במזל טוב התחתנו בשבוע שעבר שר הפנים גדעון סער והעיתונאית והמגישה מהערוץ הראשון, גאולה אבן. למרבה הצער, העלה האירוע השגות מעטות מדי הנוגעות ליכולתה של אבן, המנחה תוכנית פוליטית בערוץ, להמשיך ולראיין פוליטיקאים ונושאי משרות ציבוריות בתקיפות ובדעתנות בהן עשתה זאת עד היום, בו בזמן שהיא נשואה לשר בממשלה.

ניתוח אתי של הסוגיה מעלה את הדרישה הברורה מאליה שאבן תפרוש מכל עיסוק עיתונאי שיש בו מגע עם גורם פוליטי, וכי תייחד את כישוריה מעתה ואילך לעשיית דברים מועילים אחרים עבור הערוץ הציבורי, המשווע לכוח אדם טוב, הגון ומקצועי בתחומי עיסוקו השונים.

ייעודה של העיתונות הוא בקיום יחסי יריבות עם המוסד הפוליטי – קרי, ביקורת והתרעה על ליקויים בו, ללא מורא וללא משוא פנים. סעיף 6 ג' בתקנון האתיקה של מועצת העיתונות קובע: "פרסום ידיעות יהיה הוגן וללא הטיה". נישואי הפוליטיקאי סער עם העיתונאית אבן מעלים את האפשרות הסבירה כי תפקודה של אבן לא יעלה מעתה בקנה אחד עם עקרונות אלה. זאת ועוד, סוגיית יכולתה לטפל בנושאים הקשורים ישירות לתחומי הפעילות של בעלה – במשרד שהשפעתו על הציבור הישראלי רבה והוא עומד תדיר בפני ביקורת ציבורית – עומדת בסימן שאלה גדול, למרות הגילוי הנאות של אבן שהיא וסער מצויים "בקשר עז", דבר שלא הקהה את עוקצם של היחסים ביניהם אלא אף חידד אותם.

תקנון האתיקה של המועצה קובע עוד כי עבירה אתית אינה רק עיסוק מוטה בסוגיות עיתונאיות אלא גם אי-עיסוק בסוגיות שראוי לעסוק בהן. סעיף 4 ב' קובע: "לא יימנעו עיתון ועיתונאי מלפרסם מידע שקיים עניין ציבורי בפרסומו, לרבות בשל לחצים פוליטיים, כלכליים או אחרים וכן בשל חרם או איום בחרם מודעות". לא צריך להיות קטן אמונה כדי לחשוד כי גם ציווי אתי זה לא ימולא על-ידי אבן. הרי ברור ששיקוליה העיתונאיים בנוגע לסוגיות שכדאי או לא כדאי לעסוק בהן יושפעו מהיותה אשתו של שר.

נניח למשל שבשיחת סלון, שבה משתתפים פוליטיקאים רבים המדברים באופן חופשי, יעלה סיפור חשוב וחמור על אודות פוליטיקאי או גוף פוליטי, שהתקשורת חייבת לחשוף אותו. האם תראה במקרה זה אבן את עצמה כעיתונאית בשליחותו של הציבור או שתראה את עצמה בשליחות בעלה ותכפה על עצמה צנזורה עצמית? ועוד לא דיברנו על הפוליטיזציה בערוץ הראשון, שקשר משפחתי בין מנחה בכירה לבין שר בכיר רק תחריף אותה.

יש לצפות, ולדרוש, פרשנות אתית ונורמטיבית כזו במקרה של משפחת אבן-סער, כדי שלא לפגוע בלגיטימציה הציבורית לעבודה העיתונאית, כי יותר ממה שהעיתונות ראויה לחופש – ראוי הציבור לעיתונות חופשית.

חיים פרנקל ונסים כ"ץ מלמדים אתיקה עיתונאית בבית-הספר לתקשורת של המסלול האקדמי – המכללה למינהל ודוקטורנטים לתקשורת בבר-אילן