"אבו- מאזן הכריע ובחר בעם הפלסטיני". שער "א-סינארה"

על גיהנום וגן-עדן

שלושת העיתונים הארציים בערבית מקדישים את העמודים הראשיים שלהם לפיוס הפנים-פלסטיני בין פת"ח לחמאס, שאותו ליוו בשבועות האחרונים.

"אבו-מאזן הכריע ובחר בעם הפלסטיני", מצטט "א-סינארה" בכותרתו הראשית את בכיר חמאס מחמוד א-זהאר, לצד תמונה ממסיבת העיתונאים שבה השתתפו קברניטי ההסכם, מוסא אבו-מרזוק וא-זהאר מחמאס ועזאם אל-אחמד מהפת"ח. גם "כל אל-ערב" בוחר בציטוט של א-זהאר לכותרת הראשית: "נחתום על הסכם הפיוס ביום חמישי הבא בטקס שישודר לכל העולם". הכותרת הצעקנית של "פנורמה" היא "פיוס היסטורי".

הכתב זיאד מעדי מראיין ב"א-סינארה" מגוון רחב של אישים בכתבה המשתרעת על פני כפולת עמודים. "עלינו לעשות את כל המאמצים להצלחת ההסכם", אומר לו א-זהאר, ואילו חבר מועצת פת"ח והשר לשעבר סופיאן אבו-זאידה מודה שהעובדה ששני הצדדים הגיעו להסכמה מפתיעה, אולם מדובר כמובן בהפתעה חיובית: "כל העם הפלסטיני הביע שמחה על כך". על ההצהרה השלילית של נתניהו בעקבות ההודעה על הפיוס אומר אבו-זאידה: "הימין מחפש תירוצים כדי להתחמק מההסכם, שכן אותו ימין אמר רק באחרונה כי לא ניתן להגיע להסכם עם אבו-מאזן משום שהוא אינו מייצג את כל הפלסטינים".

השר הישראלי לשעבר יוסי שריד אומר ל"א-סינארה" כי הפיוס בר-קיימא ("קשה להאמין שהעם הערבי הפלסטיני יישאר מפולג גיאוגרפית ודמוגרפית") וכי הוא "מקווה לטוב". בעניין נתניהו מוסיף מנהיג מרצ לשעבר כי "הוא היה פזיז בהצהרתו, וראה בהסכם הזדמנות לפטור מקיום כל צעד כלפי הפלסטינים. ההצהרה הנמהרת של נתניהו מזיקה". לגבי הצהרות דומות של ליברמן בגנות הפיוס אמר שריד: "כשהוא מדבר נדמה לי שמישהו ממשטרים חשוכים מדבר. ליברמן מייצג עולם אחר, שאינו מוכר לי".

העורכת והבעלים, וידה משעור, כותבת במאמר המערכת השבועי שלה כי "ההסכם התקבל לאחר המתנה ארוכה. היה ברור שפת"ח וחמאס לא יוותרו על הפיוס, כי מדובר בעניין עקרוני לקראת הקמת המדינה הפלסטינית", ומדגישה: "כשלון יוזמה זו הוא כשלון הקמת המדינה הפלסטינית".

כתב העיתון בדרום, עטא אבו-מדיגם, מוצא זווית אחרת לענייני הפיוס. הוא מביא מדבריו של יו"ר הפלג הדרומי של התנועה-האסלאמית, שיח' חמאד אבו-דעאבס, תושב רהט, שאומר: "אנחנו נמצאים מרחק צעדים אחדים לקראת האיחוד עם הפלג הצפוני".

ב"כל אל-ערב" מקיים הכתב סעיד חסנין ראיון עם א-זהאר ומצליח להוציא ממנו את ההצהרה כי "נציג חמאס יתמודד על הבחירות לנשיאות". בתשובה לשאלה על הדאגה הישראלית מהסכם הפיוס, עונה הבכיר בחמאס: "שישתו מים המלח". ואילו חבר הוועד המרכזי של פת"ח, עבאס זכי, אומר באותו עיתון כי "גיהנום חמאס עדיף על גן-העדן של ישראל וארה"ב" ומסביר: "חמאס הוא חלק מהמרקם הפלסטיני. מאבקנו עם חמאס ארעי, אך המאבק שלנו עם ישראל הוא מאבק אסטרטגי. הוכח שאנחנו וחמאס מייצגים עמדה אחת נגד ישראל, שמטרתה להקל על האזור".

גם מזכ"ל בל"ד, עוואד עבד-אלפתאח, מצוטט בכתבה. הוא אומר כי הוא נזהר "בשל נסיונות העבר", אולם "אם ההסכם יצליח, העם הפלסטיני ידפוק על דלת המהפכה".

גם מאמר המערכת של "כל אל-ערב" מתייחס לפיוס; תחת הכותרת "הפיוס והזעם של נתניהו" מונה העיתון את ההישגים הבינלאומיים של הפלסטינים, ומדגיש:

"הרשות הפלסטינית נתנה הזדמנות למתווה תהליך השלום לאורך שנים רבות, ואף נענתה לכל דרישות ישראל, בעיקר בתיאום הבטחוני ואף יותר, אך ללא תועלת. היא קצרה רק פילוג פלסטיני והרחבת ההתנחלויות, עד ששליטי ישראל חשבו שכל התנאים הבינלאומיים והאזוריים בשלים לכך שתתנהג ככל העולה על רוחה – בשמים, במים ועם עמי האזור.
"השינוי שהתרחש, במיוחד עם חזרת מצרים לתפקידה הטבעי כמנהיגת העולם הערבי, הפך את כל משוואות העבר, שכן העמים הערביים, כולל העם הפלסטיני, לא יסלחו לכל מי שיוותר או יקרא לחלוקה. הפיוס פירושו רשות פלסטינית חזקה שמסוגלת, בתמיכת העולם הערבי החדש, לחתום על הסכם שלום עם ישראל, על-פי התנאים והחוקים הבינלאומיים, ולא על-פי התנאים והכללים וההיגיון של הכובש".

נהאד זרקאווי והשר יוסי פלד. "פנורמה"

הכותרת הראשית של "פנורמה" מובאת על רקע תמונת ארכיון של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו-מאזן וראש הממשלה הנבחר מטעם חמאס אסמאעיל הנייה. מתחת לכותרת מצוטט דווקא השר במשרד ראש הממשלה, יוסי פלד, לא הפוליטיקאי הישראלי המשפיע ביותר, שאומר כי "ההכרה במדינה הפלסטינית באו"ם היא בעיה גדולה לישראל". את הראיון מלווה מה שנראה כצילום מזכרת, של פלד עם הכתב המראיין, נהאד זרקאווי. בעמוד פנימי מביא העיתון (שוב בלי קרדיט לכתביו) ציטוט מלא של דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו, מיד לאחר חתימת ההסכם ביום רביעי בלילה.

כותרת הידיעה היא "הערבים והפלסטינים מברכים על ההסכם בין חמאס לפת"ח שהושג במצרים", והיא מתבססת על הודעה לעיתונות שיצאה במצרים ועל ציטוט מסוכנות הידיעות רויטרס של מקור בחמאס, שאמר: "ההסכם והחתימה הסופית עליו יבוצעו בתוך ימים אחדים בקהיר, במעמד יו"ר הרשות הפלסטינית אבו-מאזן ויו"ר הלשכה המדינית של חמאס חאלד משעל, המתגורר בדמשק".

נסים אבו-חיט, חבר מערכת העיתון, כותב כי "ההסכם בין שני הפלגים הפלסטיניים מוכיח שמשטרו של חוסני מובארכ לא היה מעוניין בפיוס ופעל לפי הכללים של ישראל, שרצתה בהנצחת הפילוג". מדוע? אבו-חיט אינו מספק הסבר לתיאוריה שהוא מציע, אך קובע כי "רוחות השינוי בעולם הערבי משפיעות על העמדות לא רק בקהילה הבינלאומית, אלא בהתנהלות המדינות שקובעות את המסלול המדיני בעולם".

בין מצרים לסוריה

הפרשן המצרי לענייני ישראל, אסלאם כמאל, טוען בראיון ל"א-סינארה" כי "לאחר הפיכת ה-25 בינואר במצרים, הסכם הגז עם ישראל הוא השולט, ולא הסכם קמפ-דייוויד". באותו עיתון מעניק ראש המוסד לשעבר, דני יתום, ראיון מעניין לכתב מוחמד עוואד. "מבצעי הפיגוע בקו הגז – שכירים מארגון אל-קעידה", אומר יתום, ולגבי הסוגיה הסורית קובע כי "אסד לא יחזיק מעמד זמן רב בשלטון, והוא יוחלף על-ידי אחד מבני העדה העלאווית, שלא מעוניינת שהרוב הסוני ישלוט בה. המורדים רוצים את הראש של אסד, ולא את נפילת העלאווים".

על רוצחים וגנבים

האלימות הגואה במגזר הערבי בישראל זוכה להבלטה מיוחדת בכל העיתונים: "שפיכות הדמים במגזר הערבי נמשכת", נכתב ב"כל אל-ערב" בכותרת גג בשער העיתון, ומתחת לה מתפרסמות כמה כותרות על מעשי רצח שאירעו בשבוע האחרון. ב"א-סינארה" מתמקדים בסגירת איצטדיון עילוט על רקע הרצח בכפר, ומדווחים על הפגנה שתתקיים בכפר-קאסם על רקע רצח המחנך עאמר סרסור.

ראוי לציון הראיון שעורך מחאסן נסאר עם בני משפחתו וארוסתו של הנרצח מכפר מכר שבגליל, עלאא אבו-עישה. "כל אל-ערב" לא הסתפק בכרוניקה היבשה וטרח להביא אל הקוראים את קולותיהם של בני-האדם שמאחורי הדיווחים הטרגיים. "תיכננו לרכוש דירה ולערוך טקס מיוחד בחתונה, אך בני בליעל חטפו ממני את עלא", אומרת הארוסה שריהאן.

כותרת האוזן על שער "כל אל-ערב" עוקבת אחר הדרישה של התנועה מוועד החאג' להחליף את ראשי הוועד. לצדה: כותרות ידיעות על התפרצות למסגדים בבאקה אל-גרבייה וגניבת קופות צדקה מהמקומות הקדושים.

בין עצמאות לנכבה

לקראת יום העצמאות, המכונה במגזר הערבי "הנכבה", מביאים בתקשורת הערבית סיפורים על עקורים, מהגרים וגם על הקשר בין ערביי ישראל לארץ. בולטים בכך במיוחד "כל אל-ערב" ו"א-סינארה", לעומת "פנורמה".

כתבה מעניינת ב"א-סינארה" מגוללת את סיפור האיחוד מחדש של משפחת אנדריאוס בכפר יאסיף, שנפגשה לאחר עשרות שנים עם בני משפחה שהיגרו למקסיקו. הכתב, מורשד ביבאר, מסקר את הסיפור האנושי המרגש, שמובלט באוזן שמאל בשער העיתון בלוויית תמונה.

"כל אל-ערב" מביא את סיפורה של האסירה לינא ג'רבוני, שזו לה השנה העשירית בכלא "מתוך 17 שנות מאסר שנגזרו עליה בשל זיוף תעודות זהות ישראליות לטובת ארגונים עוינים לכובש הישראלי כדי להקל על הגעת מפגעים למטרות ישראליות", כותב כתב העיתון, אמין בשיר.

עוד ב"א-סינארה": האמן וליד קשאש טוען כי עיריית עכו הסירה את השלטים בשמות הערביים של שכונות העיר שהוא יצר. סגן ראש העירייה אדהם ג'מל מגיב: "האמן עצמו הסיר את השלטים".

על שירים וציוצים

כרגיל, שלושת מוספי העיתונים מציעים אתנחתות לקוראים המזיעים אחרי קריאת קונטרסי החדשות. המוסף "סווא" של "א-סינארה" מציג בשער את הזמרת הבינלאומית שאקירה לקראת הופעתה המתוכננת בלבנון וממשיך במעקב אחר ההתפתחויות ב"סטאר אקדמי 8".

"היום השביעי" של "כל אל-ערב", בעריכת סעיד עדווי, מראיין את מנהלת בית-הספר הטכנולוגי לבנות באום אל-פחם, תמאם מרזוק, שאומרת כי "החברה טועה כאשר היא מתייחסת בשלילה לבחורות שלומדות טכנולוגיה", ולא פוסח גם הוא על "סטאר אקדמי 8" ("הכווייתי עבדל סלאם מוחמד שב לאחר שקיבל את אחוז הצבעה הגדול ביותר, הבחרייני מוחמד רחמה עוזב"). דווקא הראיון עם לאמיטה פרנג'יה זוכה לכותרת פוליטית כבדה: "מראות ההרס במצרים ומדינות ערב השפיעו עלי לרעה", אומרת הדוגמנית הלבנונית.

הזמרת שאקירה על שער המוסף של "א-סינארה"

ב"מידרמה" של "פנורמה" מתפרסמת כתבה העוסקת בסוגיית "השאלות המביכות והפלישה לפרטיות", ומרואיינים שונים מביעים דעתם על הליברליזציה בשיח שבין אדם לחברו. המוסף מעדכן כמובן מגזרת "סטאר אקדמי 8", והשחקנית המצרייה מונא זכי מספרת לכתב כרם חורי כיצד "הושפלתי על-ידי כוחות הביטחון בכיכר א-תחריר".

העיתון "חדית א-נאס", שמקבל לראשונה במה במדור זה, מדווח במדור הרכילות שלו ("עספורה"; "ציפורה") כי "עורך מוסף 'כל אל-ערב', סעיד עדווי, מסיים את תפקידו, והסיבות עלומות". במדור, מדור הרכילות הראשון והיחיד בעיתונות הערבית בישראל, לועגים לח"כ טלב א-סאנע, שהתקבל בדרבוקות ובחצוצרות בעת ביקורו בירדן, כותבים כי הסלוגן של המפלגה הדמוקרטית הערבית (שבראשה עומד א-סאנע) הוא "המפלגה הערבית הדמוקרטית מהסבא, לבן ולנכדים", וקובעים כי אבו-עאמר (א-סאנע) מתכוון להוריש את המפלגה לבנו עאמר.

המדור "עספורה" בעיתון "חדית א-נאס"