החומה הסינית הגדולה (צילום: חן ליאופולד)
יותר ויותר ממשלות ומשטרים ברחבי העולם ביצעו בשנה האחרונה מניפולציה מכוונת במידע דיגיטלי, כך עולה מדו"ח על חופש האינטרנט והתקשורת הדיגיטלית שפירסם החודש פרידום-האוס, ארגון אמריקאי פרטי הפועל למען זכויות אדם וערכים דמוקרטיים.
לפי הדו"ח, טקטיקה זו, של התערבות מכוונת במידע המופץ באינטרנט, היתה נפוצה בשנים קודמות בעיקר בסין וברוסיה, אך בשנתיים האחרונות נמצאו עדויות להתפשטותה. יותר ויותר משטרים שוכרים צבאות של בלוגרים פרו-ממשלתיים כדי להפיץ את העמדה הרשמית, לפגוע באמינותם של פעילי אופוזיציה ואף להפיץ מידע שקרי.
הדו"ח, שחובר על-ידי סנג'ה קלי ושרה קוק, בחן את האופן שבו ממשלות ומשטרים מסננים, מנטרים או מגבילים את חופש הביטוי המקוון ב-47 מדינות ברחבי העולם (ישראל לא נבדקה בדו"ח). אחת המסקנות העיקריות של הדו"ח היא כי במדינות רבות ההגבלות על חופש הביטוי המקוון גברו, אולם האופן שבו שולטת הממשלה בתוכן המקוון השתנה והפך לסמוי מן העין.
לאחר שכלול הנתונים והעדויות שמסרו 50 חוקרים מרחבי העולם, הגיעו מחברי הדו"ח למסקנה כי ב-14 מ-47 מדינות חלה עלייה בתופעה של הבעת דעה פרו-ממשלתית על-ידי גורמים בתשלום.
בבחריין, לדוגמה, שכרו השלטונות מאות "טרולים" והטילו עליהם לגלוש באתרי אינטרנט בבחריין ומחוצה לה, תוך העמדת פנים של משתמשים מהשורה, ולתקוף את האמינות של גולשים המפיצים מידע ביקורתי על המדינה. שלטונות בחריין, כמו גם אלה של מלזיה, אף שכרו חברות יחסי-ציבור בינלאומיות כדי לבצע מדיניות זו מטעמם.
בקובה, כך על-פי ההערכות, שכרה הממשלה כ-1,000 בלוגרים כדי להפיץ שמועות שליליות על חייהם הפרטיים של בלוגרים עצמאיים וביקורתיים. באיראן, כך נטען, קיבלו 40 חברות שונות בשנת 2011 למעלה מ-56 מיליון דולר כדי לייצר מידע פרו-ממשלתי בזירה הדיגיטלית. במיאנמר, טרם השתנתה מגמת הממשלה כלפי חופש הביטוי, נפרץ אתר חדשות שמופעל על-ידי גולים ונשתלו בו ידיעות שגויות במטרה לחבל באמינותו.
בשתי המדינות המפעילות מניפולציה מכוונת על התוכן המקוון זה זמן, רוסיה וסין, ההתערבות בתוכן התעצמה. ברוסיה השקיעה מפלגת השלטון קרוב ל-320 אלף דולר כדי לקעקע את אמינותו של בלוגר עצמאי אחד, אלכסיי נבלני. בין היתר הופץ סרטון מפליל שבו הופיע כפיל של הבלוגר. סין שילמה למאות אלפי מגיבים בתשלום כדי להפיץ את מסרי המפלגה השלטת.
שלוש מגמות נוספות שעולות מהדו"ח נוגעות לחקיקת חוקים המגבילים את חופש הביטוי המקוון, התקפות פיזיות נגד בלוגרים ומשתמשי אינטרנט וכן מעקב גובר של שלטונות אחר הגולשים ברשת. לפי הדו"ח, 19 מ-47 מדינות העבירו בשנתיים האחרונות חוקים המגבילים את חופש הביטוי המקוון. בכמה מדינות חוקקו חוקים שנועדו, כביכול, להגן על הגולשים והאתרים מפני מתקפות סייבר, אבל מנוסחים כך שניתן להפעילם נגד מתנגדים פוליטיים.
בערב-הסעודית, לדוגמה, נחקק חוק המחייב את כל אתרי החדשות ואתרים המארחים תוכני וידיאו או אודיו להירשם במשרד ממשלתי. בסרי-לנקה חוקק חוק דומה, המחייב כל אתר ה"מציג מידע כלשהו הנוגע לסרי-לנקה" לקבל אישור הפעלה מ"המשרד לתקשורת המונים ומידע".
במדינות אחרות חוקקו חוקים המטילים אחריות משפטית על נותני שירותים לתוכן מקוון, כגון מארחי פורומים, ספקי פלטפורמות לבלוגרים ואף עסקים פרטיים המספקים רשת אינטרנט אלחוטית. בשל חוקים אלה נקבע כי אם משתמש בשירות מפיץ לשון הרע, ניתן לתבוע גם את מי שמארח את הפורום או הבלוג, או מספק את הרשת האלחוטית. כתוצאה מכך, נטען בדו"ח, מופעלת צנזורה פרטית מחמירה מטעם ספקי השירותים.
דירוג חופש הביטוי המקוון על-פי פרידום-האוס (מתוך הדו"ח; לחצו להגדלה)
לצד הצבעה על המגמות הבולטות כולל הדו"ח דירוג של המדינות שנבדקו על-פי מידת חופש הביטוי המקוון. בראש הרשימה עומדות אסטוניה, ארה"ב, גרמניה, אוסטרליה, הונגריה ואיטליה. את הרשימה סוגרות אתיופיה, אוזבקיסטן, סוריה, סין, קובה ואיראן. מחברי הדו"ח טוענים כי בכמה מהמדינות יש פער ניכר בין חופש ביטוי נרחב יחסית ברשת לבין הגבלות קשות על חופש הביטוי בתקשורת הוותיקה.
לפי הדו"ח, סין מייצרת את ההשפעה השלילית הגדולה ביותר על חופש הביטוי המקוון. המדיניות הסינית, שכוללת את הגבלת הגישה לרשתות בינלאומיות והטלת צנזורה מחמירה על האתרים הפנימיים, הפכה מודל לחיקוי עבור מדינות אחרות כגון בלרוס, אוזבקיסטן ואיראן. נשיא בלרוס אף שיבח פומבית את המדיניות הסינית. כמו כן, מומחים סינים, חברות סיניות והאקרים סינים סייעו לממשלות אתיופיה, לוב, סרי-לנקה, איראן וזימבבואה בנסיונותיהן לשלוט על התוכן המקוון.
מנגד מצביע הדו"ח על הישגים מסוימים למחאות אזרחיות ברחבי העולם. כך, למשל, אזרחים וארגונים לא ממשלתיים בפקיסטן הצליחו לגרום לממשלה לסגת מכוונתה להטיל סינון שיטתי על התוכן המקוון. בטורקיה התקיימו הפגנות המוניות (עד 50 אלף איש) במחאה על הצעה להטיל סינון על-פי חוק על תוכן מקוון. בעקבות זאת החליטה הממשלה הטורקית שהסינון על התוכן המקוון יתקיים על בסיס התנדבותי בלבד.
להורדת הדו"ח
