סכנה ברשת

הכותרות בראש שערי כל עיתוני הבוקר מוקדשות לאיראן, אבל נראה שלא כל העיתונים עושים זאת במידה דומה של חדווה. ב"ידיעות אחרונות" ו"מעריב" הכותרת על איראן ("בדרך להסכם עם איראן" ו"בכיר ישראלי: המו"מ עם איראן לא יעכב תקיפה", בהתאמה) מזכירה תשלום מס. שני העיתונים הללו מדווחים כאילו כדי לצאת ידי חובה על ההתפתחויות האחרונות בסכנה הקיומית לכאורה שעומדת בפני מדינת ישראל. כדי לטלטל את הקוראים, העיתונים מדווחים בהבלטה על מעשים פליליים.

"חשד: סמנכ"ל הייטק ניצל מאות ילדות", נכתב במרכז שער "ידיעות אחרונות", לצד החותמת "סכנה ברשת". כותרת המשנה מסתיימת בשאלה שמציגה משטרת ישראל, ובעצם מציג העיתון: "האם גם בתכם הוטרדה?". זו שאלה שיכולה להסעיר כל הורה. היא בוודאי טרייה יותר מהשאלה, "האם גם אתם תמותו מפצצת גרעין שתטיל איראן על מדינת ישראל?". ההורה המודאג, שרוצה לדעת את התשובה, מופנה לכפולת האמצע, שם מופיעה ידיעה לא ארוכה מאת מאיר תורג'מן ואיתן גליקמן, המתפרסמת על רקע תצלום המחשה של אדם יושב בחושך מול מסך מחשב. "בבוקר סמנכ"ל הייטק, בלילה פדופיל", לשון כותרת הטראש שבחרו עורכי העיתון לידיעה.

תיבה נפרדת בכפולת האמצע של "ידיעות אחרונות" מבהירה להורים המודאגים כיצד יידעו אם גם בתם הוטרדה על-ידי החשוד. לפי המידע שבתיבה, החשוד השתמש בתוכנה מסוג מסוים ובשמות בדויים מסוימים. סימנים נוספים לכך שבתכם הוטרדה על-ידי החשוד לפי "ידיעות אחרונות": "אחרי היכרות ראשונית הוא הוביל את השיחה לנושאים מיניים" וכן "במהלך השיחות שידל את הילדות להתפשט מול המצלמה". במלים אחרות, אם בתכם קיימה קשר וירטואלי עם מישהו שהוביל את השיחה לנושאים מיניים ושידל אותה להתפשט מול המצלמה, יש מקום לדאגה (תודות על התובנה הזו ניתן להעביר ל"ידיעות אחרונות", ת"ד 109, תל-אביב).

כותרת ידיעה נוספת בכפולת העמודים המרכזית של "ידיעות אחרונות", "4 נערים אנסו ילדה בת 11", חסרה את המלה "חשד". על האירוע שמתואר בה מדווח במרכז שער "מעריב", שם אין כלל צורך לצרף את המלה "חשד", שכן הכותרת אינה אינפורמטיבית.

"גיליתי היום שבנים זה עם רע", נכתב בגופן גדול בלב שער "מעריב", בין מרכאות, על רקע אדום. זהו ציטוט מתוך יומנה האישי של ילדה בת 11 מאזור הנגב. על עמוד השער מתפרסמים גזרי היומן שבהם נכתב, בכתב יד של ילדה, על רקע ורוד פרחוני: "גיליתי היום משהו מיוחד שבנים זה עם רע היום נאנסתי בידיי ארבע [...] מה קרה, הם בכו יותר ממני לא רציתי לראות להם עד כמה אני עצובה [...] אני כל הזמן מאשימה את עצמי במה שקרה לי, אני מרגישה שזו אשמתי".

את הטקסט קורע הלב מביא אורי בינדר בכפולה השנייה של העיתון. הכפולה הראשונה מוקדשת לאותו עובד בענף ההייטק שחשוד בהטרדת מאות ילדות באינטרנט. לצד הדיווח על מעשיו מתפרסם טור מאת חן קוטס-בר, האמא של כולנו, שמפנה אצבע מאשימה כלפי הטכנולוגיה. "אם כל ילד משוטט באינטרנט, אז כל פדופיל יכול להגיע לכל ילד ולכל ילדה. כמעט כמו רולטה", היא כותבת.

בעוד ששתי הכפולות הפותחות של "מעריב" עוסקות במעשים פליליים על רקע מיני, ב"ישראל היום" הנושאים הללו נדחקים לכפולה השנייה. "פדופיל בלב ההייטק" היא הכותרת ההיסטרית שמתנוססת בראש העמודים 5-4. "בעידן ה'מחשב בכל חדר' הם [ילדינו] מסתגרים שעות על גבי שעות בחדרים מול מסך שמזמן להם גם מפלצות אדם המוגדרות פדופילים", כותבת חגית רון-רבינוביץ' בטור נלווה. "פחד אלוהים שהילדים יסתובבו בימות הקיץ ברחובות. והסיבות לכך ידועות ורבות. אך כעת ובכלל, לא פחות מפחיד שיישבו בבית".

פורנוגרפיה נמוכה

בעיתון "הארץ", לעומת זאת, מתפרסמת ידיעה עם הכותרת הלקונית "נעצר בכיר בחברת הייטק בחשד לניצול מיני של קטינות ברשת" בראש עמ' 10. בתחתית שער העיתון, ועל פני כל עמ' 3, מדווח יאיר אטינגר על הגרסה החרדית למאמרי קוטס-בר ורון-רבינוביץ': "60 אלף חרדים גדשו שני איצטדיונים בניו-יורק לכנס נגד העולם המקוון ושמעו נאומים ביידיש על התועבה, בלי אף מלה על פייסבוק ופורנו", לשון כותרת המשנה לכתבתו.

לפי אטינגר, "הרבנים, שהבינו כי אין עוד טעם לאסור כליל את השימוש באינטרנט, התאחדו סביב הקריאה לצמצם את החשיפה לרשת ככל שניתן ובכל מקום שניתן". אטינגר מצטט מאתר JDN את דבריו של האדמו"ר מסקולען בכנס: "כל המחלות והמיתות המשונות שפוקדות את עם ישראל הגיעו אך ורק בגלל התפשטות האינטרנט בבתי ישראל".

ציטוטים נוספים בכתבתו שאובים מהתקשורת החרדית המודפסת בישראל. "בכתבת השער של מגזין 'משפחה' בסוף-השבוע האחרון, תחת הכותרת 'לעצור את המשחית' כשלצדה תמונה של לפטופ מתפוצץ בחלל, נכתב כי העצרת בקווינס מכוונת נגד 'הטכנולוגיה המודרנית המכלה כל חלקה טובה, שורפת נשמות ומורידה צעירים לעמקי שאול'", כותב אטינגר. הוא מביא גם מדברי הרב חיים קנייבסקי, שכתב ב"יתד נאמן" כי "מכשיר האינטרנט הוא יצרא דע"ז [יצר הרע של עבודה זרה] וגילוי עריות בדורנו, והוא חורבן גדול בישראל ורבים חללים הפילה עד שאול תחתית רח"ל [רחמנא לצלן] [...] משפחות שלמות ובתים מלאים כל טוב כבר נהרסו מזה רח"ל. חייבים כולם לטכס עצות איך לשחוט את היצר הרע הזה".

ציטוטים דומים מופיעים לעתים בעיתונות החילונית, בדרך כלל תוך לעג לפרימיטיביות של הדוברים. למרות זאת, כאשר מתחולל מעשה פלילי הקשור בדרך כלשהי לאינטרנט, העיתונות החילונית מציגה עמדות דומות למדי. הבדל בולט בין הפחד החילוני מפני האינטרנט ובין הפחד החרדי מפניו: מגדר המתריעים.

"חרדים מהאינטרנט", נכתב בכותרת ידיעת תצלום בכפולה המרכזית של "ידיעות אחרונות" (כן, ממש ליד הידיעה הגדולה על הסמנכ"ל ביום והפדופיל בלילה). בתצלום [AP] נראים אלפי החרדים שהתכנסו אתמול בניו-יורק. "לאירוע הורשו להגיע גברים בלבד", נכתב מתחת לתצלום, "בעוד שנשותיהם התכנסו בקבוצות ברחבי העיר כדי לצפות במפגן הכוח החרדי בשידור חי".

בתחתית עמ' 15 של "הארץ" מדווח [שירות "הארץ"] כי "הסופר והפילוסוף השווייצי אלן דה-בוטון הודיע כי הוא מתכוון להקים אתר אינטרנט ל'פורנוגרפיה גבוהה', כהגדרתו". על-פי הדיווח, דה-בוטון אמר כי הוא "מקווה שהאתר יגרום לאנשים להפסיק להרגיש רע על כך שהם צופים בפורנוגרפיה במחשבים שלהם".

יתר הכותרות הראשיות

הכותרות הראשיות של "ישראל היום", "הארץ" ו"מקור ראשון" דומות למדי: "נתניהו למערב: 'אל תוותרו לאיראן'"; "נתניהו: למעצמות אסור לוותר לאיראן"; ו"ישראל למערב: הפסקה מוחלטת של העשרת האורניום באיראן".

הישרדות

עמ' 18 ב"מעריב" מוקדש לליבוי הפחד מפני זרם הפליטים שמגיע ממצרים לישראל. "התחזית: 20 אלף מסתננים", נכתב בראש העמוד. יובל גורן, אריק בנדר, נועם שרביט, ליאור אבני ויהודית זילברשטיין מדווחים על ריבוי הנתינים הזרים החיים בישראל בלא רשות. כותרת המשנה מסתיימת בדיווח כי מחר יתקיימו הפגנות מחאה נגד המסתננים בכמה ערים. לצד הכתבה משובצים שלושה תצלומים [אדי ישראלי, לירון מולדובן ויהודה בן-יתח], שבהם נראים אזרחים ממדינות אפריקה החיים באשקלון, באשדוד ובאילת.

המספר 20 אלף שמוזכר בכותרת נלקח מהערכתו של אמנון בן-עמי, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה. לדבריו, רוב המסתננים מגיעים מאריתריאה וסודאן (לא מוזכר מה מתחולל בימים אלה באריתריאה וסודאן). "אזורים שלמים בתל-אביב נכבשו על-ידי המסתננים", מצוטט ח"כ אופיר אקוניס, שהשתתף אתמול בדיון ועדת הכנסת לענייני עובדים זרים. "נווה-שאנן נכבשה, שכונת שפירא נכבשה, שכונת התקווה נכבשה, אילת, ערד, פרדס-כץ נכבשו". עוד מדווח כי מפקד מחוז תל-אביב במשטרה, אהרון אקסול, אמר אתמול כי יש עלייה של עשרות אחוזים בפשיעה בקרב אוכלוסיית הזרים בדרום תל-אביב. "פשיעה הישרדותית", הגדיר זאת אקסול, ותמך בעמדת המפכ"ל יוחנן דנינו כי יש לתת למסתננים אישורי עבודה כדי להקטין את ממדי הפשיעה בקרבם.

כל עמ' 9 ב"ישראל היום" מוקדש לליבוי הפחד והשנאה כלפי זרים החיים בישראל. "סערת המסתננים בכנסת: 'חייבים לעשות מעשה'" היא הכותרת שנבחרה להתנוסס בראש העמוד. "ועדת הכנסת לעובדים זרים התכנסה לדיון מיוחד בשל האלימות הגואה בריכוזי הזרים בדרום תל-אביב", נכתב בכותרת המשנה. "נמשכת האלימות בדרום תל-אביב – מסתנן חשוד בנסיון אונס", נכתב בכותרת תיבה נלווית (למעשה מדובר במעצר של חשוד באירוע מלפני כמה שבועות, ולא באירוע חדש). מי שיטרח לקרוא בגוף הידיעה המרכזית בעמוד [זאב קליין] ילמד כי ניצב אקסול אמר בדיון בכנסת ש"המשטרה אכן זיהתה בחודשים האחרונים עלייה משמעותית של עשרות אחוזים בעבירות אלימות בקרב המסתננים הבלתי חוקיים השוהים בדרום העיר. עם זאת הוא הוסיף כי התופעה אינה מאפיינת רק אותם, 'אלא את האוכלוסייה בישראל כולה'".

בצד העמוד מופיע המדור היומי "משאל עם". יורי ילון שאל את תושבי בית-שמש "מה לדעתך הפתרון לבעיית המסתננים מאריתריאה ומסודאן?". שרה אמיתי השיבה כי "צריך להחזיר אותם. אנחנו מדינה יהודית וזה ימנע התבוללות". משה אטיאס אמר: "בגללם יש גניבות ואונס. הם ישתלטו על המדינה שלנו". הדסה נח השיבה: "צריך להעיף אותם ולא לעשות עליהום על אלי ישי. יש לנו רק רע מהם". דן אלימי אמר: "צריך להחזיר אותם בצורה יפה. הם ממש פראים ומאיימים על הכלכלה הישראלית". בני וקנין אמר: "הפתרון הוא אכזרי, אבל חייבים להחזיר אותם בצורה נעימה". דוד אזווי השיב: "צריך למנוע את הכניסה שלהם ולסלק במהירות את מי שכאן. אנחנו סופגים מהם רק נזקים". בין כל התשובות הללו מופיעה גם תשובתו של איציק ביטון: "אלה פליטים וצריך לטפל בהם. חשוב לסדר את העניין הזה בצורה יפה ואסור לגרש אותם".

הכפולה הפותחת של "ידיעות אחרונות" מבקשת להביא בפני הקוראים מידע, לא רגש. תחת הכותרת "מלכוד המסתננים" מציג תלם יהב, בפורמט של שאלות ותשובות, עובדות רלבנטיות למצב הנוכחי. זו תרומה חשובה לדיון הציבורי בסוגיית הזרים החיים בישראל, שמתבסס בעיקרו על רגשות ובורות.

בתשובה לשאלה "מסתנן או פליט?" מכריע יהב: "מבקש מקלט". לדבריו, מיעוט שבמיעוט מבין נתיני אריתריאה וסודאן שהגיעו לישראל מוגדרים כפליטים. פליט, הוא כותב, אמור לקבל מעמד של תושב ארעי, תעודת זהות כחולה ואת כל הזכויות הסוציאליות של ישראלי. מבקש מקלט זכאי רק לחינוך על חשבון המדינה. אדם מוגדר כפליט אם ועדה של רשות האוכלוסין וההגירה בדקה את מצבו והגיעה למסקנה כי הוא ראוי למעמד זה בשל סכנה לחייו במדינת מוצאו. שאלה שבולטת בחסרונה בכתבה של יהב: כמה מבין מבקשי המקלט נבדקו על-ידי הוועדה של רשות האוכלוסין וההגירה? (ראו, בהקשר זה, את דבריה של העיתונאית נורית וורגפט בראיון שהתפרסם הבוקר באתר זה).

בתשובה לשאלה "מה אחוזי הפשיעה בקרב זרים בישראל" כותב יהב כי נכון לשנה שעברה, "אחוזי הפשיעה בקרב מבקשי המקלט והמסתננים היו נמוכים"; 2.4% בשנת 2009 ו-2.04% בשנת 2010. לא בדיוק החומר שממנו קורצו כותרות ראשיות, ולפי "ידיעות אחרונות" הבוקר, גם לא החומר לכותרת ידיעה, כותרת משנה או כותרת גג.

לצד השאלות והתשובות מתפרסם מידע על מדינות המוצא של הזרים החיים בישראל. מאריתריאה, נכתב לצד הידיעה של יהב, הגיעו 34 אלף איש לישראל. יש שם שלטון דיקטטורי, רדיפות על רקע דתי ופוליטי, "העלמת" אזרחים ושימוש בעינויים מצד השלטון. מסודאן הגיעו 16 אלף איש לישראל. סודאני שישוב לארצו מישראל עלול להיות מוצא להורג, מוסבר, מפני שישראל מוגדרת מדינת אויב.

במדור הדעות של "הארץ" שני מאמרים על פליטים שאינם מוגדרים כפליטים. נחמיה שטרסלר קורא "לסיים את בניית גדר הגבול ולבנות במהירות את מתקן השהייה. במתקן יש להחזיק את המסתננים לאורך זמן, בתנאי מחיה הוגנים, אך בלי אפשרות לצאת לעבודה. התוצאה תהיה שהם ידווחו לחבריהם בסודאן, אריתריאה וצ'אד, שלא כדאי לבוא לכאן כי אי-אפשר להרוויח, ולכן אין אפילו אפשרות להחזיר את הוצאות הדרך הגבוהות".

נעה לנדאו, ראש מערכת החדשות החדשה של עיתון "הארץ", כותבת: "הדיון בסוגיית מבקשי המקלט בישראל אינו יכול להתנהל תוך התעלמות גורפת מהעובדה שיש לנו חלק מכריע בהגעתם הנה מלכתחילה. [...] גם בגלל המוצר העיקרי שאנו מייצאים למדינות שמהן הגיעו: נשק. הנשק הזה מציף ברגעים אלה את היבשת שממנה הגיע האיש השרוע עייף על הדשא".

במוסף "גלריה" מזכירה צפי סער כי בניגוד לרושם שניתן היה לקבל מכלי התקשורת, רוב האנסים בישראל אינם פליטים ממדינות אפריקה. "לפחות 80 אחוז ממעשי האונס נעשים על-ידי אדם מוכר לנאנסת", היא כותבת. "[...] כשאשה נאנסת, השאלה מיהו האנס – מהגר עבודה שחור או, נאמר, קצין או אמן אשכנזי, כלומר מי שמכונה 'בן טובים' – ממש חשובה. אמנם לא לה, אבל מי סופר אותה בכלל. ומי בכלל חושב על פליטות ומהגרות עבודה, שמן הסתם סובלות גם הן, כנשים אחרות, מאלימות?".

Strike Two

לפני כשלושה שבועות פיספס "ידיעות אחרונות" הזדמנות לדווח לקוראיו כי שגריר ישראל לשעבר בבלארוס, זאב בן-אריה, הגיע להסדר טיעון עם הפרקליטות ולפיו יודה שחשף בפני שר החוץ אביגדור ליברמן מידע חסוי בנוגע לחקירתו. בעוד שכל יתר העיתונים דיווחו על ההסדר, "בידיעות אחרונות" התעלמו.

אתמול נקרתה בדרכו של העיתון הזדמנות נוספת לדווח לקוראיו על מעשי השגריר בבלארוס וקשריו עם שר החוץ של מדינת ישראל. עדנה אדטו מדווחת ב"ישראל היום" כי סגנית נשיא בית-משפט השלום בירושלים, השופטת חגית מאק-קלמנוביץ, הרשיעה אתמול את השגריר, לפי עסקת הטיעון, בעבירות של גילוי בהפרת חובה ושיבוש הליכי משפט. גם הבוקר מפספס "ידיעות אחרונות" את ההזדמנות. אף ידיעה ב-40 עמודי קונטרס החדשות של העיתון אינה מוקדשת לכך.

ב-10 באוקטובר 2012 יינתן גזר הדין, ול"ידיעות אחרונות" תהיה הזדמנות נוספת לדווח לקוראיו על שיבוש החקירה של שר החוץ ליברמן.

כחלון-נמרודי-דנקנר

במאמר המתפרסם במדור הדעות של "מעריב" מכנה יהודה שרוני, כתב הכלכלה הבכיר בעיתון, את רפורמת הסלולר של שר התקשורת משה כחלון "מוצלחת". רפורמה זו כמעט שלא סוקרה בעיתון זה בשבוע שעבר, כשנתנה את אותותיה בשוק. עיקר המאמר של שרוני מוקדש לביקורת על כך שכחלון לא קידם רפורמה אחרת, שנועדה להפוך את בנק הדואר ל"בנק חברתי" (עמדה דומה מביע גדעון עשת במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות").

במדור "שוק ההון" במוסף "עסקים" של "מעריב" מדווח איתן טפירו על מצבה של חברת הכשרת-היישוב, לשעבר בעלת העיתון וכיום בעלת מניות מיעוט. "הכשרת-היישוב: רווח של 112 מיליון שקל בשל מכירת 7.6% משרה וממירה", נכתב בכותרת הידיעה. מנכ"ל החברה מצוטט כאומר: "אנו זוכים לקצור את פירות ההשקעה והשלמת הפרויקטים שהחלו בשנים קודמות". לידיעה נלווה תצלום של עופר נמרודי, לשעבר העורך והבעלים של העיתון, וכיום בעל מניות מיעוט בו. אף גילוי נאות אינו מצורף לידיעה.

"עשרות עיתונאים ב"מעריב" לא יודעים היכן לקבור את עצמם מרוב בושה", טוען מיקי רוזנטל במאמר המתפרסם הבוקר במדור הדעות של "דה-מרקר". לפי רוזנטל, "הבעיה היא לא עיתונאים עם אג'נדה, אלא עיתונאים רופסים, שמבטלים דעתם מפני זו של הבוס ורואים את העולם דרך עיניו של מי שמשלם להם משכורת – ועל הדרך קונה גם את נשמותיהם".

ענייני תקשורת

שבתי גרברציק מדווח ב"מקור ראשון" כי מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב יוחנן דנינו, אמר אתמול בכנס לשכת עורכי-הדין באילת כי במשטרה מנסים לצמצם את צווי איסור הפרסום על מידע מאירועים פליליים. לפי הידיעה, "המפכ"ל התייחס לנוהל חדש שמוטמע בימים אלה במשטרה הנוגע לצווי איסור פרסום, הקובע אמת מידה חדשה שלדעתו מאזנת בין עקרון פומביות הדיון לבין טובת החקירה". לא מפורט מהו הנוהל.

אמילי גרינצווייג מדווחת ב"הארץ" כי תחנת רדיו תל-אביב נקנסה ב-10,000 שקל על-ידי הרשות השנייה בשל שיבוץ פרסומות למפעל הפיס בתוכנית, בלא הבחנה ברורה בין תוכן לפרסומת.

אחיקם משה דוד מדווח ב"מעריב" כי יחידת דובר צה"ל תעבור מתל-אביב ללוד.

אתמול דיווח רז שכניק ב"ידיעות אחרונות" כי הטלוויזיה החינוכית תעביר בשידור חי ובעלות של 70 אלף שקל השקת חוג על שם שמואל בן-ארצי, אביה של שרה נתניהו. הבוקר מדווח נתי טוקר במדור הרכילות של "דה-מרקר" כי רשות השידור תערוך בשבוע הבא אירוע מיוחד בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו, לרגל הקרנת הסרט התיעודי "בן ציון", על אביו המנוח של ראש הממשלה, פרופ' בנציון נתניהו.

לפי הידיעה, "המימון לאירוע, שייערך במרכז בגין לציון יום ה-30 למותו של נתניהו, יגיע בין השאר מקופת רשות השידור [...] במקביל סירבה רשות השידור לממן אירוע השקה לסדרה חדשה בת שמונה פרקים, שנעשתה בהפקה גבוהה יותר – של 3 מיליון שקל. מדובר בסדרה '30 שקל לשעה', העוסקת בעובדי קבלן".

במדור הדעות של "מעריב" מתריע קובי סודרי מפני השפעת "הלחץ הציבורי" [קרי: התקשורת] על החלטת הפרקליטות להאשים בעבירת רצח את מי שהרג לכאורה את גדי ויכמן.

שוב מוקדשת הכפולה הפותחת במוסף "המגזין" של "מעריב" לכתבה יחצנית באופיה על עיר ואם בישראל. הפעם זוכה העיר באר-שבע לכתבה משבחת. אורי בינדר מדווח על המשכן החדש לאמנויות הבמה שנפתח בעיר.