התנועה לאיכות השלטון פנתה לשר התקשורת גלעד ארדן בדרישה לברר כיצד מונה יעקב שחם לתפקיד ראש הוועדה המייעצת לבדיקת הכשל בשוק התקשורת בישראל. על-פי התנועה, מינויו של שחם לתפקיד זה, שאותו הוא ממלא זה קרוב לחצי שנה, מעורר חשש לניגוד עניינים. שחם, המכהן במקביל כראש ועדת הטלוויזיה של מועצת הרשות השנייה, מועסק גם כמנכ"ל והעורך הראשי של המקומון "ידיעות חיפה" מקבוצת "ידיעות אחרונות". השר ארדן טרם השיב למכתב.

המכתב, הנסמך, בין היתר, על סדרת כתבות שפורסמה ב"העין השביעית", נשלח לשר ארדן לפני שלושה ימים (30.6.13). היועצת המשפטית של התנועה, עו"ד צרויה מידד-לוזון, ועו"ד חיה לוי ציינו בפני השר כי לנוכח הצורך האמיתי בקיומה של בדיקה בנוגע לכשלי השוק המקשים על תפקודה של הטלוויזיה המסחרית בישראל, "הרי שבבחירת חברי הוועדה והעומד בראשה היה צריך לבחון היטב ולהקפיד למנוע ניגודי עניינים", לשון המכתב.

יעקב שחם בביתו שבקיסריה (צילום: מתניה טאוסיג)

יעקב שחם בביתו שבקיסריה (צילום: מתניה טאוסיג)

"הדברים אמורים בעיקר נוכח הבנתנו כי אחד הנושאים בהם עוסקת הוועדה הינו בסוגיות של פרסום בטלוויזיה. זאת, שעה שחלק מהיושבים בה, ביניהם יו"ר הוועדה [יעקב שחם], הינם בעלי עניין מובהקים במדיה הכתובה, על כל המשתמע מכך, דבר היוצר חשש כבד לניגודי עניינים נוכח פוטנציאל ההשפעה של הכרעות בנושא על המדיות האחרות בהן הם מעורבים", הוסיפו בתנועה.

לנוכח טענה זו, כתבו בתנועה לאיכות השלטון, מתבקש השר למסור הסברים בנוגע לנסיבות הקמתה של הוועדה: "האם בעת הקמת הוועדה אכן היתה התייחסות הולמת למכלול האינטרסים והמגזרים הרלבנטיים בתחום התקשורת, והאם הרכב הוועדה מבטא איזון ראוי ביניהם? זאת, כאמור, בשל החיוניות שבמניעת ניגוד העניינים העלול להשפיע על שיקול דעתה של הוועדה".

במכתב נמתחה גם ביקורת על העמימות שאפפה את הקמת הגוף, שעליה העידו כמה מחברי הרשות השנייה שהתראיינו לסדרת הכתבות שעסקה בשחם ובאופן התנהלותו כרגולטור. "מן הפרסומים עולה, לכאורה, כי ההצעה למינוי הוועדה כלל לא נרשמה בסדר היום, חבריה לא עודכנו בדבר התוכנית, לא ניתנה אפשרות לחברים נוספים להציע את מועמדותם וכלל לא התקיים דיון מושכל ופתוח בסוגיה על כל היבטיה", כתבו בתנועה לאיכות השלטון.

טענות אלה מצטרפות לפנייה שהגישה למשרד התקשורת בשבוע שעבר עמותת "הצלחה" בדרישה לקבל מידע ומסמכים הקשורים בהליכי מינויו של שחם על-פי חוק חופש המידע. בפנייה אחרת מטעם העמותה התבקש השר ארדן לשקול להפעיל את סמכותו לפיזור מועצת הרשות השנייה.

בפנייה שהוגשה לוועדה בראשות שחם מוקדם יותר השבוע, דרש איגוד חברות הפרסום מחברי הגוף המייעץ כי לפני גיבוש ההמלצות יפורסמו הנושאים שבהם דנה הוועדה, כמו גם התשתית העומדת בפניה כבסיס לגיבוש הצעדים שעליהם עשויים חבריה להמליץ.

מדוע הוקמה הוועדה

ההודעה על הקמת הוועדה לבדיקת הכשל בשוק התקשורת, שזכתה לכינוי "ועדת שחם", פורסמה בדצמבר 2012, בשלהי כהונתה של הממשלה הקודמת, אז כיהן משה כחלון בתפקיד שר התקשורת. דיוניה של הוועדה החלו מעט אחר-כך, בתקופת דמדומים פוליטית – ימים אחדים לאחר הבחירות לכנסת ה-19, הרבה לפני שהורכבה ממשלה חדשה ומונה שר תקשורת במקום כחלון, שפרש מהחיים הפרלמנטריים עם תום הקדנציה.

שחם, ראש הוועדה, הצהיר כי המלצותיה יוגשו למועצת הרשות השנייה וגם לשר התקשורת. "ההמלצות תבואנה בשני מעגלים", הסביר בראיון ל"העין השביעית". "מעגל אחד של המלצות שהרשות השנייה רשאית לקבל את ההחלטות לגביהן, ומעגל שני של המלצות שדורשות חקיקה, ואלו יהיו באחריות שר התקשורת", אמר.

בתנועה לאיכות השלטון הביעו השבוע תמיהה על עצם הקמתו של גוף מסוג זה, במקביל לקידומה של יוזמה ממשלתית לאיחוד רשויות הרגולציה על התקשורת המשודרת. היוזמה, שאותה מקדם בחודשים האחרונים השר ארדן, אושרה בחודש שעבר בוועדת השרים לענייני חקיקה – הגוף הממשלתי הקובע אילו הצעות יזכו לתמיכת הממשלה וכפועל יוצא מכך גם ברוב כמעט אוטומטי בכנסת.

"כידוע, ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת שר התקשורת להקים רשות לשידורים מסחריים בטלוויזיה וברדיו, שנועדה ליצור גוף רגולטורי אחד שירכז את סמכויות ההסדרה המצויות היום בידי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, שבמסגרתה תפעל מועצה ציבורית שתהיה עצמאית במילוי תפקידיה ותופקד על כלל ההסדרה של תחום השידורים", כתבו בתנועה לאיכות השלטון במכתב לשר ארדן.

"משכך, נבקש לברר מדוע אפוא יש מקום למנות ועדה נוספת אשר עניינה אסדרת הטלוויזיה, וכיצד ועדה זו הינה תחת המסגרת של הרשות השנייה, שהינה רק אחת מתוך הגופים הרגולטורים בתחום הטלוויזיה?", תהו בתנועה. מעצם היותה של "ועדת שחם" גוף של הרשות השנייה, אין בין חבריה נציגים מקרב שני גופי הרגולציה האחרים, רשות השידור ומועצת הכבלים והלוויין.

היועצת המשפטית של התנועה לאיכות השלטון, עו"ד מידד-לוזון, אישרה בשיחה עם "העין השביעית" כי בארגון מתכוונים להתעמק מעתה בנעשה ברשות השנייה ולעקוב אחר התנהלותה, אם כי הדגישה כי בשלב זה התנועה אינה מעלה טענות או חשדות נגד שחם וחבר הרגולטורים.

יו"ר מועצת הרשות השנייה: הטענות מופרכות

יו"ר מועצת הרשות השנייה, ד"ר אילן אבישר, מסר בתגובה כי בחר בעצמו את חברי הוועדה על סמך כישוריהם ונסיונם. "את ההחלטה על הוועדה הזאת אני קיבלתי לפני קרוב לשנה", אמר. "בשלב מסוים, כשמשרד התקשורת שקל להקים כזאת ועדה, עצרתי. כשמשרד התקשורת החליט שהוא לא מקים כזאת ועדה, אני המשכתי עם זה".

ד"ר אילן אבישר, יו"ר מועצת הרשות השנייה, בכנס הרדיו "FM+ קולטים את העתיד" במרכז הבינתחומי הרצליה, 5.3.13 (צילום: עידו קינן, "חדר 404")

ד"ר אילן אבישר, יו"ר מועצת הרשות השנייה (צילום: עידו קינן, "חדר 404")

בנוגע למכתבה של התנועה לאיכות השלטון הוסיף ד"ר אבישר: "כל הטענות שמה מופרכות, ההליך היה כדין, הנושאים היו בסדר היום, התהליך היה של בחירה, הוגדרו כללים ויעדים. לכתוב כזה מכתב על סמך פרסומים בעיתונים, שהם בעצמם מקורות משניים, נראה לי מופרך".

יעקב שחם, יו"ר הוועדה, הפנה את "העין השביעית" לתגובה שמסר לאתר "דה-מרקר", ובה טען כי אין בכהונתו בתפקיד זה משום ניגוד עניינים. "המינוי שלי למועצה אושר על-ידי ועדת שפניץ, שבדקה את כל ההיבטים הקשורים אלי. המועצה דנה באופן שוטף גם בנושאים הקשורים לפרסום, ואין בעניין כל ניגוד עניינים. מתוכן תשובה זו ברור שהכל בוצע בהתאם להוראות הדין ובשקיפות מלאה", אמר בהקשר זה.

"הקמת הוועדה התבצעה לאחר שמועצת הרשות השנייה התקינה כללים מיוחדים להקמתה בהתאם להוראות החוק, שאף פורסמו פומבית ברשימות", הוסיף שחם. "לעניין מינוי חברי הוועדה, הנושא הופיע על סדר היום של המועצה, התקיים דיון, נבחרו החברים בהתאם לחוק, [והפירוט] מופיע בפרוטוקול. כל הכללים שפורסמו נכללו בנושאים המופיעים בחוק. לאחר התקנת הכללים נדרשו המועמדים החיצוניים למלא שאלון שנבדק על-ידי היועצת המשפטית של הרשות טרם ההחלטה על ביצוע המינוי.

"שלושת חברי הוועדה שאינם חברי מועצה נבחרו משלוש דיסציפלינות: כלכלה, תקשורת ושיווק. לכל אחד מחברי הוועדה שמונו, גם אלה שהם חברי מועצה וגם אלה שאינם, ניתן כתב מינוי והוועדה פירסמה קול-קורא לציבור להביע את עמדתו בנושאים בהם היא דנה".