צמוד אחר הכתבות הצפויות להופיע במהדורה, עריכת הטקסטים שלהן, ומדי פעם גם "אריזה" עצמאית של חומרי גלם טריים לכדי כתבה. את המשמרת הנוכחית מתחיל רנודי בכתיבה ועריכה של מבזק השעה חמש, ממשיך כעורך המשנה השלישי למהדורת החדשות המרכזית, ומסיים בכתיבת מבזק החדשות שישודר בבוקר המחרת.
עבודתו אינטנסיבית, לעתים לחוצה ביותר. מהשעה שתיים ועד לפני השעה חמש עליו לייצר כתריסר אייטמים למבזק, כל אחד בין 20 עד 25 שניות בקירוב. על שולחן העבודה שלו דף נייר, עט ושני פלאפונים. על המחשב האישי (דף הבית – ynet) תוכנה מתוחכמת המאפשרת לצפות בחומרי הגלם שהוזרמו במשך היום למערכת החדשות, לבחור את המקטעים שישולבו מהם במבזק, להעתיק ולהדביק טקסטים ממבזקי הרדיו שמפיקה חברת החדשות, ולראות בדיוק כמה שניות נותרו עד להשלמת חמש דקות הדרושות למבזק. כדי להגיע לדיוק מרבי, התוכנה מספקת הערכת זמן לכל ידיעה בהתאם לזהות הקריין שיקבל לידיו את הטקסט, וזאת על סמך מהירות ההקראה הממוצעת שלו.
חדר הבקרה במערכת חדשות 10
"תוך כדי העבודה אין לך כל-כך זמן לחשוב על דברים אחרים", הוא אומר בתשובה לשאלה על התחושות במערכת נוכח האפשרות שהערוץ ייסגר. "כמובן שכשאתה לא בתוך העבודה, אתה חושב מה יקרה ומה יהיה, אבל למעשה העובדים לא באמת יודעים מה יקרה. אני חושב שאף אחד לא יודע".
רנודי מתקתק על המקלדת במרץ עד שכמה דקות לפני השעה חמש, המבזק מוכן. הוא לא נח לרגע, אבל המשימה התבצעה, מבחינתו, בנוחות יחסית. "אפשר לעשות מבזק גם בהרבה פחות זמן", הוא אומר, ומספר שיומיים קודם לכן, כשחזר למערכת היישר מהפגנה למען עתיד הערוץ, הכין מבזק שלם בשעה אחת בלבד.
בעת שידור המבזק שוהה רנודי בחדר הבקרה, בוחן את התוצאה בזמן אמת וזמין לטיפול בכל שאלה שתתעורר. מיד לאחר מכן, תוך כדי הפסקת קפה זריזה, ולפני שהוא מתחיל להכין למהדורה המרכזית כתבה על תאונות הדרכים הקטלניות שאירעו באותו יום, מתפנה רנודי לדבר על העבודה תחת איום הסגירה.
"האווירה לא קלה", הוא אומר. "אווירה של 'עכשיו או לעולם לא'. זו לא פעם ראשונה שיש איום שיסגרו אותנו, אבל הפעם זה נראה הרבה יותר רציני. מצד שני, בעיתונות כמו בעיתונות, כוח האינרציה חזק מהכל, ויש מטרה – כל יום לעשות מהדורה, כל יום לעשות מבזק, וכל יום לעשות 'היום שהיה'. גם עם ההפגנות, ולמרות שזה לוקח לנו זמן, ולמרות שאנחנו כביכול לא מתעסקים בזה, המוצר בסופו של דבר צריך להיות אותו דבר, אין אפס. זו הדרך שלנו להיאבק".
עמלים על הכנת כתבה למהדורה המרכזית. דניאל רנודי מימין
גם אם המאבק המתמשך אינו מותיר את רישומו על המרקע, במערכת עצמה, מטבע הדברים, קשה לחמוק ממנו. הערות על הצפוי לבוא נזרקות אל חלל האוויר, וככל שמתרחקים ממרכז מערכת החדשות אל שוליה, השיחות נמהלות בחששות. בפינת העישון שבחדר המדרגות, המעוצבת בטינופת וסירחון שמרמזים למעשן כי הגיע הזמן שיפסיק עם ההרגל המגונה, ההומור שחור משחור, וכולל בדיחות הלוקחות כבר בחשבון מה יעשו העובדים ביום שאחרי הסגירה.
בחדר העריכה שבפאה המערבית של המערכת, עם נוף מרטיט לים התיכון, רנודי ואחד מעורכי הווידיאו של חברת החדשות ניגשים להכין את הכתבה על תאונות הדרכים הקטלניות שהיו במהלך היום. שעה שרנודי מנסח דברי קריינות, עורך הווידיאו מתבונן בחומר גלם שצולם מוקדם יותר אותו יום, בהפגנה שקיימו עמיתיו מול בית שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ. אף שהחומרים הללו אינם מגיעים למהדורות החדשות בערוץ, העובדים מקפידים לתעד את מאבקם ולאגור את חומרי הארכיון, הן כדי להציע חומרים לכלי תקשורת אחרים המסקרים את הנושא, והן מתוך תקווה שביום מן הימים יוכלו להקרין אותם על מסך ערוץ 10, לאחר שהמשבר ייפתר.
בהמשך הערב, באחד השיטוטים החוזרים בין חדר העריכה למערכת, חולף רנודי על פני שטייניץ, שזה הרגע יצא מראיון לתוכנית "לונדון את קירשנבאום". היחס במערכת "חדשות 10" לשטייניץ קורקטי. הוא לא נשאל על-ידי לונדון או קירשנבאום שאלה אחת על המשבר בערוץ 10, אף שבמידה רבה, בידיו מצוי המפתח לפתרון המשבר.
אין הכרח להיתקל באופן מקרי בשר האוצר במסדרונות הערוץ כדי לקבל תזכורת למצב הייחודי שבו נמצאת מערכת "חדשות 10". מובילי המאבק מעדכנים באופן קבוע באמצעות הודעות SMS את עובדי הערוץ על הפעילויות הצפויות בימים הקרובים, וקוראים להם להטות כתף למאמץ המשותף. ההודעות תופסות את העיתונאים במערכת, בשטח, תוך כדי צילומים וראיונות. רנודי מקבל את המסרון על הפעילות בסוף השבוע בחדר העריכה, בין הקלטה של קטע קריינות אחד למשנהו.
צוות חדשות ערוץ 1 מצלם את מערכת חדשות 10 לצורך הכנת כתבה
כיוון שרנודי הוא עובד זוטר יחסית, שכרו לא השתנה כתוצאה מגל הקיצוצים האחרון, שהוחל בצורה פרוגרסיבית. אך בעיות התקציב של הערוץ אינן מתמצות במשכורות. כך למשל מערכת עריכת הווידיאו בחברת החדשות היא מתקדמת ביותר ומאפשרת עבודה נטולת קלטות, דיגיטלית לחלוטין, מיידית ומשותפת. יחד עם זאת, במהלך הכנת הכתבה נתקלים רנודי ועורך הווידיאו בקשיים לאתר כמה שניות של תיעוד קולי מהשטח שיוכלו לשלב בכתבתם. אחד הקטעים הפוטנציאליים נפסל כתוצאה מפגם בקלטת. בזמנים אחרים, ניתן להניח, הערוץ היה נפטר מקלטות פגומות ומצטייד בחדשות בתדירות גבוהה יותר.
"יש הרגשה של חיסכון", מודה רנודי, "זה בא לידי ביטוי בשליחת פחות צוותים, בפחות שימוש בלוויינים". אבל, הוא טורח להוסיף, בעזרת עבודה קשה, צוות "חדשות 10" מצליח לחפות על המגבלות התקציביות ולמנוע מהן לפגוע בתוצאה המוגשת לצופה.
"אנשים הם צרי עין", אומר רנודי ביחס לביקורת המוטחת בשכר הגבוה הניתן למגישים הבכירים בחברת החדשות. "אני לא חושב שיש פה הגזמה בשכר הבכירים. אנשים מרוויחים את מה שמגיע להם", הוא אומר. לדבריו, שכר המגישים הבכירים מעורר תשומת לב משום שחברת החדשות עוסקת בתקשורת, שעה שבכל חברה פרטית אחרת לאף אחד לא היה אכפת אם הבכירים היו מרוויחים שכר דומה. בפועל, יש לציין, שכר בכירים באשר הם הוא נושא קבוע לידיעות בעיתונות הכלכלית.
השפעה עקיפה יותר של המשבר על חברת החדשות של ערוץ 10 באה לידי ביטוי בניסיון המתמיד להעלות את הרייטינג של הפקותיה, גם במחיר ירידה למכנים משותפים נמוכים.
בחדר העריכה שבו הכין רנודי את כתבתו, התכנסו לפני בואו שלושה מעובדי הערוץ וצפו באודישנים שנערכו שם יום קודם לכן – נערות בעלות חזות מצודדת ויכולת ורבלית מוגבלת נבחנו לתפקיד הגשת פינה במהדורת הבוקר, צעד אחד נוסף בדרך לאיטליזציה של מהדורות החדשות של ישראל.
תוך כדי העבודה על הכתבה הופיע מדי פעם במוניטור בפינת חדר העריכה, שמשדר את ערוץ 10 באופן קבוע, קדימון לתוכניתו של אמנון לוי, המוגדרת כ"תוכנית תחקירים", והפעם בחנה לעומק את שגרת יומן של נשים העבודות כסרוגייט, מטפלות באמצעות יחסי מין. מהדורת החדשות המרכזית באותו ערב נפתחה בתצלום צבעוני של הילד החרדי שלפי החשד הורעב על-ידי אמו. גם בקרב אנשי הערוץ יש מי שמבקר את הנטייה לפנות במודע לטעם המוני.
רנודי צופה בכתבה שהכין כשהיא משודרת
פס הייצור של "חדשות 10" מהוקצע לעילא. כל שניית שידור וכל ניואנס נלקחים בחשבון. עשרות אנשים במערכת עובדים קשה לאורך היום, ובמקצוענות יתרה, עד שבשעה שמונה בערב מתרכזים כל המאמצים וההכנות לשידור חי של המהדורה המרכזית. במערכת מועסקים כמה מבכירי וטובי עיתונאי הטלוויזיה בישראל, אבל המטרה שאליה מכוונים כל המאמצים הללו לא תמיד מצדיקה את התדמית הביקורתית שקיבלה חברת החדשות.
העבודה על כתבה למהדורת החדשות טלוויזיונית פועלת לפי חוקים נוקשים וברורים. במקרה של הכתבה על תאונות הדרכים, המטרה היא ליצור רצף מטלטל של תמונות וצלילים, בלי לעבור את הגבול הגמיש של הטעם הטוב. רנודי ועורך הווידיאו מייצרים לא רק כתבה חדשותית, המעבירה מידע לצופה, אלא גם סרטון דרמטי הערוך בקצב גבוה ומעוצב בקפידה, עד לפאוזה הקטנה שלפני הפאנץ' הסופי.
כמה דקות לפני שמונה, מחלון חדר העריכה ניתן לראות שהשמש כבר שקעה בים. מפיק המהדורה נכנס ויוצא מהחדר שבו עמלים רנודי ועורך הווידיאו על השלמת הכתבה. ברגע האחרון בודקים עוד חומר גלם שזה עתה הגיע ומחליטים שאין טעם לעשות בו שימוש. הכתבה נשלחת בשעה שמונה בדיוק. מהדורת החדשות נפתחת, ורנודי מנסח בזריזות את השקופיות שיתלוו לכתבתו. בתוך דקות הכתבה עולה לשידור. כמה מהעובדים מתפזרים בזריזות לביתם. רנודי ניגש להכין את מבזק הבוקר של יום המחרת.
העתיד היותר רחוק, מבחינת עובדי ערוץ 10, טומן בחובו סכנות לפרנסתם. אם ייצא הערוץ למכרז חדש, הם ייפלטו אל שוק העבודה, שנמצא כעת בשפל של ממש. אם וכאשר המאבק של זכיינית הערוץ יצליח והיא תשרוד את התקופה הקרובה עד שתשתנה שיטת השידור בישראל מזכיונות לרשיונות, ניתן להניח שעובדיו ייתקלו בגזירות חדשות – הפעם לא מצד משרד האוצר, אלא מצד המנהלים.
ערוץ בעל רשיון שידור קבוע, שאינו מחויב לעבור אחת לכמה שנים מבחן עמידה בתנאים, יוכל להרשות לעצמו להיפטר ביתר קלות מתוכניות ומעובדים שאינם מצדיקים את ההשקעה בהם מבחינה כלכלית. ניתן להניח שבמקרה כזה ההנהלה תראה בעין פחות יפה הוצאה אל הפועל של מאבק מאורגן למען זכות העובדים להמשיך להתפרנס מעבודתם בערוץ. כרגע, מכל מקום, העובדים ישמחו לעבור את הקיץ בשלום. החששות מחרב הקיצוצים שהמעבר לשיטת הרשיונות עלול להניב יצטרכו לחכות.