מרים ושלדון אדלסון, תל-אביב 2009 (צילום: מיכאל קרמר)
שלושה ימים לפני שערוץ 10 שידר את ההתנצלות החריגה בפני המיליארדר שלדון אדלסון, שוחח מנכ"ל חברת החדשות של הערוץ, ראודור בנזימן, עם רותי יובל, עורכת התוכנית שבה שודרה הכתבה על אדלסון, ואמר לה כי אם לא תשודר ההתנצלות על פי דרישת אדלסון, הערוץ ייסגר. כך עולה מתצהיר שהגישה יובל לפני כשבועיים לבג"ץ, במסגרת בקשת הצטרפות לעתירה שהגישה עמותת הצלחה בסוגיית שידור ההתנצלות לאדלסון.
על-פי יובל, בשיחה האמורה עידכן אותה בנזימן כי "הובהר לו שאם לא יחתום על ההסכם המחייב את הערוץ לשדר את נוסח התנצלות שהכתיב אדלסון, מלה במלה, כמו גם על סעיף סודיות שאוסר לדבר על ההתרחשויות שקדמו להתנצלות, לא יוזרמו הכספים החיוניים לערוץ, והדבר יחרוץ את גורלו של הערוץ לסגירה. בנזימן הסביר כי איננו יכול לקחת על מצפונו את גורלן של מאות משפחות ולכן חתם על ההסכם, ובמקביל עידכן אותי כי הוא מתכוון להודיע על התפטרותו מהערוץ".
יובל מוסיפה ומציינת כי "באותו מעמד הודעתי לבנזימן שאם הערוץ הגיע למצב שבו הוא נאלץ לשדר דברים שאינם אמת כדי לשרוד ואינו יכול לעמוד מאחורי עבודתם המקצועית של עיתונאיו, אינני רואה אפשרות להמשיך לעבוד במקום, והבהרתי לו כי מיד אחרי הודעת ההתפטרות שלו אודיע גם אני על התפטרותי, וכך היה".
עוד טוענת יובל בתצהירה כי טרם שידור ההתנצלות לא נבחנה לעומק אמיתות התחקיר, וזאת בניגוד לעולה מטענות היועצת המשפטית של חדשות 10 עו"ד איילת בן-חיים-גת וסמנכ"ל רגולציה וייעוץ משפטי בחברת ישראל 10 עו"ד דבורה קמחי. "לא התקיים דיון משפטי מקצועי אמיתי בתשתית העובדתית והראייתית שעמדה בבסיס הכתבה", מצהירה יובל.
"יותר מכן", היא מוסיפה. "הדיאלוג הראשון שניהלתי בנושא עם היועצת המשפטית של חדשות 10, עו"ד בן-חיים, לא עסק כלל בעובדות שבבסיס הכתבה, אלא רק בשאלה האם אפשר לנסות לקדם פרסום של הבהרה או תיקון שיפיס את דעת המאיימים בתביעה (בטענה שמופעל 'לחץ כבד מלמעלה'), זאת עוד לפני שהתנהל כל דיון מקצועי בנושא.
"הדיון היחיד שהתקיים בעקבות אותה שיחה לא התייחס כמעט לראיות התומכות בעובדות שפורסמו, אלא עסק רובו ככולו בניסוח הבהרה שתרגיע את הצד המאיים בתביעה. יצוין כי דיון זה התקיים מבלי שאיש מהיועצים המשפטיים של הערוץ ושל חברת החדשות שלו התעמק בתשתית העובדתית העומדת ביסוד הכתבה ומבלי שאיש מביניהם יטרח לעיין במסמכים או בעדויות או להאזין להקלטות, שהיו ברשות המערכת ואשר תמכו בדברים ששודרו בכתבה בעיקר בשתי הנקודות עליהן נסבה המחלוקת. התפיסה הכללית, כפי שביטאה אותה היועצת המשפטית של הערוץ, היתה: 'אם לא היו דורשים התנצלות על הנקודות האלו, היו מוצאים נקודות אחרות לדרוש עליהן התנצלות'. כלומר, הנחת העבודה היתה שמדובר בדרישה להתנצלות לשם התנצלות".
זאת ועוד, יובל טוענת כי לא ניתן לקבוע, כפי שנמסר מחדשות 10 לרשות השנייה, כאילו לאחר השידור התשתית הראייתית של הכתבה "איבדה מיציבותה", שכן הבדיקות הנוספות שערך הצוות העיתונאי בתוכנית הובילו לכך ש"התשתית הראייתית דווקא התחזקה במספר נקודות, כולל היענות מפורשת של עדי מפתח משמעותיים לתת את עדותם בכל פורום בו יתבקשו לעשות כן".
יובל מוסיפה ומכחישה את טענת הערוץ וחברת החדשות שבה עבדה כאילו הצוות המקצועי סבר שיש מקום להתנצלות. "הצוות המקצועי (העיתונאי)", מצהירה יובל, "שב וביקש מהצוות המשפטי של הערוץ, לאורך כל תקופת המשא-ומתן, לקיים בדיקה רצינית של העובדות שפורסמו בכתבה בטרם קבלת כל החלטה שהיא. בקשות אלו נדחו שוב ושוב ללא כל נימוק מקצועי.
"יותר מכך, הצוות העיתונאי (ובכלל זה מנכ"ל חברת החדשות, מגיש התוכנית, עורכת התוכנית, עורך המשנה והכתב, כולם עיתונאים בעלי ניסיון עשיר בהיבטים האתיים והמשפטיים הכרוכים בהכנת תחקירים מורכבים) סברו וסבורים עד היום כי לא היה כל מקום להתנצל, וכי ההתנצלות מבטאת פגיעה בחופש הביטוי והיא תולדה של חולשתו הכלכלית של הערוץ, אשר הביאה לכך שהערוץ בחר לשדר דברי כזב במקום לפעול על-פי קריטריונים מקצועיים – עיתונאיים ומשפטיים כאחד".
רון לאודר, 2008 (צילום: יוסי זמיר)
העיתונאי אבנר הופשטיין, שביצע את התחקיר על אדלסון, הגיש אף הוא תצהיר לבג"ץ. כמו יובל, גם הופשטיין מצהיר כי ההחלטה על שידור ההתנצלות התקבלה למרות התנגדות הצוות העיתונאי ובלי שהתקיים קודם לכן דיון ממצה בתשתית הראייתית.
עוד מצהיר הופשטיין כי הטענה כאילו "לא היתה התערבות בעלי מניות" בהחלטה אינה נכונה. "לאורך כל תקופת המשא-ומתן, ממש מראשיתו, הגיעו לאוזני ידיעות מבכירי המשיבה 3 [חדשות 10] המעידות במפורש על התערבות 'מלמעלה' של בעלי המניות ומקורביהם. טענות אלו הושמעו גם על-ידי דרגי העריכה וגם על-ידי עורכות-הדין אשר ניהלו, כביכול, בעצמן את המשא-ומתן, אך בפועל התלוננו, גם בפני באופן אישי, כי הן עובדות 'תחת לחץ כבד מלמעלה' להתנצל. לפחות במקרה אחד הודתה בפני היועצת המשפטית של חברת החדשות, עו"ד איילת בן-חיים-גת, כי 'החלטות מתבצעות מעל ראשה' בגלל מה שהיא הגדירה כלחץ חריג ובוטה של בעלי מניות".
לפי תיאורו של הופשטיין, הצוות המשפטי של הערוץ ושל חברת החדשות החליט לנהל משא-ומתן על ההתנצלות "עוד לפני שטרח ובדק את העובדות", והוא הגיע לפגישה עם הצוות המקצועי "כשבאמתחתו נוסח התנצלות". זאת ועוד, לפי הופשטיין, "כבר עם קבלת המכתב [מכתב התלונה של אדלסון] ביקשה היועצת המשפטית של חדשות ערוץ 10 מעורכת התוכנית רות יובל את הסכמתה להתנצל 'בגלל הלחץ הכבד המופעל עלינו מלמעלה'".
בהמשך מצהיר הופשטיין כי "בקרב הצוות המקצועי השתררה תחושה כי הצוות המשפטי נמנע במכוון מקיום כל דיון מקצועי רציני, כדי לא למצוא את עצמו תקוע בין הפטיש והסדן, כאשר מחד לוחצים עליו 'גורמים מלמעלה' להתנצל, ומאידך הראיות מוכיחות כי אין מקום להתנצל. על רקע זה חשובה במיוחד עמדתה של עו"ד קמחי, ימים ספורים לפני ההתנצלות, כאשר מנכ"ל חברת החדשות דרש לבחון את הראיות, ונענה בתשובה: 'אנחנו כבר מעבר לכך'".
הופשטיין צירף לתצהירו העתק תכתובת מייל עם מי שכיהן כמנכ"ל בפועל של חברת החדשות, אורי רוזן, ובה שאל אותו מדוע נציגי הערוץ הודיעו לרשות השנייה כי התשתית הראייתית איבדה מיציבותה.
רוזן השיב בזו הלשון: "[...] אני קורא את עמדת הפרקליטים של ערוץ 10 כניסיון למצוא נקודת איזון בין שתי גרסאות בלתי אפשריות: האחת, שהתחקיר היה מושלם ב-100 אחוז, ואז למה היתה התנצלות? – כנראה שבעלי המניות התערבו וזאת עבירה שדורשת ענישה, אולי אפילו שלילת זיכיון. השנייה, שההתנצלות היתה לגמרי במקומה ונבעה רק מסיבות ענייניות ומשפטיות – ואז כנראה שעיתונאי החברה הם רשלנים ולא מקצועיים. כאמור, שתי גרסאות לא קבילות מבחינת הערוץ, ולכן מה שאנחנו שומעים וקוראים נמצא איפשהו באמצע. [...]".
לדברי הופשטיין יש בכך עדות לעובדה שהדיווח לרשות השנייה על בדיקת איכות התשתית הראייתית של התחקיר לא תיאר את המצב לאשורו.
"המעשה של אילוצי חברת חדשות 10 לפרסם את ההתנצלות הוא, לדעתי, בגדר פגיעה גסה ובוטה בחופש העיתונות ובחופש הביטוי ובחוק בכלל", מסכם הופשטיין.
ראודור בנזימן, מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 10, שהתפטר בעקבות שידור ההתנצלות בפני שלדון ומרים אדלסון (צילום: משה שי)
הרשות השנייה וחברת החדשות של ערוץ 10 הביעו התנגדות לצירופם של יובל והופשטיין לעתירה. הרשות השנייה טענה כי אין לכך עילה או הצדקה וכי הצירוף יסרבל את הדיון. בחדשות ערוץ 10 הכחישו את הטענות בתצהירים וטענו כי עצם בקשת ההצטרפות מעידה כי יובל והופשטיין הם שעמדו מלכתחילה מאחורי העתירה שהגיש עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה.
עו"ד מן, לעומת זאת, הסכים להצטרפותם של שני העיתונאים לעתירה, ואף צירף להסכמתו מסמך שהגיע לידיו וממנו עולה, לדבריו, "כי גם היועצים המשפטיים של המשיבה 3, חדשות 10 בע"מ, סברו כי אין מקום להתנצלות באופן ששודרה". מן הגיש לבג"ץ מסמך על נייר של משרד עורכי-דין פישר בכר, חן, וול, אוריון ושות', משרד עורכי-הדין של חברת החדשות של ערוץ 10, ובו מה שנראה כנוסח מוקדם של ההתנצלות לאדלסון. למעשה הכותרת לנוסח זה אינה "התנצלות", אלא "הבהרה", והטקסט עצמו מרוכך מאוד בהשוואה לנוסח הסופי.
כך, למשל, בנוסח המוקדם נכתב: "בעקבות פניות של באי-כוח של מר אדלסון אנו מקבלים את עמדתם כי דברים אלה אינם מדויקים/נכונים". לעומת זאת, הנוסח שהוקרא בסופו של דבר בשידור נוסח כך: "לאחר שידור הכתבה בדקנו את ההאשמות. בדיקותינו גילו שהאשמות אלה היו והינן כוזבות לחלוטין". כמו כן, בנוסח המוקדם נכתב "ככל שהדברים פגעו במר אדלסון, אנו מצרים/מתנצלים על כך". בשידור נאמר: "לא נפל פגם כלשהו בהתנהגותו של מר אדלסון. אנו מצטערים מאוד שלא בדקנו את ההאשמות האלה לפני ששידרנו אותן, ואנו מבקשים להתנצל בפני מר אדלסון ומשפחתו על הפרסום".
עמותת הצלחה ביקשה מבג"ץ בחודש יוני האחרון להורות לרשות השנייה ולחברת החדשות להבהיר כי "אין כל תוקף משפטי מחייב להודעות ההתנצלות כלפי מר שלדון אדלסון", וזאת בשל הליך קבלת ההחלטות לפני שידור ההתנצלות ואחריו. לעתירה קדם מחקר מקיף שערכה העמותה, שמסקנותיו הוצגו בדו"ח ציבורי מיוחד. תצהיריהם של יובל והופשטיין מאששים טענות שנכללו בדו"ח העמותה.
בג"ץ 4965/12