קשה להאמין שעד תום פגרת הכדורגל תצליח העברת שחקן זה או אחר להאפיל על סיקור מאבקה של לימור לבנת באבי לוזון. עד עכשיו זהו סיפור הקיץ הלוהט ביותר, וכנראה שגם יישאר כזה. חלף שבוע מאז מסיבת העיתונאים המהדהדת של פרסום מסקנות ועדת זליכה, והרוחות ברוב כלי התקשורת סירבו להירגע. הבולט מכולם היה מדור הספורט של "ידיעות אחרונות".

לכל אורך השבוע האחרון הכתיב "ידיעות" סדר יום ברור בפרשת לבנת-לוזון. למעשה, ב"ידיעות" לא הניחו לפרשה לדעוך אצלם אפילו ליום אחד. תרמה לכך העובדה שביום חמישי האחרון (11.6.13) חשף אצלם נדב צנציפר את הפרוטוקולים של ועדת זליכה, ובהם התבטאויות של ראשי קבוצות נגד לוזון. בכך יצרו ב"ידיעות" גל תקשורתי נוסף, שהציף את האתרים ותוכניות הרדיו והטלוויזיה וגרם לפרסום חלק ב' של הפרוטוקולים בספורט "וואלה" ובבלוג של רביב דרוקר.

שער ספורט "ידיעות אחרונות" מיום חמישי האחרון

"ידיעות" יכולים לסכם בסיפוק את חודש לוזון שלהם. עוד לפני הסיפור האחרון הם סיקרו בהרחבה את קפיצות השמחה ההיסטריות של גיא לוזון לאחר נצחון הנבחרת הצעירה של ישראל על אנגליה. חמישה עמודים שלמים הוקדשו לנושא ביום רביעי ה-12.6.13. בשער: "עף על עצמו". בעמ' 2: "לוזון שואו". בעמ' 3: "מותר לו לשמוח". בעמ' 4: "הפוך גיא, הפוך". בעמ' 5: "לוזרים", על פולחן האישיות של המאמן. יום קודם לכן (11.6.13) פירסמו ראיון גדול עם האח עמוס לוזון ("חיכו לגיא בפינה בגלל שהוא לוזון"), ואז הגיע הקטע של שרת הספורט שנכנסת ביו"ר ההתאחדות.

ספורט "ידיעות" הלך קצת רחוק מדי עם הלוזוניאדה. עם זאת, אפשר להעריך את הדבקות במטרה. ניקוי אורוות במוסד ציבורי, בפרט כשמי שדוחף אליו הוא גורם ממשלתי, הוא נושא ראשון במעלה. תקשורת אכפתית תדחוף את עצמה לנושא כדי להיות גורם משפיע, ו"ידיעות" עשו זאת כיד המלך.

לא הרחק מהם, אמנם בלי גילויים סנסציוניים, התנהל לו מדור הספורט של "ישראל היום". עדיין ללא המשקל הסגולי ומידת ההשפעה של "ידיעות" וללא גיבוי של אתר כמו ynet, אבל הטיפול של העיתון בפרשה היה מקצועי, ענייני ומעניין. אחד משיאיו היה כתבה של עמית לוינטל על המהפך שעברה התאחדות הכדורגל הפולנית, שהיתה נגועה בשחיתות, אבל מאז שהתנקתה הענף שם פורח – "סיפור עם מוסר השכל לקורא א. לוזון".

אכזבה הסב סיקור הנושא ב"מעריב". לפני כחודש וחצי, עם פרסום מינויו של גיא לוזון למאמן סטנדרד ליאז', שבו היה מעורב סוכן השחקנים דודו דהאן, שמרו ב"מעריב" על פרופיל נמוך מאוד, אולי גם משום שדהאן כתב אצלם טורים מדי שבוע. לא ברור מדוע פרשת לבנת-לוזון זכתה אצלם לכיסוי מינורי בשלושת הימים שלאחר פרסום מסקנות זליכה.

ביום ראשון השבוע חזרו לפתע ב"מעריב" לפרשה עם שער וטור דעה של אביעד פוהורילס, אבל זה היה מאוחר מדי ואפילו מטריד. אם "מעריב" רוצה בכל זאת לזכות גם הוא בנתח מהפרשה ולהיות גורם מעורב – המפתחות אצלו. בטור שכתב ליגלג פוהורילס על החלטת המשטרה מיום חמישי האחרון לסגור את החקירה בפרשת "הכדור המרכזי", החלטה שהניבה תרועות שמחה גם במסדרונות ההתאחדות. "כששמעתי שסגרו, צחקתי", כתב. "אני מכיר את הפרטים מקרוב. הם מצמררים. יש עדויות ופרטים שהשערות סומרות, אבל כנראה שיד המשטרה קצרה עכשיו במשאבי חקירה". ואם החומרים בידי הכתב, מה בעצם מונע ממנו לפרסם אותם, לתת למשטרה כמה חוטים ולהפוך את "מעריב" לנושא דגל בביעור השחיתות בכדורגל?

ואז מגיעים ל"הארץ", שכתב ההתאחדות שלו, משה בוקר, הפך את העיתון לצד בעניין בעל כורחו. כיוון שכך, היה מעניין לראות איך מדור ספורט שנתפס בציבור כמשרת האינטרסים של לוזון יתייחס לפרשה. אלא שאת מה שהיה ל"הארץ" לומר אפשר לסכם כקול דממה דקה: ידיעות באורך טלגרמה, קורקטיות מאוד, זהירות מאוד וחבויות. הפולו-אפ המקסימלי היה טור נוסטלגי-רומנטי של אלון עידן.

השתיקה המהדהדת של ספורט "הארץ" הפכה אותו לבלתי רלבנטי בעליל בפרשה הזו. מדובר כנראה בהחלטה מודעת, אולם במקרה הזה שתיקה כהודאה: המערכת עקבה אחרי כתב ההתאחדות שלה מתבזה בראיונות שפיזר בתקשורת, מביך את עצמו ואותה, מתעקש שלא לנסות לשנות או למצער לרכך את פוזת הדובר-מטעם – וויתרה אפילו על טור שיסיט ממנה את האש. כמו הבינו שבכל מקרה הם יוצאים רע מהסיפור, החליטו ב"הארץ" למשוך את ידם ככל האפשר מעיסוק בפרשת לבנת-לוזון עד יעבור זעם.

אלא שהזעם לא ממהר לחלוף. עבר שבוע, ההתאחדות ולוזון עדיין בכותרות, ו"הארץ" עודנו קובר את הסיפור.

ובינתיים, ב-one

כשב-one אומרים שהם גאים לשדר בשידור ישיר ובחינם את משחקה של מכבי תל-אביב במוקדמות הליגה האירופית בכדורגל, כדאי לנצור את הרגע. במועצה לשידורי כבלים ולוויין מונחת בקשתם לערוץ בתשלום. מתקרב היום שבו one יוציאו הודעה לעיתונות שהם שמחים לשדר משחק בתשלום.

גאווה נוספת מבית-היוצר של one היא המדור החדש "אזור הסקי". בשיא החום, הכריזו באתר, כדאי מאוד לתכנן חופשות סקי ולבחור את הציוד המתאים. הידיעה המובילה חתומה על-ידי שי לב, לשעבר העורך בפועל של האתר: "במיוחד עבורכם פתחנו את אזור הסקי החדש באתר, עם שלל כתבות שיעזרו לכם לעבור את חופשת הסקי שלכם בשלום".

פרסום סמוי ב-one

כתבי הסקי של one מתגלים כאנשי משרד הנסיעות אופיר-טורס, נותן החסות למדור כולו, ו"מומחי ריקושט", שחתומים על כמה מהכתבות. המדור נראה מערכתי לחלוטין, אלא שתכניו פרסומיים ובאתר לא מנסים להסתיר זאת.

one מצפצף על כל אתיקה עיתונאית ממקפצת סקי בגובה 100 מטר. בכל הקשור לפרסום שמתערבב בידיעות מערכתיות, one ממשיך להיות פורץ דרך. כשהחורף יתחיל, מיזם הסקי העסקי ייעלם עד לפרויקט השיווקי בסגנון עיתונאי הבא. עד אז תתמיד לבעור האבוקה הפרסומית במדור "one ביזנס", שממשיך לפרסם קומוניקטים רבים של חברות ספורט בשיטת העתק-הדבק.

לתגובות: yegerm9@walla.co.il