"משפחת 'מעריב' ו'מקור ראשון' מרכינה ראש על פטירתו של אריק איינשטיין", נכתב במודעת אבל שהתפרסמה היום בעמ' 20 של "מעריב". המודעה טבולה בציניות: מחר היה אמור להתפרסם טור ראשון פרי עטו של איינשטיין בעיתון, אולם עבור הנהלתו הוא כבר בן משפחה. זה אותו עיתון שמפגין יחס מנוכר בעליל לרבים מעובדיו, בני המשפחה הוותיקים. המשפחה ההרוסה הזאת – שאביה החדש, כמו כמה מקודמיו, מספק לה מנה יפה של גזירות ורמיסת זכויות – מתאבלת עד כדי כך על מות הזמר האהוב, שגם מדור הספורט חש שהוא חייב לתרום את חלקו והרכין ראש. מה זה הרכין? כופף בכוח עד לאדמה: שער ספורט מלא שהוקדש למותו של הזמר הלאומי.

שער מוסף הספורט של "מעריב" המוקדש כולו לזמר המנוח אריק איינשטיין, 27.11.13

שער מוסף הספורט של "מעריב" המוקדש כולו לזמר המנוח אריק איינשטיין, 27.11.13

בלי יצירתיות, בלי השקעה בטור פיוטי או סתם אינטליגנטי, בלי עיצוב גראפי עם מעט שאר רוח. על השער נזרק שיר ארוך ומיותר, שעבר זמנו, שאפילו לא נכתב על-ידי המנוח (כל הזכויות לעלי מוהר), בלי מלת הקשר נוספת. "ואלה שמות" הוא שיר ישן נושן על מונדיאל 90', פריט לאספנים, שזרק את הספורט משער מוסף הספורט. ומי שתהה למראה השער והציץ אל בין דפי המדור, לא מצא מלה וחצי מלה על איינשטיין. ואם הוא זר שנחת מעולם אחר, לא יבין מדוע זכה זמר לאומי לכבוד השמור לאגדות ספורט.

שיא בקפיצה לגובה לאריק איינשטיין, "מעריב", 1955

שיא בקפיצה לגובה לאריק איינשטיין, "מעריב", 1955

תרומתו של איינשטיין לספורט הישראלי התחילה ונגמרה בשנות ה-50, כשהיה אלוף הארץ לנוער בקפיצה לגובה. בהמשך התקבע בתודעה כאוהד של הפועל תל-אביב, מעין סמל לאוהד האנדרדוג עם השורה הזכורה "הפועל שוב הפסידה" מאחד משיריו. איינשטיין היה חובב ספורט גדול, בעיקר אתלטיקה וכדורגל, היה חתום על כמה טורים במדורי הספורט השונים, כמה מהם ב"מעריב", אבל תרומתו לספורט ב-50 השנים שמאז שנות ה-50 לא באמת קיימת.

איינשטיין הוא הזמר הישראלי הגדול מכולם, אדם משכמו ומעלה, צנוע ומלא חוכמת חיים, אדם שברח מתיוגו כסמל לאומי, אבל הסמל רדף אחריו והשיגו. בספורט "מעריב" בחרו להקצין את מותו למחווה שבינה לבין מקצועיות עיתונאית אין כלום.

ספורט "ידיעות אחרונות" הקדיש לאיינשטיין הפניה תחתונה בשער בגודל של כחמישית מהשטח והספד בעמ' 3. "הארץ" ו"ישראל היום" לא כתבו על הזמר מלה במדורי הספורט שלהם – החלטה הגיונית. "מעריב" הסולידי, השקול, שמשתדל לנוע על התפר שבין "ידיעות" ל"הארץ", שבדרך כלל מפרסם שערים עם טעם והיגיון, נסחף עד איבוד חושים. גם על זה אפשר להרכין ראש.

לתגובות: yegerm9@walla.co.il